אי אפשר לומר שהשבועיים האחרונים לא היו מרשימים בקופות, אם כי הם היו מרשימים מהסיבות הלא נכונות. אוגוסט הוא תמיד הקטע של הקיץ שבו הפרופורציות והציפיות יורדות, אבל הפעם זה היה קיצוני.
ארבעה סרטים חדשים יצאו בשבוע שעבר בהפצה רחבה בארה"ב. מבינהם, אחד הצליח – וזה היה הסרט הפחות צפוי. "העזרה", דרמה(!) תקופתית(!) שאפילו אי אפשר להצמיד לה את הכינוי "רומנטית", הכניס בשבוע הראשון שלו 26 מיליון דולר, אחרי שכבר הכניס 10 מיליון דולר בימי רביעי וחמישי – כל זה, למרות הפצה צנועה (2,500 בתי קולנוע). זה לא הספיק בשביל לכבוש את המקום הראשון – הקופים עדיין היו שם, אבל זה היה מעל לציפיות. "העזרה", בכיכובן של אמה סטון וויולה דייויס, עוסק בצעירה שנות השישים שמנסה לחשוף את חייהן של העוזרות השחורות בעיירת הולדתה, ותוך כך מתניעה את המאבק למען שיוויון לאפרו-אמריקאים. הוא מבוסס על רב-מכר (של קתרין סטוקט), אבל זה לא הופך את ההצלחה שלו לפחות מפתיעה: "העזרה" מאכיל אבק את "לאכול להתפלל לאהוב", ששיצא בתקופה המקבילה בשנה שעברה, ואפילו אין בו שום ג'וליה רוברטס.
אז המצב אחלה בשביל "העזרה" ובשביל הקופים, אבל חוץ מזה? "יעד סופי 5" הכניס 18 מיליון דולר – לא סכום נורא, אבל הפתיחה הגרועה ביותר בסדרה מאז הסרט השני. הקומדיה "30 דקות או פחות" הביאה רק 13 מיליון דולר. הכשלון של סרט ההופעה של "גלי" מרשים במיוחד: הוא הכניס פחות מ-6 מיליון דולר, ולא דורג אפילו בין עשרת הגדולים של השבוע. המפיצים בארץ חזו את הכשלון מראש, וביטלו את הפצת הסרט בארץ, לקול זעקות השבר של גליקים באשר הם.
אבל כל זה היה בשבוע שעבר. השבוע הזה היה צריך להיות שונה לחלוטין. שוב, לא פחות מארבעה סרטים יצאו לאקרנים, מגובים בפמפום הרגיל של טריילרים ופרסומות. והם כשלו. כולם. בזה אחר זה.
"ספיי קידס 4" של רוברט רודריגז העז לחזור ולהשתמש באחד הגימיקים הכי מגוחכים בתולדות הקולנוע – ריחות. מלבד תלת-מימד, הסרט מוקרן עם כרטיס גירוד שהצופים אמורים לגרד ברגעים הנכונים בסרט ולשחרר את הריחות המתאימים. הגימיק הזה, כמה מפתיע, לא גרם להמוני אדם שחלמו כל חייהם להריח את בתי השחי של הכוכבים האהובים עליהם לצבוא על בתי הקולנוע. הסרט הכניס 12 מיליון דולר- הפתיחה הגרועה ביותר בסדרה.
"קונאן" הוא, כידוע, לא רק מנחה פופולרי של טוק-שואוז אלא גם רימייק/המשך של סרטי הפנטזיה בכיכובו של שוורצנגר משנות השמונים. הפעם מככב בתור קונן ג'ייסון מומואה, שהיה חאל דרוגו ב"משחקי הכס". לא היה שום ספק שמדובר בג'אנק, ומתברר שזה גם ג'אנק כושל. הסרט הכניס רק 10 מיליון דולר – סכום כמעט זהה לפתיחה של "קונאן הברברי" המקורי. זה נתון משפיל במיוחד בהתחשב בכך ש"קונאן" המקורי יצא ב-1982, כשמחיר הכרטיס הממוצע היה בערך רבע מהמחיר של כרטיס לסרט תלת-מימד היום, והופץ בחצי ממספר בתי הקולנוע של הרימייק.
ולמרות זאת, "קונאן" הוא לא הרימייק הכושל ביותר של סרט משנות השמונים שיצא השבוע. "ליל האימה" (הסרט המקורי נקרא בארץ "מי מפחד מהשכן ממול") הכניס 7.9 מיליון דולר. זה דווקא יותר ממה שהסרט המקורי הכניס ב-1985. אבל לא הרבה יותר. הכשלון של "ליל האימה" צורב פחות רק משום שהוא סרט הרבה יותר צנוע מבחינה תקציבית.
ורגע, עוד לא סיימנו. "יום אחד", הסרט הרומנטי שמקיף 20 שנה, עם אן האתוויי וג'ים סטורג'יס, הכניס 5.1 מיליון דולר. דווקא הסרט הזה לא צריך להיחשב לפלופ של ממש – הוא סרט קטן הרבה יותר, שהופץ באופן מצומצם יחסית ונעשה בתקציב זעיר יחסית (15 מיליון דולר) – שמי יודע, הוא עשוי אולי עוד לכסות יום אחד. מה שאי אפשר לומר על שאר הסרטים החדשים של השבוע.
התוצאה של מקבץ העליבות הזה היא שגם השבוע, כמו בשבוע שעבר, שני הסרטים שבמקום הראשון הם אותם שני סרטים – "כוכב הקופים: המרד" ו"העזרה". "העזרה" לא סתם החזיק מעמד, אלא עלה מהמקום השני למקום הראשון, כשההכנסות שלו יורדות ב-21 אחוזים בלבד. זה כבר לא סתם סרט מצליח יותר מהצפוי – זה להיט. "כוכב הקופים" איבד 41% בסוף השבוע השני שלו, אבל הגיע להכנסות של 134 מיליון דולר והיד נטויה; מספיק כדי להצדיק המשך.
יש עוד עניין קטן עם רצף הכשלונות הזה. "יעד סופי 5", "קונאן", "ליל האימה", "ספיי קידס" ו"גלי" – כולם סרטי תלת-מימד. וכולם כשלונות. בינתיים, שני סרטי דו-מימד שולטים בטבלה ללא תחרות רצינית. יכול להיות שהאולפנים עדיין לא קלטו את המסר?
טבלת סרטי השבוע (21.8) ב-Boxofficemojo
טבלת סרטי השבוע שעבר (14.8) ב-Boxofficemojo
המפיצים בארץ מתחילים לקבל שכל.
"ממלכת החיות" מגיע, "Glee" נגנז. אולי בסוף הדג המלוח להחלטת ההפצה הגרועה של השנה לא יוענק לאף אחד.
ציפיתי מ-30 דקות או פחות ליותר
אבל זה לא משנה, עדיין בא לי לראות אותו!
האתר משתגע לי, הוא לפעמים עולה ולפעמים לא, זה מתחיל לעצבן.
שאלה בנוגע לתחשיב ההכנסות/הוצאות
אם ניקח לדוגמא את "יום אחד" – התקציב הוא 15 מליון, ונניח אחרי כמה שבועות הוא מגיע ל15 מליון גם בקופות. כמה מתוך זה חוזר לכיס של ההפקה? כמה מזה הולך לבתי הקולנוע? וכשיש ההפצה הבינלאומית, כמה אחוזים מהרווחים שם חוזרים להפקה? בקיצור, כמה צריך סרט להרויח כדי באמת לכסות את תקציב ההפקה?
כמה באמת סרטים מרוויחים
זה סוד ששמור רק לבכירי האולפנים.
כבר נשפכו באתר הררי מילים על מודל ההכנסות. בגדול, כ-50-55 אחוז מההכנסות בארה"ב (וקנדה) חוזרות לאולפן וכשליש מההכנסות מחוץ לארה"ב.
כלומר סרט שהכניס 100 מיליון בארה"ב ו-100 מיליון נוספים מחוצה לה, האולפן יקבל בחזרה כ-80-90 מיליון דולר.
תקציב הסרט לא כולל פרסום ושיווק שיכול להיות 25 מיליון דולר ויכול להיות גם 50 מיליון ואפילו יותר.
אבל תרגילים חשבונאים או מודל חלוקת הכנסות יכול להפוך סרט מצליח לכזה שמניב הפסדים לאולפן וסרט מפסיד לכזה שמניב רווח.
אולפני וורנר טוענים שעל באטמן הראשון (של טים ברטון) שהכניס בארה"ב 251 מיליון דולר, הם לא הרוויחו עקב מודל חלוקת ההכנסות של הסרט (ג'ק ניקולסון קיבל בין 30 ל-50 מיליון דולר). אולפני יוניברסל טוענים להפסד על הגרינץ' (260 מיליון דולר הכנסות בארה"ב) עקב מודל חלוקת הכנסות שעבורו ג'ים קארי והמפיקים בראין גרייזר ורון האוורד (דרך חברת ההפקות אימג'ן) לקחו עשרות מיליונים כל אחד.
לעומת זאת סרט כמו קונאן שנראה כמו כישלון, ייתכן בהחלט שהוא מסוג הסרטים שהם למעשה רווחיים עוד לפני שהסרט הופץ. סרטים כאלו מוכרים מראש את זכויות ההפצה שלהם. ליונסגייט רכשה את זכויות ההפצה בארה"ב תמורת 25 מיליון דולר (כך שהכנסות של 10 מיליון דולר בסופש נשמעות פחות איומות על השקעה של 25 מיליון לעומת השקעה של 90). עוד כמה מכירות כאלו ברחבי העולם והסרט רווחי עוד לפני שמתחילים לצלם. ישנן גם קו-פרודקציות למיניהן שמשקיעות בסרט קרנות גידור שמבחינתן לשים 50 מיליון דולר שלא רואים אותם יותר זה סכום קטן שלא מזיז לשורה התחתונה שלהן ובינתיים המפיקים גזרו לעצמם קופון וממשיכים הלאה להפקה עתירת התקציב הבאה.
ללמדך ש-The Producers מבוסס על סיפור אמיתי
(גם החשבונאות וגם איכות התסריטים )
זה עדיין לא מסביר למה מישהו עושה רימייק יקר לקונאן
במקום לעשות כמה סרטי "חרמן על הזמן-שדפק אותי-בדרך לחתונה" שעולים הרבה פחות ושגם אלו מביניהם שהם לא להיט לא הופכים לפלופ נוראי.
הם הניחו שיש פוטנציאל לפרנצ'ייז
עם סרטי המשך, מרצ'נדייז ומאות מיליונים של דולרים שיזרמו לכיוונם. הם טעו.
באותה מידה היינו יכולים לחיות בעולם בו קונאן הינו פרנצ'ייז מצליח ואילו דמדומים פרנצ'ייז כושל שסגר את הבסטה אחרי סרט אחד. הרי גם ותיקים ומנוסים לא תמיד יודעים מה יצליח ומה לא (אחרת היינו רואים רק הצלחות קופתיות). הם הימרו, ההימור כשל. סה טו.
אגב האנגאובר היה להיט מפתיע. אף אחד לא בנה שהוא יהיה שובר קופות שיכניס 200+ מיליון דולר בארה"ב בלבד. ולפני 21 שנה אף אחד לא האמין שסרט דל תקציב ונטול שמות גדולים על ילד שמשפחתו יצאה לחופשה והוא נשכח מאחור יכניס רבע מיליארד דולר בארה"ב לבדה.
אבל בתקציב ההפקה שלו, האנגאובר היה לפחות מכסה את ההשקעה
ומתוך עשר קומדיות כאלו, אחת כנראה תהיה להיט ענק.
ואולי הפתרון הוא פשוט לא לעשות סרטים גרועים. יש כמה סרטים גרועים וסופר מצליחים (בעיקר רובוטריקים למיניהם), אבל כמעט כל הפלופים הענקיים הם כאלו ובצדק. הלהיטים הגדולים הם לא כולם יצירות מופת, אבל ברובם ניכר שהשקיעו בהם מחשבה ונתנו כבוד לאינטיליגנציה של הצופה. אפילו אצל פיקסאר, סרט טוב על זקן נרגן מכניס יותר מסרט ממוחזר על מכוניות מדברות. אם יש לך תקציב של 200 מליון דולר ותסריט של שקל עשרים, כדאי להתחיל להיות מודאג.
(וזאת למרות ההצלחה הבלתי מוסברת של רובוטריקים או האכזבה הבלתי מוסברת של אקסמן).
אקס מן רחוק מלהיות פלופ, גם אם לא הצלחה אדירה
כשאתה מסתכל על הסרטים הכושלים באמת, אלו שעלו מאות מליונים והכניסו שבריר מזה, אתה לרוב תוהה איך מי שעשה את הסרט לא קלט שזה קשקוש חסר ערך.
כן, הפתרון הוא ללא ספק לא לעשות סרטים גרועים
או אולי סתם להפיק רק סרטים שיצליחו.
יש הבדל בין סרט עם פוטנציאל שיצא גרוע
"בוקרים נגד חייזרים" או גרין לנטרן יכולים אולי להיכנס תחת ההגדרה הזו, לבין רימייק של "קונאן" או עוד המשכון של רובוטריקים, שכל מי שעובד עליו יודע שהוא עושה זבלון. במקרה הזה יכול לצאת זבלון חביב, ואולי אפילו זבלון מצליח, אבל אין סיכוי להפוך את זה לסרט טוב. רק שאנשים מניחים שהקהל יאכל זבל, ונראה שבהרבה מקרים זה לא המצב.
קח מהעבר השני את "כוכב הקופים". נראה שהמחשבה הראשונית לא הייתה "וואלה, ממזמן לא סחטו את הפרנצ'ייז הזה", אלא "אף אחד לא תיאר את העלייה של הקופים כמו שצריך, יש כאן פוטנציאל לסיפור טוב". וזה כל ההבדל.
אני חושב שזו אידיאליזציה
נראה לי שא) קשה למדי בהנתן רק תסריט לדעת האם הסרט יצא זבל או לא וב) יש שוק לא מבוטל לסרטי זבל. אני מהמר שרוב סרטי הזבל לא נכתבו וזכו לאור ירוק מתוך ציפיה שיהיו זבל.
הדוגמה של רובוטריקים היא מגוחכת, זה זבל שיש לו קהל ועוד איך. רימייק של קונאן היה יכול באותה מידה להתפוצץ. אם עכשיו אני בא אלייך ואומר "הי, בוא נעשה רימייק למקס הזועם", אתה יכול לדעת אם זה יצליח בקופות או לא?
השתתפתי כבר בדיון על איכות תסריטים פה לא?
אני לא רואה שום סיבה שתסריטים לבלוקבסטרים יהיו גרועים.
החלק של התסריט בתקציב הוא כל כך שולי שאין סיבה לא לתת לתסריטאי טוב לכתוב אותו ואם יוצא משהו שהוא בושה – ואפשר לדעת את זה בשלב התסריט – לתת עוד קצת כסף לשיכתובים או כתיבה מחדש.
לא יודע, אני לא השתתפתי
תסריט יכול להיות נהדר והסרט עדיין גרוע. בגלל זה קשה לשפוט עד כמה סרט הוא זבל עד שלב מאוחר יחסית בהפקה, שבו כנראה עדיין עדיף להפיץ זבל ולהחזיר חלק מההשקעה.
אבל שוב, אנחנו מדברים על זה שרואים הרבה פעמים
בבלוקבסטרים שכבר בזמן התסריט הייתה בעיה שהייתה יכולה להפתר אז – בזמן כתיבת התסריט.
זו לא חוכמה לקחת תסריט שהוא רע ולקוות שיצא טוב בגלל הבמאי – זה כמעט ולא עובד ככה. היסודות של הבניין צריכים להיות חזקים.
האמת שראיתי אתמול ביס את "הפריצה לאלקטרז" ונזכרתי שזה סרט טוב.
מה שמראה שאפילו כשנותנים למייקל ביי תסריט טוב ושחקנים טובים יכול לצאת סרט טוב.
זה לא קרה שוב מאז.
יש לך דוגמה כזו?
לתסריט מקורי שהוגש והיה ברור שהוא דפוק, ובכל זאת קיבל אור ירוק? אתה חושב שברור שהתסריט של רובוטריקים הוא דפוק, נניח?
אני חושב שרובוטריקים הוא תסריט נוראי
אבל הוא מצליח קופתית, אז מי אני שאדבר?
זה נכון שפלופים כמו אי הפיראטים התחילו מחטא של תסריט נוראי.
אבל נחזור לרובוטריקים מול הפריצה לאלקטרז כי זה מרגיש שאתה ממש רוצה להפיל אותי למלכודת כלשהי :) – כן, אני חושב שזה תסריט נוראי.
מעבר לשאלת רמת התסריט
מתוך הנחה שהאנשים שעושים סרטים בהוליווד הם אנשים אינטיליגנטיים: מי שעושה קולנוע צריך לשאוף לעשות סרט שהוא היה שמח לראות (או אם זה סרט ילדים, שהיה שמח להראות לילדיו), ואף פעם לא להניח שהקהל הטיפש יאכל את הזבל שמוכרים לו. קשה לי להאמין שהמפיקים/במאי/תסריטאים של קונאן חשבו שהם עושים סרט שהם היו צופים בו בשמחה. ממש כמו שאני לא חושב שהמנהלים של מקדונלדס שמחים לאכול את הזבל שהם מייצרים.
האמת אני תוהה לגבי זה.
הרי היית מצפה שמי שיצר את קונאן יבין שהוא יוצר זבל, ושזה לעולם לא יהיה סרט הרפתקאות כייפי כמו המומיה למשל.
אבל מצד שני, אולי לא. אולי הם באמת חשבו שהם מייצרים סרט אקשן קליל ונחמד, לא מחוכם מדי אבל בהחלט אקשן ראוי לקיץ.
כמו שלפעמים אני רואה תוכניות של ביפ ואני תוהה מי משתתף בהם, והאם אותו אחד לא מבין שמדובר במשהו לחלוטין לא מצחיק בשום פרמטר אפשרי. אבל אחרי זה כשאתה חושב על האנשים האלה אתה מבין שנכון, חלקם פשוט לא מוכשרים ולא יכולים לעשות משהו יותר טוב ממה שהם עושים, אבל חלק מהם באמת מאמין שהוא משתתף באיזה חגיגת הומור נונסנס מתוחכם של תוכנית חתרנית מגניבה ודלת תקציב.
והנה שון הוד, אחד מארבעת התסריטאים של קונאן
עונה לשאלה "איך אתה מרגיש שהסרט שלך נכשל בקופות והאם ידעת שמהצב על הפנים עוד לפני שהוא יצא?"
http://tinyurl.com/3gtqggp
התשובה בקצרה: מרגיש חרא ותמיד היתה תקווה שהתחזיות טועות ושהסרט יצליח.
אתה יכול להרחיב את זה להרבה תחומי עיסוק,
אולי לכולם.
האם מישהו היה קורא את החומר שהוא כותב? האם מישהו היה קונה את הדברים שהוא מוכר? האם מישהו היה בא לראות הופעה כזו, כמו שהוא מופיע? האם מישהו היה מסכים לקבל שירות כמו שהוא נותן?
חלק מודעים לזה ולא אכפת להם, חלק מודעים לזה ואין להם ברירה (זה מה שהם יודעים לעשות וזהו, כאמור), חלק לא מודעים לזה בכלל ובטוחים שהם בסדר.
עצוב, אבל כנראה שככה זה בחיים.
נראה לי שכתבתי את זה פה פעם – כשליאונרד נימוי ביקר בארץ הוא ציטט את וופי גולדברג שאמרה פעם "זה לא שיש שק של סרטים טובים ושק של סרטים רעים". או בקיצור, הכוונות טובות… וכולנו יודעים לאן מגיעים עם כוונות טובות.
אני דווקא נהנתי מקונאן... (;
(ל"ת)
השאלה היא מתי אתה מבין שיש לך זבל ביד
אם באמת בשלב התסריט, אז מילא (למרות ששים לב שאילו אני נולאן, לא היה "התחלה" ואילו אני קמרון, לא היה "אווטר", אז לא בטוח שזה כזה קריטריון מוצלח). לדעתי מגלים את זה ממש הרבה אחרי, כשההשקעה כבר מספיק גדולה כדי שלהפיץ את הזבל יהיה יותר משתלם מלהחביא אותו מעיני העולם.
שום מלכודת, אני מנסה להבין
אני מודה שלא קראתי את התסריט עצמו של רובוטריקים, אם זה קריטי להבנת הנקודה שלך אני אמצא אותו ואבדוק, אבל אם לא, תוכל לנסות להסביר למה הוא רע מהיסוד? יש שם בדיוק מה שאמור להיות, רובוטריקים ושקרניקים, הם נלחמים על משהו, יש הוק רומנטי לבני נוער שהם קהל היעד של הסרט, הכל סבבה. אלא אם בתסריט היה כתוב משהו כמו
סצנה: מחוץ לבית הלבן.
מצלמה רועדת מתקרבת ומתרחקת בהדרגה כדי לחשוף המון רובוטים שכולם נראים אותו הדבר. הם מתחילים להלחם. קאט ל
סצנה: אותו מקום.
מבליחים לרגע כמה רובוטים דומים להפליא ואז קאט ל
סצנה: עדיין שם. רובוטים שנראים זהה. רעידת מצלמה
וכולי, כלומר אלא אם הבימוי המזעזע היה מקודד כבר בתסריט, מה רע בתסריט של רובוטריקים כתסריט? בדיעבד כולם אמרו "פוי, יותר מדי בני אדם, לא מספיק רובוטריקים", אבל זה לא משהו שנקבע בכלל בעריכה?
את זה אולי יכולת להגיד על הסרט הראשון
אבל מסרט לסרט זה ברור עוד יותר שאתה עושה זבל. במקרה של רובוטריקים לפחות יש לך את הידיעה שההמשכונים יצדיקו את עצמם כלכלית, כך שהטיעון הראשוני שלי כבר לא תופס…
כן, מהבחינה הזו רובוטריקים בעייתי
ז"א מרגע שעשית סרט שיצא זבל ועדיין הצליח, אני לא באמת מצפה מהיושר האומנותי של בעלי האולפנים לכלום. אז אפשר לבחור דוגמה לסרט כושל שיצא זבל, והתסריט שלו בעליל זבל?
קשה לי להגיב על זה במדויק
כיוון שלא צפיתי ברוב הסרטים האלו. תסתכל על הביקורות של רוב הסרטים היקרים והכושלים של השנים האחרונות – , The Last Airbender, דרושות אמהות ממאדים, דלגו, פלוטו נאש או הקונאן החדש (יש עוד המון כאלו). כמעט כולם נקטלו כקשקושים מוחלטים. קשה לדעת איך נראה התסריט המקורי, אבל בטוח שהיה מישהו בעל השפעה בדרך שדאג "לטמטם" את הסרט. אם האיש בעצמו לא מטומטם, הוא כנראה הניח שהקהל רוצה לראות משהו מטומטם, או גילה חוסר אכפתיות ורשלנות מוחלטת. זה עובד לפעמים (הפרופסור המטורף או דרדסים), אבל בטוח שהקהל לא מטומטם כמו שחושבים שהוא.
אל תסביר בעזרת רוע מה שאפשר להסביר דרך חוסר כשרון
כאמור, אני לא חושב שיש מישהו בתהליך היצירתי שבכוונה מדרדר את הרמה, אלא כנראה כמות מסוימת של חוסר כשרון ו/או חוסר התאמה בין גורמים יצירתיים שונים גורמים לזה שסרט הולך בכיוון הלא נכון. אילו באמת היה קל לעשות סרטים טובים, במאים לא היו מקבלים את המשכורות שהם מקבלים.
לא חושבת שמדובר בזה או זה
אלא בגישה שמנסה למקסם רווחים, ורואה את הדרך הפשוטה והקלה לעשות זאת כחיקוי של הצלחות קודמות ומחיקה של כל אלמנט מעניין, מאתגר, או מקורי.
לא קראתי את התסריט
ובתגובה של נמרוד יש אמת.
אבל בוא נגיד שיש הבדל בין תסריט שיש בו נקודות שיש בסרטים סבירים לתסריט שהוא באמת סביר.
הרי בפריצה לאלקטרז רואים שמייקל ביי מסוגל לביים מקצועי והכל כשיש לו תסריט טוב ביד.
אבל יש מצב שבמקרה של הרובוטריקים הראשון יש לך נקודה – כי הבעיה העקרית דווקא הייתה סצינות האקשן הגרועות. זה לעומת השלישי בו האקשן היה סבבה אבל התסריט היה כל כך גרוע שרציתי להתאבד.
עכשיו יש לי תשובה אף יותר מוחצת
כי אם מסתכלים על "עליית כוכב הקופים", זה סרט סבבה עם תסריט איום ונורא. אלא אם קלקלו אותו בהפקה, צריך לא מעט חזון כדי לראות שיצא מזה משהו שהוא לא זבלון לדור הבא של MSTK.
אני ממש לא מסכים
התסריט של כוכב הקופים הוא תסריט מצויין. אין בו הרבה טקסט – אבל אף אחד לא אמר שזה המדד לתסריט טוב.
הסיפור מצויין, היחסים בין האבא לבן כתובים מצויין וכך גם הדמות של סיזר והיחסים שלה עם כולם.
הבימוי לקח את התסריט מתסריט טוב לסרט מעולה.
הטענה שלי לא הייתה שכל תסריט של בלוקבסטר צריך להיות קזבלנקה אבל תסריט סביר הוא כן צריך להיות, ושיכתובים לא יקרים מספיק בהוצאה הכללית של בלוקבסטר כדי לא לעשות אותם.
אם כבר, זו השקעה עם החזר מעולה.
יש בכתבה על כוכב הקופים פירוט של מה דפוק בתסריט
לגבי שכתובים, זה אולי זול, אבל לצלם מחדש קטעים שהשתנו בעקבות השכתוב, זה לא יקר?
ברור שהוא לא חסר טעויות
ברוב הסרטים יש חורים. אפילו ב"ההתחלה":
(זהירות !ספויילר!)
אבל הסרט עובד דרמטית. אתה מתחבר לדמויות מה שיוצר מתח ומכניס תוכן לסצינות האקשן המעולות – זה מה שהופך את התסריט לטוב.
ואני מדבר על שיכתובים לפני הצילומים. (למרות שתמיד יש צילומי השלמה)
כפי שנאמר בדוגמה:
מישהו היה צריך למכור את נשמתו לשטן כדי שהסרט הזה יצליח…
תקציבים
התקציב של 'ספיי קידס 4' הוא 27 מיליון, כך שיש לו סיכוי להחזיר את ההשקעה. התקציב של 'ליל האימה' הוא 30 מיליון, לא ממש אפשרי שהוא יכסה אותו. אבל הכישלון הכי גדול של השבוע הוא בעצם 'קונאן', שהתקציב שלו, כן כן, 90 מיליון דולר! בסוף השבוע הראשון שלו הוא הרוייח בדיוק תשיעית מהתקציב. מלבד ההחלטה הדבילית לשחרר סרט של 90 מיליון בסוף אוגוסט, כנראה מדובר באחד הכישלונות הכי גדולים של השנה.
אאוץ'
(ל"ת)
מיעד סופי 5 דווקא יצא דבר טוב אחד:
http://vimeo.com/27184948
ומסביב לעולם
הדרדסים מככבים, הגיעו כבר ל329 מיליון וורלד-ווייד.
הארי פוטר- הגיע ל900 מיליון מחוץ לארה"ב (יסיים כנראה בסביבות 965 מיליון), ועכשיו עם 366 מיליון בארה"ב (יסיים כנראה בסביבות 385 מיליון), נמצא ב1.27 מיליארד וורלד-ווייד (יסיים כנראה ב1.35 מיליארד).
איך אתה מגיע להערכת הסיום?
קצב דעיכה של 50% בשבוע?
לא
הסרט דועך בפחות מ50% בשבוע, יותר לכיוון ה40% (בשבוע האחרון ירד 37%). והחישובים הם לא שלי, אלא של אנשים גדולים ממני קופתית, בפורומים של בוקס אופיס מוג'ו.
אגב, יש דיבורים שוורנדר בראדרס מתכננים לעשות הוצאה מחודשת לקראת האוסקר של גרסת במאי, בשביל להגיע ל400 מיליון בארה"ב ולמיליארד מחוץ לארה"ב (1.4 וורלד ווייד).
לא יאומן
איך כ"כ סרטים לא הצליחו?
ובכן:
המשכון חמישי לסדרת זוועתונים.
המשכון רביעי עם גימיק מפגר לסדרת סרטי אקשן לילדים.
צילומי הופעה של פסאודו להקה.
המשכון לסרט אקשן זניח יחסית שאין עליו ביקורות טובות.
לא נשמע לי הכי מפתיע (למעשה, ההפתעה הגדולה של השבועות האחרונים הייתה ש"כוכב הקופים" לא התרסק אלא הצליח יפה מאוד).
קונאן הוא לא המשכון אלא רימייק
אבל דוקא מיום אחד ציפיתי לתוצאות טובות יותר. אולי מספיק אנשים שמעו על הסוף…
"העזרה" יגיע לארץ?
אם כן. מתי?
סופסוף סרט חדש שמתחשק לי לראות…
שימי לב למה שנמצא משמאל לכותרת הידיעה הזו
לחיצה על "בקרוב: מגיעים בשבועות הקרובים", תראה לך ש"העזרה" נמצא ברשימת הסרטים האלו, ואמור לצאת בארץ ב-8 בספטמבר. ב"חיפוש דפי סרט" תוכלי להזין את שמו של כל סרט המעניין אותך כדי להגיע לדף שלו – שם, בין שאר הפרטים, תוכלי לראות מהם תאריכי ההפצה שלו.
וכמובן, יש את "לא סופי" (תאריכון סרטים), שם תמצאי ריכוז של כל תאריכי ההפצה של הסרטים הידועים לנו (בארץ ובארה"ב).
תודה. התעצלתי לחפש.
(ל"ת)
סיכום קיץ 2011
http://www.youtube.com/watch?v=7T8zepWOyB8&feature=player_embedded
"השוטר" הוגבל מגיל 18 ומעלה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4112542,00.html
החלטה תמוהה. לא יכולה לזכור את הסרט האחרון שקיבל דירוג כל כך מחמיר, ושום דבר ששמעתי על השוטר לא רומז שיש בו אלמנטים כל כך מטרידים שיצדיקו את הדירוג הזה במקרה שלו.
"The Illusionist"
בשבוע שעבר, בפסטיבל הקומיקס והקריקטורה השנתי, הלכתי לראות את "The Illusionist" – לא, לא הסרט עם אדוארד נורטון וג'סיקה בייל, אלא סרט האנימציה האחרון של הבמאי הצרפתי סילביאן שומה ("שלישיית בלוויל"). שתי מסקנות בעקבות הצפייה:
1) למפיצים מגיע מכות שלא הביאו את הסרט להקרנות סדירות בבתי-הקולנוע פה בארץ.
2) לאקדמיה מגיע מכות שהיא לא נתנה את אוסקר האנימציה לסרט הזה.
ועל מסקנה 2 ראוי להרחיב: לא, לא באמת ציפיתי שסרט כמו זה של שומה יקבל את האוסקר כשהוא מתמודד מול הבשורה לפי "צעצוע של סיפור 3". אבל "צעצוע של סיפור 3" הוא הרבה מאוד מאותו דבר. הרבה מאוד מאותו דבר מצוין ונפלא, אבל עדיין – הרבה מאוד מאותו דבר שכבר ראינו בשני סרטים קודמים. The Illusionist, לעומת זאת, הוא סרט של במאי שהראה ניצנים של כשרון אדיר בסרטו הקודם, וכאן מממש אותו בענק. מעל כל דבר אחר, The Illusionist הוא סרט אנושי, מלא רגש, ברמת הסרטים של מיאזאקי – אבל בלי האופטימיות שמלווה אותם. אפשר לטעות ולחשוב שגיבור הסרט הוא קוסם-הבמה המזדקן שאיבד מזמן את הניצוץ בעיניים, ומתנהל בכבדות מג'וב לג'וב מכח האינרציה, אבל זו אשליה אופטית: הסרט הזה הוא על הנערה הצעירה שנדבקת אליו, ומתעקשת לחפש את הקסם בעולם, למרות שהעולם מוכיח שוב ושוב שאין דבר כזה. יש משהו כמעט אכזרי באופן שבו הסרט מתאר את המציאות הזו, אבל מצד שני, יש בו גם הרבה חמלה. פרדוקס, אני יודע, אבל הסרט מצליח להחזיק את המקל הזה בשתי הקצוות (אגב, זוגתי ישבה ליד צופה שהביאה ביחד איתה את בתה הצעירה, והיא טוענת שהיה כמעט משעשע לשמוע את אותה ילדה מגיבה באנטי מוחלט לאופן שבו הסרט שבר את כל הציפיות שיש לה ממה שהיא מכירה בתור סרט אנימציה. במיוחד היו לה תלונות לגבי היחס של הגיבור המבוגר לילדה).
חוץ מזה, הסרט נראה מדהים. רוב העלילה מתרחשת באדינבורו, ובתור מי שהיה שם בשנה שעברה, אני יכול לדווח ששומה הצליח לתפוס לא רק את המראה אלא גם האווירה של העיר ברמת האחד-לאחד. הטופוגרפיה, הרחובות האנשים – הכל נראה חי ונושם. בראבו.
אז בקיצור, הסרט זמין על DVD בישראל. לכו תראו, גם אם חוויית הצפיה יכולה להיות תובענית-משהו.
אני לא כל כך מסכים לגבי הגיבור/ה.
הרגשתי שהפוקוס של הסרט הוא על הקוסם. מבחינה סגנונית, הסרט נותן את התחושה של עולם בו הקסם הישן הולך ונעלם (האנשים שעושים 'הפ' הם אחת ההברקות הגדולות בסרט), לא של התרגשות ילדותית וגילוי. אני ראיתי את זה בתור נקודת המבט של הקוסם, שמצא ילדה אחת שמתרשמת מסוג הקסם שהוא יודע לעשות.
חוץ מזה, באמת סרט טוב וייחודי ויפהפה ויזואלית. למרות שהחוויה שלי קצת פחות אורגזמית משלך.
בהזדמנות הזאת אני ממליץ גם על שני סרטים קצרים, לא מושלמים אבל ראויים, שראיתי בפסטיבל האנימציה קומיקס קריקטורה:
http://www.youtube.com/watch?v=5HbM4ffXX6M&feature=related
'הדבר האבוד', שהוא נחמד,
ואת שמו של השני, שקשה לי למצוא מילים ביחס אליו מעבר ל'מיוחד', אני לא זוכר. הוא הוצג במסגרת 'שעה פנטסטית' אחרי 'הדבר האבוד'. משהו עם סיפורים. רז, אתה יודע איך קוראים לסרט שאני מדבר עליו?
ספי קידס 4...
אני מדמיין את הצופים בקולנוע מנסים למצוא את החלק הנכון לגרד בכרטיס בחושך… נראה לי שרק בשביל זה שווה ללכת לסרט ולהסתכל מהצד…
נשבר השיא של הסרט הכי פחות מכניס!!!!!!!!!!!!!!!
"הסרט הכי גרוע אי פעם" הצליח להדיח את Zyzzyx Road ו-30 הדולר שלו עם הכנסה של 11 דולר בסופ"ש האחרון. כרטיס אחד.
http://admin.boxofficemojo.com/movies/?id=worstmovieever.htm
חה, גדול! איזה כבוד.
(ל"ת)
מרגיש כמו סוג של תרמית לנוכח השם של הסרט...
אגב, הצופה היחיד כנראה אהב את הסרט, כיוון שיש עליו ביקורת בודדת ונלהבת ב-IMDB
http://www.imdb.com/title/tt1801113/
משקפי תלת-מימד
ביום שישי האחרון הלכתי לסרט תלתמימד ביס פלאנט, ולא לקחו מאנשים את המשקפיים בסוף הסרט (וגם נראה שהביאו לכל אחד משקפיים חדשים משקית).
יש דברים מעניינים שאפשר לעשות עם משקפי תלת-מימד כאלה? (חוץ מלקחת שני זוגות ולהפוך אותם לזוג אחד של משקפי דו-מימד).
לא
שום דבר שימושי (והאמת שהם מראים איזה סרטון אנימציה חמוד בתחילת סרט תלת מימד, שאומר את האמת שאין להם שום ערך מחוץ לבתי הקולנוע).
אוף טופיק
יש עכשיו מבצע נחמד ביס פלאנט למי שמחדש את המנוי דרך האתר – במקום לשלם 310 ש"ח על עשרה סרטים, ניתן לשלם את אותם 310 ש"ח ולקבל 11 סרטים. אני לא יודע מתי המבצע הזה התחיל ומתי הוא אמור להסתיים, אז כדאי להזדרז ולחדש.
סוג של ספויילר לדוחק"ו הבא
יהיה חלש, מאוד חלש. בעיקר בגלל ההוריקן.