עלילת "לזרום עם זה", סרטו של אדם סנדלר מ-2011, מתרחשת באתר נופש בהוואי. "ג'ק וג'יל", סרטו מ-2012, התרחש ברובו על סיפונה של ספינת נופש. ועכשיו, "תקועים בחופשה" מתרחש באתר נופש ענק בדרום אפריקה. יש שתי סיבות לכך שסנדלר נוטה יותר ויותר למקם את סרטיו באתרי נופש ברחבי העולם. הראשונה היא פרסום סמוי: אונית הנופש של "ג'ק וג'יל" והמלון של "תקועים בחופשה" קיבלו פרסומות יעילות ומפורטות באורך של שעה וחצי, ואין סיכוי שבעליהן לא שילמו על כך כסף טוב. אבל הסיבה החשובה יותר היא שאדם סנדלר כבר לא עושה סרטים; הוא רק יוצא לחופש. פעם בשנה בערך הוא מארגן אולפן שיממן לו נופש במקום אקזוטי כלשהו בעולם. בין הטיולים והבריכה הוא גם מצלם סרט, כמובן, אבל בכך הוא משקיע את המאמץ המינימלי האפשרי. קשה לצפות בהופעתו של סנדלר ב"תקועים בחופשה" ולהאמין שמדובר פה בשחקן שיש לו משהו בראש מלבד לגמור את יום העבודה מהר ככל האפשר ולחזור לחדר בזמן למסאז' שהזמין. הניצבים בסרט הזה משקיעים יותר מאדם סנדלר. כולל הקרנפים.
במידה רבה כל זה נכון לא רק לגבי הופעתו של סנדלר, אלא לגבי הסרט כולו: זאת קומדיה הוליוודית עשויה במקצועיות – ובמינימום מאמץ. הלוקיישנים ואפילו התסריט נקבעו לפי המפרסמים שלקחו חסות על הסרט. מלבד אותו מלון דרום-אפריקאי, הסרט משמש גם פרסומת לרשת מוצרי ספורט, וגם ל"הוטרס", רשת המסעדות האמריקאית שאף אחד לא הולך אליה בשביל האוכל, אלא בשביל המלצריות גדולות החזה. האופן שבו הרשת נכנסת לקומדיה-לכל-המשפחה הזאת הוא מופרך עד כדי הזיה: נקודת המוצא היא שג'ים (סנדלר) ולורן (דרו ברימור) יוצאים לבליינד דייט, והמקום שאליו הוא בוחר לקחת אותה הוא "הוטרס". הסרט היה אמור להסתיים עוד לפני שהתחיל, כיוון שכל אישה שפויה היתה פוסלת על הסף את בן הזוג לדייט ברגע ששמה של רשת המסעדות יצא מפיו, ושמחה על כך שהוא הסגיר את היותו פסול-חיתון לפני שהיא הספיקה לבזבז עליו זמן. אבל כסף הוא כסף, ולכן "הוטרס" משמשת לא רק כרגע לסצינת הדייט הכושל שבפתיחה, אלא גם כחומר לתגלית "מרגשת" בהמשך הסרט שצריך לראות כדי להאמין.
כיוון שהמשימה שהוטלה על התסריטאי היא לחבר בקווים בין הפרסומות, התסריט הוא אוסף של מצבים קומיים ונוסחאות שקובצו בלי הרבה מחשבה או הגיון. אחרי אותו דייט כושל, ברימור וסנדלר ממשיכים להיתקל זה בזו במקום לעוף אחד לשניה מהעיניים, ומגיעים במקרה שניהם – הוא עם שלוש בנותיו, היא עם שני בניה – לאותו אתר נופש אפריקאי. מכאן נקבל את קווי העלילה המשומשים הבאים: א. הם לא סובלים זה את זו, אבל בעצם הם אוהבים זה את זו; ב. סיפורה של הבת היעני "מכוערת", שמהרגע הראשון נראית בדיוק כמו דוגמנית ששמו לה פאה לא-מחמיאה עד סצינת המייקאובר הבלתי נמנעת; ג. הילד שמחכה שאבא יגיע לראות אותו משחק בייסבול. כולן נשלפו מהמדפים השחוקים ביותר במחסן עלילות הסטוק.
בניגוד לקומדיות אחרות של סנדלר, כאן לא מדובר בהגעל-כפי-יכולתך, אלא בקומדיה "לכל המשפחה", לכן הסרט נקי יחסית – כלומר, אין המון בדיחות על הפרשות גוף, ותודה באמת. בימינו אם אנחנו עוברים קומדיה שלמה בלי שאף חיה לא תשתין לגיבור על הפרצוף, הרווחנו. כמובן, "לכל המשפחה" אצל סנדלר עדיין כולל בדיחות על פורנו, אוננות, בלונדיניות שופעות שמנענעות את החזה אל המצלמה שוב ושוב, וכאמור, הוטרס. אני לא חושב שסנדלר משקר: הוא כנראה באמת מאמין שכל אלה הם חומרים לקומדיה שאליה אפשר לקחת את הילדים, עם מסר חיובי של משפחה מעל לכל. זה מה שעצוב בכל העסק.
ואם מסחור, גנריות וסקסיזם לא מספיקים, "תקועים בחופשה" מוסיף מעל כולם גם רוטב דק של גזענות. הסרט עוסק באנשים לבנים בחופש באפריקה, לכן לאורך כולו יש גיבורים לבנים שאותם משרתים אנשים שחורים. הסרט מזכיר קצת סרטים שמתרחשים בימי העבדות באמריקה: יש תמיד איזה כושי חייכן שמגיש לגיבור הלבן אוכל ומבטיח ללמד אותו שיעור על החיים בשפתו המצחיקה. אין בסרט אף דמות אחת של אדם שחור עור שהוא לא מטומטם, מוזר או "מצחיק" במניירות העלובות שלו.
כל אלה היו יכולים להיפסל תחת הטיעון המוחץ "אל תהיו כאלה רציניים, באנו לצחוק" אילו רק הסרט היה מצחיק. וזאת הבעיה הראשית שלו – ברובו הגדול, הוא לא. הבדיחות המוצלחות (יש כאלה) שהשתחלו לסרט הן מעטות וחלשות. רוב הזמן ההומור, כמו העלילה וכל השאר, הוא צפוי, משומש ועייף – ממש לא שווה את כל הסחלה שמסביב.
הבעיה עם אדם סנדלר היא לא שהוא נטול כשרון; הבעיה היא שהוא הפסיק מזמן להשתדל. הוא יודע שלא משנה איזה ג'אנק הוא יפיק מדי שנה, הוא את הכסף שלו יקבל. כל מה שהוא צריך לעשות כדי להחזיר לצופים את האמון בו הוא להתאמץ. "תקועים בחופשה" הוא לא אדם סנדלר מתאמץ, הוא אדם סנדלר מחכה לצ'ק.
פורסם במקור בוואלה
מה עם הביקורת על השם של הסרט?
פשוט נבליג מעכשיו על הרמזים המיניים הבוטים?
מסכימה - שם נוראי בפני עצמו וגם תרגום לא קשור לשם המקורי
אז "תקועים" זה ה"קטלני" החדש?
יש רמזים מיניים בוטים בשם של הסרט?
(ל"ת)
וגם את הטקסט בביקורת מיקמת כך שהוא ייצור צורה של איברים מגונים.
(ל"ת)
תקועים בחופשה
לעומת Blended
אה, "חופשה" הבנתי. הוהוהו!
(ברצינות: אני לא רואה שום סיבה לחשוב ש"תקועים" זה רמז מיני מסוג כלשהו. יש לי הרבה טענות לסרט הזה, אבל לא על השם העברי שלו).
תקיעה, שברים, תרועה
כן, אחת הקונוטציות של הפועל הזה היא מינית.
לראיה שמות סרטים כמו – "אוסטין פאוארס – המרגל שתקע אותי"
"הדייט שתקע אותי" ובטח עוד כמה שאזכר בהם רק אחרי שאשלח את התגובה.
החשד לקונוטציה הזו מתגבר כאשר מדובר בסרט של אדם סנדלר, שלא התפרסם בזכות ההומור אנין הטעם והמעודן שלו, וכן כשמשווים את השם הזה לשם המקורי של הסרט, שלא קשור אליו במיוחד.
בקיצור – לא רמזים מיניים בוטים, אבל בהחלט רמזים.
כן אבל "תקוע" זה גם, נו, אשכרה תקוע.
אם השם היה "תוקעים בחופשה "- מילא. מה אומר "תקועים בחופשה" במחשבה מינית? "תקוע" כתור בינוני פעול בצורה מינית זה לא מאוד מסתדר אלא אם יש לך הסבר מאוד ארוך והרבה יותר סביר שזה פשוט תקוע פיזית בלי יכולת לזוז.
הוטרס
-גילוי נאות – אני לא סובל במיוחד בסרטים של אדם סנדלר (**לא ראיתי את ג'ק וג'יל)
הוטרס הוא לא מוטיב חוזר בסרטים שלו? ביג דאדי וכאלה….
ד"א, מצפייה בטריילר, תקועים בחופשה, ולזרום עם זה – זה לא אותו סרט? הוא פוגש מישהי בחופשה, הם רבים, מתאהבים וכו'?
לפני כמה שנים, בכנס בעיירה שכוחת-אל בארה"ב
(האמת, רשמית זו אחת הערים הגדולות והחשובות בארה"ב, אבל המנטליות שלה היא של עיירה שכוחת-אל. המיקום אי-שם באמצע המדבר תורם רבות לרושם הזה), בעת חיפוש מקום נורמלי לאכול עברתי על פני סניף של הוטרס. לא נכנסתי פנימה, חלילה (טפו-טפו-טפו), אבל על המושבים שמחוץ למסעדה הופתעתי לגלות כמות גדולה מאוד של משפחות עם ילדים. כנראה שיש אנשים שלא אכפת להם לקפוץ למקומות האלה לבילוי משפחתי (גם אם דייט שם אכן נשמע כמו רעיון דבילי).
בתור בילוי משפחתי זה עוד יכול לעבוד.
זה כמו "משמר המפרץ": טכנית זה מועדון חשפנות, אבל משום שאף אחת לא ממש ערומה, זה עובר כמקום לכל המשפחה. לפחות במנטליות האמריקאית. אבל זה עדיין חסר כל הגיון כמקום לדייט. גם אם נניח לגאוות המקום, זאת מסעדה עממית. בסרט רואים שיש שם מסכים שמקרינים משחקי פוטבול. דייט שם זה כמו דייט במקדונלדס.
אני לא כ"כ בטוח
מה המעמד הכלכלי והחברתי של הסנדלר והברומטר בסרט? כי הוטרס יכול להיות מקום מפגש למה שנקרא "וייט טראש".
מצד שני ל"וייט טראש" אין כסף לחופשה באפריקה, ואין מצב שהם ילכו לחופשה באפריקה. מקסימום מקסיקו.
דווקא העניין עם הכסף מוסבר היטב בסרט
(ל"ת)
אני יודע שאני לא אמור לצפות להרבה מסנדלר, ובכל זאת זה מאכזב
הסרטים שלו עם ברימור היו מהטובים בקריירה שלו, לדעתי. קיוותי שאיחוד נוסף ביניהם יוצא עוד פעם משהו טוב משניהם, אבל מסתבר שלסנדלר באמת נמאס ואפילו ברימור לא תמנע ממנו לצאת לחופש. הסרט? רק תירוץ.
אולי יש לה בעיה לזכור שהוא עשה איתה פעם סרטים טובים...
(ל"ת)
I see what you did there...
Well done!
בקיצור, בעודו בחופשה אתה טוען
שהסנדלר הולך יחף?
הבאסה היא שנראה לי שהוא לא נועל נעליים כבר איזה שבע שנים :(
(ל"ת)
אני זוכר לסנדלר חסד נעורים,
וצפייה אקראית בטלוויזיה השבוע ב'זוהאן' רק חיזקה אותו. חבל שהתדרדר כה (טוב, ההומור שלו גם שם לא היה 'גבוה', אבל לפחות הוא היה מצחיק. מאד מצחיק. אם כבר דיברנו על לא נועל נעליים – פעם הוא גם עשה עם זה משהו).
חוק מספר 1 ליוצרי סרטים
לעולם אל תעשה סרט שבו מוזכרת חברה מסחרית כלשהי שלא בהקשר שלילי, אלא אם אתה רוצה שכל ביקורת שתיכתב עליה תקדיש חצי מהטקסט שלה לתלונות על פרסומות
שטויות.
יש "להזכיר שלא בהקשר שלילי" ויש לבסס עלילות משנה שלמות על פרודוקט פלייסמנט שנתקע בסרט בגסות, כמו למשל, הוטרס בסרט לכל המשפחה. אני חושב שאני יכול לזהות את ההבדל.
אז אולי זה לא בדיוק סרט לכל המשפחה?
אני לא מבין, אם הסרט כולל דמויות של ילדים / עוסק בילדים זה ישר הופך אותו לסרט לכל המשפחה?
הסרט קיבל PG-13 על קטעים מיניים (כפי שניתן גם לראות בטריילר). אני ממש לא מבין למה בארץ לא הגבילו אותו.
השיטה שלו מזכירה לי את תיאוריות הקונספירציה ביחס לאווה בול
ועשיית סרטיו כמקלט-מס.
הבעייה בתיאוריה הזאת זה
שהסרטים של סנדלר דווקא נוטים להרוויח (די הרבה) כסף.
שום דבר שרואה חשבון יצירתי במיוחד לא יכול לתקן.
http://www.theatlantic.com/business/archive/2011/09/how-hollywood-accounting-can-make-a-450-million-movie-unprofitable/245134/
אז הגיע הזמן לעוד אחד מאלה
אנשים שהולכים ל"סרטים" האלה של סנדלר, איך בתכלס יודעים שנגמרו הפרסומות והתחיל הסרט?
יש ביניהם שקף ובקשה לכיבוי טלפונים.
לפחות ביס פלאנט :)
יש כתוביות שעולות ועולות, על רקע שחור
איזה סרט רע
איך אני מתגעגע למגודלים 2 (שקר) שמלא בהומור משובח, טקסטים שנונים, והסאונד של הפלוצים היפהיפה…
ועכשיו ברצינות, הבדיחה הכי מצחיקה במגודלים 2 היה כשאיזה מישהו עשה גרעפס. זה אפילו לא מצחיק, אבל אלה הבדיחות היחידות שהבמאי העלוב מסוגל לכתוב. וגם בסרט הזה אין הרבה הבדל בין הבדיחות בסרטים הקודמים של אדם סנדלר.
מישהו יודע איך קוראים למלון שהם היו בו בסרט?
אני באמת לא מבין אותכם...
סרט קליל וכייפי שזורם לכל אורך הסרט , תפסיקו להתלונן כבר