בקרוב ייערך כאן סקר סיכום השנה המסורתי. אם אתם ותיקים באתר, אתם יודעים איך זה עובד: בסקר המקדים אתם מתבקשים לבחור סרטים מבין כל סרטי השנה, ועשרת הסרטים המובילים עולים לסקר הגמר.
ההיסטוריה: עד היום, הגבלנו את עצמנו ברשימת סרטי השנה לסרטים שהוקרנו מסחרית בבתי הקולנוע בארץ. אבל השנה נעשה את זה טיפה אחרת, ואפשר יהיה להצביע גם לסרטים שלא הוקרנו בארץ.
הסיבה: הרעיון שרק מה שהוקרן בקולנוע רלוונטי, וכל השאר שולי, הפך למיושן. הרבה סרטים מקבלים את רוב הקהל שלהם ב-VOD והלאה. יש סרטים מפורסמים או אהודים מאוד, עם הרבה באז, שלא הוקרנו כאן, ומנגד, בתי הקולנוע בארץ מלאים כמעט תמיד בסרטים שוליים לחלוטין שלא הוקרנו כמעט בשום מקום אחר. כבר ראינו בעבר שסרטים כמו "דוני דארקו", "גלקסי קווסט" ו"ירח" יכולים להיות מאוד פופולריים ומדוברים באתר, למרות שלא הוקרנו בארץ רשמית.
השאלה: אוקיי, אבל איך לבחור איזה סרטים להכניס לרשימת המועמדים? הרי אי אפשר להכניס לרשימה את כל הסרטים שיצאו השנה אי-שם בעולם.
הפתרון: תחליטו אתם. אתם מוזמנים להציע, בתגובות לפוסט הזה, סרטים שראיתם השנה, שלא הוקרנו בארץ רשמית אבל ראויים להכרה לדעתכם; סרטים שיזכו לתגובות רבות וחיוביות כאן ייכללו ברשימת המועמדים ויקבלו סיכוי הוגן להגיע לגמר.
אז כדי להבהיר, איזה סרטים בדיוק אנחנו מחפשים?
- סרטים טובים. אל תספקו רשימות של כל הסרטים שראיתם; הציעו רק סרטים שאהבתם, ושבאמת תשקלו להצביע עבורם אם הם ייכללו בסקר.
- סרטים שלא הוקרנו בבתי הקולנוע בארץ במסגרת מסחרית סדירה (אם כי אולי הוקרנו חד-פעמית במסגרת פסטיבל כלשהו או בהקרנת סינמטק).
- סרטים שניתן היה להשיג בארץ לראשונה, בפורמט כלשהו – DVD, VOD, טלויזיה – בשנת 2010. לדוגמה: "מטען הכאב" יצא בארה"ב בשנת 2009, אבל הוקרן לראשונה בארץ בטלויזיה ב-2010, לכן הוא כלול בסקר. לעומת זאת, סרטים שאפשר היה להשיג בארץ ב-DVD כבר בשנת 2009 אינם כשירים.
- אל תציעו סרטים שלא יצאו עדיין לאקרנים, אבל ידוע שיגיעו אלינו בעתיד. למשל, "אומץ אמיתי" ו"ברבור שחור" שייכים לרשימת סרטי השנה בארה"ב, אבל יגיעו לארץ בינואר-פברואר 2011. אפילו אם כמה מכם הספיקו כבר לראות את הסרטים האלה, הם ייחשפו לקהל הרחב בארץ רק ב-2011, ולכן הם שייכים לסיכום השנה הבאה. כדי לראות איזה סרטים אמורים להגיע לארץ בקרוב, אתם מוזמנים להיעזר בלא סופי.
אל תדאגו אם אתם לא זוכרים בדיוק מה יצא בארץ ומה לא, או לאיזו שנה שייך כל סרט; תציעו, ותשאירו לנו לעשות את הסדר.
Extraordinary Measures זכה לביקורות איומות אבל אני מאוד אהבתי. אחד הסרטים הותר מרגשים שראיתי השנה.
גם Daybreakers, City Island, Greenberg, How to Train Your Dragon, Kick-Ass, Solitary Man, & Harry Brown -כולם ברשימה הפרטית שלי.
The Losers היה מעולה בעיניי.
Perrier's Bounty, The Greatest, The Joneses, Leaves of Grass הם סרטים קטנים שבטח לא הוקרנו בארץ. אין לי מושג, אני גר בניו יורק.
וקצת קשה לכולנו עם קומדיות, אני יודע, אבל She's Out of My League היה חמוד נורא, לא?
לא התחברתי לחלק מהסרטים שציינת
Joneses – סרט עם נקודת מוצא טובה, אמירה מעניינת על עולם הפרסום והדרך האמריקאית, אבל הרבה שעמום באמצע.
Leaves of Grass – אני מחבב את אדוארד נורטון, אבל לא אהבתי את הסרט הזה. די הספקתי להדחיק אותו, אך נדמה לי שמה שניתק אותי מהסרט היה ה'דרמה' בין האחים', אשר לא היתה עשויה טוב.
She's out of my league – אני ממש לא אוהב את ג'יי ברוכל ואת ההתחנחנויות שלו. נראה לי שהסרט מדבר לקהל שונה ממני.
Harry Brown – האמת, יש לי בעיקר דברים טובים לומר על הסרט. אני זוכר שחשבתי שהוא טוב, אך ארוך מדי. חשבתי לציין אותו בעצמי בהודעה שפרסמתי בכתבה על הסרטים הטובים ש(כנראה) לא ראינו השנה, אך לא זכרתי אותו מספיק טוב כדי להמליץ עליו בלב שלם.
Leaves of Grass דווקא הוקרן בארץ
בשם "צילו של ביל". ואני מסכים, סרט לגמרי לא משהו, למרות הופעתם של אדוארד נורטון ואדוארד נורטון.
"סרטים זה לא קטטר, לא צריך 'להתחבר' אליהם." :-)
(ציטוט של מכר מהעבר)
הסרטים הכי טובים שלא הוקרנו בארץ
(ל"ת)
סליחה התגובה הקודמת משום מה ריקה
winter's bone
עולה לאקרנים בעוד כמה שבועות
תחת השם "קר עד העצם".
mister nobody
(ל"ת)
כלבתי טוליפ (סרט אנימציה עצמאי)
(ל"ת)
מצטרף
(ל"ת)
ok, i'll bite
Mother, הסרט ממנו לקוחה התמונה הוא לגמרי אחד מסרטי השנה שלי.
הנה הסרטים הטובים לדעתי
scott pilgrim vs the world – לא הסרט הכי טוב השנה לדעתי, אבל בהחלט הסרט הכי מגניב השנה. מצד שני – מגניב זה טוב, נכון?
Kick ass – במידה מסויימת ומוזרה זה סרט שמזכיר לי את סקוט פילגרים במובנים מסויימים, ודי הפוך ממנו במובנים אחרים (מימד מציאותי בסופר גיבורים, לעומת מימד לא מציאותי במישהו לא מיוחד מדי. או משהו כזה).
Inception – על העלילה שלא עשתה הנחות לצופים (נו, רוב הסרט), על השניות האחרונות של הסרט שהשאירו אותי חמשה סנטימטרים מעל הכסא עושה תנועות מוזרות עם היד, ועל שלושת רבעי השעה שאחרי הסרט שעמדנו עם כמה חברים ודנו באפשרויות של סוף הסרט (אחת וחצי בלילה, לעזאזל!).
Shutter Island – לדעתי סרט האימה היחיד שראיתי השנה שלא היה "סרט-עם-דברים-מגעילים" אלא באמת "סרט אימה".
Toy Story 3 – הסוף המוצלח ביותר שיכל להיות לטרילוגיה הזו. צש"ס3 הצליח לא ליפול לתוך קלישאת ילדות דיסניית מתקתקה, ובכך הצליח להרים את עצמו מעל קודמיו מבחינת עוצמת ורבגוניות הרגשות שעורר בי.
A team – שריונר לא יכול להתעלם מסרט עם טנק(!) שעף(!!!)
כולם הוקרנו בארץ..
(ל"ת)
אופס.חשבתי שצריך להציע סרטים "אפילו" אם לא הוקרנו בארץ
יכול להסביר למה הכותרת כאן היא "הסרטים הכי טובים (שלא הוקרנו בארץ) השנה"…
Defendor נקרא שוחרר השנה?
אם כן, אז אני בעד.
זה הסרט הראשון שעלה גם לי לראש.
למרות שטכנית הוא כן הוקרן בארץ, בסינמטק בת"א במסגרת פסטיבל אייקון. אם אני לא טועה הוא אפילו הוקרן שם פעמיים. אבל זה לא נחשב.
mother ללא ספק
ו-the wild hunt היה הפתעה אדירה
הרשימה שלי
– Defendor: היה שם ביצוע מעולה של הרעיון הבסיסי שהיה אמור להיות (וכמעט לא מומש) ב- Kickass.
– Enter the Void: העלילה הייתה די בסיסית, וגם מדכאת מאוד, אבל חווית הצפייה מעולה (רק הקרדיטים הלא קריאים שווים את כל הסרט).
– Monsters: קלוברפילד פוגש את אפוקליפסה עכשיו פוגש סרט רומנטי כלשהו, וכל זה עם תקציב אפסי וכמעט ללא תסריט מוכן מראש.
– Buried: מראה כמה עלילה,רגש וביקורת חברתית אפשר להוציא מלוקיישן אחד ושחקן אחד שנראה על המסך (וגם הפוסטר היה די מגניב).
– Splice: אם לא הייתי יודע אחרת, הייתי מוכן להישבע שלדיוויד קרוננברג היה חלק ביצירת הסרט המגעיל (במובן הטוב) הזה.
– Exit Through the Gift Shop: עוד סרט בז'אנר הצומח של "דוקו-מתיחות" (סטייל I'm Still Here), ובמקרה הזה אולי מדובר באחת המתיחות הגדולות אי פעם.
– Four Lions: לא יצירת מופת, אבל בהחלט מצליח להסתכל על נושא מאוד רציני מנקודת מבט לא מאוד רצינית (לפחות במשך רוב הסרט).
– Mr.Nobody: אני עדיין לא לגמרי בטוח מה בדיוק הלך שם, אבל זה היה חתיכת בלאגן מעניין.
– Unthinkable: אולי הסרט הכי מדכא שראיתי השנה. מראה שבמצבים מסוימים כל בחירה אפשרית תהיה לא מוסרית.
-לא בטוח שזה נחשב לסרט מ2010, אבל מאוד אהבתי את In the Loop.
-שוב, לא בטוח שזה נחשב לסרט מ2010, אבל Cargo (הידוע גם כסרט המד"ב היחיד שהופק בשוויץ אי פעם) היה לא רע בכלל. החצי הראשון המעולה שלו פיצה על החצי השני הבינוני שלו.
וואו. כנראה שהיה לי הרבה יותר מדי זמן פנוי השנה, אם הספקתי לראות כ"כ הרבה סרטים.
"In the Loop" הוקרן בארץ השנה
בשם "בסוד העניינים".
אלוהים, כמה קריטריונים
Catfish – יניב שולמן הוא צלם ניו-יורקי שנערה צעירה מחור-תחת, מישיגן – ובעקבותיה כל המשפחה שלה – מתחילה לגלות עניין בעבודתו. לאט לאט יניב מתחיל להבין שמשהו מסריח בסיפור ומחליט לצאת עם אריאל אחיו והנרי ג'וסט – זוג קולנוענים צעירים – לחפש את המשפחה. הסרט עורר באז גדול בסאנדאנס, וגם טענות רבות שהוא מופברק, כי לא יכול להיות ששלושת הפרוטגוניסטים כל-כך תמימים. אבל מפוברק או לא, אני לא זוכר מתי ראיתי סרט כל כך מותח; והוא מותח אף על פי שהוא מתנהל על פי הקלישאות של כל מותחן הוליוודי סוג ז'. ואז, כשגיבורינו פוגשים סוף סוף את המשפחה, מה שהם מגלים – כפי שהגדיר זאת מבקר אחד – צפוי ובלתי צפוי כאחד והסרט הופך פתאום להיות סרט שונה לגמרי.
Valhalla Rising – הסרט הזה גורם לאודיסיאה בחלל להרגיש עמוס ותזזיתי כמו שה"ק שלוש. ויקינג ימי ביניימי שתום עין ואילם מצטרף לילד ולחבורת מיסיונרים במסע לעולם החדש. אפס עלילה, צילום ועיצוב מהפנטים, שלוש וחצי שורות דיאלוג ופרצי אלימות קצרים וברוטליים. אם טרנס מליק, טקאשי קיטאנו ואינגמר ברגמן היו מחליטים לעשות סרט ביחד, זה מה שהיה יוצא להם.
Sherlock – לא הסרט של גיא ריצ'י, אלא המיני סדרה של סטיבן מופאט שאני מכליל כאן כי כל פרק הוא בעצם סרט של שעה וחצי. מופאט מעביר את ההתרחשויות לימינו אנו ומשתמש בפלאפונים ובאינטרנט כחלק אינטגרלי של העלילה. בנדיקט קאמברבאץ' – כן, זה שמו האמיתי – גורם לרד"ג להראות כמו פרח קיר עם ספחת והכימיה שלו עם מרטין פרידמן בתפקיד ווטסון אדירה. ולא, הם לא ביחד, תודה ששאלתם (ובסרטים שואלים הרבה). הפרק השני חלש יחסית, אבל הסדרה הזו היא פשוט כיף אינטלגנטי טהור. אגב, אני שמח לראות שאני לא היחיד שעלה על המתח ההומו-אירוטי ב"שרלוק" של ריצי':
http://www.third-ear.com/p_Article.aspx?id=1223
אלוהים, 4?
(ל"ת)
אמנם ארבעה
אבל הם דורשים ממך לבדוק שהסרטים לא הוקרנו, לא יוקרנו והם זמינים באופן חוקי. מצד שני, נראה שאני היחיד שטרח להקפיד עליהם.
כן, אבל גם כתוב שזה לגמרי בסדר אם לא בדקת
(ממילא אני לא מכיר כרגע דרך נוחה לוודא אם סרט הוקרן בארץ או לא). מקסימום תציע סרט שלא ייכנס לרשימה, לא קרה אסון.
לא מסכים לגבי שרלוק
זו אכן מיני סדרה מצוינת, וכל חלק הוא באורך שעה וחצי, אבל היא לא מתאימה לכאן אלא לסיכומי שנה בטלוויזיה.
בזכות הלינק שהשארת ראיתי את worrlds greatest dad
ללא ספק, סרט מעניין לסילווסטר. והוא המועמד שאני מציע. משהו כלכך שחור שהוא גורם ל"עד החתונה זה יעבור" להראות כמו הפרק ה4 בסדרת סרטי דמדומים. וההופעה של וויליאמס, פשוט מדהימה.
The Losers
זה היה סרט מאוד כיפי. מטופש, אבל כיפי!
מה שעלה לי לראש
לא מזמן ראיתי את הסרט Gentlemen Broncos, הידוע גם כ'סרט החדש מהבמאי של 'נפוליאון דיינמייט".
חוץ מהבמאי, הסיבה העיקרית שצפיתי בו היה חלק מהקאסט – ג'מיין מFotC, וסם רוקוול.
לא זוכר בדיוק עם איזה ציפיות באתי לסרט, אבל קיבלתי יותר ממה שציפיתי. הדמויות המוזרות של ג'ארד הס, הרגעים המביכים שנתפסים במצלמה באופן כה מדוייק, ותת-סיפור שמתרחש תוך התקדמות העלילה שמסופר ע"י דמויות שונות, וכך גם מוצג.
כמובן שסם רוקוול עושה אחלה עבודה בלהיות הגיבור בסיפור של הגיבור האמיתי (מייקל אנגרנו) שגם הוא די הפתיע אותי במשחק. ג'מיין קלמנט כרגיל משעשע ברצינותו. ואולי הדמות הכי מצחיקה משוחקת ע"י הקטור ג'ימנז, שהיה גם ב'נאצ'ו ליברה'.
לא הסרט הכי טוב שראיתי השנה, אבל הוא בהחלט סרט טוב, מלא דימיון, ומעוצב כמו שצריך- אם זה בעיירה התקועה בעבר (כמו שראינו גם בנפוליאון דיינמייט), ואם זה בסיפור הבדיוני המוצף בפנטזיה בשקל.
מומלץ מאוד. אם אהבתם את נפוליאון, תהנו גם מזה. אני נהניתי.
חוץ מזה אני מציע גם את 'האימג'ינריום של ד"ר פרנסוס', ו'גינסבורג' שאמנם כן יצאו בהקרנות מסחריות בארץ, אבל רק בהפצה מצומצמת.
Gentlemen Broncos
ראיתי את הטריילר שלו בשנה שעברה. בעצם, אם אני לא טועה הוא היה הנושא של אחת היומיות האחרונות באתר הישן. הוא נראה מעניין, אבל קיבל קטילות איומות והופיע בכמה רשימות "10 הסרטים הגרועים ביותר" בשנה שעברה.
כך נראה
הוא אולי נראה גרוע לעין הבלתי מזויינת, אבל איך שאני רואה את זה הסרטים של הס עשויים כך בכוונה ואני מעריך את זה. תראה, גם 'נאצ'ו ליברה' לא נחשב הצלחה ממש ואפילו 'נפוליאון דיינמייט' שהיה הפריצה שלו לא היה מאוד צפי לקהלים שהם לא מסויימים מאוד. זה מחזיר אותי אחורה ללימודי תיאטרון, שלמדתי על ברכט ועל אפקט הניכור שהוא יוצר – נראה לי אותו דבר עם הס: בעידן מודרני לעשות סרט שיכול להיראות כאילו הוא נעשה לפני 15-20 שנה (וכנראה אם הוא היה יוצר לפני 20 שנה, הוא היה הרבה פחות מצליח).
אני אוהב את הגישה הזאת שלו, ואתה מוזמן לא לאהוב את הסרט. ולדעתי אם Eran כאן למטה לא אהב אותו עד ש'אין מילים', אני מציע שימצא מילים בשביל להצדיק את דעתו.
Gentlemen Broncos
הוא סרט רע ואיום שאין מילים לתאר עד כמה שהוא מחורבן.
The town – שווה להכניס לרשימה, למרות שאני קצת התאכזבתי בסוף שלו.
הנערה שטילטלה את קן הצרעות – השלישי בסדרה השוודית, והטוב מביניהם. הוא בנוי נכון והולך ומתעצם עד הסוף המרשים. אני ממש ממש נהניתי לראות איך שהם קשרו את כל הקצוות (בלי קשר לאמינות, זה פשוט היה כיף).
אני לא בטוח אם זה נחשב סרט של 2010 או לא, אבל מבחינת התזמון ואיכות הסרט, לדעתי זה יהיה עוול לא להכניס אותו לסקר הזה.
אחד הוקרן בארץ, אחד יוקרן
"The Town" נקרא בארץ "גנב עירוני" (כן, נו, קשה עם השמות האלה).
"הנערה שבעטה בקן הצרעות" יגיע בפברואר.
איך אפשר לדעת את הדברים האלה?
בימד"ב ובאתר סרטים כתוב שהם לא.
אה, נכון, "לא סופי". סליחה שכחתי.
ועוד: מצ'טה, איפה אליס,
rampage – השתוללות – של הבמאי הגרוע בעולם – אווה בול.
טרחתי וראיתי את זה, ועד כמה שכל הרעיון והמסר שלו עיצבנו אותי, אני חייב לומר שזה סרט לא רע בכלל.
המשחק של הגיבור משכנע, האפקטים מעולים (בלי הגזמה, לראות עם סראונד) ואפילו יש פואנטה בסוף. נראה לי גם שזה הסרט הראשון שלו שלא מבוסס על משחק מחשב.
אזהרה: לא לעדיני נפש, הבן אדם פשוט לא אוהב בני אדם. וכמו טרנטינו – הוא אוהב לצלם הרג.
אגב, למי שתוהה, הזוועה ההיא של מיכאל הנקה הרבה יותר גרועה לנפש מזה, אפילו שפה יש אלימות מול המצלמה, פה הצופה לא סובל בכלל.
תיאור תחילת העלילה בלי ספויילר: תחשבו על הגרסה האפלה של "בדרך למטה".
מצ'טה הוקרן בארץ, דומני
(ל"ת)
היה אמור, אבל בוטל.
(ל"ת)
אם כך, אני מוסיף קול עבור מצ'טה.
(ל"ת)
ואני מוסיפה קול נגד
אם מצ'טה הופך לסרט השנה של עין הדג, כל (טוב, חלק) יסודות קיומי מתערערים.![!איכס!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_yuck.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_yuck.gif" alt="" width="" height="" />)
הסרטים שלי
Inception (אני מתנגד לשם העברי שלו) – סרט מתח (כמעט) מושלם (שונא את אלן פייג').
"שאטר איילנד" – גם סרט מתח מצוין.
"הרשת החברתית" – העלילה לא ממש מעניינת, אבל הסרט עשוי מצוין.
איך אפשר להגיד ש"מ'צטה" הוא הסרט הכי טוב של השנה?
סרט אקשן נחמד (ודי דפוק), לא יותר.
אנשים. סרטים שלא הוקרנו בארץ. זה כתוב בבלאדי כותרת.
(ל"ת)
אני לא יודע אם זה טוב, אבל "יומנו של חנון" היה מאוד
פופולרי והוא לא הוקרן בארץ ):
רצית להחזיר את עין הדג לחיים,
תתמודד עם התוצאות…
"Raging Sun, Raging Sky" של ג'וליאן הרננדז ממקסיקו (הסרט הוקרן בסינמטק במהלך הפסטיבל ההומו-לסבי). אני לא בטוח שהבנתי את הסרט אבל מדובר בקולנוע שונה, תובעני (אנשים עזבו באמצע) ומדהים (כנראה הסרט הכי יפה שראיתי השנה בקולנוע). צפיתי בשני סרטים של הבמאי (הקודם היה "Broken Sky") והתרשמתי, אשמח לשמוע על אחרים שצפו בסרטיו.
התאריך הזה מתקרב. האם הטקס מתוכנן להתקיים גם בעין הדג החדש?
לא שאלת כבר?
(ל"ת)
לא עונים...
(ל"ת)
אז תתאזר בסבלנות.
(ל"ת)
הצעות:
מרי ומקס (אנימציית סטו מושן)- לא הוקרן בארץ, אבל אני לא סגורה מתי יצא הדויד שלו, אם השנה או שמא ב-2009
9.99$ – נכון שהוא יצא כבר ב-2008, אבל לדעתי לא הוקרן מסחרית בארץ, והדויד הגיע ממש לא מזמן, נדמה לי.
ומצטרפת ל-
Mr.Nobody (גם לא סגורה אם יצא השנה)
ו-splice
מר שועל המהולל- גם דיי סגורה שלא הוקרן מסחרית
9.99$ הוקרן בארץ לתקופה קצרה
והוא אכן סרט נהדר. מחזק בקשר ל-"מר שועל המהולל", סרט נפלא.
אמרו כבר מר שועל המהולל?
אה, אמרו? אז אני רוצה להגיד גם.
על ווס אנדרסון כתבו את הקלישאה שאו שממש אוהבים אותו או שממש שונאים, ואני בצד של האוהבים. וחוצמזה, איך אפשר לא לאהוב סרט עם ג'ורג' קלוני, ביל מארי ואוון ווילסון?
אני הספקתי לתפוס אותו בשבוע שהוא הוקרן בסינמטקים, אבל אפשר עכשיו להזמין אותו ב-VOD של הוט (או לפחות, היה אפשר לפני כמה שבועות).
מ גם שרוב הסרטים שהוזכרו בכתבה על הסרטים
שחלפו מתחת לרדאר, או בכתבה הזאת, הופיעו בהוט VOD: מר שועל, איפה אליס, דוקטור פרנסוס, פובידיליה וצלו של ביל.
לא תמיד שמתי לב לאיזה טלוויזיה אני מנוי (הוט או יס) אבל אני מוכרח להגיד שהחבר'ה מ-VOD עושים עבודה טובה בלפצות על הטעויות של המפיצים (לפצות, מפיצים, איזה צחוקים).
עכשיו נשאר להם להביא את "האקסיות של האקסית שלי" (:
אין מה להתלהב מהפנינים שמוצאים ב-VOD
כלומר כן, אפשר ורצוי להתלהב מסרט שנמצא ב-VOD ולא הוקרן בארץ ועכשיו יש לכם הזדמנות נוחה וזמינה לצפות בו, אבל אף אחד לא התאמץ במיוחד כדי להציבו שם.
בעולם ה-VOD – ומדובר הן על הוט והן על יס – אף אחד לא רוכש סרטים במיוחד ל-VOD, בטח לא סרטים שמפיצים לא הפיצו בארץ מסיבות מסחריות.
זוכרים שפעם היינו הולכים לספרית וידאו ושוכרים משם סרטים? וזוכרים שגם בספריית הוידאו היו סרטים שדילגו על הקולנוע? אז אותו כנ"ל ב-VOD שהולך ומחליף את ספרית הוידאו השכונתית.
חברות הטלוויזיה רוכשות חבילות סרטים, מהמפיצים המקומיים או מהאולפנים הגדולים, ומציבות את הסרטים בספריית ה-VOD. בין הסרטים יש גם כאלו שהמפיצים החליטו לא להפיצם בקולנוע ואותם הם מפיצים ב-DVD ו/או ב-VOD ובהמשך ייתכן שגם בערוצי הסרטים של יס/הוט.
סרט שלאולפנים בהוליווד אין זכויות בטריטוריה שלנו או שמפיץ מקומי לא רכש אותו – לא יהיה ב-VOD (רק הסתייגות קטנה: ייתכן שהם יהיו זמינים בערוץ ה-VOD של האוזן השלישית בהוט, לא בקיא בספריה שלהם ובדקויות ענייני זכויות במקרה הספציפי שלהם).
את דוני דארקו לא תמצאו ב-VOD למשל. גם ירח, שיס רכשה לשידור לערוצי הסרטים, לא נמצא ב-VOD כי לא נרכשו זכויות VOD (למטען הכאב יש למיטב זכרוני זכויות VOD. לא תמיד הזכויות האלו רציפות, כלומר הסרט זמין לתקופה מוגבלת ואז מוסר מהשירות או שהוא זמין רק X ימים לאחר השידור בערוצים הליניאריים, מה שנקרא Catch-Up).
בעולם ה-VOD יש את הסרטים החדשים, אלו שיצאו במקביל ע"ג DVD, הם יהיו זמינים (בהתאם לפופולריות שלהם ו/או ההסכם עם בעלי הזכויות) לכשלושה-ארבעה חודשים ואז הם מוסרים משם. זמן קצר לאחר מכן הם יעברו לערוצי הסרטים (כמובן רק במידה ונרכשו זכויות שידור לערוצי הסרטים) ולאחר תום הסבב שלהם שם ניתן לרכוש שוב את הזכויות, אם ל-VOD, אם לערוצי הסרטים או לשניהם.
(תזכורת לעניין החלונות בעולם ההפצה: קולנוע > DVD/VOD > ערוצי סרטים בתשלום (כגון ערוצי הסרטים של יס/הוט) > ערוצי בייסיק (הוט סרטים/MGM) > ערוצים פתוחים (ברודקאסט). זמני החלונות הולכים ומתקצרים עם השנים כאשר דיסני מובילים את השוק עם חלון שהצטמצם לארבעה חודשים בין בכורת הסרט בקולנוע למועד יציאתו ב-DVD וב-VOD – דיסני מוציאים את הסרטים במקביל בשתי הפלטפורמות, שאר האולפנים עדיין לא שם אך מתקרבים – וארבעה חודשים נוספים עד שהסרט מגיע לערוצי הסרטים. כלומר סרט כמו צעצוע של סיפור 3 שביוני 2010 יצא לבתי הקולנוע, יגיע בפברואר 2011 לטלוויזיה).
באמת?
(ל"ת)
לחיצת אנטר אחרי הכותרת מעלה תגובה ריקה.
הנה למדתי.
ועכשיו למה שבאמת רציתי להגיד:
באמת? מר שועל המהולל לא הוקרן בארץ? נראה כמו פספוס עצום של המפיקים. הנחתי שלא אוכל לתרום הרבה לדיון הזה (ראיתי מעט מאוד סרטים השנה, ועין הדג היה בד"כ המקור שלי למידע על סרטים שאינם 'בשיא החדשות'), אבל דווקא את הסרט הזה ראיתי ונהניתי – ולא ברור לי בכלל איך ייתכן שלא הפיצו אותו בארץ.
אולי כי לא ידעו איך לשווק אותו
זה סרט אנימציה, אבל לא ממש סרט ילדים.
ואם זה נכון – http://e.walla.co.il/?w=/200/1633966
זו אשמת החליפות בהוליווד.
הייתה הקרנה בינואר בסינמטק חולון
אני לא יודע אם היו הקרנות נוספות מלבדה, אבל האולם היה מלא עד אפס מקום.
אם התכוונת לעובדה שכל הסרטים נמצאים ב-VOD
אז כן. הוט כנראה יעשו הכל כדי למשוך אליה לקוחות, ובהתחשב שבעין הדג חברים 900,000 אנשים, יש להם סיכויים טובים…
(תגיד, אתה לא הבחור ההוא שקובי ניב ניסה לתבוע אותו על הוצאת דיבה?)
1. כפי שניתן לראות מהתגובה הבאה שלי, ה'באמת?' לא היה מכוון להוט בכלל.
2. שאלתך השנייה כ"כ לא מדויקת שאין לי מה להוסיף בנוגע אליה (אבל כן, אותו סיפור היה קשור במשהו שאני העליתי על דפי האתר מזמן מזמן).
כתבתי את התגובה לפני שהעלת את ההמשך שלך...
ותאמין לי, חרשתי על הדיון עם שלך קובי ניב ואני זוכר אותו בעל-פה.
אפשר תיאור של אופי הסרט?
בלי ספוילרים, כמובן, אבל 'מר שועל המהולל' הוא ספר ילדים שאני מאוד אוהב – הוא נהנתני, אכזרי במידה, מגניב, מצחיק ומהנה מאוד. חוץ מ"אכזרי במידה" אלו לא תכונות שמאפיינות במיוחד סרטים של ווס אנדרסון (שאפילו הקומדיות שלו לא בדיוק עונות להגדרה "מצחיק", לפחות לא בצורה סטנדרטית),
האמת, אני חושש שהוא יחרב לי את הספר.
מקסים, הומור יבש.
אני לא יודע אם ילדים יהנו ממנו אבל. ראיתי אותו עם בני דודים שלי והם שנאו אותו בעוד אני נהנתי כהוגן.
כנראה כי הם רגילים יותר לסרטי האנימציה של דרימוורקס ופיקסר והיה קשה להם לקבל משהו כזה שהוא די שונה.
"הוא נהנתני, אכזרי במידה, מגניב, מצחיק ומהנה מאוד"
תיאור שנשמע לי די קולע לסרט עצמו.
אני לא קראתי את הספר
אבל אני יכול לומר שהסרט נהדר, בהחלט אחד האהובים עלי מהזמן האחרון. אני הייתי לוקח את הסיכון.
תראה את הסרט.
הוא לא הורס את הספר בשום פנים.
אגב, הוא גם יחסית 'רגיל' עבור סרט של אנדרסון, אם כי כמובן שגם בו יש כמה מהתעלולים המהוללים שלו, וכרגיל מוזיקה מצויינת.
אגב 2, התכוונתי לבוא לשמוע אותך הערב (יום ד') בהרצאה לזכר שמונה שנים לפיגוע, אבל חצי המשפחה שלי חולה, אז נאלצתי להישאר בביתי.
מצטרף לדעה של מר שועל המהולל ו-Mr. Nobody
(ל"ת)
LVK!
Lesbian Vampire Killers
אני בטוחה כמעט במאה אחוז שהוא בכלל יצא ב-2009, אבל אני ראיתי ב-2010, אז חשבתי שהוא שווה ציון.
אחד מסרטי הטראש הפחות טראשיים ומצחיקים שראיתי, שלא היה לו סיכוי מלכתחילה להגיע לארץ.
אבל הוא היה ב-VOD שזה כבר אומר שמישהו עשה עבודה טובה.
Mr Nobody ו- Buried כבר הוזכרו פה
אז אני אוסיף לרשימה את Paper Man
סוף סוף קצת זמן פנוי
עד כה הוזכרו סרטים ראויים מאוד: 'מצ'טה' סרט מאוד כיפי, 'נובודי' יפה עד כאב (אבל גם מאוד פגום ולא אחיד ברובו), ו'קאטפיש' באמת, באמת סרט בלתי נתפס מכל בחינה אפשרית (ו-'ספלייס' סרט גרוע, אבל נעזוב אותו).
אבל ישנם סרטים נוספים שעוד לא הוזכרו: 'טורפים' המאוד מרשים (של במאי שאני מצפה ממנו לרבות – נמרוד אנטל), ו- 'פנדורום' שהוא פיסת מד"ב קיצונית אך אפקטיבית מאוד. אך הפספוס הגדול של השנה הוא לדעתי 'never let me go' של מארק רומאנק (שאני עדיין מקווה שיצא בארץ, גם אם באיחור, שנה הבאה). סרט נפלא ויוצא דופן, משוחק לעילה, כתוב נהדר ומרגש עד דמעות. במידה מסוימת גם ממשיך את מה שהתחיל רומאנק להגיד ב- 'לחיות בתמונות', הסרט הקודם שלו, שגם הוא דיבר על הקונפליקט שבין האדם לבין המציאות הלא-הוגנת שנכפית עליו – אך הפעם העניינים הולכים למקום שונה לחלוטין. ראיתי את הסרט לפני כמה שבועות, והוא רשום אצלי כאחד הסרטים הטובים ביותר שנעשו השנה, והטוב ביותר שבינתיים לא הופץ בארץ. יש לקוות שבהמשך אזכה לראות אותו שוב על המסך הגדול.
ובאשר לשאר הסרטים, נדבר כבר בסיכום השנתי.
thirst של צ'אן ווק פארק
מאיזה סרט התמונה בראש הדף?
(ל"ת)
לפעמים, אבל רק לפעמים, זה בסדר גם לקרוא הודעות של אחרים
אידן כבר ציין למעלה שהתמונה לקוחה מהסרט "Mother"
שני סרטים מצוינים שלא הופצו בארץ וכבר הוזכרו קודם: 'ארבעה אריות' ו'מר שועל המהולל'
(ל"ת)
כל הסרטים של Asylum, לא ראיתי אף אחד מהם, אבל הבנתי שיש להם עדת מעריצים לא קטנה
http://en.wikipedia.org/wiki/The_Asylum
אני הייתי מציע "טטרו" של פרנסיס פורד קופולה, שהוא סרט מצויין, אם כי אייני בטוח מתי הוא יצא. כך גם "האלוהי", "חלב הצער", "המשוטט", "מוקי בוערה", ויש עוד כמה שהסינמטק חשף אותי אליהם, אבל אני בטח שכחתי…
טטרו
יש פוסטר של הסרט בקולנוע דיזנגוף, אם כי לא ברור לי אם ומתי הוא אמור לצאת. את חלב הצער ראיתי היום, או לפחות התחלתי לראות, אבל הפסקתי אחרי חצי שעה כי זה סרט ממש משעמם.
הוא אמור, נכון לעכשיו, לצאת ב-27.1
אבל לפני זה הוא היה אמור לצאת בחמישה תאריכים שונים לפחות, החל בדצמבר 2009, ונדחה בכל פעם מחדש.
כן? אותי הוא דווקא לא שעמם… חשבתי שזה דווקא מה שהיה יותר מיוחד בו, שהיה לו קצב וצילום קצת יותר "אמריקניים" אם אפשר לקרוא לזה ככה, יותר "קולנועיים" מאשר סרטיים זרים אומנותיים אחרים…
מעניין, כי דווקא לי הוא נראה מאוד לא הוליוודי בסגנון. אין לי בעיה עם זה באופן כללי, אבל הסרט הזה פשוט עשוי רע לטעמי. זה גם הסצנה הראשונה שהיא כמה דקות של שיר מונוטוני שעשה לי חור בראש, גם הדמות הראשית שהתגובות שלה רובוטיות ומגיעות תמיד באיחור של כמה שניות וגם הנטיה של השחקנים לא להביט אחד בשני כשהם מדברים. אני מניח שזו החלטה של הבמאי כדי ליצור אווירה, אבל בעיני זה פשוט לא עובד. הדבר היחיד שאהבתי היה הצילום.
חייל גדול קטן
ובאנגלית Little Big Soldier . שילוב מוצלח של אקשן קומדיה ותרבות סינית עתיקה בסגנון אופייני של ג'קי צ'אן.
כן, אפילו כולל הפיספוסים בסוף.
מצטרף לתומכים ב"מאצ'טה" ו"מר שועל המהולל"
אני יודע ששניהם הוקרנו לפחות פעם אחת בסינמטק, אבל יש סיכוי שהיו עוד הקרנות, אז לא הצעתי אותם מהתחלה. אמנם כבר הזכירו אותם, אבל אלה בהחלט שני הסרטים שהכי חבל לי שלא זכו להפצה רחבה בארץ.
זה מוזר
אני די בטוח שהשארתי פה תגובה על הסרט שאהבתי – Get him to the Greek אבל עכשיו אני לא מוצא אותה. יכול להיות שהיא נמחקה? אני באמת לא מבין למה אם כן.
בנוסף, אני מצטרף להמלצות על הסרט Buried שהציפיות שלי היו שהוא יהיה סרט גימיק שישעמם מהר מאוד, אבל הוא דווקא היה סרט גימיק מאוד מעניין והצליח לבנות עלילה ודמויות מאוד מעניינים (טוב, דמות אחת…). הביקורת וההתפתחות העלילתית היו לפעמים צפויות אבל תמיד מעניינות. מומלץ בחום.
שכחתי לפרט על היווני
מדובר בקומדיה מבית היוצר של "לשכוח את שרה מרשל" (שלא נקרא כך בעברית, אאז"נ) אך עם תסריטאי אחר. הוא מתמקד בדמות של הזמר האקסצנטרי מהסרט הקודם – ספין אוף למעשה. יש בסרט הרבה שירים משעשעים תוצרת הזמר שמוסיפים הרבה. בעיקרון זה סרט מסע קלאסי משובץ בהומור משובח לרוב.
קח את זה כמו גבר
זהו שמו הישראלי של שרה מארשל
לא לא לא לא לא לא לא לא.
get him to the greek הוא לא סרט טוב. כן אני יודע שיש דעות שונות לאנשים, וטעם וריח, אבל הסרט הזה היה כל כך גרוע וכל כך משעמם וכל כך נוסחתי שהוא הוריד בדיעבד את ההנאה שלי מהסרטים הקודמים של חבורת ג'אד אפטאו. מדהים אותי מאיזה רמה הם התחילו (בתול בן 40) ולאיזו רמה הגיעו. 'קח את זה כמו גבר', התבסס בעיקר על הגימיק של העירום בהתחלה, שממש לא היה מצחיק אגב, אבל הצליח להעלות לי חיוך מדי פעם. היווני פשוט משעמם, מעיק, נוסחתי, מונוטוני, מעצבן, משעמם והכי חשוב לא מצחיק. כל הסרט הוא סצינה אחת שמתרחשת בלוקיישנים שונים שוב ושוב, כשמדי פעם יש בדיחה על הפרשות.
ולמה לעזאזל לעשות את הסרט *כל כך* ארוך? זהו אולי אכזבת השנה שלי, אבל בעיקר מפני שלא צפיתי במספיק סרטים.
מתברר שכתבת תגובה כזאת - אבל לא כאן
אלא בכתבה אחרת:
http://www.fisheye.co.il/2010_best_unseen_movies/?comNum=403460#li-comment-403460
ולהבא, שאלות בסגנון הזה (האם תגובה X נמחקה?) בבקשה לשלוח לנו למייל, ולא לפרסם כתגובה באתר.
אני יודע שכתבתי שם את התגובה
אבל לדעתי אחרי זה כתבתי על הסרט הזה גם פה כי אתה ענית לי שהוא לא הוקרן בארץ.
לא משנה.
ואם בסרטים במצבים מלחיצים עסקינן
אז ככל שידוע לי, שלושה יצאו השנה. 127 יום המצוין בעיקר בגלל הטור דה פורס של ג'יימס פרנקו. היה את buried שפחות אהבתי מבין השלושה. אבל זה שהכי אהבתי ואני די בטוח שלא הוקרן בישראל הוא דווקא frozen, או מה קורה כששלושה חבר'ה נתקעים על רכבל בתנאי קור עז ובגובה רב. נהדר לגמרי.
לא סתם מצבים מלחיצים,
זה "סרטים שבמהלך חלק גדול מהם הגיבורים תקועים בנקודה אחת במצב סטטי לגמרי שממנו הם מנסים להיחלץ".
נראה לי שההגדרה הטובה ביותר לסרטים כאלה
היא "מותחנים מבוססי One location".
אני מוכרח להזכיר את "תא טלפון".
(ל"ת)
וגם Devil, ששימאלאן הפיק
על חמישה אנשים שתקועים במעלית ואחד מהם הוא השטן.
לא ראיתי את הסרט
אבל לפי הטריילר מתקבל הרושם שחלק גדול מהסרט מתרחש מחוץ למעלית.
סרט שלא הוזכר עדיין
"לב לא שפוי", אני חושב שהוא לא הגיע לקולנוע בארץ, אלא יצא ישר ל-DVD. לא סרט מקורי במיוחד (הסיפור המוכר על כוכב עבר שדפק לעצמו את החיים ומנסה להתחיל מחדש), אבל עשוי טוב ועם כמה שירים בהחלט מוצלחים. הוא הוקרן גם בפסטיבל הקולנוע בירושלים השנה.
נכון! בעיקר בגלל שברידג'ס ופארל שרים מצוין.
הסרט הזה הזכיר לי כמה קאנטרי הוא ז'אנר מלא פנינים.
מצ'טה
משום מה מצ'טה לא יצא להקרנה מסחרית, ראיתי אותו בהקרנה חד פעמית לפני 3 שבועות בסינמטק ת"א וללא ספק הוא היה אחד הסרטים הטובים שראיתי בשנים האחרונות הן מבחינה ויזואלית (אם אתם חובבי דם ואיברים קרוטים) וגם העלילה שהייתה מגניה לגמרי. חוץ מזה שכבר הרבה זמן שרוברט דה-נירו לא עשה תפקיד נורמלי בשנים האחרונות מלבד קומדיות מטופשות…
מומלץ בחום!
כרותים! (אלוהם ישמור)
ועוד שלושה
תא 211 – מותחן כלא ספרדי מצוין. סוהר ביומו הראשון בעבודה נתקע באמצע מרד אסירים, ונאלץ להעמיד פנים שהוא אסיר כדי להישאר בחיים. אני מופתע שאף אולפן הוליוודי עוד לא הודיע על רימייק.
רחם – כנראה הסרט הכי יפה ויזואלית שראיתי השנה. דרמת פסטיבלים מד"בית עם אווה גרין, עם אווירה מכשפת ועלילה שנוגעת בגנטיקה ובגילוי עריות.
Bibliothèque Pascal – המועמד של הונגריה לאוסקרים השנה. כל החזאים מקטלגים אותו תחת "אין סיכוי שבעולם שיקבל מועמדות" ותוהים למה ההונגרים הפסיכיים האלה בחרו סרט כל כך שונה ומוטרף לעמוד למשפט חברי האקדמיה השמרניים. אז אולי הם צודקים לגבי האוסקר, אבל זה לא אומר כלום לגבי הסרט עצמו. למעשה "ביבליוטק פסקל" (יש לכם שם יותר טוב בעברית?) אינו יותר הזוי מ"דוקטור פרנסוס", ולטעמי הוא טוב ממנו. הכי טוב שתציצו בטריילר:
http://www.youtube.com/watch?v=vBsqqJCNB1I
הקונספט של תא 211 נשמע מגניב
ממש עשית לי חשק לראות אותו..
מה הקטע של אווה גרין עם מכשפות וגילוי עריות? לא נמאס לה?![!(-;!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif" alt="" width="" height="" />)
עוד
מExit through the gift shop – כבר הוזכר, אבל יש לחזור ולהגות בו. סרט מבריק
Animal kingdom – האוסטרלי הטוב ביותר השנה שהצליח גם מחוץ ליבשת הנידחת
Cemetery Junction – כמובן
Micmacs – אמנם 2009-2010 אבל חובה להיכלל (הבימאי\כותב של אמילי)
ודוקו אחד לקינוח –
Restrepo – דוקו חזק על יחידה אחת באפגניסטן
מנין המיקמקים?
ראיתי לפני הרבה זמן טריילר לזה, ומאז אני כושל נמרצות בלמצוא את זה בכל מדיום, כולל אלה שמוסריותם מפוקפקת.
כמעט שכחתי את
sex and drugs and rock and roll – הביוגרפיה של איאן דיורי
Hot tub time machine – יצירת המופת השייקספריאנית של העשור (לא יודע אם הוקרן בארץ)
Animal Kingdom
אחד הסרטים הכי טובים שראיתי בשנים האחרונות, ואם היה מופץ בארץ ב 2010 היה חולק (אצלי) את המקום הראשון יחד עם "התחלה". עד כדי כך טוב. יונייטד קינג אומנם רכשו להפצה, אבל בינתיים אני לא מאתר אותו בלא סופי, אז הנה הוא כאן אצלי. אם בכל זאת יופץ ב 2011 הרי שכבר יש מועמד ראוי לסרט השנה של השנה הבאה בארץ.
ראיתי רק שניים ושניהם היו אחלה
מצ'טה – למען האמת די התאכזבתי מגריינדהאוס, אז הגעתי עם צפיות נמוכות, אבל ממצ'טה ממש, אבל ממש נהנתי.
ארבעה אריות – כל הישראלים שאני מכיר אשר ראו את ארבעה אריות נהנו. אצל חברי הזרים, משום מה, הדעות היו חלוקות.
במידה והקרנת אייקון לא נחשבת, אז גם "ספלייס" חייב להיכלל. הסרט הזה דוחס את כל ההפרעות הפרוידיאניות של התא המשפחתי לתוך מערכת יחסים בלתי אפשרית אחת.
ובכיוון השני.
סרט שראוי לזכות בתואר הסרט הגרוע של השנה, למרות שאני לא יודע אם הוא יצא בארץ בכלל (בעולם הוא תחת 2009), 'Shank'.
לא יודע כמה ראו אותו, אבל פשוט לא!
מה שיותר מעצבן אותי (כן, הסרט גרוע ברמה מעצבנת), זה כמות הביקורות טובות יחסית שיש על הסרט הזה. זה לא כאילו כל סרט שמדבר על הומוסקסואלים, או יראה עירום פרונטלי או שניהם יחד למען השם צריך לזכות ישר בתווית של סרט איכות. במיוחד כשנראה שלכל המעורבים בעשייתו אין מושג קלוש במה שהם עושים.