אילת ודובאי זה כמו מחמוד מבחוח ובר רפאלי

משפחת בכיר החמאס מאיימת לתבוע את יוצרי הסרט העוסק בחיסולו, אבל לסרט יש גם בעיה קשה הרבה יותר

העסק הזה תפס אותי בהפתעה: נתקלתי בכותרת שמבשרת "משפחת מבחוח: נתבע את יוצרי הסרט 'כידון'".

מתברר שמשפחתו של מחמוד אל מבחוח, איש החמאס, שחוסל בדובאי על ידי גורמים בלתי ידועים שאיש אינו יודע מי הם ובוודאי שלא היו סוכני מוסד, מאיימת בתביעת לשון הרע נגד הסרט "כידון". מתברר שפספסתי לחלוטין את הידיעות שבישרו על תחילת הפקת הסרט הזה.

הסרט "כידון", מתברר, הוא קומדיה שמצולמת בימים אלה באילת, ומשתתפים בו הרבה שחקנים ישראליים מכובדים ביותר – בינהם מנשה נוי, ששון גבאי, שי אביבי, ריימונד אמסלם, לירון לבו ובר רפאלי. כתב ומביים אותו עמנואל נקש, שניסיונו עד כה התמצה בהשתתפות בבימוי "חומר למחשבה". הסרט מספר, באופן חופשי מן הסתם, על ההתנקשות בחיי מבחוח בדובאי.

עכשיו, כל זה מרתק, וקומדית ריגול ישראלית טובה מה זה תתקבל בברכה, אבל לי כל המילים באמצע קצת התערפלו, וקפצו לי לראש שני פרטים מההתחלה ומהסוף של המשפט הזה:

הסרט מצולם באילת.

הוא מתרחש בדובאי.

מזהים פה בעיה?

למען ההמחשה: זוהי אילת.


(Chris Yunker, Flickr, CC-BY-SA)

וזוהי דובאי.


(Tab59, Flickr, CC-BY-SA)

יש כמה הבדלים.

מלבד כל האתגרים הלא פשוטים האחרים שהסרט יצטרך לעמוד בהם – בינהם לגרום לאנשים להאמין שבר רפאלי היא שחקנית – אם הוא יצליח לגרום לאילת להיראות כמו דובאי, מגיע לו פרס האוסקר לאפקטים המיוחדים. נדמה שבדיוק באותה המידה אפשר היה לצלם אותו בבאר טוביה.

אבל מי אני שאפסול? אולי צוות האפקטים של "רובוטריקים" כבר שוקד על המשימה. בהצלחה!

(תמונה בראש הדף: The_dead_pixel, Flicrk, CC-BY)