כמדי שנה מפרסם מישהו אלמוני שלא ברור לי מיהו, את ה-Black List, רשימת התסריטים הפופולריים ביותר שלא הופקו. מדובר בסרטים שתסריטיהם נכתבו בשנת 2011 או שמשויכים אליה בדרך אחרת, וטרם הגיעו לשלב הצילומים בשנה זו. לפעמים אלה תסריטים שנודדים בין אולפנים וסוכנים זמן רב בלי שיגיעו לכדי הפקה, אבל לפעמים הרשימה כוללת גם שהפקתם היתה אמורה להתחיל אך נדחתה לשנה הבאה מסיבה כלשהי, ועל כן בחלקם נוכל לצפות כבר בשנה הבאה. כך, לדוגמה, הרשימה של שנת 2010 כללה את "משחקי הרעב" ו"טיפש, מטורף, מאוהב", ורשימות קודמות כללו את "הרשת החברתית" (שהגיע למקום השני ב-2009), "ג'ונו", "500 ימים עם סאמר" ו"לארס והנערה האמיתית".
לשם חיבור הרשימה התבקשו למעלה מ-300 מפיקים, ושאר מזיזי דברים הוליוודיים להציע עד עשרה תסריטים. כדי שתסריט יהיה זכאי להכנס לרשימה היה עליו להיות מוזכר לפחות על ידי שישה מהנשאלים. בהקשר הזה ראוי לציין את הערתם של מפעילי IMDb, לפיה בשנים קודמות היו שמועות על כך שכמה ממחברי הרשימה משתמשים בה כדי לקדם תסריטים של לקוחות ושל חברים שלהם.
מי שרוצה יוכל לקרוא את רשימת הסרטים המלאה כאן, או להוריד אותה בפורמט PDF. אם אין לכם כוח לקרוא את הרשימה המלאה, הנה עשרה תסריטים ששווה לשים אליהם לב:
• The Imitation Game מאת גרהאם מור
התסריט שהגיע למקום הראשון השנה, בהפרש עצום, כשזכה ל-133 קולות. זוהי ביוגרפיה על אלן טיורינג, הקריפטוגרף הגאון שפיצח את מכונת הצופן הגרמנית אניגמה, הניח את היסודות לעולם המחשבים כפי שהוא קיים היום, ולאחר מכן התאבד כיוון ש"הואשם" בהומוסקסואליות.
צילומיו של הסרט יחלו ככל הנראה בשנה הבאה, על ידי האחים וורנר, וכבר מדברים על לאונרדו דיקפריו בתור המועמד הראשי לגלם את טיורינג.
• Chewie מאת אוון סוסנר ו-ואן רוביצ'אוקס
תסריט שהגיע למקום השלישי עם 59 קולות. סרט "מאחורי הקלעים" על צילומי "מלחמת הכוכבים" מנקודת מבטו של פיטר מייהאו, שגילם את צ'ובאקה.
• In the Event of a Moon Disaster מאת מייק ג'ונס
היסטוריה חלופית: מה היה עשוי לקרות לו אפולו 11 והאסטרונאוטים שעליה היו מתרסקים על הירח, ונשארים למות שם.
• Maggie מאת ג'ון סקוט 3
בזמן מגפת זומבים, משפחה כפרית עוזרת לבתם הבכורה להתמודד עם הזיהום שתקף אותה, תוך שהיא הופכת לאט לזומבי.
• The Current War מאת מייקל מיטניק
מבוסס על סיפור אמיתי: סיפורם של תומס אדיסון וג'ורג' ווסטינגהאוס, שהתחרו ראש בראש במרוץ להיות הראשון שימציא מערכת חשמל פרקטית וימכור אותה במדינה ובהמשך בעולם כולו.
• Grace of Monaco מאת אראש אמל
סיפורה של גרייס קלי, שבגיל 33 ויתרה על קריירת המשחק שלה כדי להתרכז במעמדה כנסיכה במשרה מלאה של מונקו, וכדי לבחוש מאחורי הקלעים הפוליטיים במטרה להציל את נסיכות מונקו, בזמן שהמנהיג הצרפתי שארל דה גול ונסיך מונקו רנייה ה-III עשויים להפוך אותה למקלט מס.
• He's Fuckin' Perfect מאת לורין קהן
נערה גיקית מדיה חברתית שפסימית לגבי סיכויה למצוא אהבה, מוצאת את הבחור המושלם ומחליטה להשתמש בכישורי מידענות האינטרנט שלה כדי להפוך את עצמה לזיווג המושלם בשבילו.
• Bethlehem מאת לארי ברנר
קבוצת אנשים שנאבקת כדי לשרוד אפוקליפסת זומבים, כורתת ברית עם ערפד, ומציעה את עצמה כמזון בתמורה להגנה, כיוון שזומבים אינם אוכלים ערפדים.
•The Three Misfortunes of Geppetto מאת מייקל ווקדינוביץ'
פריקוול לסיפורו של פינוקיו. ג'פטו מוכן לסבול חיים מרובי מלחמות, הרפתקאות וחסרי מזל כדי להיות עם ג'וליה מון, אהובתו.
•Crazy for the Storm מאת וויל פטס
מבוסס על סיפור אמיתי. סיפורו של נורמן אולסטד ויחסיו עם אביו, שדחף את בנו לעולם של ספורט אקסטרים ותחרויות סקי במדרונות תלולים מיד כשמלאו לנורמן 3 שנים. אבל ניסיון זה הוא שאיפשר לנורמן, בהיותו בן 11, לשרוד התרסקות מטוס בזמן סופת שלגים.
סיפורו של טורינג עוד יותר עצוב ממה שאתה מתאר
הוא נשפט על "מעשי תועבה", נמצא אשם, וניתנה לו בחירה בין מאסר לבין טיפולים הורמונליים שידכאו את היצר המיני שלו. אלה גרמו לתופעות לוואי פיזיות קשות וכנראה גם לדיכאון (גם העובדה שהוא איבד את הסיווג הבטחוני שלו כתוצאה מההרשעה ולכן נבצר ממנו לעבוד לא עזרה), ונחשבים לגורם להתאבדותו.
אבל לאונרדו די-קפריו? די כבר. נמאס ממנו ומהתפקידים ההיסטוריים שהוא מגלם שוב ושוב. והוא בכלל לא אנגלי.
דיקפריו הוא אחד השחקנים האהובים עלי
מצליח להשתלב בכל תפקיד שהוא לוקח על עצמו, והוא הוכיח מזמן שהוא כבר לא סתם עוד פריטי בוי. מה גם שהוא פופולארי, ואם זה מה שמצריך כדי שהסרט יקבל תשומת לב – דהיינו. אם הוא טוב בזה, אז למה לא? הכל עדיף על שחקנים פופולאריים אחרים ש*חושבים* שהם יודעים לגלם דמויות אירופאיות מההסטוריה המודרנית (טום קרוז: מישהו קרא לי?). חוץ מזה, אני רואה בזה צדק פואתי לאור כל הבריטים שמגלמים דמויות אייקוניות מארה"ב (באטמן? סופרמן? ספיידרמן?).
בכל אופן, לפי ימד"ב, לרוב הסרטים הללו יש תאריך הפצה של 2014 (למעט He's Fuckin' Perfect שכתוב שייצא ב-2013, ו-Crazy for the Storm שכתוב שייצא ב-2012. אבל לפי תקציר העלילה שלהם, הם נשמעים כמו סרטים עצמאיים ו/או קלילים שאין בעיה להפיק בזמן מועט). אני יודע שזה לא סופי, לכן אני מקווה שנזכה לראות אותם מוקדם יותר. מפני שהתסריטים על אלן טיונינג, אפולו 11 וג'פטו סיקרנו אותי מאוד.
כי הוא לא טוב בזה.
דיקפריו הוא שחקן לא רע. כמו ראסל קרואו. כמו וין דיזל. כמו דניאל קרייג. כמו יו ג'קמן. לא רע. אבל הוא לא שחקן טוב במיוחד – המנעד שלו מוגבל, והוא תמיד נשאר קצת דיקפריו.
לאלן טיורינג מגיע שחקן טוב יותר.
ישר חשבתי על דיקאפריו,
כשסיימתי לקרוא את התקציר. התפקיד הזה תפור עליו, הוא יכול לתת שם תצוגת משחקת מופתית. ואגב, הסיפור הזה מרגש מאוד, לא שמעתי עליו עד היום. אני ממש מקווה שהסרט ייצא לפועל, אני עוד יותר מקווה שהוא יצליח לעמוד בציפיות שלי. יש לו פוטנציאל להיות מרגש מאוד, אבל גם ביצוע לא נכון יכול להציג אותו כסרט קיטשי ומפוספס.
אתה מודע לעובדה שבחרת מהמגוון שלושה סרטי זומבים?
זה בגלל שבאמת יש כל כך הרבה תסריטים על הנושא האדיוטי הזה? או שיש לך משיכה מוזרה לעניין?
(את)
(ל"ת)
לכמה שניות תהיתי ממתי רד פיש הוא בת
ואז שמתי לב שלונג ג'ון כתבה את זה.
זה היה רגע מאוד ביזארי
סליחה, את :)
זומבים מרץ, זומבים עוצמה, זומבים נחישות!
מה בדיוק אידיוטי בזומבים? כמו לא מעט תתי-סוגת מדע בדיוני סיפורי זומבים מאפשרים לנו להעמיד במבחן מגוון מאפייני התנהגות אנושיים בנסיבות שללא רקע מתאים, לא יתקיימו.
נכון, אמנם לעיתים תכופות סרטי זומבים פשוט מדרדרים לסרטי פעולה שכל תכליתם להראות ראשים זומבים מתפוצצים, אבל הפוטנציאל הטמון בהם הוא עצום, כפי שהוכח למשל בספר "World War Z".
בכל-אופן, בית לחם נשמע לי הרבה יותר מעניין ממגי!
במד"ב, כל הנושאים אידיוטיים.
זה הכול פנטזיה תחת אצטלה של מדע, בעיקרון. העל-חלל, חייזרים, מכשירי טלפורטציה, מסע בזמן. תחליפי חייזרים בגובלינים ועלפים* ו"מדע" בכישוף ותקבלי, בעיקרון, אותו דבר.
* אני משתמש באיות הזה, כן.
פנטזיה ומד"ב זה לא אותו דבר
מד"ב, במקור, אמור להעלות רעיון מדעי (קיים או לא) ולבחון אותו מאספקטים בידיוניים.
הסרט מלחמת הכוכבים לדוגמה הוא פנטזיה לכל דבר, עם חלק קטן מאוד של מד"ב בגלל שזה כביכול בעולם עתידני.
נאוטילוס הוא סרט מד"ב, ואני לא חושב שכישוף יוסיף לעניין.
לגבי "כל" הנושאים אידיוטיים, שני אנשים ממקומות שונים שמתקשרים דרך מכשיר מרובע במקום להיפגש זה עם זה, גם החל כמד"ב.
מלחמת הכוכבים זה לא עולם עתידני
"A long time ago in a galaxy far, far away…."
חחח לגמרי, מה שבאתי להגיב.
(ל"ת)
אלה נושאים ככל הנושאים. רק מגרש המשחקים גדול יותר.
יש במד"ב רעיונות נהדרים, ורעיונות לא משהו. כמו בכל תחום. אם בכלל, כשהם מעניינים – הם מעניינים הרבה יותר.
נראה לי שנושאים של מד"ב מעניינים יותר משום שהם כביכול מציאותיים, מפאת נוכחותה של המילה "מדע" בשם הז'אנר וכמה מאפיינים אסתטיים. למגיב שמעליך: הרעיון ששני אנשים יהיו מסוגלים לתקשר דרך שתי קופסאות מלבניות שאינן מחוברות בשום צורה ברורה היה אידיוטי בעליל לפני שלמישהו היה מושג קלוש על עקרון הפעולה של תקשורת על-חוטית. כשאני אומר אידיוטי אני מתכוון לפנטסטי; פשוט אני לא כל כך חזק בלדייק במילים. בלי רעיונות אידיוטיים ובלי מוכנות לקבל תגליות אוויליות, שסותרות את הידוע והיציב, אין פריצות דרך, שהן מטבען בגדר איוולת מושרשת כל עוד לא יצאו מעולם המחשבה אל הפועל. סיפור על אודות מכונה שפותחת צוהר שדרכו ניתן לחלוף בן-רגע על פני עשרות מיליוני שנות אור ולנחות על פלנטה אחרת, הוא פנטזיה טהורה ואי-לכך, מנקודת מבט "רציונאלית" – אידיוטי, כי לא רק שאין דבר כזה במציאות, גם לא בטוח שאי-פעם יהיה כי לא ידוע שזה אפשרי בכלל. (אני נזהר שלא להגיד שתופעת הטלפורטציה לא קיימת בטבע, כי אני לא יודע פיזיקה כמעט בכלל. המעט שאני יודע גורם לפיזיקה להיראות בעיניי פנטסטית ובדיונית לא פחות משר הטבעות.) יתר על כן, ההמצאות והתופעות הבדיוניות שמתוארות במד"ב הן אולי לעתים מבוססות מדעית במידה מסוימת, אבל לרוב, אני חושב, מדובר באלמנטים אסתטיים, ותו לא. כל מיני רובוטים שעובדים כחוקרים פרטיים, אנדרואידים דמויי אדם שמוטבע בהם מנגנון שמגביל את משך חייהם לארבע שנים, אומה חוץ-ארצית שעורכת ניסוי על כל בני האדם שחיו אי-פעם – אלה הם דברים מאוד מגניבים, והאשליה שאנחנו נמצאים במרחק נגיעה מכל זה היא מאוד מרגשת, אבל מרבית הדברים האלה הומצאו פשוט כי הם מגניבים או מסקרנים, או כי הם תורמים ליצירת עולם מעניין, לא כי יש למישהו תכנית מפורטת או אפילו מושג קלוש כיצד לברוא אותם. באותה מידה אפשר לנסות לפתח את הכשפים ואת השיקויים של הארי פוטר, ואני חושב שאף במידה לא מבוטלת של הצלחה.
אם לדייק:
יש אולי בסיס מדעי כלשהו לפיתוח אנדרואידים ורובוטים-בלשים, אבל העל-חלל, למשל, שווה ערך למנהרת הפלו בהארי פוטר.
נכון
אם הדרך בה אתה שופט סוגה היא באמצעות המימוש הפרקטי שלה במציאות, המד"ב הוא ז'אנר אידיוטי.
מצד שני, זו דרך די אידיוטית לבדוק ערך של יצירה.
אנשים קוראים "אידיוטי" וישר נעלבים
(ועוד בשביל ז'אנר ספרותי! אולי אני אבכה על הנכשלים שקיבלתי בכיתה א'). צאו מזה. לו טרחת לקרוא במקום להיעלב, היית רואה שכתבי שכל פריצות הדרך הגדולות הן איוולת מושרשת. הדמיון הוא דבר אידיוטי. אני לא חושב ש"אידיוטיות" היא תכונה רעה, או שהיא בהכרח מפחיתה מ"איכותה" של יצירה. בכלל, כתבתי שכל הנושאים במד"ב אידיוטיים כדי להאיר את תחום הזומבים באור חיובי. אבל אין לי כוח להסביר.
אולי אנחנו משתמשים במילה "אדיוטי" במשמעויות מאוד שונות?
כי אני לא באמת לא מצליחה להבין איך הגעת לאדיוטי מדמיון, יצירתיות וחזון, שזה מה שהפגינו מי שהובילו לפריצות הדרך הללו וזה מה שאני מוצאת גם במיטב היצירות בז'אנר.
דיברתי על התפישה שיש להרבה מאוד אנשים, שכל מה ש"נוגד את ההיגיון", כלומר אינו מתיישב עם הידוע והיציב בעולמם, הוא שטות. ההנחה שלי היתה שזו הסיבה שזיוה סולדת מז'אנר הזומבים, אבל במחשבה שניה נראה לי שפספסתי בגדול. אני לא מסביר דברים טוב, גם לא לעצמי, אני תמיד מאבד את עצמי בתוך הטיעונים שלי ושוכח מה נבע מאיפה ומדוע.
ספוילר למעלה!
הופעות אורח מפתיעות למיניהן הן גם ספוילר.
פאק, אני רוצה לראות את כל אלה
במיוחד חמשת הראשונים ברשימה שלך. הסרט על אדיסון וווסטינגהאוס מזכיר בתיאור את הסינופסיס ל"יוקרה" של נולאן, רק עם "חשמל" במקום "קסם".
אני מחכה לסרט
שיספר את מה שהיה מאחורי וסטינגהאוס – יזם עסקי שנישל בציניות ממציא סרבי מבריק בשם טסלה מהזכויות על המצאותיו (וזה עוד מבלי להזכיר את העובדה שהוא נוצל ע"י אדיסון לפני שעבר לעבוד עם וסטינגהאוס).
לא רק זה – אלא שכל מלחמת הזרמים האמיתית מוזכרת ב"יוקרה" כרקע לדמות של טסלה שהיה אכן חלק מהמלחמה הזו.
indeed
(ל"ת)
אני שונא כשאני רואה את המילה "קסם" ואין לה שום קשר אלי
במקרים כאלו הפרצוף שלי מחליף הבעות בקצב של בערך 34 הבעות בשנייה.
עוד סיבה ללמה אני מעדיף חשמל
(ל"ת)
התיאור של "בית-לחם" תפס אותי לא מוכן. אני מודה. מזל שהיה את סבא ג'פטו כדי לזרוק אותי חזרה למציאות.
סרטי זומבים שולטים. וכשתפרוץ המגפה, גם את תשאלי את עצמך איך זה שלא הצטיידת ב M-24 , מחוך ומצ'טה מבעוד מועד.
המישהו הזה לא אלמוני לכל אדם עם גישה למנוע חיפוש. היוזם והאחראי הוא פרנקלין לאונרד, שהיה מנהל בחברת ההפקות של דיקפריו, לאחר מכן מנהל פיתוח ביוניברסל וכיום מנהל בחברת ההפקה של וויל סמית'.
מפיקים וסוכנים לא קשורים. ההצבעה נערכת בין מנהלי פיתוח בדרגים בינוניים באולפנים וחברות הפקה.
ואכן, משנה לשנה היא מדרדרת עד שהשנה היא כוללת תסריט של טרנטינו שנכנס לצילומים בחודש הבא (בשנה שעברה היה התואר הבזיוני שייך לרשת החברתית). וכן, זה לחלוטין הפך להיות תחרות בין סוכנויות ומנהלי צמרת שמנסים להטות את התוצאות בתור עוד תחרות השתנה, כשבמקור זה היה אמור להיות פלטפורמה לפרגון לפנינים שבתקווה תמצאנה את התמיכה הראויה להן.
I SEE DEAD PEOPLE
מת על זומבים, אף פעם לא ימאס לי מסרטים עליהם! ראיתי הכל, '28 ימים / שבועות אחרי', '(הכנס כאן) המתים', 'Shaun of the Dead', 'זומבילנד' וכו'. 'המתים המהלכים' היא גם אחת הסדרות האהובות עלי (גם בלי קשר לזומבים, היא ממש טובה)
עוד תסריטים מהרשמה שמשכו את תושמת לבי:
FATHER DAUGHTER TIME: A TALE OF ARMED ROBBERY AND ESKIMO KISSES – נשמע כמו ספין אוף של 'קיק אס' שמתמקד ב'ביג דאדי' ו'היט גירל' P:
THE END – אני בכלל אוהב אפוקליפסות, עם או בלי זומבים
GRIM NIGHT – נשמע דומה ל'ג'יפרס קריפרס', שאהבתי.
TWO NIGHT STAND – נשמע משעשע. תרחיש של 'מה קורה כשאי אפשר לחמוק החוצה אחרי סטוץ'.
BEFORE I FALL – נשמע מעניין ודומה ל'קוד מקור' המגניב.
לא יודעת,
על פניו אף אחד מהתיאורים לא עשה לי את זה יותר מדי.
זומבים זה אחד הז'אנרים האהובים עליי, אבל שלושה סרטים ברשימה אחת? אני מקווה שמישהו לא מנסה להפוך את זה למאוס.
אה, ובתיאור – "קבוצת אנשים שנאבקת כדי לשרוד אפוקליפסת זומבים, כורתת ברית עם ערפד, ומציעה את עצמה כמזון בתמורה להגנה, כיוון שזומבים אינם אוכלים ערפדים."
אני מניחה שהכוונה היא ל-"כיוון שערפדים אינם אוכלים זומבים"?
למרות שזה גם הגיוני שזומבים לא אוכלים ערפדים, וזאת הסיבה שהם מבקשים הגנה מהערפדים.
אבל אז למה שהאנשים יציעו את עצמם כמזון? שהערפדים יאכלו זומבים וזהו.
פתחתי דיון עם עצמי.
He's Fuckin' Perfect
סרט על היפסטרים! איזה פאקינג כיף!
אני מקווה רק שאם זה יופק, הדמות הראשית תהיה יותר רמונה פלאוורס ופחות אוליב מ"באה בקלות".
אה, שיט. אמה סטון כנראה תשחק בזה. ככה גוגל אומרים.
Never say never
תמיד יש אפשרות שזה לא יקרה. אגב, אם מרי אליזבת' ווינסטד לא תוכל, אני בעד קריסטן בל ^^.
קריסטן בל בתור היפסטרית?
בוא ניקח את שמעון פרס לשחק תלמיד תיכון ונגמור עניין.
He's Fuckin' Perfect
האם קריאת השם של הסרט הזה תוגבל לילדים מתחת לגיל 16?
זה בטח יצונזר
ל Freakin' או Effin'. חס וחלילה שבני נוער ייחשפו ל F WORD…
אני עכשיו רואה של-PINK יש שיר שנקרא Fuckin' Perfect
ובגרסא הנקייה הוא נקרא פשוט Perfect.
אם בסופו של דבר יקראו לסרט He's Perfect, זה יאבד כל ערך…
זו בסך הכול קללה.
פעם היתה צנזורה נוקשה יותר על הטלויזיה והקולנוע, והיה הכרח בלתי נמנע לחשוב על בדיחות יותר מתוחכמות מ"it's fucking crazy, man". שליפת "פאקים" היא פשוט דרך קלה להשיג צחוקים זולים. לדעתי הקללות הרבות בקומדיות המודרניות הן בעיקרן מעייפות ומסיחות את הדעת, ומהוות מחסום ליצירתיות, כי הן כל כך נגישות ופשוטות לשימוש.
כשאבא שלי היה תלמיד, למד באחת הכיתות הנמוכות בבית הספר שלו מישהו שכבר היה לו שפם. היה לי חבר שלא הצליח ללמוד לקרוא ונשאר שלוש שנים בכיתה א'. כשעלה ארצה הקפיצו אותו אוטומאטית לכיתה ד'. התבלבלו. בקיצור, אפשר.
שדים, רוחות ומפלצות.
זו היתה תגובה לקסם.
אני היחידה שמופתעת מכמות הזמן שלקחה להוליווד להפיק סרט
על אלן טיורינג? סיפור החיים שלו הוא פיתיון האוסקר הכי גדול שאי פעם היה- ביוגרפיה על אדם גאון שעסק באיזשהו תחום מדעי, הומו, חלק גדול מהסרט יכול להתקיים בשנות הארבעים על רקע מלחמת העולם השנייה והוא התאבד בסופו של דבר.
אבל למרות הכול אני מאוד מחכה לסרט, ואני רק מקווה שלא ייפו את החיים שלו לא לצורך כמו שעשו לג'ון נאש.
אני אלך לראות בערך חצי מהסרטים האלה אם הם יראו
מספיק מעניינים. יאללה הוליווד, מחכים לכם!