הנה שוב מגיע החלק הכי טוב בכל שנה: הסוף! הסיכומים! וויייי! טפסים! טבלאות! סטטיסטיקה! אוקיי, ייתכן שלא לכולם יש פטיש לסיכומים ודירוגים כמוני. עדיין. ווייי!
החלק הראשון בתהליך בחירת סרטי השנה של עין הדג מתחיל, כרגיל, עכשיו. בקרוב יתפרסם כאן סקר המוקדמות לבחירת סרט השנה, ובו תוכלו לדרג ולבחור מבין כל סרטי השנה. כל הסרטים שהופצו מסחרית בבתי הקולנוע השנה ייכללו בטופס; אבל כרגיל, זה רק חלק מהתמונה. יש הרי המון סרטים טובים שלא זכו להפצה מסחרית בארץ, מסיבה זו או אחרת.
הבעיה היא שאי אפשר להגדיל את הרשימה עד אינסוף ולכלול בה כל סרט שיצא בכל מקום בעולם במשך השנה. אז זה השלב שבו אני שואל אתכם: איזה סרטים, שלא הוקרנו בארץ מסחרית, חייבים להיכלל ברשימת המועמדים של השנה? אתם מוזמנים לציין בתגובות את שמו של כל סרט שבו צפיתם בפסטיבל, בסינמטק, בטלויזיה, בוידאו ביתי, בהקרנה מיוחדת של עין הדג (אהמ) או בכל מסגרת אחרת מבלבד הפצה סדירה בבתי קולנוע. ואם הסרט שרציתם להזכיר כבר הוזכר – ציינו את תמיכתכם בתגובה או בפישלייק. הסרטים שיקבלו מספר משמעותי של איזכורים ייכנסו לרשימת המוקדמות בסקר סרט השנה.
שתי הערות לפני שאתם פורצים לתגובות: האחת – אין צורך ברשימה של כל הסרטים שלא הופצו בארץ שאותם ראיתם. ציינו סרטים טובים בלבד – כאלה שתשקלו להצביע עבורם בסקר סיום השנה (אם כי אתם לא מתחייבים על שום דבר).
שנית: כמו בשנה שעברה ובכל שנה שלפניה, לקראת סיום השנה יוצאים סרטים רבים ונחשבים שהפצתם בארץ נדחית לתחילת השנה הבאה. השנה מדובר בסרטים כמו "בירדמן", "Inherent Vice", "משחק החיקויו, "התאוריה של הכל". אם יצא לכם כבר לראות את הסרטים האלה ואהבתם אותם – אל תדאגו; הם ייכללו בסקר של השנה הבאה. אין צורך להצביע עבורם השנה.
הסרט בתמונה, מתחת לעור
ישודר ביום שלישי הקרוב ברצועת פסטיבל הקולנוע של yes3
...If it's in a word or it's in a look you can't get rid of
The Babadook!!!
כמו כן גם הפשיטה 2
אני קצת מתלבט לגבי "הבאבאדוק", האמת
ברור שהוא יכול להיכלל ברשימה השנה, אבל בשנה הבאה הוא יוקרן ב-yes וכנראה יקבל יותר חשיפה.
בתור מישהו שבדרך כלל לא אוהב סרטי אימה
האם אהנה מהבאבדוק? אני שומע עליו המון דברים טובים, אבל אני פשוט לא כל כך אוהב את הז'אנר (למרות שיש יוצאים מן הכלל, כמובן).
השאלה היא למה אתה לא אוהב סרטי אימה.
אם אתה לא אוהב Gore, גועל, אלימות מוגזמת או הבהלות זולות (בום!!!) אז לא צריכה להיות לך בעיה עם "באבאדוק" כי כמעט שאין שם שום דבר כזה. לעומת זאת, אם אתה פשוט לא אוהב סרטים מפחידים, זה לא הסרט בשבילך.
שמע
אני גם לא נהנה מסרטי אימה. והאמת שגם מהבאבדוק לא נפלתי.
אבל יחסית לסרטי אימה אחרים אני מבין לגמרי למה כולם אוהבים אותו.
אם אתה מחפש משהו שאולי ישנה לך את הגישה לסרטי אימה-יש מצב שהבאבדוק הוא הסרט בשבילך.
שאלה, סרטים ישראלים שצפיתי בהם השנה בפסטיבלים/יום הקולנוע הישראלי ועדיין לא הופצו בבתי הקולנוע, מה העמדה לגביהם?
(ל"ת)
יחכו לשנה הבאה, אני מניח.
הם יופצו בצורה מסודרת בארץ, ולכן אין טעם להזכיר אותם עכשיו (וכנראה שחלקם יהיו משמעותיים. עד כמה שדאנה איבגי הייתה נפלאה באפס ביחסי אנוש, ההופעה שלה באת לי לילה הייתה… וואו).
ובנוגע לסרטים שלא הופצו וצריכים להיכלל בסקר: טווח קצר 12, וחולית של חודורובסקי (שככל הנראה יככב בחמישייה השנתית שלי).
אני לא חושב ששווה לחכות להפצה סדירה של הסרטים הישראלים שראיתי, נניח, באוטופיה,
ולכן אני אזכיר את שמו של אחד מהם עכשיו – "סופעולם" לגמרי ראוי להיכלל ברשימה.
סופעולם אחד הסרטים הגרועים שראיתי
(ל"ת)
זה ממש לא מעניין אם אתה לא מנמק.
(ל"ת)
כשידברו על הסרט אני אנמק
בינתיים אל תקבע לי מה מעניין ומה לא
ולי מותר לקבוע מה מעניין ומה לא?
(ל"ת)
חחחח מה?
אני אגיב כאילו כל זה לא ממש טיפשי:
לא, אתה לא יכול לקבוע לי או לאף אחד מהמשתמשים באתר הזה אם התגובות והדעות שלהם הן מעניינות או לא. וזה לא משנה אם אתה שלמדו או מר דורון פישלר.
אבל מי שקובע אם מה שכתבת מעניין או לא זה הקוראים, לא אתה.
רד ניסה לומר לך שלדעתו, רוב הקוראים כאן לא ימצאו את הדעה שלך מעניינת אם היא לא מנומקת. באופן כללי יותר, יש הרבה יותר סיכוי שיתפתח דיון סביב הסרט אם תתחיל דיון כזה בעצמך.
הממ צודק. אבל יש דרך לנסח את זה לא כמו השוטר של הפורום.
(ל"ת)
אל תקבע לי באיזה דרך לנסח את זה או לא לנסח את זה.
(ל"ת)
שלמקו לקח את זה אישית
(ל"ת)
לייק על טווח קצר 12
הוא יצא השנה באמת? אם כן אז אחד הסרטים הטובים יותר שיצא לי לראות בזמן האחרון
הוא (לא) יצא השנה.
כלומר, הוא בהחלט כשיר לרשימה הזאת.
למה הוא כשיר לרשימה של השנה הזאת?
אם אני לא טועה "טווח קצר 12" יצא לבתי הקולנוע בארה"ב עוד בקיץ 2013 ואנשים הציעו אותו לסקר של שנה שעברה (אם כי לא זכור לי אם הוא השתתף בו או לא). לא שיש לי בעיה אם הסרט (הנפלא הזה) ישתתף בסקר של 2014 אבל רק רציתי להבין את השיקול מאחורי זה.
הוא יצא בארה"ב ב-2013
הוא קיבל כמה איזכורים בפוסט המקביל של 2013, אבל לא מספיק כדי להיכנס לרשימה. ב-2014 הוא הוקרן בפסטיבל ירושלים ובהקרנה של עין הדג, והרבה יותר אנשים ראו אותו, וזה מה שמשנה. באיזו שנה הוא יצא במקור – זה פחות רלוונטי.
איך אפשר לדעת מה עוד קיבל אזכורים שנה שעברה אבל לא נכנס לרשימה?
אני מניח שיש סרטים, שקיבלו יותר חשיפה השנה, אבל לא מוזכרים כי משייכים אותם ל-2013.
למשל – האם אחד מאלה לא נכנס שנה שעברה וכשיר השנה?
The Spectacular Now
The East
Filth
Stoker
The Grandmaster
Drinking Buddies
Alan Partridge: Alpha Papa
The To do List
לא יודע לגבי החלק השני (כשיר השנה)
אבל אפשר לראות מה נכנס ומה לא בסקר מוקדמות של שנה שעברה שעדיין לא ירד וזה מאוד נחמד. (מבדיקה חפיפניקית: הארבעה הראשונים נכנסו, הארבעה האחרונים לא.)
כאמור, ארבעה מהם נכללו ברשימה של השנה שעברה.
מעבר לזה – אל תשאל, תצביע לסרטים שאתה אוהב. הדרך היחידה לדעת אם סרט קיבל הרבה תשומת לב השנה היא לראות האם הוא יקבל מספיק הצבעות.
בית זמני (Short Term 12)
ישודר בינואר במסגרת פסטיבל הקולנוע של yes3
מה זה לעזאזל "בית זמני"?
הסרט הוקרן בפסטיבל ירושלים בשם "טווח קצר 12", הוקרן אצלנו תחת השם "טווח קצר 12" וקיבל המון תגובות טובות תחת השם "טווח קצר 12". חיפוש על "טווח קצר 12" בגוגל מביא 3790 תוצאות, לא רע בכלל בשביל סרט שלא הופץ בארץ. יש הרבה (יחסית) אנשים ששמעו על "טווח קצר 12" וישמחו לראות אותו כשהוא יוקרן בטלויזיה, אבל על "בית זמני" אף אחד מעולם לא שמע. איזו סיבה יש לחבל בסרט באמצעות שינוי השם שלו?
שאלה טובה, אנשים אחראים ממני יענו עליה
ברגע שיקבלו את הודעתי. אבל כזכור לי יש לזה סיבה טובה.
שאלה טובה
השם ׳בית זמני׳ נקבע בשיתוף עם מפיצי הסרט לפני שנודע שהוא יוקרן בפסטיבל ירושלים, ובשם הזה הוא עלה לויאודי, של yes ושל הוט. בעקבות התגובות החמות להם זכה הסרט בפסטיבל ירושלים נשקלה האופציה לשנות את השם, אבל הוחלט לבסוף שלא.
מצד יס אני מבטיח שיובהר למי שמכיר את השם ׳טווח קצר 12׳ שזה אותו סרט, לפחות בשידורים הראשונים. בכל מקרה, בכל שם שהוא זהו סרט נפלא, אולי המרגש ביותר שראיתי השנה, ומאד מאד כדאי לצפות בו.
לא שייכים לכאן.
סרטים שידוע במידה רבה של ודאות שיופצו בארץ בשנה הבאה – שייכים לרשימה של השנה הבאה. זה כולל את "את לי לילה" ו"הגננת". אבל אם מדובר בסרטים אחרים, שכרגע נראה שלא יופצו בקולנוע מסחרית בכלל – יש מקום לשקול אותם.
חבל שהגננת לא נכלל גם השנה
הוא לחלוטין הסרט הטוב של השנה בכל קנה מידה. אני מאמין שהוא צריך להיכלל שנתיים ברציפות וכנראה שאני אבחר בו כסרט השנה שנתיים ברציפות. בנוסף אשמח אם יכנסו תיאוריית האפס, הפשיטה 2 , לכידות, ג'רזי בויז ונשים-גברים-ילדים (ידוע גם בתור הסרט שבכיתי בו הכי הרבה השנה)
ופורסט גאמפ
היה צריך להיכלל ברשימה בכל שנה מ-1994 ועד 2003 ולזכות בכל אחת מהן!!!1
גם ג'רזי בויז יגיע לערוצי הסרטים של יס והוט במהלך 2015
ובכלל, אולי גם בשביל לחסוך לי הודעות, כל סרט ששייך לאולפן הוליוודי או שנרכש על ידי מפיץ מקומי שלא הוציא אותו לקולנוע (אוקיי, מידע על אלו האחרונים פחות נגיש לרוב הצופים) יגיע לויאודי/ערוצי הסרטים של לפחות אחת משתי החברות בארץ (כאשר במהלך 2015 המספר הזה צפוי להפוך ל-3 עם סלקום). אם בימדב מצוין שהסרט מופץ על ידי אולפן הוליוודי גדול (במקרה של ג'רזי בויז – וורנר), סביר להניח שהוא ינחת באחד הערוצים במהלך השנה. ועוד לפני כן בויאודי, בתשלום.
יש סרט שלא מגיע ליס במוקדם או במאוחר?
גברים על שפת האגם
שום דבר נגד מין הומוסקסואלי (במיוחד בהתחשב באנשים שעובדים באגף התוכן) אבל חדירות של איברי מין וצילומי שפיכה לא עוברים את הרגולציה.
אין ליס בדיוק רצועת שידור בשביל דברים כאלו כל דצמבר?
(ל"ת)
יש
אבל כמו שציינתי, יש סרטים שלא עוברים את מבחן הרגולטור (אם ישנה חדירה ו/או שפיכה = פורנו = אסור לשידור)
אז איזה בדיוק סרטים משודרים ברצועת "בין הסדינים"?
תמיד הייתי בטוח שאלו סרטים שהגבול ביניהם לבין פורנו כמעט ולא קיים.
סרטים אירוטיים
כלומר יש עירום אבל אין חדירות או קלוז-אפים על איברים זקורים. או איברים זקורים. (ומהרפויים יש מעט, ככלות הכל בהוליווד ומחוצה לה מפשיטים בעיקר נשים. אבל זה כבר נושא לדיון אחר).
זה אומר שאתה נימפומנית לא יראו? ורק לציון גם דוגוויל לא בדיוק סרט דיסני
אכן
את נמפומנית לא יראו בערוצי הסרטים. רק ב-VOD.
דוגוויל אכן לא סרט קל, אבל אין בו חדירות מפורשות או איברים זקופים כל חמש דקות. משודרים לא מעט סרטים נועזים (בעיקר החודש בו מתקיים ספיישל בין הסדינים, בו כל לילה משודרים ביס3 סרטים על סקס ומיניות) אבל יש גבול מסוים. אני מעריך שהשנה הסרט הכי נועז שמשודר הוא כחול הוא הצבע החם ביותר. זה פחות או יותר הרף העליון.
כמו שאמרו,
ממש לא פורנו (וטוב שכך), אבל ככלל לא הייתי לוקח את ההגדרות והסיווגים של 'יס' ברצינות רבה מדי.
השבוע שודר שם תקועה עם שרליז ת'רון תחת הכותרת 'קומדיה רומנטית משעשעת'. WTF?
אני חושבת
שיש פער בין מה מגדיר סרט כפורנו בעיני אדם מן היישוב (סרט שהמטרה המפורשת שלו היא להביא את הצופה לגירוי מיני, והעלילה היא משנית בחשיבותה), למה שמגדיר סרט כפורנו בעיני רגולטורים וצנזורים למיניהם (אלו איברים אינם מוסתרים, אלו אקטים מוצגים באופן מפורש, כמה עירום, כמה זיקפה וכמה נוזלי גוף מופיעים על המסך). הדוגמא הכי טובה בעיני (אם כי היא פחות עכשווית מגברים על שפת האגם או נימפומנית) היא "שורטבאס". הסרט (המעולה) הזה הוא לחלוטין לא פורנוגרפי לפי ההגדרה הראשונה – יש בו דרמה, קומדיה והמון המון סקס בוטה, אבל קשה לי להאמין שמישהו יאונן מולו – והוא לחלוטין פורנוגרפי לפי ההגדרה השנייה (כמות הבולבולים שמופיעים בו בהקשרים שונים היתה משמחת כל חובב צפרות, וזה עוד לפני שדיברנו על המגוון העצום של אקטים מיניים שאפילו לא ידעתי שקיימים עד שצפיתי בו).
לשם ההבהרה, אין לי בעיה עם העובדה שרגולטורים מתמקדים בתוכן המיני ולא בעצם היותו של הסרט כלי להשגת סיפוק מיני, אבל יש לי בעיה עם השימוש במונח "פורנו" בהקשר הזה, משום שאי אפשר לתייג יצירות קולנועיות שמטרתן לגרום להנאה אסתטית, או להביא את הצופה לידי מחשבה, בתור סרטי אוננות, רק כי המין מאוד מפורש.
אני מסכימה איתך, עם סייג
דווקא אי ההפרדה בין 2 ההגדרות מעידה על הבעיה המרכזית עם סרטים שכוללים מין ועירום:
יש תפיסה שלילית על כל מה שקשור בצפיה בעירום ויש סטיגמה חברתית שלילית על צפיה בפורנו.
לדעתי הבעיה האמיתית היא רמת הניצול של המצולמים ופחות מידת האומנות או מטרת הסרט (פורנו/בידור/ביקורת חברתית נוקבת).
אם אני זוכרת נכון היתה ביקורת על השימוש בשחקני פורנו בסרט נימפומנית, שהתיחסה בין היתר ליחס ולשכר שקיבלו שחקני הגוף (אבל באמת יתכן שכל המהומה היתה סתם על עצם הדבקת הראשים, אני לא זוכרת מספיק)
לא מזמן הגיעו גלי שמועות ורמיזות משחקנים במשחקי הכס שהבהירו שהם לא מרוצים מכך שמכריחים אותם להיות ערומים כל הזמן.
רוצה לומר שבתעשיית סרטי המין יש המון ניצול וכו' אבל זה לא בהכרח חייב להיות ככה ובאותו אופן גם בסרטים מסחריים או אומנותיים שלכאורה לא עונים להגדרה הסליזית של פורנו יש בעיות של ניצול.
אשמח לראות את "הנסיכה קאגויה" של ג'יבלי ברשימה
אחד הסרטים היפים של האולפן (וגם הארוך ביותר, חסרונו היחיד). חבל שמחוץ לפסטיבל הסרטים אף אחד לא זכה לראות אותו על מסך גדול.
אני סתם אשמח לראות את הנסיכה קאגויה של ג'יבלי.
כי הטריילר נראה ממש טוב ולא יצא לי עד היום…
חיכיתי לפוסט הזה
אני בהחלט אצביע להפשיטה 2, סרט הפעולה הכי טוב שנראה השנה על מסך כלשהוא. קילרס, לא הסרט הזוועתי עם אשטון קוצ'ר אלא מותחן אינדונזי יפני מעיף ראשים! אויב, ג'ייק ג'ילנהול וג'ייק ג'ילנהול מספקים הופעות נהדרות בסרט מעורר מחשבה. מילים רעות שהוא קומדיה קטנה ומרירה שמסתירה לב גדול מאחוריה (ומאחוריה היא מסתירה עוד ציניות ומרמור) וחולית של חודורובסקי שהוא סרט דוקומנטרי מרתק ומלא באהבת קולנוע על סרט מד"ב שהיה מסקרן לראות אותו אם רק הוא היה יוצא.
זאת בהחלט הייתה שנה נהדרת.
נכון! מילים רעות!
(ל"ת)
Under the skin לא יצא ב2013? אם לא, כמובן שהוא חייב להכלל ברשימה.
שוב: מה שנת ההפצה ה"רשמית" של סרט - לא רלוונטי.
"מתחת לעור" לא קיבל אף איזכור בשנה שעברה. רוב מוחלט של הצופים בו בארץ – ראו אותו השנה.
מבחינתי ״מתחת לעור״ ו״טווח קצר 12״ all the way!
סרטים מדהימים. כמו כן, שמעתי היתה שנה דוקומנטרית נפלאה עם ״חולית של חודורובסקי״ ו Life Itself אך טרם בדקתי.
מפציר במנויי יס לראות את ״מתחת לעור״ ביום השלישי הקרוב בyes 3! סרט שומט לסתות.
וילה תומא
הסרט של סוהא עראף – הוקרן בפסטיבל הסרטים בחיפה
כמה מהסרטים הכי טובים של השנה לא הוקרנו כאן
– Calavary (אולי סרט השנה שלי)
– Night Moves
– The Double
– Blue Ruin
-The Rover
יש את הדוקו The Unknown Known. אני מתאר לעצמי שהוא הוקרן בטלוויזיה באיזשהו שלב, כך שאני לא יודע אם הוא נחשב.
שיט, זה calvary
תאישמח את הטבלט
Fruitvale Station, Calvary
שני סרטים מצוינים ובשניהם גם הופעות מצוינות של השחקן המוביל-
ברנדן גליסון בCalvary
מייקל בי. ג'ורדן בתחנת פרוטוויל
ומצטרף גם לקולות על Short term 12
הנה כמה מצויינים
Land Ho! – סרט מסע מענג באיסלנד של אהרון כץ ומרת'ה סטיבנס
Summer of Blood – קומדית ערפדים של אונור טוקול
White bird in a Blizzard – החדש של גרג אראקי. הופעה מצויינת של שיילין וודלי
The Sacramant – טיי ווסט משתבח עם הזמן
סופעולם – רוני קידר בסרט מאולתר ומצויין
Night Moves – קלי רייכרדט כנראה הבמאית הכי מעניינת היום בארה"ב
The One I Love – מארק דופלאס ואליזבת' מוס בקומדיה פילוסופית נהדרת
The Normal Heart – אמנם זה סרט טלוויזיה אבל מרגש מאוד עם הופעות משובחות של מארק רופאלו, טיילור קיטש ומאט בומר
Ping Pong Summer – קומדיה בניחוח אייטיז של מייקל טאלי
מוסיף לייק לthe one I love
(ל"ת)
עבורי, הסרט "שיר הים" שגם תהיה הזדמנות לראות אותו השבוע בהקרנת עין הדג
ולמי שרוצה לשמוע עוד – השבוע הסרט עלה בארה"ב (הקרנה שמיועדת להכשיר אותו למועמדות לאוסקר, אני מניח). הנה עמוד העגבניות – מעט ביקורות, אבל כמעט כולן נלהבות. גם זו שמסומנת כשלילית היא לא באמת כזו:
http://www.rottentomatoes.com/m/song_of_the_sea_2014/
ואיך שכחתי את In Your Eyes על פי התסריט של ג'וס וידון?
לא יצירת מופת בשום קנה מידה, אבל מאוד-מאוד סימפטי.
הביקורת שלי:
http://www.strangehorizons.com/reviews/2014/07/in_your_eyes.shtml
איזה סרט יפה!
(ל"ת)
השנה יש הרבה
הפשיטה 2- סרט השנה שלי, רמה אחת מעל כל סרט אחר שראיתי השנה. חייב להיכלל בסקר.
אויב- מותחן פסיכולוגי מעולה מהבמאי של "אסירים", הופעה גדולה של ג'ייק ג'ילנהול בשני התפקידים הראשיים. קראתי שהוא נרכש להפצה בארץ, אבל זה היה לפני יותר מחצי שנה ועדיין אין תאריך.
האורח- מותחן פעולה שהוקרן בפסטיבלים רבים וזכה לביקורות מצויינות (93% ברוטן טומייטוז). מדובר באחד מהמותחנים הטובים ביותר שראיתי השנה, השחקנים אמנם לא מוכרים אך הם מספקים הופעות טובות מאוד. התסריט מפותל ומותח, האקשן מרשים והפסקול נפלא, מזכיר מאוד את הפסקול של דרייב.
הבאבאדוק- אני לא חושב שהוא סרט האימה הכי מפחיד אי פעם, אבל הוא בהחלט סרט מצויין שצריך להיכנס לסקר השנה.
מסווג חריג- אני לא יודע אם זה הולך לצאת בארץ, אבל הסרט הזה שהוקרן בפסטיבל אוטופיה ובעוד כמה פסטיבלים משעשע מאוד וההופעה של איתי זבולון בו מצויינת.
קילרז- מתעלה על "ראיתי את השטן". סרט אסייתי אלים וקיצוני שחובבי הז'אנר חייבים לראות.
הרחבות
הפשיטה 2– צפיתי בסרט הזה כבר ארבע פעמים, פעמיים בקולנוע ופעמיים בבית. הסיבה שאני רואה את הסרט הזה שוב ושוב היא אותה סיבה שאנשים הולכים הרבה פעמים להופעה של הלהקה האהובה שלהם- זה לא שאני מצפה להיות מופתע ממה שיקרה. אני צופה בסרט בשביל החוויה, לראות את הסרט הזה עם קהל זו חוויה מדהימה, הקהל מגיב למתרחש בסרט, מעודד, מוחא כפיים, מתפעל ועוד. המשפט האחרון אולי יצר רושם שמדובר בסרט בסגנון "הטרמפיסט" או "מופע הקולנוע של רוקי", אבל זה ממש לא נכון- הפשיטה 2 הוא סרט מעולה מבחינה קולנועית, יש בו את אחת ההופעות הטובות של השנה והתסריט שלו מושמץ שלא בצדק. בנוסף- הקרב האחרון בו שווה את מחיר הכרטיס. בלי בולשיט, בלי דיבורים, בלי כוחות על- אחד על אחד עד המוות בקרב הכי מטורף, מדהים, חולני, פסיכי, ברוטלי ומרשים שאי פעם ראיתי. אם אתם אוהבים סרטי אקשן, סרטי גנגסטרים או סתם קולנוע איכותי- אני מפציר בכם לצפות בפשיטה 2 לפני שהשנה הזו נגמרת.
האורח– קודם כל, אני מהאנשים שאהבו את "דרייב" שיצא ב2011. אבל אלה שלא אהבו אותו אמנם שיבחו אותו על סצנת האקשן האחת הטובה שיש בו, הצילום היפה והפסקול המענג אך לא אהבו את הקצב האיטי והעובדה שהבלונדיני החתיך שמככב בסרט בקושי מדבר או עושה משהו. עכשיו תחשבו על סרט עם כמה סצנות אקשן טובות, צילום יפה, פסקול מענג, קצב מעולה ובלונדיני חתיך בתפקיד הראשי שמדבר בצורה נורמלית. אם זה נשמע טוב- "האורח" הוא הסרט בשבילכם, סרט מתח מעולה.
קילרז– "קילרז" הוא כנראה אחד הסרטים האלימים ביותר שאי פעם ראיתי. יוצרי הסרט ידועים בשל השימוש המוגזם באלימות בסרטים שלהם, אך הפעם הם הצליחו להתעלות על עצמם. מהסצנה הראשונה, הסרט הוא רכבת שדים שנעה במהירות מסחררת מרגע מזעזע אחד לאחר. למרות העובדה שאורכו הוא 137 דקות, וצפיתי בו בשעה מאוחרת, הוא השאיר אותי פעור פה על קצה המושב מההתחלה ועד הסוף. הסרט דומה מאוד בעלילה ובסגנון למותחן הנקמה הקוריאני המשובח "ראיתי את השטן" ואני יכול לומר בביטחון שהוא לא נופל ממנו ברמה. כמו הסרט הקוריאני, גם "קילרז" מכיל זוועות שקשה לתאר, אך גם כתוב בצורה נהדרת. התסריט של הסרט, בניגוד לסרטי "סלאשר" אחרים, מרתק וניכר שהושקעה בו מחשבה רבה והוא לא נמצא רק על מנת להעביר את הזמן מסצנה אלימה אחת לשנייה. מהבחינה הטכנית הסרט מרשים למדי, הפסקול שלו טוב מאוד והצילום מדהים. שוטים מסויימים מהסרט עדיין לא יצאו לי מהראש.
אויב– כמו "אסירים", שהיה אחת ההפתעות הגדולות והנעימות של 2013, גם "אויב" הוא ההפתעה הנעימה של השנה הזו. מדובר בסרט קצת שונה, סוריאליסטי והזוי שנראה כמו מפגש בין הסגנון הויזואלי והעלילתי של דיוויד פינצ'ר, לאווירה ששלטה בסרט "רק אלוהים סולח" (מינוס האלימות, אין לכם מה לדאוג, הסרט אמנם מאוד מיני אך כמעט ואין בו אלימות). התוצאה היא סרט מבריק, שהוא אמנם לא לכולם, אך אלה שינסו לראות אותו יראו שיש בו הופעה מדהימה של ג'ייק ג'ילנהול, צילום ופסקול מעולים וסיפור מותח ומרתק.
מצטרף למהללי "הפשיטה 2" ו"חודורובסקי" (היו מדהימים, כל אחד בדרכו).
בנוסף, אני לא בטוח כמה אנשים ראו את "בסדר ההיעלמות" הנורבגי (קומדיה אלימה ופסיכית שהקהל של "עין הדג", או לפחות חובבי "הזאב הרע", יעופו עליה ממש), אבל הוא היה באמת מצוין.
"הפשיטה 2" ממש עלול להצטרף לסרטי השנה שלי, יחד עם "היא", "וויפלאש", "אפס ביחסי אנוש" ו"מלון גרנד בודפשט".
Tusk. לגמרי.
(ל"ת)
מסכים איתך אבל מסיבה אחת
זה אחד הסרטים הכי הזויים שראיתי. האימה שבו מתפוגגת כשהוא נהיה הזוי עד כדי גיחוך. לטובה, כן? לא באמת צריך עוד Human Centipede-ים למיניהם.
ואחרי שראיתי:
לגמרי. כמו רכבת הרים של טירוף שרק עולה לשיאים חדשים. קווין סמית' הסטלן אולי קצת בלתי נסבל במציאות, אבל הסרטים שהוא מוציא שווים את זה לגמרי. בבקשה שאיזה מפיץ לא זהיר יוציא את זה בארץ בשם " ניבתן הפחד". הסרט הזה מושלם. (טוב, הדקה האחרונה קצת לא נחוצה. )
רק מחזק כמה שכבר נאמרו
"חולית של חודורובסקי" – כל מה שצריך להאמר כבר נאמר
"הכומר" (Calvary) – בוודאי בחמישיה שלי
Life Itself – עוד תיעודי מצויין
החיים בצללים – הקומדיה הניו זילנדית הכי טובה של השנה (למרות נסיון נואש של פיטר ג'קסון לקחת את הכתר)
calvary, obvious child, blue ruin
מעולים. קאלבארי הסרט הכי טוב שראיתי מהשנה הנוכחית; האחרים בחמישייה הפותחת.
ורוניקה מארס
(ל"ת)
מסכים! יאי ורוניקה!
(ל"ת)
ורוניקה מארס שודר בהוט לפני חודש-חודשיים
ולפני כן, בתשלום, בויאודי של יס והוט.
ורוניקה מארס סרט מעצבן ומאכזב
כן, אני יודע שזה לא מעניין ללא פירוט. בהזדמנות, אני מקווה.
כמה סרטים
-מתחת לעור (הוקרן בפסטיבל ירושלים ואוטופיה): הסרט המילולית עוצר נשימה של ג'ונתן גלייזר הוא אחד הסרטים האהובים עליי מהשנה האחרונה. לתאר את הסרט זה קשה, כי מדובר בסרט כמעט נטול עלילה, שהקצת עלילה שבו מוגשת בחידתיות ועירפול. חוץ מזה, תחושת המיסתורין של הסרט היא אחד הדברים שעושים אותו כל כך מושך, אז באיזשהו מובן כל מילה עליו הוא ספוילר. בכללי, סקרלט ג'והנסון היא חייזרית שמתחזה לבחורה ונוסעת בסקוטלנד כדי לפתות גברים ואז להשתמש בהם בשביל המטרות האישיות והחייזריות שלה.
אני בהחלט מסוגל להבין אנשים שלא התחברו לסרט, אבל באמת כדאי לנסות, סרט ששינה את איך שאני רואה את העולם מסביבי לכמה שעות טובות, ולא יצא לי מהמחשבות כבר חודשים.
אגב – דרך טובה להתחמם לסגנון של הסרט היא לצפות בכמה מהעבודות הקודמות של ג'ונתן גלייזר. הוא ביים כמה מהקליפים הטובים ביותר שראיתי – מומלץ במיוחד הקליפ לרביט אין יור הדלייטס (http://vimeo.com/11533560) שהוא לדעתי צפייה חובה לכל חובב קולנוע.
-רק נאהבים נשארים בחיים (הוקרן בסינמטקים מדי פעם): היה אמור לצאת ונדחה ואז נעלם, סרט הערפדים של ג'ים ג'רמוש נראה בדיוק כמו שהייתם מדמיינים שסרט ערפדים של ג'ים ג'רמוש יראה. נטול כל עלילה, מלא בסטייל, מהורהר ועם פסקול רוקנרולי איטי ורועש. מה שכן, מדובר באחד הסרטים הכי טובים שראיתי של ג'רמוש (למרות שלא ראיתי הרבה), הוא באמת מלא בסטייל והומור, הכוכבים שלו (טום הידלסטון וטילדה סווינסטון) כריזמטיים ומצוינים, והוא רק נהיה חזק ומעניין יותר ככל שהוא מתקדם, זה קצת מרגיש כמו קליפ ארוך יותר מאשר סרט, אבל מאוד מאוד נהניתי.
-הרס כחול (הוקרן בחיפה שנה שעברה, אבל נראה לי שהוא מתאים להשנה): מותחן נקמה דרומי האחים כהן-י. לא התעלפתי ממנו כמו חלק מהביקורות מחו"ל, אבל הוא מעניין מאוד וכהן-י לאללה. סביר שלא יכנס לחמישייה שלי, אבל הוא מאוד מאוד מומלץ.
-אובייס צ'יילד (הוקרן בירושלים) איזה סרט כיפיייי. ומצחיקקקק. קומדיה רומנטית עצמאית מקסימה – שנכון, לא מביאה שום דבר קולנועי במיוחד, או חדשני במיוחד, לשולחן, אבל התאהבתי בג'ני סלייט והתמוגגתי מכל רגע. יאי!
-קוהרנטיות (הוקרן באוטופיה): סרט שמועך לך את המוח ומפוצץ אותוו לחתיכות קטנות. באיזשהו שלב הוא קצת איבד אותי, אבל אם אתם אוהבים סרטי מדע בדיוני מתוחכמים ומבלבלים שממציאים עולם עם חוקיות חדשה וגורמים לכם לחשוב בהתאם אליה (חובבי 12 קופים, נולאן ופריימר התפקדו), רוצו לסרט הזה.
ריגושים זולים: ביליונר תמהוני מציע לגיבור שלנו, שנמצא בקשיים כלכליים, כסף תמורת משימות שונות שנהיות יותר ויותר משונות ומסוכנות. המותחן\קומדיה שחורה הזה הוא מבדר בצורה פלילת.סרט די קצר, קומפקטי ודי מושלם במה שהוא מנסה לעשות.
-הכומר (הוקרן בירושלים ובסרטים מחוץ לזרם של סריטה): הסרט החדש של האח של מי שעשה את ברוז', ממשיך את המורשת והסגנון המשפחתי והוא מהסרטים האהובים עליי השנה (ואגב, הוא סרט יותר טוב מברוז'!). סרט על כומר שמקבל איום בתא הוידוי בכנסייה. לשון האיום – הוא ירצח בעוד שבוע. בניגוד למה שנשמע מהפתיחה הזאת, לא מדובר כל כך במותחן אלא יותר בדרמה מהורהרת מאוד על בערך כל נושא גדול וחשוב שיש – אמונה, חרטה, סליחה, מוות. הוא עוסק בכל הנושאים האלה בצורה יפהפיה עם הרבה הומור וכנות, ובנוסף לכך הוא גם מאוד מצחיק בקטעים (אפילו שהטון שלו יותר מלנכולי וקודר מאשר קומי) וכתוב בצורה מדהימה. ברנדן גלסון מדהים בתפקיד הראשי, וכל שאר הקאסט עושה עבודה מצוינת גם הם.
יש בטוח עוד, אבל אלה היו כמה מהההיילייטים שלי
וגם
-למצוא את ויויאן מאייר (מחפשים את שוגרמן של השנה, רק יותר טוב)
-הכלב (הסיפור האמיתי על האיש שעליו מבוסס אחר צהריים של פורענות. כנראה הדוקו שהכי אהבתי השנה)
-סקלטון טווינס (די דרמת אינדי סטנדרטית אבל משום מה הוא ריגש אותי ממש ועושה לי קצת צמרמורת כל פעם שאני חושב עליו.אז… מאוד מומלץ)
ואני רוצה להוסיף תמיכה לבאבאדוק, טוווח קצר 12, הכפיל, אויב (!!), האורח, מהלכי לילה והפשיטה 2
הכפיל.
אם הוא נחשב של השנה, אני לא בטוחה. http://www.imdb.com/title/tt1825157/
ואיך שכחתי את תאוריית האפס.
הם ממש דומים אחד לשני.
הבחירות שלי כבר צויינו בצורה מפוזרת בתגובות, אז הנה ריכוז:
"טווח קצר 12" – לא יודע כבר אם הוא של שנה שעברה או של השנה. בכל מקרה, אם הוא כשיר להתמודד השנה, אז כן, כן ושוב כן. סרט מקסים עם תצוגות משחק אדירות, וההתעלמות של האקדמיה ממנו באוסקר האחרון פשוט מרתיחה.
"באבאדוק" – הסרט הכי מפחיד שראיתי הרבה זמן.
"הפשיטה 2" – כמובן.
ועוד שניים שלא אהבתי כמו הסרטים הנ"ל אבל עדיין הייתי שוקל להצביע להם – "הכפיל" (מהפנט במוזרותו) ו- "Obvious Child" (משעשע ונחמד. ג'ני סלייט נהדרת)
מוסיף עוד אחד לרשימה:
זה פחות העמדה שלו כסרט פוטנציאלי לרשימת סוף השנה (מה גם שזה בטוח לא יקרה) ויותר המלצה כי לא ראיתי בכלל שהוא הוזכר פה (אם פספסתי אז סליחה):
"Comet" עם ג'סטין לונג ואיימי רוסום הוא גרסה קצת יותר סוריאליסטית ועצובה של "500 ימים עם סאמר". גם פה יש זוג שכמה נקודות ממערכת היחסים שלהם מוצגות בצורה לא לינארית ומקפצות מאחת לשנייה הלוך ושוב. יש כמה הבדלים מ"סאמר", כמו למשל קצת היפוך בתכונות של הדמויות (רוסום היא זאת שיותר מחפשת קשר רציני ולונג לא ממש מאמין באהבה) אבל ההשוואה בלתי-נמנעת. אולי אם לא הייתי רואה את "סאמר" הייתי אוהב את הסרט הזה יותר, אבל הוא פשוט נראה כמו גרסה פחות טובה של הסרט ההוא.
אבל הוא בכל זאת סרט נחמד, גם אם קצת מדכא. תצוגות המשחק של לונג ורוסום חינניות ומרשימות ביותר (ואלוהים אדירים, הקול של לונג ממש דומה לזה של רוברט דאוני ג'וניור. יש קטעים שאם עוצמים את העיניים באמת אפשר לחשוב שזה איירון מן מדבר. זה תמיד היה ככה ולא שמתי לב או רק עכשיו?) והצילום יפה ומעניין. עוד הבדל מ"סאמר" שאהבתי זה שאין פה מספור של הימים. הסיפור פשוט קופץ מקטע אחד לאחר ובאמצעות רמזים מצד בני הזוג (דיאלוג, התנהגות, מראה וכו') לאט לאט מתחילים להרכיב את ציר הזמן הכרונולוגי.
בקיצור, אני עדיין מעדיף את ג'ג"ל וזואי דשאנל, ואין פה סצינות נהדרות כמו מונולוג כרטיסי הברכה או השיטוט ב"איקאה" אבל עדיין כדאי לפנות שעה וחצי ולצפות בו.
אולי זה לא יתווסף לרשימת עין הדג
אבל אותי לפחות דיי סיקרנת, ועכשיו אחרי שראיתי את הטריילר אני כמעט בטוחה שאני אראה את הסרט. אז תודה![!מסמיק!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_blush.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_blush.gif" alt="" width="" height="" />)
כמו בשנה שעברה, הנה רשימת הסרטים ששודרו ב-2014
במסגרת רצועת פסטיבל הקולנוע של yes3 (ועוד כמה שלא במסגרת הרצועה):
ינואר
7.1
מרי ומרתה Mary & Martha
14.1
פרחי מלחמה Flowers of War
21.1
רנואר Renoir
28.1
מחול הצללים Shadow Dancer
פברואר
4.2.
פוקספייר Foxfire
11.2
אחות Sister
18.2
גבריאל Gabrielle
25.2
המעגל השבור The Broken Circle Breakdown
מרץ
4.3
המהפנט The Hypnotist
11.3
ולנסה: איש של תקווה Walesa: Man Of Hope
סופש 3 שנים לפסטיבל הקולנוע של yes3
20.3
שיעורים בהרמוניה Harmony Lessons
21.3
מהומה רבה על לא דבר (ג'וס ווידון) Much Ado About Nothing
22.3
פרינס אבלאנש Prince Avalanche
25.3
מדי יום Everyday
אפריל
1.4
עונג אחרי הצהריים Afternoon Delight
8.4
טעם הכסף Taste Of Money
15.4
סטוקר Stoker
22.4
על אחריותכם בלבד Safety Not Guaranteed
29.4
המכונה The Machine
מאי
6.5
טירה באיטליה A Castle In Italy
13.5
פיל לבן White Elephant
20.5
תחנה אחרונה Fruitvale Station
27.5
אני ואת Me And You
יוני
3.6
לורנס בכל מקרה Laurence Anyways
10.6
נשקי אותי With Every Heartbeat
13.6 (שלא במסגרת הרצועה)
הלב הרגיל The Normal Heart
17.6
חיים כפולים The East
24.6
ילדי חצות Midnight's Children
27.6 (שלא במסגרת הרצועה)
הצצה למוחו של צ'רלס סוון השלישי Glimpse Inside the Mind of Charles Swan III
יולי
1.7
קאמי קלודל Camille Claudel 1915
8.7
אל הפלא To The Wonder
12.7 (שלא במסגרת הרצועה)
ככה לא בונים חופה Family United
15.7
שלגיה לוחמת השוורים Blancanieves
22.7
מיס אלימות Miss Violence
29.7
סוף העולם (אדגר רייט) The World's End
אוגוסט
5.8
האנחנו והאני The We And The I
12.8
רחמים Pieta
19.8
ארנסט וסלסטין Ernest & Celestine
26.8
קול מהסרטים In A World
ספטמבר
2.9
צלילה במים עמוקים Pioneer
9.9
אנטיוויראלי Antiviral
16.9
לכל אחד יש תוכנית Everybody Has A Plan
23.9
כסף מהיר: החיים הטובים Life Deluxe
החלק השלישי בטרילוגיית "כסף מהיר" (Easy Money / Snabba Cash 1-3). כל השלושה שודרו באותו ערב.
30.9
הימים האחרונים על מאדים Last Days On Mars
אוקטובר
7.10
נקמה כחולה Blue Ruin
14.10
קל לחיות בעיניים עצומות Living Is Easy With Eyes Closed (Spanish: Vivir es fácil con los ojos
cerrados)
21.10
המייג'ור (רוסיה) The Major
28.10
ספייק איילנד Spike Island
נובמבר
4.11
מעבר לגבעות Beyond The Hills
11.11
אלן פרטרידג': שדרן על הכוונת Alan Partridge: Alpha Papa
18.11
הגרנדמאסטר The Grandmaster
25.11
הבריחה ממחר Escape From Tomorrow
דצמבר
2.12 (שלא במסגרת הרצועה)
אבירי הכסאח Knights of Badassdom
9.12
בשם… In The Name…
16.12
ממזרים Bastards (Les salauds)
23.12
מתחת לעור Under The Skin
ובינואר 2015 ישודרו:
6.1.2015
בית זמני Short Term 12
13.1.2015
חוקר המקרים האבודים Keeper of Lost Causes
20.1.2015
נס בתא מספר 7 | Miracle in Cell Number 7
27.1.2015
לחיות את הרגע The Spectacular Now
הסרטים הינם בחלקם סרטי אולפנים/מפיצים ישראליים שלא הופצו בקולנוע, ובחלקם סרטים שנרכשו במיוחד על yes (ותודה למח' הרכש על עבודתה המאומצת).
המעגל השבור!
אם הוא עוד לא היה ברשימה בשנה שעברה הוא בהחלט צריך להיות בזו של השנה.
ועוד קול בשביל כמה סרטים שכבר צויינו כאן למעלה:
טווח קצר 12, מתחת לעור, רק אוהבים נשארים בחיים.
מגיע ליס צל"ש על השידור של knights of badasdome, אבל בסופו של דבר הסרט הזה היה יכול להיות כל כך יותר טוב ממה שהוא.
ארנסט וסלסטין ממש חמוד. אנימציה מקסימה.
(ל"ת)
יש הרבה סרטים
נקמה כחולה, הכומר, אנחנו הטובות ביותר, the rover, tusk, מתחת לעור, פאלו אלטו ועוד.. כולם מעניינים וטובים. באמת.
אבל דווקא אני בוחר להמליץ כאן על סרט שאולי לא יותר טוב מהשאר אבל השאיר עלי חותם הרבה יותר מהאחרים. תאומי השלד או בשמו המקורי The Skeleton Twins.
סרט שקט, איטי, מרגיע כמה שהוא מדכא, משחק נפלא של השחקנים הראשיים, אמיתי ופשוט נהדר בסה"כ. מכיל כמה מהסצנות הטובות והמרגשות שראיתי השנה.
מומלץ מאוד.
The Double
Only lovers left alive
ואם אוכל להצטרף להמלצות: באבאדוק, הפשיטה 2, טווח קצר 12..
תחנת חלל 76
היה אחלה סרט, ותודה לדג ושותפיו שדאגו להקרנה :)
לא ראיתי הרבה אבל..
Predestination
Premature
The Babadook
Enemy
Under the skin
טוב, בסקר המקביל בשנה שעברה הפכתי לפטרון הרשמי של סרט איזוטרי שלא הוקרן בארץ והגדלתי את המודעות אליו פי כמה,
אבל השנה אני לא משחזר את זה. בעיקר כי מבין שני הסרטים שראיתי השנה שלא הוקרנו בארץ – אחד לא צריך כלל את עזרתי בשביל להתפרסם, והשני פשוט לא מספיק טוב כדי שאני אדבר עליו באותה התלהבות כמו שהייתה לי מ"טינופת".
הראשון, כנראה ניחשתם, הוא "משפט האפס" של טרי גיליאם. כמו שאמרתי בדף הסרט, זה די גיליאם מודרני טיפוסי: מבולגן בטירוף, פלצני ומתיימר בקטע די מטומטם לפעמים והרבה פעמים מוזר וחידתי רק לשם החידתיות והמוזרות, ללא כל סיבה ממשית. ולמרות הכל – סרט מבדר בטירוף ועשוי מעולה – כיאה לגיליאם המודרני, שלפחות בפנים האלה לא נוהג לאכזב. ובניגוד לרוב הדברים שהוא עשה בשנים האחרונות, פה יש גם יש דברים טובים מאוד בתסריט, ומעל הכל: המשחק פשוט נפלא, בעיקר כריסטוף וולץ בהופעה הכי טובה שלו בסרטים שאינם אוסטריים עד כה.
וטילדה סווינטון עושה ראפ.
טילדה סווינטון עושה ראפ.
הסרט השני שאני אציין הוא "Cold In July" – זה שאמרתי עליו קודם שהוא סרט לא *מספיק* טוב, לא אומר שאני לא ממליץ עליו. מותחן אפל ובהחלט מרשים שעיקרו הוא כנראה לשמש ככרטיס הביקור הראשון של מייקל סי. הול בהוליווד בעולם שלאחר "דקסטר", אבל יש בו גם מעבר לזה (ודקסטר נותן כאן הופעה פשוט פצצה). הפתעות רבות בעלילה, סגנון אפל וקודר בצורה מגניבה כמו שאני אוהב, ופסקול מהטובים של השנה (אלא אם כן אתם מאוד רגישים לאייטיז), שלעיתים קצת נפגעים מבימוי מאוד מאוד יבש ולא מעט קטעים מתים ונמרחים, אבל בעיקרון – שווה צפייה.
כמו כן מוסיף את קולי ל"טווח קצר 12" למרות שלפי לוח השנה שלי הוא לא נחשב, אבל שיהיה.
Coherence נחשב מהשנה? כן אם כן, שווה.
ממתק אמיתי
אלה שלי...
סרט כלא אדיר – STARRED UP
גור והומור שחור – TUSK
היצ'קוק לנצח – WE ARE WHAT WE ARE
סרטים שצריכים להכלל ברשימת הסרטים
1) Coherence
2)תחנת חלל 76
3) קר ביולי
4) הפשיטה 2
בין כוכבים! ועוד סרטים
בין כוכבים!!! ושוב פעם – בין כוכבים. ובאנגלית –
Interstellar
(לא לשכוח את בין כוכבים)
והנה עוד כמה:
The Grand Budapest Hotel
The Lego Movie
X-Men: Days of Future Past
Space Station 76
The Signal
I origins
Coherence
ההוביט קרב חמשת הצבאות
שומרי הגלקסיה
Dawn of the Planet of the Apes
The Interview
טוב אחי
(ל"ת)
אני מכיר את זה שאנשים לא קוראים את הכתבה
אלא רק את הכותרת, אבל אתה, עושה רושם, התעייפת כבר באמצע הכותרת.
מעבר למה שנאמר
The Interview?!
אתה יודע משהו שאנחנו לא?
טוב, הוא באמת לא הוקרן בארץ.
או בעולם.
טווח קצר 12. את גיליאם אני מקווה להשלים לפני סוף השנה,
ואם יהיה לי מזל – גם את 'שיר הים'.
הגרוע – תחנת חלל 76.
המומלצים שלי
ללא ספק, הלב הנורמלי.
וטווח קצר 12
פישלייק ללב הנורמלי.
(ל"ת)
בתוך לואין דייוויס
אני יודע שהוא הופץ מסחרית, אני רק רוצה לוודא שסרט השנה שלי נכלל בתחרות.
(כי, אם אני לא טועה, הוא עדיין לא התמודד בשנה שעברה)
לשם שינוי יש לי מה לתרום לרשימה :D
אז בהמשך לכתבת האוסקר, the way he looks הברזיאלי, תחנת חלל 76, רב מהומה על לא דבר של ווידון, the world's end, אם זה רלוונטי – הסרט של וורוניקה מארס ו- the normal heart
סוף העולם, בהחלט!
סיום מצוין לטרילוגיה מצוינת, טוב כמעט כמו שון וגרם לי להתגלגל מצחוק אפילו יותר.
אני לא בטוח איך לבשר לכם את זה
אבל איחרתם קצת.
זמן הוא אשליה.
בעיקר זמן ארוחת הצהריים.
אז, כן.
במעבר חטוף על הרשימות של כולם מסתבר שהצטבר לי די הרבה סרטים שראיתי השנה ואהבתי עד התאהבתי בהם ולכן אני לא יודע איך לברור. בוא נחלק לכמה קבוצות:
חיזוקים לסרטים שקיבלו שלל המלצות ואני לא מרגיש צורך להרחיב:
הכומר, טווח קצר 12, הפשיטה 2, תיאורמת אפס, כומר, אויב, באבאדוק, קילרז.
חיזוקים לסרטים שלא קיבלו שלל המלצות אבל אני עדיין הייתי רוצה שייכנסו, למרות שאני לא ארחיב עליהם:
תאומי השלדים, מילים רעות, תחנה אחרונה/תחנת פרוטוויל.
סרטים שאני רוצה שייכנסו, לא הרחיבו עליהם, אבל מכיוון שיש הרבה אני אכתוב עליהם רק משפט:
הם גמרו יחדיו – הפארודיה של דיוויד ויין על קומדיות רומנטיות אולי לא מושלמת כמו "קיץ אמריקאי רטוב" או "בי"ח לילדים", אבל היא משעשעת ונחמדה.
קריסטל פיירי וקקטוס הקסמים – מייקל סרה בסרט אינדי דרום-אמריקאי עם הופעה מקסימה של גבי הופמן והופעה חמודה מאוד של סרה, כתור תייר שרק רוצה להתמסטל על החוף.
א"ב של המוות 2 – כל סרט שהוא אסופת סרטים יכלול פספוסים והצלחות, אבל א"ב של המוות2 שמר על רמה יותר גבוהה מקודמו בממוצע, גם עם לא התעלה בהברקות.
מוביוס – קים די קוק מביים סרט אילם לחלוטין, שבעשר דקות הראשונות שלו אמא מסרסת את הילד שלה כדי לנקום בבעלה. תעזבו את "מתחת לעור" בשקט, "מוביוס" הוא החוויה הקולנועית הכי ביזארית ולא-דומה-לשום-דבר-אחר של השנה.
המכשפות ביער – אחרי כל כך הרבה סרטים של אלמדובאר, קצת מוזר לראות קולנוע ספרדי שהוא ספק שוביניסטי. ובכל זאת, מצחיק ומשעשע לאורכו (ובייחוד בהתחלה) למרות המסרים הדי נוראיים שעולים ממנו.
אלן פרטרידג' – סטיב קוגן חוזר לתפקיד הגדול שלו שאין לי שום מושג לגביו, ויוצר קומדיה נהדרת שמשאירה טעם טוב גם שנה אחריה שראיתי אותה.
קול מהסרטים/בעולם.. – לייק בל יוצרת סרט חמוד,חביב ולא מזיק שחוסר היומרה שלו כנראה הזיק לו להתחבב על יותר אנשים, אבל גם עזר לו לקלוע למטרות שלו ולעקוץ ולהשאיר ביקורת גם עם בצורה קטנה יותר.
קרח דק, פחם שחור – הסינים מחליטים גם להיכנס לז'אנר "סרטים אסייאתים נהדרים על חקירות משטרה" וקרח דק, פחם שחור הוא משובח גם אם הוא נוטה לקראת הסוף ללכת לכיוון הפיוטי-מדי.
מה שאנחנו עושים בצללים- בזמן שברט הלך לזכות באוסקר עם חבובות, ג'מיין הלך ליצור את הקומדיה דוברת אנגלית הטובה ביותר של השנה.
10 הסרטים הטובים ביותר שראיתי השנה ולא הופצו (לפני שצפיתי ב"ניב" של סמית', "שיר הים","אלוהים עזור לנערה", "עקבות","ריגושים זולים" ,"הנסיכה קאיוגה" "תקשיב טוב, פיליפ","קר ביולי", "החיים אחרי בת'" ושאר סרטים שצוינו פה)
מסווג חריג – התשובה הגברית ל"אפס ביחסי אנוש" והלא-מתחכמת ל"כלבת" ו"חתולים על סירות פדלים" מוציאה מאיתי זבולון את אחת ההופעות הגבריות הטובות ביותר שהיו על המסך השנה [למרות שאני עדיין כנראה מעדיף את מנשה נוי ויוסי מרשק על פניו]. בשום שלב מסווג חריג לא מפתיע או מחדש בחינת הז'אנר, אבל בתוך המגבלות שלו הוא עוסק בצורה חדה יותר ביחסי אשכנזים-מזרחיים, יהודים-ערבים וקרביים-ג'ובניקים מהרבה סרטים כבדים ורציניים יותר. בנוסף, הוא מצחיק בטירוף ומבויים בצורה נהדרת.
רגע שיא: פין-פציל.
קוהרנטיות (Cohernce) – בלי ספק, התסריט הכי טוב שראיתי השנה. מה שנהיה מפתיע יותר כשמגלים שהתסריט היה בסך הכל משהו יסודי שעל גביו השחקנים היו מאלתרים בכל יום צילומים. חבורה של אנשים מגיעה לארוחת ערב בזמן שעובר כוכב שביט מעליהם, ואז הכל משתבש. בונוס: זאנדר מבאפי נמצא בסרט ומשחק לא רע בכלל.
רגע שיא: קשה לבחור אבל כנראה " יש אלפי יקומים מקבילים, ובכל אחד מהם אני שכבתי עם אישתך"
נקמה כחולה – קשה לי להתייחס לנקמה כחולה בלי להיות מגה-היפסטר לגבי זה בגלל שלפני שידעתי שנקמה כחולה קיים, ראיתי את הסרט הראשון והלא-מוכר-בכלל של הבמאי שנקרא " מסיבת רצח", כי נו, ברור שאני הולך לראות סרט שנקרא " מסיבת רצח". הסרט התברר פחות כקומדית-אימה מטורפת ויותר כקומדית-אימה ביזארית עם ביקורת נוקבת לגבי עולם האומנות המודרנית ועדיין החלטתי לעקוב אחרי היוצרים שלו, שלהפתעתי באותם רגעים הפילו את הפצצה הזאת בפסטיבלים. נקמה כחולה הוא סרט נקמה נהדר, שמעדיף את הריאליזם על האקסטרווגנטיות, מעדיף את ההגיוניות על פני הטירוף ומשתמש בהכל על מנת ליצור סרט מצחיק ומותח עם הופעה ראשית נהדרת של מאקון בלייר.
רגע שיא: " שיט, אני יכול להשיג לך רובה".
כוכב עולה (Starred Up) – אם לא הייתי רואה את הסרט הזה, כנראה שעדיין הייתי חושב ש"בלתי שביר" של ג'ולי הולך להיות סרט נוראי, אבל ראיתי אותו ועכשיו אני בציפייה דרוכה על כל מה שג'ק אוקנול הולך לעשות. כנראה שיש משהו בסרטי כלא איריים, כי כמו "בשם האב" גם "כוכב עולה" הוא דיוקן יפהפה של משפחה,כלא, אסירים ובעיקר – התמודדות עם כעס. הסוף הוא אכזבה יחסית, אבל זה רק בגלל שכל מה שבא לפניו הוא יצירה יפהפיה על שיקום וכעסים ואילו הסיום נראה כאילו נלקח מסרט אחר. בונוס: סצינה שנגנבה כמעט אחד לאחד מ"סימנים של כבוד" אבל אולי מצליחה קצת להתעלות עליה.
רגע שיא: פגישה בשירותים.
ארנסט וסלסטין – ארנסט וסלסטין לא היה כבר, ומזל. סרט האנימציה המתוק-בצורה-לא-חוקית הזה הוא סיפור קטן ויפהפה שמזכיר למה אנימציה ידנית היא הסיבה שהתחלתי להתלהב מאנימציה. עם עולם מוגדר ודמויות נהדרות והכל רק נהיה יותר טוב כשמגלים שהסרט הוא מהיוצרים של "עיירה ושמה פאניקה" ואז גם שמחים כי נהיו מועמדים לאוסקרים וגם מעריכים את הטווח שלהם בין "סרט-חמוד-בצורה-מטורפת" ל"הרפתקת-אסיד-קורעת-מצחוק"
רגע השיא: המשפט הכפול.
האוהבים היחידים שנשארו בחיים – אני לעולם לא אשכח את האכזבה המרה כשחזרתי מהמילואים וגיליתי שהסרט נעלם לאוגוסט ואז בכלליות נעלם. כמו הרבה במאים השנה, גם ג'רמוש חזר לעשות בדיוק את מה שהוא יודע לעשות ולא טיפה יותר ולא טיפה פחות. הידלסטון וסווינטון היו זוג מדהים, ווואשקיבסקה הייתה אחות קטנה מעצבנת נהדרת לא פחות.
רגע שיא: הסוף, שמזכיר לנו בכל זאת במי בדיוק מדובר כאן.
הכפיל – אחרי סרט ביכורים לא מרשים (צוללת) ושחקן שאני לא ממש מתלהב ממנו (אייזנברג), לא ציפיתי להרבה מהסרט אבל אולי הייתי צריך. הכפיל לקח את נושא הכפילים ובניגוד לגישת המסתורין הלא ברורה של 'אויב' שעט קדימה בהומור קפקאי (כן, השתמשתי במילה קפקאי, גם אני שונא את עצמי קצת עכשיו, תודה ששאלתם) על אדם שכאשר מגלה את הכפיל שלו מתחיל ללכת לאיבוד לאט לאט. השנה היו הרבה הופעות כפולות, אבל פרט לשרה פולסון ב"אימה אמריקאית", אייזנברג מרגיש הרבה יותר כמו דמויות נפרדות מאשר שני הגברים-הקשוחים-שמביטים של גילנהול. אה ומיה וואשיבסקה נהדרת שוב פעם.
רגע שיא : "הייתי רוצה לחשוב שאני די ייחודי".
סטודיו הקלטות ברבריאן – טוב, אז אני לא מבין לחלוטין מה ראיתי, או למה הסרט באמצע התחיל לחזור על עצמו בדיבוב איטלקי אבל מה שאני כן מבין זה ש"סטודיו הקלטות ברבריאן" הוא מסוג הטריפים הקולנועיים שאני רוצה יותר מהם, שלמרות שאין להם תשובה חדה לשאלות שלהם יש להם מראה וסגנון ייחודי ואווירה מפחידה וקריפית הרבה יותר מסרטים אחרים (אהם אהם מתחת לעור אהם אהם). וטובי ג'ונס מעולה.
רגע שיא: לא שהבנתי מאה אחוז למה, אבל זה היה מאוד חביב שהסרט נהפך לפתע לסרט טבע.
אנחנו הטובות ביותר! – כל מה שהתבגרות רצה להיות ולא היה, וסרט מוזיקאים הרבה יותר מוויפלאש – אנחנו הטובות ביותר! הוא פשוט הסרט הטוב ביותר על ילדים ומוזיקאים שהיה השנה, עם שלושה הופעות מצחיקות ומרגשות של להקת הפאנק הצעירה והלא-מאוד-מוכשרת.
רגע שיא: " אנחנו הטובות ביותר!" " לא, איירון פיסט הטובים ביותר. אתם הגרועות ביותר."
למה שלא תשחק בגיהנום?/ Why Don't You Play in Hell? – קירי-קירי-לטס גו! סרט שחוקר את האובססיה לגבי קולנוע, פרסום ונערות או סתם סרט מטורף עם עשרות דמויות ומספר דומה של קווי עלילה? סרט שלאט-לאט מעלה את רף הטירוף שלו, אבל נגמר בטירוף מוחלט. בנוסף, השיר המזורגג הזה של משחת השיניים הצליח לקחת ביושר את התואר ל"שיר הכי נטחן בסרט" מבין-כוכבים, וזה הישג מרשים בפני עצמו. קירי-קירי-לטס-פליי!
רגע שיא: " ברור שזה בולשיט, אבל זה בולשיט קדוש!"
.. זה היה ארוך. לסיכום: בבקשה תכניס את הסרטים האלו, אני נורא נורא אהבתי אותם אפילו אם אולי אני בערך היחיד שראה אותם.
חיכיתי לזה
אתה לא רגיל
ת..תודה?
מאיפה הגיע השם "כוכב עולה"? וגם - דרוש שם
Starred Up הוא אחד הסרטים שהכי אהבתי בשנה האחרונה, אבל לא הבנתי מה פתאום לקרוא לו כוכב עולה. כשהוא הוקרן בפסטיבל חיפה קראו לו "כמו גדול", שם יחסית מדויק אבל לא מאד מוצלח בעיני – הוא נשמע כמו סרט ילדים ולא כדרמת כלא קשוחה.
ולכן אשמח לעזרת כל מי שראה את הסרט. אנחנו הולכים לשדר אותו בחודשים הקרובים ב-yes ונשמח לשם הולם ומתאים. רעיונות והצעות יתקבלו בברכה.
"כוכב עולה" הוא שליפה שלי שנובעת מרצון לא ברור לשמור על המושג "star" ועל ידי שמירת אירוניה מסוימת לגבי מה שקורה בסרט, וגם יחסית להיצמד לסלנג כלשהו.
אני יכול לחשוב גם לכיוון של "מסומן". הפירוש המילולי של המובן Starred Up- נער עבריין שמגיע לבית סוהר למבוגרים ונאמר בסרט בהקשר שמכיוון שהגיבור כזה מצפה לו גדולות בכלא הזה, צריך לטעמי להתייחס לעניין הזה – התפקיד שהמעמד שלו מקנה לו. לכן "מסומן" או "כוכב עולה" לטעמי קולעים לטעם הסרט (גם אם לא לסלנג הבריטי הספציפי). "כמו גדול" גרוע מהסיבות שאמרת , וגם מעבר להקשר הילדותי, רומז שהסרט עוסק בפער שהנער מנסה שייקחו אותו ברצינות מסביבו – שזה לא דילמה שמופיעה בסרט בכלל.
אבל אם הכל נכשל, "סטרד אפ" יהיה אופציה סבירה, למרות שאני ממש לא נהנה לכתוב את זה. אבל אולי יש באתר אנשים עם נסיון שמודעים לביטוי סלנג מקביל שקיים אצלנו בשפה?
נבחר שם
מעתה אמרו: ג׳ק אוקונל היה מעולה ב״מועד לפורענות״
הולי שיט זה אפילו לא שם גרוע
(ל"ת)
מסווג חריג יופץ בבתי הקולנוע ככל הנראה לקראת פסח.
תודה על הפרגון :)
אני רואה פה כבר כמה איזכורים ל-"Only Lovers Left Alive"
בשלל שמות. נדמה לי שהסרט הזה הופץ בארץ – לדקה וחצי, אולי, אבל הופץ, ולכן נכלל ברשימת סרטי השנה. קראו לו "רק האוהבים שורדים".
אני לא חושב שהוא הופץ
הוא היה מיועד לאפריל ואז נדחה לאוגוסט ואז לאוקטובר ואז נעלם כליל. בין לבין הוא הוקרן במספר הקרנות טרום בכורה שבדיעבד לא בישרו על כלום.
והוא היה משעמם ממש.
אני לא מבינה את הביקורות החיוביות עליו כאן, אני השתעממתי. למרות הקאסט המדהים (+ווסיקובסקה שאני מוכנה לשלם לה להפסיק "לשחק") לא היה בסרט שום ערך מוסף והוא בעיקר היה ארוך ומתמשך.
הוא לא
היה תכנון, בסוף בוטל :\
בקומפטטיב האחרון הוא מופיע עם תאריך הפצה של 1.1
(ל"ת)
אכן!
קיבלתי את ההודעה הרשמית עכשיו: הסרט ייצא ב-1.1.
מה שאומר שהוא נדחה באופן פתאומי לסיכום 2015.
עוד סרט -
predestination – אית'ן הוק בסרט שצריך לקבל אוסקר על התסריט המקורי (והביזארי).
טוב אחי
(ל"ת)
התסריט של הסרט הוא הרבה דברים,
אבל מקורי הוא ממש לא.
ספוילר לthe one I love מעליי
(ל"ת)
אז כן, mistaken for strangers
נדיר שאני רואה סרט שלא מוקרן בארץ, אבל השנה יצא הסרט הזה שהייתי פשוט חייב לראות, דוקומנטרי שהוא בערך עוסק באחת מהלהקות האהובות עליי בשנים האחרונות – the national. אני אומר בערך כי לא יהיה מדויק להגיד שהוא עוסק בלהקה לגמרי – זה תיעוד של אחיו הצעיר של הסולן מאט ברנינגר במהלך סיבוב הופעות של הלהקה בשנת 2010 שאחיו סידר לו לעבוד שם כפועל במה, והוא עוסק ביחסים בין שני האחים יותר מאשר בלהקה. האח, טום, מודע לכך, כשכמה מהרגעים המשעשעים ביותר בסרט הם הרגעים בהם טום מנסה לראיין את חברי הלהקה, ותמיד הופך את זה לשיחה על אחיו הגדול.
היחסים האלו מספיק מעניינים כדי למלא סרט שלם – מאט הוא סולן מצליח בלהקת אינדי שלאט לאט הופכת מלהקה שרק גיקי מוזיקה מכירים ללהקה שמנגנת בטקס כלשהו בבית הלבן. הוא פרפורמר מרשים, ובאחד מהקטעים הטובים ביותר בסרט הוא רץ לאורך הקהל באולם בזמן שהוא שר עד שהוא יוצא מהאולם, ולאורך כל הזמן עומד מאחוריו אחיו הקטן ומחזיק לו את הכבל של המיקרופון. טום, לעומת זאת, הוא חסר מוטיבציה. הוא חולם לעשות סרטים, אבל עד אז הוא עשה רק סרט אימה אחד סוג ז' שאף אחד לא ראה חוץ ממנו. במהלך העבודה שלו כפועל במה הוא מפשל כל הזמן, והסיבה היחידה שהוא לא מפוטר היא אחיו הגדול.
כבר ראיתי שטוענים שהסרט הזה הוא דוקומנטרי המוזיקה הטוב ביותר מאז ספיינל טאפ (שבכלל היה מוקומנטרי), ואני לא מסכים מהסיבה שהוא לא סרט על מוזיקה. הלהקה היא הנושא האחרון שהסרט עוסק בו. הוא סרט על טום ברנינגר – יוצר סרטים עצמאי כושל חסר מוטיבציה שגר עם ההורים, שסיבוב ההופעות שהוא מתעד כנראה יהיה שיא הקריירה שלו. אחרי שהוא עוסק בטום הוא גם עוסק ביחסים בין אחים (וזה לא מקרי שהלהקה מורכבת חוץ ממאט גם משני זוגות אחים תאומים (שני הגיטריסטים והמתופף והבאסיסט.)). חוץ מזה, העשייה של הסרט הזה מאוד מעניינת – אין פה מניפולציות כמו בסרטים דוקומנטריים רגילים, או לפחות כך נדמה, אלא יש פה תיעוד אותנטי של מסע הופעות (כאשר טום מנסה לביים את חברי הלהקה לעשות דברים, הכישלון של הנסיונות האלו בולט מאוד.).
וחוץ מזה, לכו לשמוע את the national אם עדיין לא שמעתם. הם פשוט מעולים.
אוף טופיק: נאשיונל.
בהערה מאוד אוף טופיקית… אחד השירים שהכי אהבתי השנה הוא שיר של הנאשונל:
https://www.youtube.com/watch?v=CPITD9e7hBY
זה שיר משנה שעברה :)
אבל באמת שיר מעולה, ממה שלטעמי היה אחד האלבומים הטובים של שנה שעברה.
למיטב ידיעתי הסרט יצא ב2013
והוא מתעד את הלהקה ב2010 לאחר שכבר הפכה ללהקה די גדולה (מה שקרה אחרי Boxer המהולל שלהם). כמו כן, מדובר בסרט משעמם לאללה, אבל זה לא קשור לנושא.
הוא הוקרן בסאנדנס ב2013
אבל הופץ לקולנוע ב2014.
וכן קלטתי שבוקסר יצא ב2007 בכלל רק אחרי שכתבתי. בכל מקרה, האלבום שהם הוציאו ב2010 רק תרם לחשיפה שלהם לציבור הרחב.
לזה שאתה חושב שהסרט משעמם לאללה אני לא יכול להגיב ביותר מ"זאת.. כאילו.. הדעה שלך אחי". אני חשבתי שהסרט היה מעניין מאוד, ואפילו קצר מדי.
תודה!
אוקי, בעקבות ההמלצה של פני הג'וקר 24, ראיתי אותו.
הוא סרט מאוד מוזר, אבל הוא די מעניין. ללא ספק פרספקטיבה מאוד לא שגרתית לסרט רוקומנטרי, או ללהקה הספציפית הזו, שהתדמית שיש לה (שמשתקפת בשירים שלה) מאוד מנוגדת לאוירה של הסרט הזה.
הרגע ראיתי 71'
המבול של הסרטים המעולים שלא יצאו השנה לא נגמר.
רוצו לראות!!
רק מה עושה הפרסומת עם איילת שקד
כאן משמאל למעלה.
הרשימה שלי
Predestenation
The Signal
Under the Skin
Enemy
Whiplash
וויפלאש יצא לקולנוע בישראל
(ל"ת)
כמו הרבה אחרים שבכל זאת הוזכרו פה
(ל"ת)
על ידי אנשים שלא קראו את הכתבה. אל תלמד מהם.
(ל"ת)
לא ראיתי הרבה כאלה
אבל ממה שכן ראיתי, הייתי מציין את ״ג׳רזי בויז״
ראיתי אותו בסינמטק ת״א, ובסוף ההקרנה אשכרה היו מחיאות כפיים.
למרות שנותרו עוד יותר משבועיים עד סוף השנה פרופר. הסיכום כולל רק סרטים זרים (את הסרטים הישראליים של השנה הוא בחר בפוסט נפרד):
http://cinemascope.mako.co.il/archives/19890#more-19890
אני מחכה לכתבות השנתיות האלה.
צריך למצוא דרך לסנכרן בינן לבין יום כיפור כשאני מחפש בטירוף סרט שווה שעדיין לא ראיתי.![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
מגוון סרטים
Zero Theorem
Under the Skin
The Double
Enemy
Night Moves
Only Lovers Left Alive
Dead Snow 2
Antiviral
The Sacrament
Grabbers
The Den
John Dies at the End
Mr Nobody
Filth
Cheap Thrills
Byzantium
It's a Disaster
You're Next
In the Fog
The Cosmonaut
לא בטוח אם כולם לא שודרו / כולם מהשנה.
כתבות מהסוג הזה מבאסות במיוחד
כי הן מזכירות לי כמה מעט אני מתמצא בקולנוע. כאילו, ברמה אפסית :(
מבין אותך
לפני הכתבה חשבתי שהשנה ראיתי את כמעט כול הסרטים המעניינים. אחרי מעבר על התגובות פה נוספו לי לרשימת ההשלמות עוד מלא סרטים.
הלב הנורמלי [אם הוא עומד בקריטריונים].
לא סרט מושלם [ריבוי הדמויות קצת פוגע בו], אבל מרגש מאד. כל השחקנים נותנים הופעות ראויות, אפילו שלי היה קצת קשה לא לראות בהם דמויות שהם שיחקו קודם.
תמיכה ועוד כמה תוספות
מצרף את קולי לפשיטה 2, מתחת לעור, Short Term 12, אלן פרטרידג', The Double, נקמה כחולה, חולית של חודורובסקי, המעגל השבור, ארנסט וסלסטין.
וגם לבאים, למרות שאולי כדאי להמתין איתם לשנה הבאה: הבאבאדוק, Starred Up, כומר, מה שאנחנו עושים בצללים, הרובר, קר ביולי, החיים אחרי בת'.
היו אחלה סרטים השנה (וגם מה שהוקרן בקולנוע היה לא רע בכלל).
הנה כמה תוספות שלי – חלק הוקרנו ושודרו השנה בארץ, אחרים עוד לא אז רשמו כהמלצה לשנה הבאה. כמו הרוב המוחלט של הסרטים שהוזכרו בתגובות, הם ישודרו כחלק מפסטיבל הקולנוע של yes3, הרצועה השבועית שמוקדשת בדיוק למטרה זו.
קל לחיות בעיניים עצומות – לזוכה הגדול של פרסי הגויה השנה יש עלילה שאפשר להכיל במשפט בלי שכלום יזלוג החוצה – ב-1966 נוסע מורה בודד שמעריץ את הביטלס לפגוש את ג'ון לנון ובדרך לוקח טרמפ נער ובחורה במנוסה. זה כל הסיפור, אבל כמה לב יש לסרט הזה, ואיזה שחקן אדיר הוא חבייר קאמרה ("דבר אליה") שבתפקיד הראשי.
נס בתא מספר 7 – כתבתי עליו בשנה שעברה, אבל רק בינואר הוא ישודר לראשונה, אז אני מזכיר שוב. סרט הכלא הכי חמוד אבר (אבל לא מבוסס על סיפור אמיתי. על מה חשבתי?).
הסקנדינבים – עם הגשר, נערה עם קעקוע דרקון, הספרים של יו נסבו וניקולס וינדינג רפן, כולם יודעים שסקנדינבים הם לא רק בלונדיניים, הם גם יצרני מותחנים משובחים. השנה אפשר להוסיף לרשימה את בסוד ההעלמות והגאולה (שהיו בחיפה וישודרו בקרוב), את חוקר המקרים האבודים (על פי הספר "אישה בכלוב"), החלק השלישי בטרילוגיית הפשע "כסף מהיר" ואת מותחן הקונספירציה צלילה מתחת למים (Pioneer).
לונה – אני חושב ששמעתי על הסרט הזה פעם ראשונה פה בעין הדג (רז אולי?), אז זו הזדמנות טובה להגיד תודה, על הסרט הזה ובכלל. דייב מק'קין הוכיח כבר בסאנדמן וב"מסיכת המראה" שהוא גאון ויזואלי, כאן הוא מראה גם שהוא יכול לספר סיפור. מה שיכל להיות דרמה בסגנון דמוי ההצגה שמאפיין את פולנסקי המזדקן, מקבל פוש מהחזון של מק'קין, ומצליח באמצעים מינימליים ואפס כסף לחדור ללב.
האדם האינסופי The Infinite Man – כל פעם שאני שומע עוד מישהו שמתלהב מאיך קוהרנטיות הצליח לעשות מד"ב חכם עם תקציב נמוך, אני רוצה לקחת אותו ולהושיב אותו מול הסרט הזה. ראיתי את שניהם באותו שבוע, ובעוד קוהרנטיות היה בעיני חביב, האדם האינסופי פשוט העיף לי את המוח עם עלילת החזרה בזמן הכי מסועפת שראיתי מאז פרימר, והפעם לא היה צריך תרשים נלווה. והוא גם מצחיק.
הפלאים – מה שקורה כשהקולנוע האיטלקי הניאו ריאליסטי פוגש את הטלוויזיה האיטלקית (המיוצגת על ידי מוניקה בלוצ'י). סרט מצוין על נערה המתבגרת במשפחת כוורנים, שכבש הרבה לבבות בפסטיבל קאן, וגם בירושלים.
הילד והעולם – הופתעתי שהסרט הזה לא היה בשורטליסט של סרטי האנימציה לאוסקר השנה, אבל אז הבנתי שהסיבה היא שהוא יתמודד רק ב-2016, ונרגעתי. אנימציה ברזילאית ללא מילים, שאמנם חוטא מעט בדידקטיות ובחזרתיות מסוימת, אבל מפצה בכך שהוא אחת החוויות הויזואליות הכי משכרות שראיתי השנה. הסרט הזה מרגיש כמו לטבוע בתוך ציור ילדים.
הבחירות שלי ושאלה
טווח קצר 12 הוא פשוט מדהים
OCULUS אכן הגיע להקרנות מסחריות בארץ, אבל רק ל3 שבועות ורק ב12 בלילה ורק בסינמה ראשון…. נחשב?
וסיבוב אחרון, יציא בסוף 2013 בארצות הברית אבל פשוט מעולה, THE EAST
שנת המקס
אני חוזר על הודעות שפרסמתי פה פעם לגבי סרטים שיוצאים בשנה הקרובה, ואין לי מושג אם הם יהיו טובים (לכן אף אחד מהם הוא לא הסרט שאני הכי מצפה לו) אבל הם בהחלט נשמעים מסקרנים.
* מקס לנדיס, התסריטאי של "כרוניקה בזמן אמת" יהיה שם נפוץ מאוד השנה עם לא פחות מארבעה סרטים שהוא כתב ואחד שהוא ביים: "ויקטור פרנקנשטיין" (סיפורו של המדען הידוע מנקודת המבט של עוזרו הנאמן איגור בגילומו של דניאל רדקליף; פול מקגוויגן מ-"להרוג את המזל" מביים), "אמריקן אולטרה" (קומדיה על סטלן וחברתו שנרדפים בשל עברו של הסטלן בסוכנות הביון האמריקאית; עם ג'סי אייזנברג וקריסטן סטויוארט), "האיש הנכון" (בחורה מתאהבת בבחור המושלם שהוא במקרה רוצח שכיר; בלי שמות ידועים מדי מול או מאחורי המצלמה) ו-"אני, הוא והיא" (אין פרטים על העלילה, נשמע כמו שם של קומדיה רומנטית; לנדיס לא רק כתב אלא גם מביים עם הרבה לשעברים – היילי ג'ואל אוסמונט, ג'ינה דייויס, לאנס הנריקסן, בין היתר). חוץ מכל אלה, לנדיס גם ביים לאחרונה סרט קצר בשם Jane LA שקצת ממחזר את השטיקים של "כרוניקה", אבל עשוי לא רע בכלל:
https://www.youtube.com/watch?v=Ahozy4HJCjc
* "הים השחור" הוא עוד סרט מסקרן, בעיקר בזכות העובדה שהוא נכתב על ידי דניס קלי (שכתב גם את סדרת הטלוויזיה המשובחת "אוטופיה"). קווין מקדונלד ("המלך האחרון של סקוטלנד") מביים עם ג'וד לאו. הביקורות הראשוניות טובות.
* ג'וד לאו גם ישחק תפקיד משני ב-"מרגלת", על בירוקרטית אפרורית ב-CIA שהיא למעשה הגיבורה הגדולה של הסוכנות שתמיד מצילה את העולם. מורנה באקרין, שלעד תזכר בזכות תפקידה מ-"פיירפליי" מככבת (לפחות ככה זה נראה) ופול פייג ("עצבניות אש") כתב וביים.
אז ככה
ראשית כל, סחתיין. יש כאן באמת מבחר גדול של סרטים ולמרות שלא עברתי על כ-ל התגובות. יש כאן שעות צפייה רבות שמספיקות גם לכל 2015. סביר להניח שהסרטים שאני אוסיף פה, מישהו כבר הזכיר אותם בתגובה לכתבה אבל… היי, כתבתם באמת הרבה תגובות! ייתכן גם שהם נכללו ברשימה של שנה שעברה…
Chef- אני לא בטוח שזה זכה להפצה בארץ. מאוד נהנתי. feel good movie שעשה לי את השישי והשאיר אותי עם טעם (משמעות כפולה) של עוד.
Pulp- ראיתי במסגרת דוקאביב בהקרנה חינם בנמל. למרות שהיכרותי עם הלהקה והסולן שטחית ביותר, הסרט עושה חסק וצדק עם נפשו הרגישה והמיוחדת של הסולן ומציג את איחוד הלהקה בעיר הולדתם בצורה פשוט מופתית. בהחלט אחד הסרטים הדוקומנטרים שיותר אהבתי השנה.
Night Moves- סרט "אקולוגי". יותר ממעניין בגלל הנושאים אותם הוא חוקר, פחות בגלל התסריט עצמו.
Twenty Feet from Stardom- ראיתי במסגרת דוקאביב בהקרנה חינם בנמל. כנראה הסרט התיעודי הכי טוב והכי מהנה שראיתי השנה. כאשר מחברים מוזיקה לסרט ועל אחת כמה וכמה שהמוזיקה היא הנושא של הסרט- קשה מאוד לטעות. לטעמי מתמודד ראוי לסרט הדוקומנטרי טוב של השנה.
עוד מספר סרטים שאני לא בטוח בנוגע לתאריך הפצתם ו/או התאמתם לרשימה- this is the end, the kings of summer, the world's end, the spectacular now, drinking buddies.
מי ייתן והטוב ינצח… צפייה מהנה!