במקור: Be Cool
במאי: פ. גארי גריי
תסריט: פיטר סטיינפלד
על פי הספר מאת אלמור לאונרד
שחקנים: ג'ון טרוולטה, אומה תורמן, The Rock, וינס וון, סדריק הבדרן, הארווי קייטל, אנדרה 3000
ב-1995, קצת אחרי שג'ון טרוולטה עשה ב'ספרות זולה' קאמבק מבית הקברות של הקריירות ההוליוודיות, הוא כיכב בקומדיה חביבה, 'תפוס את שורטי'. הסרט בא לעולם, עשה יופי של כסף, כולם נהנו, סבבה. חלפו עשר שנים, והנה אותה חבורה, פחות או יותר, חוזרת לעשות סרט המשך. גם הוא, כמו 'שורטי', מתבסס על נובלה של אלמור ליאונרד, שכתב גם את 'ג'קי בראון' ועוד מהתלות לוס אנג'לסיות שכאלה. לא ברור לי לגמרי מאיפה צץ ההמשך הזה. 'B קול' לא שייך לקטיגורית ה"בואו נעשה מהר סרט המשך כדי לרכב על הצלחת הסרט הראשון". לכל היותר הוא משתייך לקטגורית ה"בואו ננסה לחלוב עוד קצת כסף", שאליה משתייכים 'המסכה חוזרת' ו-'איזו מין שוטרת 2'. לא חברה מכובדת במיוחד להשתייך אליה.
צ'ילי פלמר (טרוולטה), שב'שורטי' עשה הסבה מעסקי גביית החובות לעסקי הפקת הסרטים, מחליט שנמאס לו. כל הסרטים אותו דבר, אין בעסק יותר נשמה, הכל ממוסחר ומבאס. לעומת זאת, ממש ליד תעשיית הסרטים מתקיימת תעשייה אחרת, מקסימה לא פחות: תעשיית הראפ. באחד האמשים, כמו שקישון המנוח היה אומר, צ'ילי אוכל צהריים עם חבר, איזה מפיק-נוכל. כמו שהם דופקים איזו שווארמה, החבר חוטף כדור והולך קאקן. אלמנתו של המפיק, אדי (אומה תורמן) נשארת עם חברת התקליטים, ולחברה יש חוב, שמפיק-גנגסטה-ראפר אחר (סדריק הבדרן) רוצה לקבל בחזרה.
חמש דקות אחרי שאדי נכנסת לצרות, צ'ילי מבקר במועדון שבו מופיעה תואמת-ביונסה, שברור שהיא הדבר-הגדול-הבא. איך ברור? היא שרה יותר טוב משתי הזמרות שצווחות לידה, והיא מחייכת חיוך ביישני של "ואני רק רציתי לשיר". כמו כל כוכבת עולה, גם לזו יש מפיק-סרסור צמוד (וינס וון). ולא סתם מפיק, אלא אחד שבטוח שהוא שחור ומתנהג בהתאם, ומחזיק בשומר ראש אישי (The Rock). צ'ילי פלמר עושה אחד ועוד אחד: הוא מחליט לצלול אל תוך הביצה השחורה הזאת, ולהפיק לזמרת המבטיחה דיסק אר-אנד-בי שיעשה הרבה כסף. כך הוא יעזור לאדי להחזיר את החוב, ויוכל גם לנשק אותה בסוף.
עד כאן המבוא לעלילה, ומכאן הפאדיחות. נתחיל מזה שעל ההפקה הפקידו תסריטאי מרושל, במאי מביך ועורך בלגניסט. התסריטאי, שעיבד את ספרו של לאונרד, לא יצר מספיק רגעים קומיים ושנונים באמת. אפשר לספור על יד אחת את הפעמים שצחקתי. הבמאי. פ. גארי גריי לא מצליח להוציא מהשחקנים יכולות מרשימות, ובניגוד לבארי זוננפלד (הבמאי של 'תפוס את שורטי'), גם לא מייצר אמירה שנונה או משעשעת על תעשיית המוזיקה השחורה. עריכת הסרט הקופצנית נקטעת מדי פעם על ידי שיר בביצוע כריסטינה מיליאן (היא הזמרת), ואפילו קטע ריקוד של טרוולטה ואומה (יווו, איזה מאגניב, כמו בפאלפ-פיקשן!). לרוע המזל, כל ההפוגות המוסיקליות האלו נשארות נטולות פואנטה.
העלילה של 'B קול' מקבלת בכל חמש דקות תפניות לא ברורות. החוב של אדי המסכנה מעביר ידיים בין הראפרים השחורים, הגנגסטרים הלבנים וקבוצה של מזרח אירופאים שצצה משום מקום. ג'ון טרוולטה מסתובב כאילו הדבר שהכי חשוב לו הוא התסרוקת שלו. מדי פעם הוא זורק איזה "Look at me" למישהו, או מפלרטט קלות עם אומה, שנראית מבועתת מהאפשרות שבסוף הסרט היא תצטרך ממש לנשק אותו. והדקות חולפות.
המסמר האחרון בארון של 'B קול' נחתם עם ג'ון טרוולטה. הוא לא נראה קול. למעשה, הוא נראה פתטי, שמנמן ולא כריזמטי בעליל. הוא מזכיר את ששי קשת, שעדיין מתרפק על התפקיד שלו כאליל הבנות ב'הלהקה'. גם אצל האחרים, המצב לא טוב יותר: וינס וון, למרות חיבתי אליו, מצחיק בקושי. כריסטינה מיליאן לא נראית כמו הדבר הגדול הבא, אלא מקסימום כמו המודחת השבועית מ'אמריקן איידול'. הארווי קייטל, שגם הוא נדחף לשם איכשהו, אנמי. אחרון חביב, סדריק הבדרן, מתאמץ להרשים, אבל מסתמן בעיקר כברני מאק סוג ג'.
לתוך כל הבלבול הדחוס הזה, הכניסו המון פרסומות. כל פריט לבוש, כל מכשיר סלולרי, משקף שמש ומכונית נבחרו בקפידה, ומוצגים כך שהלוגו יתבלט כמגיע לו. אם לא הייתי יודע ששילמתי על כרטיס, הייתי בטוח שזה הגמר של כוכב נולד.
שלושה דברים שבכל זאת תענוג לראות ב'B קול' הם אומה תורמן, The Rock ואנדרה 3000. תורמן נראית כמו עשרה מליון דולר בלונדיניים. היא לא עושה הרבה בסרט, אבל כל דקה שלה על המסך מחממת את הלב, והכריזמה שלה מוחקת את טרוולטה מהפריים. לרגעים אפילו העזתי לקוות שהיא תשלוף חרב של האטורי האנזו ופשוט תערוף לו את הראש. זה לא קרה.
The Rock מגלם את שומר הראש הבריון של וינס וון, כשגם הוא, כמו כל מי שעובד בהוליווד, מתברר כשחקן שמחכה להזדמנות לפרוץ. The Rock הוא לא סתם שחקן, אלא "איום משולש" – הוא משחק גרוע, שר גרוע, ואפילו רוקד גרוע, ויש לו גם נטיות נשיות ברורות ואפרו היסטרי. זהו התפקיד הראשון של The Rock שהוא קומי נטו, ולמרות אי אלו השמצות על יכולותיו כשחקן, הוא עושה עבודה מצוינת. לראות ולא להאמין.
אנדרה 3000, הראפר שמהווה חצי מהצמד המוכשר-בטירוף 'אאוטקאסט', מרביץ תפקיד לא רע בכלל כאחיין הטמבל של מפיק העל השחור. גם הוא, כמו The Rock, מנצל עד הסוף את ההזדמנות שהוא מקבל, וגונב את ההצגה (לפעמים בצורה קצת מוגזמת) מסדריק הבדרן.
'B קול' הוא סרט שנעשה מכל הסיבות הלא נכונות. הוא פחות מצחיק מקודמו, הרבה פחות שנון, ונוטה לשעמם. ההרגשה שהסרט השאיר אצלי דומה מאד להרגשה של צ'ילי בתחילת הסרט: הכל ממוסחר, הכל שטחי ורדוד ויחצ"ני וזול. בואו נשמע איזה דיסק במקום. בשביל התובנה הזאת אני לא צריך ללכת לקולנוע, אני יכול לראות פרק של 'טלנובלה בע"מ'.
מזל-טוב לאזרח ד' על ביקורת ראשונה ומצויינת
(אבל מי זה לעזאזל האזרח ד'? כרגע בדף-הכותב שלו אין שום פרטים חוץ מהאימייל)
האמת, אני גם לא התלהבתי יותר מדי מ-"תפוס את שורטי", כך שגם על הסרט הנדון כאן אני אוותר.
וגם בכתובת הדוא''ל, כך גוגל, שגיאה.
חייב לא להסכים
8 בבוקר עכשיו ולכן אין לי כוח לפרט יותר מדי, אולי בהמשך, אבל אני יכול להגיד את זה:
זה אולי לא סרט השנה, אבל כפי שמתברר מהשניות הראשונות של הסרט זה עוד אחד מהסרטים המודעים לעצמם שצוחקים על הוליווד (והפעם גם על תעשיית המוסיקה). יש מי שאוהב את הסגנון הזה ויש מי שלא. לדעתי, זה גם נעשה די טוב בסרט הזה והופעות אורח שונות במהלך הסרט גם כן מוסיפות לו הרבה.
זה לא סרט שלוקח את עצמו ברצינות וצריך להתייחס אליו ככזה.
לגבי "הסלע", אני מסכים – הוא נותן הופעה מעולה, ההערכה שלי אליו שילשה את עצמה. עכשיו רק נשאר לו להחליף את השם.
עליי גם לחלוק על כותב הביקורת לגבי הקוליות של ג'ונטרה. אני הרגשתי שהוא היה ממש מגניב בסרט וגם כריזמטי ואומה תורמן צריכה להפסיק עם הבלונדיניות הזאת. אם כבר, אז אני חושב שאומה תורמן היא מהשחקניות היותר overrated בהוליווד. לא מבין למה היא "אלוהית", כדברי האנשים באתר ובכלל. הבהרה לפני סקילה: אני חושב שהיא סבבה, אבל לא יותר מהרבה שחקניות אחרות (קמרון דיאז, ג'ניפר קונלי…)
טוב, אני בטח אחשוב על עוד דברים אחר כך.
נ.ב. היה נדמה לי או שהיו *המון* רפרנסים לספרות זולה?
חילול קודש
אם טרם שמת לב אזי ג'ניפר קונלי היא יקירת האתר. איך אתה מעיז להזכיר אותה בנשימה אחת עם קמרון דיאז?
ואם אתה לא מבין מה ההבדל בין אומה תורמן או ג'ניפר קונלי לבין קמרון דיאז, מקומך בוואלה.
קודם כל,
אשמח אם לא תשלח אותי למקומות אם אתה לא רוצה שאני אחזיר לך כגמולך…
דבר שני, למה זה צריך לעניין אותי שג'ניפר קונלי היא יקירת האתר (דבר שלא שמתי לב אליו, אם כבר)? אני עצמי מאוד מעריך אותה כפי שהשתמע בבירור מההודעה שלי, אבל מה לעשות שאני גם אוהב את קמרון דיאז וחושב שהיא עושה רק טוב למסך (בכלל לא הזכרנו יכולות משחק).
אני אזכיר בנשימה אחת איזה אנשים שאני ארצה.
תבחר כלי נשק
ונסגור חשבון
ואתה דובר האתר ממתי?
אלכס כבר ידע לענות לך יפה מאוד בעצמו, אבל רק כדי שאף אחד לא יחשוב בטעות שאתה מבטא את רוח האתר, אני מרגיש צורך להבהיר: ג'ניפר קונלי היא לא "יקירת האתר", אין פה שום הסכמה כללית נגד קמרון דיאז, ומה שהכי חשוב, אנחנו לא שולחים לוואלה אנשים בגלל שהדעות שלהם אינן בדיוק כמו שלנו.
סליחה, לא צריך לקחת הכל ברצינות
חלילה לי מלייצג את האתר. זו דעתי בלבד אבל שמתי לב להערכה מיוחדת כאן כלפי ג'ניפר קונלי ואני אישית בכלל לא מעריך את קמרון דיאז. בסך הכל ניסיתי להתבדח. אם אתם לוקחים אותי ברצינות אז לא זו הכוונה.
זה בגלל שעד עכשיו,
היו לך הודעות סופר רציניות באתר.
מה, באופן אישי בכלל לא ידעתי שיש לך חוש הומור.
הומור זה עניין רציני
לא מסכים
באושן 12 אומרים את ה-F-WORD מס' פעמים (ברצף, אגב) והוא דורג PG-13. (אהה כן, לפי IMDB הסרט לא דורג R…)
הטריוויה על ה-PG-13 וה-Fuck היא נכונה,
רק לא לגמרי פסקנית כמו שהיא מוצגת – במקרים מיוחדים סרטים עשויים לעבור עם PG-13 למרות שהמילה מוזכרת בהם אפילו פעמיים. זה נכון שיש הרבה סרטי PG-13 שבהם המילה מושמעת פעם אחת בדיוק, ולרשימת המשחקים לסרטים משעממים אפשר להוסיף את "חפש את ה-Fuck". חידה למתחילים: איפה מופיעה המילה ב'הצלצול 2'? (שידור חוזר, נא לא לטלפן).
חייבת לא להסכים לחייב לא להסכים
לא נראה לי שיש מצב שthe rock יחליף את השם שלו, זה היה השם שלו בתור מתאגרף.
"The Rock מגלם את שומר הראש הבריון של וינס וון, כשגם הוא, כמו כל מי שעובד בהוליווד, מתברר כשחקן שמחכה להזדמנות לפרוץ"
על איזו הזדמנות בדיוק מדובר?
על "מלך העקרבים" שמעת?
ו"המרדף" (נראה שזה השם אני עצלנית כדי לבדוק..)
הוא כבר פרץ, והוא שחקן מוכר (לא טוב, אבל מוכר)
הוא מדבר על הסרט, לא על השחקן במציאות.
במציאות, The Rock השתתף כבר בכמה וכמה סרטים. בסרט, הוא מגלם דמות של שומר ראש, ושומר הראש הזה רוצה להיות שחקן ומחכה להזדמנות שלו לפרוץ.
הוא מדבר על הסרט, לא על השחקן במציאות.
הוא שומר על הכינוי הזה ,כי בכינוי הזה הוא קנה לעצמו הכרה בינ"ל בקרב מעריצי ההאבקות ברחבי העולם, אחרי הכל מי שמע על דווין ג'ונסון?
ומי שמע על האריסון פורד?
כולם שמעו על האן סולו ועל אינדיאנה ג'ונס. ובכל זאת פורד הכיר כבר בתחילת הקריירה שלו בעובדה שיש לו שם. The Rock הוא שם של דמות ששיחק השחקן דוויין ג'ונסון. נראה לי טפשי לגמרי שהוא מתעקש להיצמד לשם הזה.
יש כאן הבדל עצום
כי האריסון פורד התחיל בתור שחקן ואילו דווין ג'ונסון בנה לעצמו שם בקנה מידה עולמי בעולם ההאבקות המיקצועית, דה רוק הוא הכינוי שאיתו הוא התאבק, אבל כל חובבי הרסלינג יודעים ששמו האמיתי הוא דווין ג'ונסון ושהוא דור שלישי למתאבקים בעלי שם משפחה זהה.
זה כמו שבזמנו הולק הוגאן שיחק בסרטים תחת השם שאיתו התאבק ולא תחת שמו האמיתי -טרי משהו.
אני מתבסס על כך שדה-רוק הוא המתאבק הפופולרי ביותר מאז ומעולם וכבר בימיו בWWF-WWE הוא התבלט מעל כולם בזכות כישוריו הקומיים ודרכו לשלהב את הצופים,כישורים שהפכו אותו בהמשך דרכו לכוכב קולנוע, ולדעתי , הוא עדיין בתחילת הדרך, טיעון נוסף שארצה להעלות הוא שהרוק עדיין עובד עבור הWWE ומופיע שם לעתים רחוקות מאוד ושאת הסרט "בראש מורם" הפיק (בין היתר) וינס מקמאן- הבעלים של הWWE, אני מציין זאת משום שיכול להיות שהוא עדיין מייצג את החברה ולכן הוא שומר על השם.
בעיתוי נהדר,
התפרסמה השבוע ידיעה על כך שדוויין ג'ונסון ישתתף בסרט החדש של ריצ'רד קלי, 'Southland Tales'. חוץ מזה שכל דבר שקשור לריצ'רד קלי הוא מסקרן, הניסוח של הידיעה היה כמו שאמרתי: דובר על השחקן דוויין ג'ונסון, הידוע בכינויו The Rock. אולי זה מבשר על כך שג'ונסון החליט להתחיל לקרוא לעצמו בשם של עצמו, ולא בשם של הדמות שלו.
צריך לשים אזהרות לחולי לב ונשים בהריון לפני משפטים כמו...
…"ברני מאק סוג ג"'.
רק הנסיון לדמיין את זה גורם לי להישטף בזיעה קרה.
האזרח די, fancy seeing you here
ברכות על הביקורת… אתה מצטרף בקביעות לצוות עין הדג?
במיוחד על הסצינה המדגימה בסוף.
(בזמן ששתיתי לאטה בינוני כפול בלי קצף לקחת, והצלחתי חניה במקביל בפעם הראשונה. אה… ופונזי מגניב)
מזל''ט לאזרח על ביקורת ראשונה
אחלה ביקורת, דורון
ממש עצוב שבשנים האחרונות ג'ונטרה לא עשה אף סרט אחד טוב (למעט בייסיק שאהבתי). הוא שחקן טוב אבל הוא צריך לבחור סרטים טובים יותר.
ומזל"ט על ביקורת ראשונה. למרות שזה המקוםה אחרון שבו חשבתי שאני אראה אותך. :\
ויגיימס, פישאיי…לאן שלא מסתכלים, אתה נמצא שם.
מעניין מי ערך את הכתבה...
כי אם Long John עשתה זאת, יוצא שהעורכת בפועל של גיימר ערכה את הכתבה של העורך לשעבר של ויגיימס! איזה עולם.
משעמם לך שם בארה''ב, הא דורון?
שכוייח על הביקורת הראשונה.
עכשיו רק נשאר לראות מי עוד מוויגיימז יקפוץ להגיד שלום.
תודה לכולם
שלום לכולם ותודה לכל המאחלים. לא משעמם לי, כמו שאני באמת מתגעגע לכתוב קצת, וכתיבה על קולנוע הוא משהו שכבר הרבה זמן רציתי לעשות. ואם כבר כתיבה על קולנוע, אז עדיף שזה יהיה על הבמה המכובדת ביותר שאפשר למצוא באינטרנט הישראלי לביקורות סרטים…
אני מקווה להיות כאן עוד הרבה.
מזל טוב על הכתבה הראשונה
אהבתי את איך שכתבת את הביקורת….
)
ורק שתדע שאנחנו לא מאמינים שאתה בארה"ב, יושב לך ובמקום לצאת ולעשות משהו מעניין אתה כותב ביקורת על סרט- ונראה אותך מוצא תירוץ שישכנע אותי שאתה בנדם שפויי (וזה צריך להיות תירוץ שאני לא מכירה!!
הוא בארה''ב, לא בדיסנילנד.
סחטיין על הג'וב דורון. הנה עוד הזדמנות לקרוא כתבות שלך. בעוד נושא שאני אוהב. :)
גועל נפש
האתר נהיה ממש ממש מכוער.
תנו לתכלת לחיות!!
מזכיר קצת את סיוט ברחוב אלם.
גועל נפש?
אם תחפשי במילון את הערך "עין הדן" ותלחצי על הלינק "על כנו" התכלת יחיה.
חבל
עוד מהפרסומות סברתי שהסרט מעפן…
חבל, כי ב-Get Shorty יש את אחד המשפטים השנונים של כל הזמנים:
מצוטט מהזכרון יכול להיות שאני טועה.
מזל''ט על הביקורת המוצלחת!
וואו. איפה הספר ואיפה הסרט.
מזמן קראתי את "תפוס את שורטי" וראיתי את הסרט והיה מצוין, חוץ מזה שהסרט היה עיבוד הגון לספר.
את הסרט "בי קול" ראיתי לא מזמן ורק עכשיו סיימתי את הספר ואני ממש המום מאיך רוח המקור הולכת לאיבוד. מה לפ. גארי גריי היה כל כך קשה ללמוד מבארי סוננפלד ולתרגם טוב את ספר ההמשך?
הספר אבל היה טוב, אפילו יותר טוב מהספר הקודם. הדמויות של אליוט וראג'י ענקיות (בספר, בסרט הרסו אותן במיוחד את של ראג'י).
טוב, עכשיו אני אתחיל לקרוא את "הצופן הפלמי" של ארטורו פרז רוורטה.
שיהיה לך גוטנבנג וורבן ורנגן