ג'יימס בונד שותה הייניקן! סקנדל! איך ייתכן?! בחודשים האחרונים הוקרנה בטלויזיה וברשת פרסומת להייניקן, בהשתתפותו של דניאל קרייג בתוקף תפקידו הרשמי כג'יימס בונד. הפרסומת היא רק חלק משיתוף פעולה בין הייניקן לבין סרט בונד החדש, "סקייפול" – המוצר ייראה בסרט עצמו, ודמותו של בונד תקשט את עטיפות הבקבוקים. מדובר – על פי מעריצים שרופים מסוימים – בלא פחות מחילול הקודש. העדפות השתיה של בונד הן הרי המפורסמות בעולם: וודקה מרטיני, מנוער, לא מעורבב. עצם הרעיון שבונד היה מסכים לזהם את לשונו במשהו עממי ונחות כמו הייניקן מעורר קבס. האם שום דבר לא קדוש? האם בונד התמסחר?
התשובה היא, כמובן, שבונד לא יכול להתמסחר, מכיוון שהוא היה מסחרי מהנעליים ועד האוזניים מהרגע הראשון. עוד יותר משהוא אייקון קולנועי, בונד הוא מותג – ולא סתם מותג, אלא המותג המצליח ביותר בתולדות הקולנוע.
הבירה ששמה כבר הוזכר פה מספיק רחוקה מלהיות המוצר היחיד שיקודם בעזרת סרט בונד החדש: מפיקי הסרט חתמו על הסכמי פרסום עם יצרניות שעונים, מכוניות, בגדים, חברת תעופה ועוד, שכולם יקדמו ויקודמו בסרט. ואין בזה שום דבר חדש: זה קרה גם בסרט ג'יימס בונד שלפניו, וזה שלפניו, ואלה שלפניהם. בונד הוא כזאת אימפריה של פרסום הדדי, שייתכן שהסרט כבר כיסה את התקציב שלו עוד לפני שנמכר כרטיס אחד, מעיסקאות פרסום בלבד. על פי דיווחים ברשת, הייניקן לבדה שילמה 45 מיליון דולר – תקציב של שנה שלמה של סרטים ישראליים, וסכום עצום אפילו בסטנדרטים הוליוודיים – בשביל לקנות לבונד בירה.
הכסף שבונד ומפיקיו מקבלים על העסקאות האלה הוא רק חלק מהעניין: הם זוכים גם לפרסום חינם בשווי מאות מיליוני דולרים.כאמור, דמותו של ג'יימס בונד – לצד שם הסרט – מופיעה כבר על מיליוני בקבוקי בירה. נכון לרגע כתיבת שורות אלה, לצד נתיבי איילון עומד שלט ענק עם דמותו של בונד. זאת לא פרסומת לסרט; זאת פרסומת לשעון. וזה ממשיך עוד ועוד: כל אחד מהמותגים שבונד מפרסם, מפרסם את בונד בחזרה, בהשקעה גדולה מצידו. סוני – בעלת הבית החדשה של בונד, לאחר שחברת MGM פשטה את הרגל – כמעט שלא צריכה לפרסם את הסרט; למה להוציא כסף מכיסך כשחברות ענק עומדות בתור כדי לתת לך כסף עבור הזכות לפרסם אותו?
לבונד, כמובן, אין פטנט על השמת מוצרים (פרודוקט פלייסמנט) או על עסקאות פרסום הדדיות. אין סרט הוליוודי גדול שלא נתמך במידה כלשהי על ידי עיסקאות כאלה, וכולל בתוכו פרסומות, בין אם אתם מודעים לקיומן או לא. אבל ג'יימס בונד שובר שוב ושוב שיאים בתחום הזה. אין סדרת סרטים ממוסחרת יותר. שיתופי הפעולה העסקיים של בונד טבועים כל כך עמוק בקוד הגנטי של הסדרה שכמה מהסמלים המוכרים ביותר שלה הם, בעצם, פרסומות. אתם בטח לא חושבים שבונד נוסע תמיד במכונית אסטון-מרטין רק בגלל צריכת הדלק החסכונית.
להצלחה העיסקית הזאת יש סיבה. סדרת ג'יימס בונד היא כבר מזמן לא סדרת הסרטים המצליחה ביותר בעולם; "מלחמת הכוכבים", "הארי פוטר" ו"ספיידרמן" – ואלה רק דוגמאות בודדות – עושים יותר כסף ממכירות כרטיסים לכל סרט משג'יימס בונד עשה אי פעם. אבל הסרטים הם לא באמת העניין. ג'יימס בונד, שרץ בקולנוע כבר 50 שנה, הוא המותג המוכר ביותר בעולם הקולנוע, ואולי אפילו בעולם בכלל. סבא אולי לא הולך לראות את הארי פוטר וצ'אנג מפאייגנג לא יודעת מי זה ג'וני דפ, אבל ספק אם יש אדם בעולם שלא יודע מי זה ג'יימס בונד, אפילו אם הוא לא הלך לקולנוע אפילו פעם אחת מאז נפילת חומת ברלין.
לבונד יש שורה ארוכה מאוד של סמלים מוכרים: ה-007, ה"בונד, ג'יימס בונד", המשקה, המכונית, המוזיקה, החליפה, הצילום מתוך קנה האקדח. כל אחד מאלה מזוהה מיידית עם המותג ג'יימס בונד. בנוסף, בונד חי כאן ועכשיו, ואוהב את החיים הטובים, מה שהופך אותו למפרסם אידיאלי. ג'ק ספארו אולי יכול לפרסם מותג רום, אבל יהיה קשה להכניס לתוך סרט של "שודדי הקאריביים" טלפון סלולרי; הארי פוטר יכול לפרסם שוקולד, אבל לא בירה. בונד יכול לפרסם כל דבר, אולי חוץ ממוצרי הגיינה נשית. בקיצור, בונד הוא חלומו של כל מפרסם. כל מה שאתה צריך זה להציג את המוצר שלך ולכתוב עליו "007" או לזמזם את שני הבתים הראשונים של נעימת הפתיחה – וזהו, יש לך פרסומת.
הפוטנציאל הפרסומי הזה הוא כדור השלג שמגלגל את בונד כבר שנים. אילו זה היה תלוי בהכנסות הסרטים בלבד, ספק אם בונד היה שורד את המשבר של "רישיון להרוג", הסרט הכושל בסדרה. "קוואנטום של נחמה", סרט בונד הקודם, היה הגרוע ביותר בסדרה מזה שנים רבות ונחשב לאכזבה קשה – ולמי אכפת? היכולת השיווקית של בונד מבטיחה שהוא יחזור שוב ושוב, והשאלה "איך הסרט" די שולית.
הפרסום הרב שלו זוכה בונד (כולל, בין השאר, השיר של אדל – וגם זה סוג של פרודוקט פלייסמנט) מבטיח שבין אם אנשים ילכו לראות את הסרט החדש או לא, דמותו של בונד תישאר בתודעה הציבורית. וזה, בתורו, מבטיח שאפשר יהיה להוציא אותה לסבב חדש של פרסומות גם לקראת הסרט הבא. אם גם הפעם הנבל התורן יכוון אל בונד איזה רובה או גלגל שיניים או כריש עם קרני לייזר ויצפה ממנו למות, בונד יכול לגחך בבטחון מלא. אפשר להרוג אדם, אבל אי אפשר להרוג מותג ששווה מאות מיליוני דולרים. בירה, מישהו?
פורסם במקור בוואלה
פירסום מוצרים להיגיינה נשית
אחרי שביום האישה הקודם ג'יימס בונד התחפש לאישה כדי להראות שאין שום אתגר שעומד בפניו, הוא יכול לפרסם גם מוצרים להיגיינה נשית.
http://www.youtube.com/watch?v=gkp4t5NYzVM
בשביל מה יש את נערות בונד המתחלפות
אם לא כדי לפרסם מוצרי הגיינה נשית? מדהים שהם עוד לא עשו את זה.
הקהל שמתעניין בנערות בונד
הוא לא הקהל שצורך מוצרי הגיינה נשית.
כתבה מצוינת, נהנתי לקרוא.
בהחלט עושה רושם שעם הסרט החדש מנסים להפוך את בונד ליותר עממי (אדל, היינקן). אולי מישהו שם החליט שבשביל אפקט מקסימלי צריך להפוך את בונד לאדם עם טעם פשוט. אולי בעצם יש כאן התחלה של משהו חדש:
עד עכשיו מכרו לנו את בונד בתור אידיאל בלתי מושג שאפשר לשאוף אליו, אבל אף פעם לא להגשים עד הסוף. תכלס, מי שעד היום חושב שהוא ברמה של התדמית של בונד פשוט חי בסרט- פשוט כי לא קיים גבר כמו בונד.
לעומת זאת, כעת, עושה רושם שמנסים להראות שכן אפשר להיות כמו בונד על-ידי הגמשה של הכללים. פתאום בונד נראה כמו מישהו מאיתנו.
בהחלט מעניין לראות את המותג הוותיק מתפתח לאורך השנים. באמת אחלה של כתבה.
להפך, אם כבר
ג'יימס בונד מקושר לחיים הטובים. יש לו תקציב בלתי מוגבל לבלות בשרות המדינה והוא מסתנן לארועים של החברה הגבוהה במסגרת עבודתו. הדמות שלו מעוצבת מכף רגל ועד ראש כיצוג של איכות וסטייל. גם המבטא שלו לעולם לא יהיה עממי והדקדוק שלו תמיד יהיה מתוקתק. כל מוצר שמקושר עם הדמות של בונד, מנצל את האסוציאציה המיידית להנאה מהחיים הטובים וניתוק מהעמך. יותר הגיוני שהייניקן לא מנסה להוריד את ג'יימס בונד לעם, אלא להרים את המותג מעל למתחרים. הרעיון הוא שמי שמתלבט איזו בירה לקנות, ירגיש יותר מתוחכם אם יבחר בהייניקן ולא בטובורג, או קרלסברג.
הבנתי אותך.
אני בהחלט מסכים, אבל עדיין מעניין לראות אם המגמה הזאת תימשך. כלומר, עוד מוצרים שלא ידועים באנינות טעמם ימצאו את דרכם אל סרטי בונד. אם המגמה תמשיך להתרחב זה עשוי לשנות את הדמות של בונד מהקצה לקצה.
בסופו של דבר לא ישנה אם מורידים את בונד לעם או מעלים אליו מוצר עממי.
כמובן שזאת רק השערה שהעלתי, אני לא טוען שהכיוון של בונד לשם הוא מובן מאליו.
זה מאוד הגיוני תיאורטית,
אבל תכל'ס, אפילו מלכת אנגליה בכבודה ובעצמה לא תצליח להייניקן להיראות כמו מותג עילית יוקרתי. זו פשוט בירה גרועה וזולה, ולא נראה לי שאפשר לשבור את התדמית הזו.
הייניקן כבר נחשבת ליוקרתית
גילוי נאות – אני מפרסם מותג בירה בינלאומי בישראל (שאינו הייניקן).
מבין מותגי הבירות הבינלאומיים, היא וסטלה ארטוואה נתפסות כיוקרתיות ביותר. עוקפות אותן רק בירות בוטיק נישתיות. וזה המצב לא רק בישראל אלא ברוב מדינות אירופה וארה"ב.
סטלה דווקא?
אני יודע שזה יקר, אבל לא ידעתי שזה נחשב יוקרתי.
מתי זה התחיל?
אני לא בטוח שזה נכון לומר שבונד ממוסחר מתחילתו. הוא אמנם נהג באסטון מרטין וירה בוולטר-פפק מההתחלה, אבל אני לא חושב שזו היתה עסקה מסחרית של היוצרים עם החברות. סתם פרטים משניים בביוגרפיה שלו.
לדעתי מסחור-העל התחיל עם הקדנציה של פירס ברוסנן, לא?
היו השמות מוצרים כבר בסרט הראשון של בונד.
אם כי לא בהיקף של היום, כמובן.
ולפני כן?
האם היה שימוש במותגים גם בספרים שקדמו לסרט הראשון?
הוא לא נהג באסטון מרטין כל הזמן, הייתה תקופה שהחוזה שלהם היה עם BMW ואז במרדפי מכוניות כיכבה ה-Z3
ובקזינו רויאל בכלל הוא נפל קשה
ג'יימס נאלץ לרדת לעם, כי פורד חשפו שם את המונדיאו החדשה. זכור לי שבאמת היה דיון/תרעומת על זה שזו מכונית פשוטה מדי עבורו.
תקציב של שנה שלמה של סרטים ישראליים מגיע ל-170 מיליון שקל?
בגלל כתבות כאלה אני מצטער
שאי אפשר לעשות פישלייק לכתבה עצמה.
גם מעניין, גם מחדש וגם כתוב היטב.
בהחלט, פישלייק לכתבה!
אני זוכר שבכתבה ההיא על סקאר ציינתי שיהיה מעניין מאוד לראות עוד כתבות עומק, ותמיד טוב לראות עוד אחת ועוד אחת.
ואם צריך להודות על זה לוואלה, שיהיה.
ראיתי כבר כמה תגובות כאלה, ואני באמת לא מבין:
למה אתה צריך פישלייק לכתבה, כשיש פייסבוק-לייק?
אם כל כך אהבת את הכתבה – תן לדג לייק. כל החברים שלך יוכלו להנות גם.
אבל אין פייסבוק לייק
או שאני ממש ממש גרוע מבלמצוא אותו
צד שמאל של המסך, מתחת לביקורת.
עשה חיים![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
מתחת לכתבה, לפני שמתחילות התגובות.
יש כמה כפתורים מצד שמאל: פייסבוק, טוויטר, וגוגל+.
מוזר מאוד
מופיע לי רק הכפתור של טוויטר (מה שלא מועיל לי במיוחד).
אולי יש לך תוסף שחוסם את פייסבוק?
(ל"ת)
יש סיכוי
אף על פי שאני לא חושב שהוא אמור לחסום את זה
לא, כיביתי ועדיין אין
לא נורא
יש בקטן, מתחת לריבוע הלבן של הכתבה.
באותה השורה של ."לעמוד הראשי" ו"הוספת תגובה".
כיוון ש-(טה-טה-טם!)-לא לכולם יש פייסבוק,
וגם אם כן, לא כולם ממש פעילים בו.
חוץ מזה, שפישלייק זה גם משהו יותר קהילתי.
פישלייק זה משהו אחר
זה משהו פנימי, עם הניקים שלנו כאן. כשאני רואה שיש 10 לייקים אנונימיים של פייס, זה לא אותו דבר כמו לראות פישלייק של טריליאן או הכובען המטורף (למשל).
בדיוק, זה פנימי.
זה בדיוק ההבדל שבגללו הגיוני יותר שיהיו לייקים רגילים לכתבות, ולא פישלייקים.
מה בעצם המטרה של פישלייקים? כשאתה רואה גולש שאתה מסכים עם דעתו, או משועשע מהבדיחה שלו, ואתה רוצה שכולם ידעו שהתגובה הזו מומלצת, אז אתה נותן לו פישלייק. ככה, אם מישהו מדפדף בעמוד עם המון תגובות, ואין לו זמן לקרוא את כולן, יש סיכוי טוב שהעין שלו תתמקד בתגובות המומלצות האלה.
אז זה ברמת תגובה. ברמת כתבה, אתה רוצה לחזק את ידו של רד פיש, להראות לו שאהבת את הכתבה, ולהמליץ על הכתבה הזו למי שאולי לא קורא את כל הכתבות, אבל אם יש כתבה מומלצת הוא ינסה אותה. אני מניח שיש אנשים שמדפדפים בהיסטוריית הכתבות, ואם היו פישלייקים לכתבות, הם היו נכנסים יותר אל המומלצות. אבל הרבה יותר הגיוני לתת את ההמלצות שלך לחברי הפייסבוק שלך, שסביר שרובם לא גולשים בעין הדג באופן קבוע, אבל ישמחו לנסות כתבה יוצאת דופן באיכותה.
זהו. יצא ארוך![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
וואוו, לא יודעת איך השתרבבתי פתאום כדוגמה...
אבל אני מרגישה כ"כ מכובדת פתאום! (ואין לי פייסבוק, אגב).
בונד. ג'יימס אלקטרה בונד.
כתבה מעולה. דניאל קרייג אכן מפרסם לא מעט דברים שכל סוכן חשאי צריך, וגם הסרטים לא חוסכים בניים-דרופינג ופרודקט פלייסמנט. רק אתמול ראיתי שוב את "קזינו רויאל", ויש סצינה של ג'יימס ו-וספר ברכבת, כשהיא שואלת אותו על השעון "רולקס?" והוא עונה "אומגה". Smooth. אבל כל עוד הסרטים יהיו טובים, מצידי שיפרסם גם את בובספוג. בעצם, זה נשמע כמו רעיון לא רע.
נ.ב. האסטון מרטין יפה והכל, אבל אם הייתי צריך לבחור מכונית חלומות מאלה שראיתי על המסך, אני מעדיף שברולט אימפאלה 67'.
ואם אפשר
אז אחת שחורה.
עם קסטה של האלבום השחור מתנגנת בלופ
(ל"ת)
איזה מהם?
יש לפחות שלושה.
הוא כתב "קסטה", אני בטוחה שזה פוסל את ג'יי זי
על האלבום של פרינס בכלל לא שמעתי (ידיעותי בפרינס קטנות הן) אבל מעולם לא נתקלתי במישהו שהפציץ פרינס מהרמקולים.
תכל'ס, Mad Hatter התכוון לשבי אימפאלה מהסדרה "על טבעי", אשר זכתה ע"י חובבי הסדרה לכינוי "מטאליקאר" על שם החיבה של אחד הנהגים בה למטאליקה (ולמטאל בכללי), לכן המשיכו אותו לומר שהיא שחורה והציעו את האלבום השחור "הנכון".
ההגדרה הכי טובה שמצאתי ברשת (זהירות, ספוילרים מהמשפט השלישי), אבל זה בסה"כ סיכום של המידע שיש לך כבר.
אם היתה לי בעיה אחת עם קזינו רויאל
זה היה הפירסום חסר הבושה שהיה שם.
היו סצינות שממש הרגישו כמו פרסומות, והסרט אפילו לא ניסה להסתיר את זה. מזל ששאר הסרט היה כל כך טוב אחרת זה היה יכול להיות אחד הסרטים השנואים עלי ביותר רק בגלל היחס הציני הזה.
מסתבר שזה לא הבירה הראשונה של בונד
http://www.npr.org/2012/10/23/163499554/bond-fans-shaken-over-switch-from-martini-to-beer
הוא גם שתה באד (וויזר?) באחד הסרטים הקודמים
טוב, תשמעו...
הדמות של ג'יימס בונד היא בכל זאת בן אדם. הוא יכול מדי פעם לגוון את המשקאות שלו.
אני ממש אוהבת מיץ תפוחים, אבל לפעמים אני שותה גם דברים אחרים.
ג'יימס בונד הוא לא בן אדם. הוא דמות והוא מותג.
אנשים לא רוצים להיות כמוהו (או מפרסמים לא חושבים שאנשים רוצים להיות כמוהו) כי הוא אמין, אלא כי הוא אידיאל.
אידיאלים לא שותים בירה או מיץ תפוחים סתם ככה. לכל פעולה שלהם יש משמעות, גם עלילתית (הוא הולך לשבור את בקבוק הבירה על הראש של הנבל) וגם סמלית (הוא זאב בודד בעל טעם יוקרתי ויכולת אלתור קטלנית).
ההודעה שלך רומזת שיכול להיות שבונד עושה משהו בלי סיבה. אבל זה לא יכול להיות.
אבל אבל אבל: בן אדם לא יכול לעשות כל מה שבונד עושה!
(ל"ת)