חשבתי שסיימנו כבר עם 2013, שסיכמנו כבר את כל הסיכומים, אבל מתברר ש-2013 תסתיים ותסתכם בזמנה שלה. השבוע בקופות, למשל, לא היה אמנם חסר אירועים בפני עצמו, אבל מה שחשוב יותר, הוא הביא כמה עדכונים משמעותיים לטבלת הסרטים המצליחים ביותר של 2013.
האירוע הגדול של השבוע, אפשר לומר, נמצא במקום ה-12 בטבלה השבועית, שם שוכן "משחקי הרעב: התלקחות". בשבוע השמיני שלו, הכנסות הסרט הגיעו ל-414 מיליון דולר. ומה כל כך חשוב במספר 414 מיליון? שזה יותר מ-409 מיליון. ומה כל כך משמעותי ב-409 מיליון? שזה היה סך ההכנסות של "איירון מן 3", שהיה עד עכשיו הסרט המצליח ביותר של 2013. אז בקיצור, קבלו את אלופת הקופות לשנת 2013, קטניס אברדין, הנערה הכל כך בוערת שזה אפילו לא מצחיק.
היסטוריונים כבר העירו שזה שבסרט מספר 1 של השנה מככבת אישה בתפקיד הראשי הבלעדי – אפילו לא כאחת מצמד – זה דבר שלא קורה הרבה. למעשה זה לא קרה מאז… מזמן. הרבה, הרבה זמן. לא ברור בדיוק כמה זמן. יש כאלה שמציינים את 1973, ו"מגרש השדים" כסרט האחרון שהיה מספר אחת בקופות לאותה שנה וכיכבה בו אישה, טענה מוזרה מאוד לדעתי כי התפקיד הראשי ב"מגרש השדים" הוא גברי לחלוטין (נו באמת, תקראו את השם של הסרט). מועמד אפשרי אחר הוא "צלילי המוזיקה" משנת 1965. מה שלא יהיה, הפעם האחרונה שבה זה קרה היתה הרבה, הרבה לפני שג'ניפר לורנס נולדה. ובכל מקרה, על כל השמחה הזאת מעיבה קצת העובדה שבמבט גלובלי, "איירון מן 3" הוא עדיין הסרט המצליח של השנה, בהפרש עצום; אחריו "גנוב על המיניונים", ו"משחקי הרעב" רק במקום השלישי.
הסרטים המכניסים ביותר של 2013 – בארה"ב
הסרטים המכניסים ביותר של 2013 – בכל העולם
זה לא המקום היחיד שבו צמרת טבלת 2013 עדיין נזילה. במקום השני השבוע – אחרי שהיה במקום הראשון בשבוע שעבר – נמצא "לשבור את הקרח", התופעה הקופתית המדהימה ביותר של השנה. ההצלחה האדירה של "משחקי הרעב" זה טוב ויפה, אבל הסרט התנהג כמו בלוקבאסטר נורמלי: התחיל למעלה וירד. "לשבור את הקרח" לא התנהג כמו שום דבר נורמלי. הסרט הזה אפילו לא היה במקום הראשון בסוף השבוע הראשון שלו, אבל הוא היה במקום הראשון בסוף השבוע השביעי שלו. מתי בפעם האחרונה סרט שהה במקום הראשון בטבלה בשבוע השביעי שלו? (התשובה היא "אווטאר", אגב). השבוע, השמיני שלו, הוא מדורג במקום השני, עם 15 מיליון דולר, ואיפשהו בין השבוע הקודם לנוכחי הוא חצה את קו 300 מיליון הדולר בהכנסות כוללות. מה כל כך מעניין במספר 300 מיליון? שום דבר, זה סתם מספר עגול ויפה. אבל בדרך לשם "לשבור את הקרח" גם עקף את "איש הפלדה", ומדורג במקום הרביעי ברשימת הסרטים המצליחים של 2013 בארה"ב, ובמקום השביעי בטבלה הבינלאומית, שבה הוא לא אמר את המילה האחרונה עדיין – לכל הפחות, הוא עומד לעקוף את "בית ספר למפלצות" ולעלות לשישי. זהו גם הסרט המצליח ביותר של 2013 שאיננו סרט המשך.
אבל נעזוב סוף סוף את שאריות 2013, מה קרה בטבלה השבוע? האמת, הרבה מהצפוי. ינואר הוא בדרך כלל, כידוע, מקום לנטוש בו סרטים שהאולפנים מכירים בהיותם דפוקים או בעייתיים, ובדרך כלל הם נעלמים מיד. אבל לפעמים קורה שאחד מאותם סרטי ינואר דווקא מצליח מעל למשוער, וזה בכל פעם מחדש מפתיע. זה בדיוק המקרה של "השורד האחרון", שיצא השבוע מתוך תקווה קלושה להביס את מלכת השלג, ומצא את עצמו במקום הראשון עם 38.5 מיליון דולר, 20 מיליון דולר לפחות מעל לציפיות האופטימיות של האולפן. "השורד האחרון" הוא סיפור מלחמתי מבוסס-על-סיפור-אמיתי על יחידת מארינס שנקלעה לצרות צרורות (תנחשו כמה אנשים שרדו בסוף המשימה. קדימה, נראה אתכם). פיטר ברג ביים, מארק וואלברג, טיילור קיטש, אמיל הירש ובן פוסטר מככבים, המבקרים היו די בסדר עם כל העסק, והאמריקאים באו בהמוניהם. כי הם אוהבים מאוד את המארינס שלהם, מתברר. לפני כשנה היה סרט דומה למדי – "אקט של גבורה" – שגם הוא הצליח במידה מפתיעה. יש מצב שאנחנו הולכים לראות הרבה יותר סיפורי גבורה ומורשת קרב בקולנוע בעתיד הקרוב.
הסרט החדש האחר השבוע לא הצליח באותה המידה. אנדרסטייטמנט, שלום. "הרקולס: האגדה מתחילה", עם קלן לוץ בתפקיד הרקולס, הוא אחד משני סרטי "הרקולס" שעומדים לצאת השנה: באוגוסט ייצא הרקולס אחר, בכיכובו של דוויין ג'ונסון. בדרך כלל, כשיוצאים שני סרטים דומים באותה השנה, הסרט הראשון זוכה ביתרון – ע"ע מקרה "הקרב על הבית הלבן"/"וושינגטון על הכוונת" בשנה שעברה – אבל הפעם אין הרבה מה לחשוש לגורלו של ההרקולס השני, כי אין סיכוי שעד אוגוסט מישהו עוד יזכור שההרקולס הזה בכלל היה קיים. כלומר, אלא אם כן הוא עושה רשימות לקראת סיכום הסרטים הגרועים של 2014. "האגדה מתחילה" קיבל שחיטה ביקורתית מוחלטת מקיר לקיר, והויכוח היחיד בנוגע אליו הוא האם הוא כל כך רע שזה טוב או כל כך רע שזה סתם רע. בקופות הוא הכניס 8.6 מיליון דולר, וגם זה כנראה הרבה יותר מדי. אח, ינואר כמו שינואר צריך להיות.
במחילה, המבט שלך מה-זה הומוצנטרי.
בשלושת הסרטים הראשיים של השנה יש:
1. חליפת ברזל בתפקיד הראשי,
2. יצורים לא אנושיים בתפקיד הראשי,
3. אשה בתפקיד הראשי.
בפעם הראשונה מזה שנים, אין גבר בתפקיד הראשי, והשנה נדירה בפתיחותה לא רק לנשים כי אם גם לחייזרים ולעצמים דוממים.
ועל זה אתה מתלונן?!
לסרט עם חליפת הברזל יש שם שקצת מבטל את הטיעון.
(ל"ת)
זה שם אירוני, כמובן.
שנועד לפרק את המיתוס של הגבר הלבן גיבור העל.
לא לא לא
איירון=הדבר העיקרי בסרט.
מן=קטלני,גורלי,בהפרעה,מת מצחוק.
זו לא חליפת הברזל בתפקיד הראשי
אלא אם כן רוברט דאוני ג'וניור הוא רובוט ואף אחד לא שם לב.
הממ....
אז מבחינה מסויימת אפשר להגדיר את לשבור את הקרח כסרט הכי מרוויח ב2013 (מבין הסרטים הראשוניים).
מקווה "ששת הגיבורים הגדולים" יעשה את אותו הדבר.
שתי נשים
ובסרט הטוב ביותר מככבת (כמעט כמעט) לבדה לבדה אשה.
מתי הצירוף הזה של שתי נשים שמובילות את הטבלאות קרה בפעם האחרונה?
בעיניי, "לשבור את הקרח" הוא התופעה הכי מרשימה של 2013
משחקי הרעב ואיירון מן הם בלוקבאסטרים טיפוסיים, שמתנהגים כמו כל בלוקבאסטר טיפוסי.
פרוזן, לעומת זאת, הוא באמת תופעה. נתחיל מזה שהוא מתנהג יותר כמו טיטאניק או אווטאר ופחות כמו איירון מן או ספיידר מן, כשהוא צובר הכנסות לאט לאט, אבל בטוח בטוח. נמשיך מזה שאף אחד לא יכול עדיין לומר מתי ואיפה זה יגמר (למרות שהוא מן הסתם לא יגיע למקום הראשון של 2013, ובטח לא יאיים על טיטאניק ואווטאר).
אבל מה שבאמת מעניין זה המיקום שלו ביחס לסרטי אנימציה אחרים, ובעיקר סרטי דיסני.
טבלת כל הזמנים של מוג'ו ממקמת את פרוזן כרגע במקום 34 של כל הזמנים. מקום אחד מתחת לאיירון מן הראשון, מקום אחד מעל הארי פוטר ואבן החכמים. זה אולי לא נשמע כמו הישג מדהים, אבל בואו נבדוק איפה זה עומד ביחס לסרטי אנימציה אחרים.
מעל פרוזן ברשימה נמצאים בסה"כ שישה סרטי אנימציה:
במקום 31 נמצא "שרק השלישי", אותו פרוזן צפוי לעקוף בוודאות כבר בשבוע הבא.
במקום 25 נמצא "גנוב על המיניונים", וגם אותו הוא צפוי לעקוף תוך שלושה-ארבעה שבועות.
במקום 20 נמצא "למצוא את נמו". זה הסרט הראשון ברשימה הזו, מלבד פרוזן, שאינו המשכון, אבל הסיבה העיקרית שהוא הגיע לכאן היא ההוצאה מחדש שלו בתלת-מימד ב-2012 (9 שנים אחרי ההוצאה המקורית), שהקפיצה אותו ב-41 מליון דולר. במילים אחרות, אם מתייחסים להוצאה המקורית של הסרט, לפני סיבובי הופעות מיוחדים, פרוזן בעצם נמצא כבר עכשיו מעליו ברשימה.
במקום 12 נמצא "צעצוע של סיפור 3". תכף נחזור אליו.
במקום 11 נמצא "מלך האריות", אבל גם הוא נמצא שם רק בגלל שתי הוצאות מחדש: הראשונה ב-IMAX בשנת 2002 (8 שנים אחרי ההוצאה המקורית) והשניה בתלת-מימד ב-2011 (17 שנה אחרי ההוצאה המקורית). בלעדיהן, מלך האריות צונח, די במפתיע, הרבה מתחת לפרוזן.
במקום 8 נמצא "שרק 2" – סרט האנימציה הרווחי בכל הזמנים.
בשורה התחתונה, אם מתעלמים מהוצאות מחדש ומתייחסים להכנסות המקוריות של הסרטים, פרוזן צפוי להגיע למקום השלישי המכובד, אחרי צעצוע 3 ושרק 2.
ואולי עכשיו אתם שמים לב לדבר הכי מרשים:
פרוזן עומד להיות סרט-האנימציה-שאינו-המשכון הרווחי ביותר בכל הזמנים! לפני שרק הראשון, לפני צעצוע של סיפור המקורי, לפני גנוב על הירח ואפילו לפני נמו ומלך האריות (בניכוי ההוצאות המחודשות). הוא עומד לעקוף בסיבוב את כל הסרטים המקוריים של פיקסאר וגם את כל הסרטים הקלאסיים של דיסני. במילים אחרות, פרוזן הוא סרט האנימציה המקורי הרווחי ביותר אי פעם.
תגידו שזה לא מפתיע אתכם!
אה כן… וגם בו התפקיד הראשי הוא נשי.
ואת זה דיסני הרוויחו בסרט עם גיבורה..
עם כל הכבוד למשחקי הרעב2, איירון מן 3 עדיין מחזיק במקום הראשון בהכנסות הגלובליות.
אז שנה הבא דיסני הולכים להביא לעולם גיבורי על…. כמה זה הולך להרוויח…?
דיסני כבר מרוויחה מגיבורי על.
(ל"ת)
כן, אבל אני מתכוון לסטודיו האנימציה שלהם.
הם מעולם לא עשו שם סרט של גובורי על.
אישה שיורה קרח היא לא ממילא סוג של גיבורת על?
(ל"ת)
טוב... אז אפשר כבר לדמיין את הנוקמים 2, לא?
הנוקמים צריכים להתאסף כדי לנסות להפסיק את החורף הנצחי שאלזה שמה בנוי יורק.
זה יכול להיות נחמד, אבל לאלזה אין חליפה מגניבה מספיק כדי להיות בסרט גיבורי על.
למעשה היא נראית עדינה מדיי..
רק אם היא באקס-מן?
וקוראים לה Storm? או בדי-סי וקוראים לה Ice או Ice maiden?
הפריימינג הוא חצי מהסיפור. זה שיש לה כוחות על לא הופך אותה לגיבורת-על אם היא לא לוחמת בפשע וכו' אלא משתמשת בהם רק לרחבת החלקה, נראה לי. בסיפור הזה, הכוחות הופכים אותה לחלשה ופגיעה יותר, לפחות למשך רובו. הכוח "האמיתי" שלה נובע מזה שהיא יורשת העצר ורוצה להיות שליטה טובה לעם שלה.
אם מסתכלים רק על ההוצאות המקוריות ולא על ההוצאות המחודשות
כדאי לזכור שבסבב המקורי של מלך האריות, כרטיס קולנוע עלה כמעט חצי ממה שהוא עולה היום. חפש את מלך האריות ואת "קפואה" בטבלה המותאמת לאינפלציה ב-Box Office Mojo, ותראה מה ההפרש האמיתי ביניהם:
http://boxofficemojo.com/alltime/adjusted.htm
הנושא הזה כברכ דוסקס למוות
כן, מחירי הכרטיסים עלו מאוד, אבל פעם כ-ו-ל-ם היו הולכים לקולנוע, והיום הרוב מורידים וצופים בבית. אי אפשר להשוות בין הרגלי הצפיה בקולנוע בשנת 77 והיום. למעשה, גם אי אפשר להשוות את ההרגלים של לפני 5 שנים לאלו של היום. אז זה די מתקזז, ומחזיר את הטבלה הלא מותאמת לאינפלציה למקומה הראוי כטבלה המשמעותית והחשובה ביותר.
אני יודע שהויכוח הזה כבר די מוצה
אבל זה לחלוטין לא נכון. אתה מסתכל על שני דברים לא תלויים (פופולריות של קולנוע ואינפלציה) וחושב שהם מאזנים אחד את השני. אבל אם מחר היה צורך לחתוך את הדולר פי מאה (כמו שנעשה בישראל במעבר לשקל החדש)? מה אם תהיה פתאום אינפלציה פראית של אלפי אחוזים?
אם מסתכלים על הכנסות בדולרים, אתה עשוי לחשוב שתעשיית המוזיקה במצב טוב יותר מאשר בשנות ה-50, או שהרדיו פופולרי לא פחות. אבל האמת הנכונה היחידה היא שכל תעשיות המדיה סובלות משפל הולך וגובר. בקולנוע המצב טוב יחסית ביחס למדיות הביתיות (סוג של נקמה על כך שהירידה הראשונית בפופולריות שלו היו בשל הטלויזיה והוידאו הביתי).
בבקשה האר את עיניי
איזו חשיבות ומשמעות יש לטבלה הזו, מלבד ההשפעה שלה על חשבון הבנק של האולפנים שהפיצו את הסרטים הללו?
פשוט, חשבון הבנק של האולפנים שהפיצו את הסרטים
הוא הדבר המשפיע ביותר – הרבה, הרבה יותר מכל דבר אחר – על תעשיית הקולנוע בעולם.
מבחינתי החשיבות שלה היא בעיקר ספורטיבית
כל הסיפור הזה של דוחקו הוא הרי סוג של ספורט, עם שיאים שנשברים, שחקנים שמככבים, מחזורים שמשוחקים מדי שבוע וכו'. ואם נכנסת לפוסט על דוחקו, כנראה שגם אתה מתעניין בספורט הזה (אלא אם אתה מסוג האנשים שנכנסים לכתבות על בר רפאלי רק כדי לכתוב "כמה אפשר להתעסק עם בר רפאלי").
כמו בכל ספורט, גם כאן יש טבלה רשמית, והטבלה הזו היא טבלת ההכנסות האמריקאית. כל שאר הטבלאות יכולות לשמש כספיחים סטטיסטיים, לא יותר. ואגב, אחת הסיבות העיקריות לזה, היא שאת השיאים של הטבלה המעודכנת-אינפלציונית אין כבר שום סיכוי לשבור, מה שהופך את הספורט הזה לחסר ערך ומעקר אותו מעניין ומתוכן.
אגב, אפרופו הוצאות מחדש
מעניין לראות עד כמה לאקט הלכאורה שולי הזה יש משמעות דרמטית על הטבלה.
לשישה מתוך עשרת הסרטים המובילים בטבלת כל הזמנים של ארה"ב היתה הוצאה מחודשת.
לארבעה מתוכם, זה היה אקט קריטי במיוחד:
טיטאניק הצליח לשמור על המקום השני, לפני הנוקמים, רק בזכות ההוצאה המחודשת בתלת-מימד ב-2012. מעניין שאף אחד לא ממש הבחין במעקף הזה, שמן הסתם נועד בעיקר עבור האגו של ג'יימס קמרון.
נקמת הפאנטום נמצא במקום החמישי רק בזכות ההוצאה המחודשת בתלת-מימד ב-2012 (שמים לב לפאטרן מסוים?). בלעדיה הוא צונח למקום 9.
סטאר וורז המקורי נמצא במקום השישי בזכות שתי הוצאות מחדש, ב-1982 וב-1997. בלעדיהן הוא צונח הרחק הרחק מתחת לעשיריה ונוחת אי שם במקום 42.
גם אי.טי. נמצא במקום התשיעי רק בזכות שתי הוצאות מחדש, ב-1985 וב-2002. גם הוא צונח בלעדיהן הרחק מהעשיריה המובילה, אי שם למקום 26.
גם במקום ה-11 נמצא סרט שהגיע לשם רק בזכות שתי הוצאות מחודשות: מלך האריות של דיסני, שיצא מחדש ב-2002 וב-2011.
במילים אחרות, 5 מתוך 11 הסרטים המובילים ברשימת כל הזמנים נמצאים שם רק כי למישהו היה את השכל או את האגו להוציא אותם מחדש. פה ושם עם סצינות חדשות, פה ושם עם עריכה קצת שונה, ובשנים האחרונות בעיקר ב-IAMX או בתלת-מימד.
מעניין, לא?
לא מדויק
טיטאניק, לפני ההוצאה המחודשת שלו, עמד על 1.8 מיליארד גלובלי, שזה יותר מה- 1.5 מיליארד של הנוקמים. ככה שהוא היה מקום שני בכל מקרה.
דיברתי על הטבלה האמריקאית, לא הגלובלית
(ל"ת)
מבחינת מרצ'נדייז דיסני עשו פי שניים
מכל דבר צריך לקנות שני פריטים. איזו ילדה תסתפק רק בבובה של אנה או רק של אלזה?
יש לי שאלה!
אני הרוס על מלך האריות ולכן חשבתי הרבה על מה שכתבת. ולשאלתי:
האם סך ההכנסות של מלך האריות לפני (כמעט) עשרים שנה מתחלק באותה צורה שבה מתחלק פרוזן?
ארחיב מעט כי אפילו לי זה נשמע קצת מעורפל.
היום כרטיס קולנוע עולה בממוצע 11.5 דולר (בקליפורניה), וסרט בתלת מימד עולה בערך 14.5.
כמה עלו כרטיסי קולנוע בזמנו? האם הנתונים שלך מתייחסים לזה?
אשמח לדעת!
כרטיסים בזמנו עלו הרבה פחות.
ומהבחינה הזאת "לשבור את הקרח" עדיין לא מתקרב ל"מלך האריות".
לפי ההערכה ב-boxofficemojo, "מלך האריות" מכר בערך 75 מיליון כרטיסים, בעוד "לשבור את הקרח" מכר רק כ-40 מיליון כרטיסים.
למען האיזון
חייבים להוסיף (גם אם אני חוזר על עצמי) שהרגלי הצפיה מאז השתנו מאוד, והיום רוב האנשים מורידים סרטים וצופים בהם במחשב, מה שלא ממש היה אפשרי לפני 20 שנה.
אם לוקחים את זה בחשבון, אפשר להניח די בוודאות שחודשיים אחרי יציאת שני הסרטים, יש הרבה יותר אנשים שראו את פרוזן מאשר את מלך האריות.
You're Next, הולי שיט!!!
רציתי לראות את הסרט כי הוא קיבל ביקורות טובות, אבל בהתחלה חששתי, כי החלק הראשון של הסרט גורם לו להרגיש כמו דרמת סאנדנס טיפוסית עם נגיעות של אימה ברקע, אבל אז הסרט עשה מהפך של 180 מעלות ונהיה אחד הסרטים היותר מהנים, אלימים, מותחים, מפחידים ומצחיקים שראיתי מאז… "מי מפחד מהזאב הרע". והדמות הראשית, ארין, היא פשוט אחת הדמויות הכי באד-אססיות שיצא לי לראות, כאילו, בכלל. גבר או אישה.
ואפילו כל החלק הראשון שלא ממש התחברתי אליו התגלה כמשתלם בסופו של דבר, בזכותו פיתחתי סימפטיה ודאגה לדמויות, כך שכל פעם שאחת מהן נהרגה היה לי אכפת, וזה נורא נדיר שזה קורה בסרטי אימה.
אם יש משהו שטיפה הרס זה שהדמויות התנהגו מדי פעם כמו דמויות מפגרות מתוך סרטי אימה ועשו החלטות תמוהות ומטומטמות שדמויות מסרטי אימה בדרך כלל עושות שבני אדם במציאות מעולם לא יעשו, ומדמויות שעד לפני זה התנהגו כמו בני אדם של ממש ולא סטראוטיפים של דמויות מסרטי אימה, ציפיתי ליותר.
אבל עדיין, מאוד נהנתי מהסרט ואני מאוד ממליץ עליו.
אם אנחנו בפינת " המלצות על סרטים שלא יצאו לקולנוע"
אז " בעולם…" של לייק בל. הסיכוי שלו לצאת בארץ אפסי אני מקווה מאוד שהוא ישודר בפסטיבל הסרטים של yes, בגלל שהוא פשוט פנינה קומית מחממת לב וגם חכמה ואומרת משהו.
אני חושב שהסרט אפילו יעבוד יותר טוב לאנשים שלא מכירים את בל וחצי מהקאסט מבי"ח לילדים, כי אני לא יודע איך זה השפיע עליי – אבל לראות את כל השחקנים האלה משחקים אנשים נורמלים לכל כך הרבה זמן היה בהחלט משהו חדש. אבל כולם שיחקו נהדר ( בכלליות, הקאסט הזה הוא סוג של קאסט חלומי של קומיקאים לא מאוד מוכרים אבל מאוד מוצלחים וכולם נהדרים כאן.)
כל הדמויות חמודות ממש בצורה שהיא רק כמעט לא מציאותית, העלילה מעניינת וגם עלילות המשנה של הדמויות היותר משניות מעניינות ומצחיקות ומרגישות כנות. בנוסף, הטונים הפמיניסטים שלו מעניינים ולא הופכים למטיפים ואפילו מעלים סימני שאלה לגבי מה נכון ולא נכון.
אה, והוא מצחיק. ממש. גם על התעשייה שהוא עוסק בה, אבל בעיקר פשוט הומור דמויות שעובד בצורה נהדרת.
לשאלתך
הסרט אכן יגיע בהמשך השנה לפסטיבל הקולנוע של yes3, זאת לאחר חלון הויאודי שלו שיתחיל בקרוב מאד.
אני ממש מחכה לראות אותו, בטח אחרי ההודעה שלך.
אבל חשוב לזכור רד ש"משחקי הרעב: התלקחות" לא היה בתלת-מימד
בעוד המיניונים ואיירון מן 3 כן בתלת-מימד. ואני לא יודע לגבי איירון מן 3 אבל אם הוא היה בתלת-מימד הוא בטוח היה עוקף את המיניונים (כעיקרון הוא עדיין יכול לעקוף אותם). שלא לדבר על זה שזה רק הסרט השני בסדרה, בעוד איירון מן 3 הוא בעצם הסרט הרביעי בסדרת איירון מן. בכל מקרה זה עדיין הישג ענק, ובשנה הבאה לא עושה רושם שיהיה לו תחרות מצד אף אחד מהביג שוטים של מארוול או DC אז יכול מאוד להיות שהחלק הראשון של "עורבני חקיין" בשנה הבאה יהיה הסרט המצליח של השנה (היחיד שמציב לו אתגר הוא "ההוביט 3").
הדמות הראשית במגרש השדים היא המגרש?
פון סידוב? שלא מופיע רוב הסרט? אלא קצת בהתחלה ( וואו, ההתחלה הכי לא קשורה בעולם) וקצת בסוף?
אני לא בטוח מי הכוכב הראשי של הסרט ואני מתפתה להגיד שבורשטיין ( היא בכל זאת הכי פעילה, בערך) למרות שאני יכול להבין טענות גם לבלייר ( היא הסיבה שמישהו זוכר את הסרט) אבל פון סידוב? הוא הדמות הראשית? כי הוא בא לעשר דקות וזורק מים קדושים?
( או שאתה מדבר על הבחור השני שאפילו נמצא פחות זמן ואפילו פחות משמעותי מפון סידוב?)
אכן, למרות שם הסרט המגרש הוא ממש לא הדמות הראשית
מצד שני, "מגרש השדים" הוא לא בדיוק סרט שיש בו דמות שהיא ה-*דמות הראשית*. מצד שני הוא גם לא בדיוק אנסמבל. קצת קשה להגדיר אותו.
אני באמת חושב שלמרות הכל , הסרט ברובו על הוא על ההתמודדות של כריס
עם הבת שלה.
לפון סידוב אין עלילה כלל, ולכומר השני יש עלילה אבל היא לוקחת אולי רבע, אם לא פחות, מהסרט.
רוב הסרט הוא אלן בורשטיין מתייעצת עם אנשים על כמה שכל מה שקורה סביבה מוזר וזה שאין לה מושג מה הולך. ובספר זה מורגש יותר – יש לה מערכות יחסים מסובכות מאוד עם המון דמויות ורוב העלילה ( עד לחלקים שלאנשים אכפת מהם) מוקדשת לה.
מה שכן, היא נעדרת כמעט לחלוטין מהפינאלה של הסרט ומפנה את מקומה למגרשי השדים.
אני חושב שההגדרה הכי טובה היא שאלן בורשטיין היא הדמות הראשית, אבל היא גם אחת הדמויות הראשיות הכי פאסיביות שנוצרו אי פעם.
נכון, האמת אבל היא שאם מסתכלים על העניין מקרוב
בקשר לשנים בהן סרטים בכיכובן של נשים היו בטופ של הסרטים המרוויחים של השנה, אפשר בהחלט להסתכל על "אליס בארץ הפלאות" ו"שודדי הקאריביים 2".
נכון, דפ היה זה שבזכותו שני הסרטים האלה הצליחו, אבל הוא לא באמת היה הדמות הראשית באף אחד מהסרטים האלה. ב"אליס", אליס היא הדמות הראשית, וב"שודדי 2" אליזבת' ו-וויל הם הדמויות הראשיות, כשדמותו של ג'ק ספארו יותר משמשת כאתנחתא קומית שעושה שטויות גם אם היא מאוד אקטיבית ומשפיעה על העלילה. "אליס" היה במקום השני בשנה בה הוא יצא (אז נכון שזה עדיין לא המקום הראשון אבל זה עדיין מכובד) ו"שודדי 2" היה במקום הראשון בשנה בה הוא יצא.
ככה שאם לא מסתכלים לפי במי השיווק של הסרט המתמקד אלא לפי במי הסרט עצמו התמקד, רואים ש"משחקי הרעב 2" הוא לא הראשון לעשות את השיא הזה. הוא פשוט הראשון לעשות אותו שגם השיווק שלו התמקד באישה, ואם מסתכלים עליו לפי זה אז אפשר להגיד שהוא אולי הסרט הראשון אי פעם שעשה את השיא הזה כי "מגרש השדים" ממש לא הצליח כי הוא שווק כסרט של אלן בורשטיין…
אוי, כמה מביך.
רק עכשיו אני קולט שבמילה מגרש ב"מגרש השדים" הכוונה ל-Exorcist ולא ל-Field.
לפחות אתה לא הגאון שתרגם את The Mission
ל-"המשימה".
או את The ring ל-"הצלצול"
מה שקצת הפריע לתרגום הטאג-ליין:
"Before you die, you see the ring"
אוייש הבושה..
לפעמים אני לא מבינה מה עובר להם בראש..
דוגמאות מוזרות נוספות כוללות את:
"הדייט שתקע אותי"- סרט מקסים שקיבל שם זוועתי, דוחה ומשפיל בכל רמה אפשרית.
"סיפור אהבה מזוין"- היה אמור להיקרא בשם התמים 'כנות' אבל כנראה שלמתרגמים יש איזו שהיא בעיה מינית חמורה, כי הם מרגישים צורך בלתי מוסבר להביא לסרטים שמות סוטים ממש בכוח. (אני רוצה לראות אדם בן 30+ שמגיע לקולנוע ומבקש מהקופאית: "סליחה, אפשר להזמין סיפור אהבה מזוין בבקשה? [וכן הכוונה היא מזוין מבחינת נשק, אבל אם זה לא כוון להישמע סוטה אני חציל מאודה בסויה})
בדרך לחתונה עוצרים בווגאס- העובדה שהסרט השלישי קרוי "הנגאובר" מראה את הכישלון.
2 מהיר 2 עצבני (Fast 2 Furious 2) אני לא חושבת שאני צריכה להוסיף.
little nicky- ובעברית "שטן על הזמן" (אי אפשר שלא לגחך-אז אני מוותרת להם)
איזה מין שוטרת- אני לא רוצה לדבר על זה.
והקלאסי- שם קוד דג חרב: סיסמה התקבלה. במקור- swordfish (לפחות יש כאן סוג של יצירתיות..)
יש עוד כל כך הרבה דוגמאות, רובן סתם מפגרות חלקן מעלות חיוך (לא באופן שהם כיוונו, אבל חיוך זה עדיין חיוך) וחלקן ממש מקוממות.
בכ"מ אף שם שנתקלתי בו עדיין לא השתווה ל" The ring". זה מראה על חוסר כבוד לסרט, חוסר כבוד לצופים וחוסר כבוד עצמי ברמה הזויה.
אז אדון אופל יקר: לא נורא חבר, ישנן צרות גדולות יותר.
אתה מתכוון לזה?
http://www.fisheye.co.il/%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%A1-%D7%A7%D7%98%D7%9C%D7%A0%D7%99/
ו-The Last Detail תורגם ל"הפרט האחרון"...
(ל"ת)
הגשש החיוור כבר מזמן עלה על הפוטנציאל שבזה.
(ל"ת)
אתה מתכוון לנמר?
(ל"ת)
לגבי המשפט שכתבת איפשהו שם באמצע
"מתי בפעם האחרונה סרט שהה במקום הראשון בטבלה בשבוע השביעי שלו? (התשובה היא "אווטאר", אגב)"
אני לא חושב ש"אווטאר" היא תשובה תקינה על השאלה "מתי".
חסר לך פסיק בסוף הכותרת, ומקף אחרי הציטוט.
(ל"ת)
חשבתי שהסרט "היא" נחשב לסרט מוצלח. למה שחררו אותו לאקרנים בינואר?
הוא שוחרר לאקרנים בדצמבר
כדי להיות כשיר להתמודד על האוסקר. בינואר הוא יצא להפצה רחבה כדי שאנשים יראו אותו.
דבר ראשון, יש להבדיל בין ההפצות בישראל לבין ההפצות באמריקה.
בישראל, החודשים ינואר-פברואר (לפעמים גם תחילת מרץ) הם חודשים מצוינים מבחינת איכות הסרטים החדשים. בארה"ב, הסרטים שבאמת שווים משהו מופצים בין ספטמבר לדצמבר, בגלל שזה סמוך למועד ההצבעות לפרסי האיגודים, וכך גם לאקדמיה. סרטי האוסקר הללו מגיעים לישראל בדרך כלל בינואר-פברואר: כשהמועמדויות מוכרזות בתחילת החודש, אפשר לפרסם סרטים כמו "ארגו" או "היא" עם הטאגליין "מועמד לX פרסי אוסקר!", ובכך להרוויח עוד כמה שקלים.
דבר שני, חלק מסרטי האוסקר יוצאים בהפצה מצומצמת בארה"ב בבתי קולנוע נבחרים, ובכך נהיים כשירים לאוסקר עצמו – ואז רק בינואר מקבלים הפצה רחבה בכמה אלפי בתי קולנוע ברחבי הארץ. זה הסיפור עם "היא", שבתכלס יצא בארה"ב ובישראל פחות או יותר באותו הזמן. אפשר גם לראות שבטריילר ל"כוננות עם שחר" הכתוביות אומרות "This January".
נא לכבות הסלולרי בזמן ההקרנה. אם לא, מישהו ישלוף אקדח וירה בך
לא שאני מעודד אלימות, חלילה, אבל לכבות הסלולרי, חברים.
יש הרבה טיפשים חמושים שם בחוץ.
http://www.cnn.com/2014/01/13/justice/florida-movie-theater-shooting/index.html?hpt=hp_t2
(אני זוכר שראיתי את No Strings Attached באולם הזה)
אני שונא אנשים שמסמסים וכו' בסרט as much as the next guy
אבל….כן, זה קצת קיצוני.
כל כלבי האשמורת בטוויטר
משומה.
לא יודע מה אני חושב על התוצאה, אבל בהחלט מגיעות לבחור מחיאות כפיים על ההשקעה.
שיחקו אותה מארוול, ג'וני דפ בדיבורים לשחק את ד''ר סטריינג'!
נכון זה עוד לא סופי, אבל קשה להאמין שמארוול תוותר על הזדמנות כזו. יש להם מספיק כסף עכשיו להעסיק מישהו יקר כמו דפ, בעיקר אחרי ההצלחה הענקית של "הנוקמים" ו"איירון מן 3".
כלומר יש סיכוי לא רע בכלל שבאוונג'רס 3 יככבו שני השחקנים הכי פופולרים בעולם כרגע (רוברט דאוני ג'וניור וג'וני דפ), וואו. לא רוצה לחשוב לאיזו תוצאה זה יכול להביא את הסרט בקופות…
מישהו צריך להגיד את זה - ג'וני דפ הרבה, הרבה פחות פופולארי מבעבר
אם הם יביאו את בנדיקט קאמברבאץ', לעומת זאת…
איך מזג האויר אצלך ב-2010, באמת?
אני מציע שתבדוק את ההכנסות והפופולריות של שני סרטיו האחרונים של ג'וני דפ ותחזור אלינו.
תמיד יש לו זמן לתקן את זה...
יש את "התעלות" ו"שודדי 5" באופק.
יכול להיות, אבל כרגע,
ג'וני דפ הוא לא אחד השחקנים הפופולריים בעולם.
אוקי, אז אם כבר מדברים על פופולריות באמת רציתי לשאול... מי כן פופולרי היום?
חוץ מרוברט דאוני ג'וניור that is? הרי וויל סמית' כבר לא ממש. הוא נעדר ארבע שנים ועושה רושם שזה קצת הרס לו. הייתי אומר שג'ניפר לורנס וסנדרה בולוק, אבל מי עוד? האם באמת יש רק שלושה שחקנים היום שיכולים להכניס לסרט המון כסף מראש רק על שמם בלבד?
טיילר פרי?
אני חושב שהוא היחיד שבאמת, השם שלו בלבד יכול לגרום לסרט להיות מצליח. שמות גדולים אחרים שווים כסף, אבל בעיקר בבוקס-אופיס הגלובלי ולא בארה"ב. טום קרוז, למשל – אנחנו יכולים לצחוק עליו כמה שנרצה, אבל סרטים בכיכובו עושים כסף. גם בראד פיט שווה משהו, כנראה. אבל בגדול, אנחנו חיים היום לא בעולם של כוכבים אלא של מותגים. "איירון מן" שווה הרבה יותר מרוברט דאוני ג'וניור. ההצלחה של "ספיידרמן המופלא" הוכיחה שספיידרמן גדול הרבה יותר מטובי מגווייר. "דיסני", "פיקסאר", "באטמן", "הארי פוטר", "מלחמת הכוכבים", "מהיר ועצבני" – אלה שמות שמבטיחים בפני עצמם הכנסות נכבדות לכל סרט שיישא אותם, ברמה הרבה, הרבה יותר גבוהה מששחקן כלשהו מסוגל.
"ספיידרמן המופלא" די הצליח
אבל ההצלחה שלו לא ממש משתווה לזו של אף אחד מסרטי הטרילוגיה המקורית (אבל זה יותר בגלל איכות הסרט מאשר איזשהו קשר לטובי מגוויר).
טום קרוז, זה נכון. בראד פיט פחות. אנג'לינה ג'ולי שווה משהו אבל היא כבר לא משחקת יותר מדי.
היום אלו אפקטים ומותגים שאנשים מתעניינים בהם מאשר השחקנים, זה נכון, אבל לא תמיד. ומצחיק שדווקא את "איירון מן" הבאת כדוגמא למותג ששווה יותר מהשחקן הראשי שלו, הרי הסיבה להצלחה של איירון מן היא טוני סטארק, לא איירון מן עצמו. הוא הכוכב האמיתי, זה שאנשים יותר אוהבים, לא את חליפת השריון אלא את האדם מאחוריה, וליתר דיוק, את דאוני ג'וניור. הסרט לא היה מצליח בלעדיו. ואם מדברים על זה כבר אז הסרטים האלה ביחד עם "שודדי הקאריביים" בשעתם כשדפ עוד היה פופולרי ומצחיק, הוכיחו שלשחקנים עוד יש את היכולת להפוך סרטים להצלחות ענק מפתיעות רק בזכות הכריזמה שלהם, הרי אף אחד לא ציפה בשעתו ש"שודדי 2" יעבור את השיא של "ספיידרמן".
והעניין עם טיילר פרי, כמו עם אדם סנדלר וסת' רוגן זה שהם אולי די מצליחים, אבל זה רק בנישה שלהם. הסרטים שלהם לא מרוויחים כמו "איירון מן" ו"משחקי הרעב".
ה'איירון מן'ים הצליחו בגלל שהם סרטים טובים
והם סרטים טובים בעיקר בגלל רוברט דאוני ג'וניור. אנשים לא באו לראות את רוברט אבל הוא כן סיבה מרכזית ללמה הם נהנו והמליצו לאחרים. כנ'ל לגבי דפ ב'שודדי'.
במילים אחרות, אנשים הלכו לסרטים בגלל טוני סטארק ולא בגלל רוברט. אחרת היינו גם רואים סרטים כמו "אל תלחצי, אני בדרך" ו'שרלוק הולמס' מרסקים קופות. אבל הם לא.
וההצלחה של 'ספיידר-מן המופלא' לא משתווה לזו של קודמיו לא בגלל איכותו, אלא בגלל ש'ספיידר-מן 3' היה גרוע במיוחד והיה עדיין מוקדם מדי לריבוט (הסרט עצמו היה די טוב).
שזה... בדיוק מה שאני אמרתי.
אנשים לא באו לראות את הסרט *בגלל* רוברט אבל הוא כן היה הסיבה להצלחת הסרט, זה מה שהפך אותו לכוכב והפך את השם שלו לפופולרי.
וש"שרלוק הולמס" הצליח מאוד. What are you talking about?
גם "אל תלחצי" הצליח לא רע יחסית.
"ספיידרמן המופלא" לא הצליח כמו הטרילוגיה המקורית בגלל איכותו, וגם בגלל שהוא היה ריבוט שיצא מהר מדי ואחרי סיקוול שנחשב גרוע (אני דווקא לא שנאתי את "ספיידרמן 3", אגב).
שרלוק הולמס הצליח, אבל הוא לא היה הצלחה מטאורית,
כמו כל הסרטים מהמותגים שדורון ציין למעלה. זה מה שמנסים לומר כאן, שנגמרה התקופה שאנשים הולכים לסרט כלשהו רק כי יש בו שחקן שהם ממש אוהבים. אין יותר שחקנים שהם מותג – "עץ החיים" ו"הורג אותם ברכות" לא הצליחו, למרות שמימי לא פגשתי מישהו שלא מכיר את השם בראד פיט.
"איירון מן" הראשון, מ-2008, הרוויח 100 מיליון דולר בקופות בסופ"ש הראשון שלו, אבל לא בגלל רוברט דאוני ג'וניור. באותה תקופה הוא היה מוכר בעיקר לצופי "אלי מקביל". סרטי "איירון מן" הפכו אותו לשם מוכר, ולא להפך. הסרטים הכי מצליחים של תקופתנו הם סרטים מבוססי פרנצ'ייז, כמו משחקי הרעב או באטמן. לראייה: "עלייתו של האביר האפל" ו"התלקחות" הרוויחו כ-400 מיליון בארה"ב, אבל "חלום אמריקאי", בכיכובם של כריסטיאן בייל וג'ניפר לורנס, הרוויח רבע מהסכום הזה. שחקנים הם פקטור הרבה פחות משמעותי בהצלחתו הכלכלית של סרט בשנים האחרונות.
הסיבה מאוד ברורה - שחקנים הם הרבה פחות חדגוניים ממה שהם היו פעם
ואף כוכב כמעט לא מוכן להפוך לטייפקאסט. היו תקופות שיכולת פחות או יותר לדעת בדיוק למה לצפות כשראית ששחקן מסויים משתתף בסרט מסויים. היום יש מעט מאוד שחקנים כאלו. אדם סנדלר הוא הדוגמא הכי בולטת – ולכן גם הוא כמעט אף פעם לא נכשל בקופות. הכישלון היחיד שלו בשנים האחרונות הוא "אנשים מצחיקים", שהוא בדיוק הסרט היחיד שבו הוא שבר את השטאנץ הרגיל שלו.
בשנה האחרונה ההימור הכי בטוח היה דווקא סנדרה בולוק, שכולם חשבו שהיא כבר מעבר לשיא – אבל נראה לי שזה היה מקרי למדי (או, פשוט בגלל שהיא בחרה את הפרוייקטים הנכונים).
ניטפוק
"זה הבן שלי" היה כשלון גדול עוד יותר מ"אנשים מצחיקים", למרות שהוא סרט סנדלרי "רגיל".
אבל כן, אדם סנדלר הוא ז'אנר.
ליאונרדו דיקפריו, כריסטוף וולץ, כריסטיאן בייל, גג"ל
אבל כמו שרד אמר מתחתיי, היום זה יותר מותגים מכוכבים. היום הרבה מהשמות המוכרים הם שחקנים ותיקים שעדיין מופיעים בסרטים (טום הנקס, רוברט דה נירו, מורגן פרימן וכו') ואנחנו מתחילים להתרגל שסרטים עם מלא שמות מפורסמים על הפוסטר הם סרטים גרועים (אלא אם כן: ווס אנדרסון).
האתר שדיווח על זה (לטינו ריוויו)
"שכח" לציין שמדובר על שיחות שנערכו לפני שלוש שנים וכבר לא רלוונטיות. מארוול ואנשיו של דפ מיהרו להכחיש את הדיווח. הכל חלק מהמרדף אחרי הידיעה הבלעדית הבאה.
השמועה החדשה היא שג'ון האם לוהק לתפקיד (שוב, רק שמועה).
http://comicbook.com/blog/2014/01/15/john-hamm-reportedly-cast-as-doctor-strange/
בינתיים אפשר להסתפק במייקל דאגלאס בתפקיד האנק פים ב"אנט מן", מה שאומר שפול ראד יגלם את סקוט לאנג, אנט מן מס' 2.
http://marvel.com/news/movies/2014/1/13/21746/michael_douglas_to_star_as_hank_pym_in_marvels_ant-man
הכחשה לא בהכרח אומר שזה לא נכון
לא שמיהרתי להאמין לדיווח על ג'וני דפ, אבל באופן כללי אולפנים יכחישו גם דיווחים נכונים, לפני שייצאו בהודעה רשמית. גם פול ראד הכחיש את הדיבורים על אנט-מן בהתחלה.
ג'ון האם נשמע לי אופציה לא רעה, אני בעד. לגבי דגלאס אני לא בטוח. זה שינוי לא קטן לעומת הקומיקס, שם פים הוא לא עד כדי כך מבוגר…
אז אני עובד על סרט בשביל התחרות הזאת ואני מחפש שחקנים (בהתנדבות!), לא צריך שום ניסיון:
– בחורה בגיל 20-30
– בחור בגיל 35-50 (עדיף שיראה מבוגר, אבל לא חובה. חשוב – צריך להיות קירח!)
הצילומים יערכו בראש העין, בשבוע הבא (אחרי יצירת קשר יתואם יום ספציפי). הם יערכו במהלך היום ויקחו שלוש-ארבע שעות גג. לאחר שיהיה מוכן, הסרט ישלח לאתר התחרות ויעלה בעמוד היוטיוב שלהם.
אם אתם מתאימים לתפקידים הנ"ל או מכירים מישהו שמתאים ויהיה מעוניין, אתם מוזמנים לפנות / להפנות אלי בשביל התסריט וכו' – Matanbahar@gmail.com.
על איזה סרט אתה מבסס?
(ל"ת)
500 ימים עם סאמר
עם טוויסט! (שהקריאת ליהוק השנייה די מסגירה).
תוך חמש דקות כל אחד קירח,
על זה פוסלים?
![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
ציטוטים מפורסמים מסרטים בצורת גרפים.
קטע מ"מועדון קרב" מינוס בראד פיט.
מארק רופאלו רוצה סרט סולו לענק עם מסר ידידותי לסביבה (האלק סמאש התחממות גלובלית?)
סאם רוקוול לוהק ל "The Eel", בו יגלם אסיר נמלט שנהיה מעורב בפרשת חטיפה. הסרט יופק ע"י הבמאים / תסריטאים של "העולם ע"פ דנקן".
וקאבר נחמד לשיר "Let it Go" מ"פרוזן" של מישהי שמתוסכלת מכך שהטווח הקולי שלה לא מתאים לסרטי דיסני.
סרטי חלל/מד"ב בחינם בשבוע החלל
שבוע החלל בא עלינו לטובה בשבוע הבא (למעשה, שבוע וחצי, סוגשל), ואיתו שלל פעילויות מגניבות וחינמיות. בין השאר, סרטי חלל/מד"ב חינם בסינמטקים ברחבי הארץ, כולם מלווים בהרצאות חינמיות לפני הסרט.
זה אמנם יעלה גם פה לאתר בקרוב, אבל יש לשים לב שהזמנת המקומות הטלפונית כבר החלה (בסינמטק ת"א זה החל כבר בשבוע שעבר, בחולון החל אתמול). בין השאר: "כח משיכה" בתלת ובחינם. וגם "אפולו 13" על מסך גדול! איזה כיף.
http://most.gov.il/SLH/spaceweek/Pages/default.aspx
אז, "אפולו 13".
בהעדר מקום אחר לפרסם את זה בו:
אחלה סרט. ראיתי אותו לפני ימבה שנים, על מסך קטן, ולא זכרתי כלום (למעט הסיפור ההיסטורי הבסיסי). והיה תענוג. קצת קיטש ורגש, אבל לא ברמה שמזיקה. וכמו לראות את "כח משיכה" ביום השנה לאסון קולומביה, לראות את סוף הסרט הזה למחרת יום השנה, היה די מרגש.
היה מהפנט לראות אנשים מרחפים על-אמת (טוב, נו, כמעט על-אמת) מול המצלמה, כמעט שני עשורים לפני שאלפונסו קוארון עשה את זה בכאילו לגמרי (בלי לזלזל לרגע בתוצאה). מאכזב שזו הפעם היחידה שזה קרה בסרט גדול, כאילו שחסרים סיפורים ריאליסטיים/היסטוריים שאפשר לספר בחלל.
ואני חושב שמגיע לנו לראות את הפרי-פריקוול. אני ממש מקווה שבשנתיים-שלוש הקרובות יוכרז על סרט טוב אודות "אפולו 11", שיצא לאקרנים ב-2019, במלאת 50 שנים לנחיתה. זה כ"כ מתבקש אחרי "כח משיכה".
הערות לסיום:
א. תודה לשבוע החלל.
ב. מתי חוזרות הקרנות הקלאסיקה ביס פלאנט?
ג. אה, מילא הספוילרונים לסרט לפני שהוא התחיל, אבל ואם אפשר לסדר שבפעם הבאה סקרני-קונספירציות-ירח יקבלו תשובות יותר החלטיות מהמרצה-המדען-שעוסק-בחלל לגבי הפ**ינג נחיתה על הירח, זה יותר יועיל ממה שהיה שם. זה היה די הזוי.
לא זכור לי שזה עלה פה בדיונים
בפיקסאר מגששים לקראת שינויים בסגנון העיצוב:
http://www.cartoonbrew.com/cgi/pixar-makes-painterly-cg-new-research-could-change-the-look-of-their-films-95205.html
עוד דבר ששוקלים בפיקסאר, על פי השמועה:
סרט של "מלחמת הכוכבים".
http://latino-review.com/2014/01/pixar-joining-star-wars-universe/
שזה סגירת מעגל. פיקסאר החלו כחטיבה של לוקאספילם.
(ל"ת)
אליזבת' בנקס!'%20class='wp-smiley'%20/%20%20)%20אבל%20גם%20רבל%20ווילסון%20(%20%20img%20src='https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif)
">
!'%20class='wp-smiley'%20/%20%20)%20אבל%20גם%20רבל%20ווילסון%20(%20%20img%20src='https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif)
" alt="" width="" height="" />' alt='!:(!' class='wp-smiley' /> ).
ברוס וויליס יחזור לשתף פעולה עם מ. נייט שאמלאן בסרט שהאחרון כתב לפני 20 שנה ומספר על בעל חנות ספרים שמתחיל ללכת ברחבי ארה"ב לאחר שאשתו מתה כדי להוכיח את אהבתו כלפיה.
פרסומת הסופרבול של "יגואר" מאחדת כמה מהנבלים הבריטיים המוכרים ביותר.
לעומתם, "קיה" כנראה חושבים שזה סופרבול 2004 ושכנעו את לורנס פישבורן לחזור לגלם את מורפיוס.
ולסיום, סרט קצר ומעולה על המחשבות האחרונות של מישהו שנופל ממטוס.
סדרה ממש נחמדה שרצה בתקופה האחרונה ביוטיוב היא ד"ר דופנשמירץ, אחת מהדמויות הראשיות של סדרת האנימציה הנהדרת "פיניאס ופרב", יושב מול "מצלמה" ועושה וולוגים שבועיים שבהם הוא מדבר על נושאים אקטואלים ופופולארים (פייסבוק, וויין, WHAT DOES THE FOX SAY וכד') מזוויתו האישית.
השבוע הוא החליט לדבר על למה הוא שונא ללכת לקולנוע, ואני לא יכול לומר שלא הזדהיתי.
http://www.youtube.com/watch?v=Cr5nyF8XPRE
חחחחחח זה ענק
למה גרמת לי לצפות בזה?? עכשיו אני מכור לערוץ שלו… גם לי הייתה הזדהות! (ודי ברור שהמפיקים של הסדרה/הסרטונים משתמשים בזה כדי בעצם להוציא כל מה שיש להם להגיד על אותם הנושאים שדופנשמירץ מדבר עליהם – שזה טוב כי הם מאוד קולעים להומור שלי, אפילו שיש לו רגעים די גיקיים זה לא לרעה).
ותמיד זה כיף שיש הזדמנות טובה לשתף שאני ממש אוהב את "פיניאס ופרב"
טריילר ל"מתחת לעור"
סרטו החדש של ג'ונתן גלייזר שעשה את לצאת נקי הנהדר ואת לידה האולי-נהדר-אבל-אני-לא-יודע-כי-לא-ראיתי, שכנראה ולא בצדק הולך להיזכר כתור " הסרט שבו סקרלט ג'והנסון ערומה ". אבל, לטובת השיווק הטריילר לא משתמש בעובדה הזאת לשיווק שלו ובעצם לטובת השיווק שלו – אחרי תלונות רבות על טריילרים שנראים אותו דבר או מספיילרים יותר מדי אני חושב שזה הטריילר הכי ייחודי שראיתי בזמן האחרון. אני לא יודע אם זה לטובה או לרעה – אבל זה בהחלט לעניין.
הטריילר
(בתגובה לפתיל האחרון בדף הסרט של "חלום אמריקאי")*
הבעיה עם ההצעה שאתה מעלה היא שגם טובי כותבי הביקורות בגלגול הקודם של האתר יגידו לך שאפילו הטקסטים המשובחים ביותר שלהם היו צריכים יד מכוונת ורגישה של עורך ולזה, עושה רושם, אין לרד (או ל-לונג ג'ון) מספיק זמן. ככה זה, כל בית צריך מרפסת וכל כותב צריך עורך כדי להעמיד טקסטים ברמה שהעיתון/אתר מציב לעצמו.
*
מש"א. קשה להסביר כמה עורך טוב יכול לחולל פלאים עם ביקורת.
או למעשה, עם כל ספר, סרט ויצירה באופן כללי.
יוזמת "מיקרוסינמה"
להחזיר את הקולנוע לקהילה:
https://www.youtube.com/watch?v=VahKlABzDaE
https://www.facebook.com/microcinema.co.il
"ג'מייקה מתחת לאפס"
הרימייק/סיקוול למציאות שהיתה בסיס לסרט החביב ההוא:
http://www.calcalist.co.il/sport/articles/1,7340,L-3622200,00.html
WTF גל גדות תככב בסרט לצד קייט ווינסלט
ואארון פול (משובר שורות למי שלא מזהה את שמו) בבימויו של ג'ון הילקוט. נראה שהאמריקאים נדלקו עליה בזמן האחרון, בכל מקרה נשמע יותר מבטיח מוונדר וומן.
זה לא שהאמריקאים נדלקו עליה, ככה זה בהוליווד
כשמישהי או מישהו פתאום מלוהקים בתפקידים מרכזיים בסרטים גדולים פתאום יש יותר עניין בהם ממלהקים ומתחילים ללהק אותם די מהר לתפקידים ראשיים בעוד סרטים (ראה לדוגמה את כריס פארט, שחקן אלמוני עד שליהקו אותו לתפקיד הראשי ב"שומרי הגלקסיה", מה שגם הביא לו תפקידים ראשיים ב"לגו" ו"עולם היורה", או כריס המסוורת' שהליהוק שלו לת'ור הביא לו מיד תפקיד ב"שלגיה והצייד").
כריס פראט לא בדיוק אלמוני
הוא מוכר בעיקר מהטלוויזיה, אבל אלמוני הוא לא.
בדיוק מה שרציתי להגיד
ובסרטי אנימציה יש פחות תשומת לב לשמות הכוכבים, ולכן קומיקאים ברמת ההצלחה הזו (ביל היידר, עזיז אנסרי) כבר הובילו סרטים גדולים. מה שכן, לראות את כריס פראט כסופר הירו עדיין נראה לי מוזר להפליא. הוא כנראה תמיד ישב אצלי על משבצת הלוזר השמנמן של "מחלקת גנים ונוף".