עוד סבב של פרסים מקדימים לקראת האוסקר, כולל זכיות לא לגמרי צפויות, והמצב לקראת האוסקר עדיין מעורפל.
גילדת התסריטאים חילקה את הפרסים שלה, המחולקים – בדיוק כמו האוסקר – לקטגורית התסריט המקורי והתסריט המעובד הטובים ביותר. בקטגורית התסריט המקורי, ההימורים נטו לכיוון "חלום אמריקאי", אבל את הפרס לקח ספייק ג'ונז על "היא". הו כן. המשיכו כך.
קטגורית התסריט המעובד הסתיימה עם טוויסט. "12 שנים של עבדות" – המועמד המוביל לאוסקר, כנראה – לא מועמד כאן, בגלל עניינים בירוקרטיים. אז, מכיוון שהוא לא שם, הזוכה הצפוי היה אמרו להיות "לפני חצות" או אולי "הזאב מוול סטריט". אבל לא: "קפטן פיליפס". וואלה? בטבלאות הניחושים לקראת האוסקר הסרט הזה דורג במקום האחרון בקטגוריה הזאת.
אחד המתחרים האחרים בקטגורית התסריט המקורי היה וודי אלן על "יסמין הכחולה", אבל אתמול היה יכול להיות עיתוי מאוד לא נעים לחלק לו פרסים – בדיוק כשבתו המאומצת האשימה אותו – באיחור של כעשרים שנה – בהטרדה מינית שהתרחשה כשהיא היתה בת 7. הסיפור הזה הוא, כמובן, בן 21 שנים, מורכב הרבה יותר מכפי שהוא נראה, והאמינות של ההאשמות האלה מוטלת בספק (לקריאה נוספת, אם יש לכם סבלנות לטקסט ארוך). אבל בכל פעם שמישהו שוקל להעניק פרס לוודי אלן, הסיפורים האלה שוב עולים.
ב"אנני", פרס האנימציה, אין הפתעות: "לשבור את הקרח" קיבל את פרס הסרט הטוב ביותר (והאמת, בשלב הזה כל תוצאה אחרת היתה מדהימה). בנוסף, "!Get a Horse" – הסרטון התלת-מימדי החמוד של דיסני שמוקרן בצמוד ל"לשבור את הקרח" – קיבל את פרס הסרט הקצר הטוב ביותר. הקרנות "לשבור את הקרח" (כמו זאת שביום חמישי הקרוב בחולון. באנגלית) הן עיסקת חבילה של כמה זוכי אנני, ובהחלט יש מצב שגם אוסקר.
ואיגוד הצלמים נתן את הפרס השנתי שלו ל"כח משיכה", למרבה חוסר ההפתעה. עמנואל לובצקי זוכה בפרס הזה כל הזמן – הוא זכה בו כבר על "הילדים של מחר" ועל "עץ החיים", וכל כך בצדק. העובדה שהוא לא קיבל את האוסקר על הסרטים האלה היא פאדיחה. לפחות השנה הטעות הזאת לא תקרה שוב.
הקורבן צריכה באמת להתנצל
איך היא מעיזה לאחר עם התלונה שלה. ילדות קטנות שמנוצלות מינית ממש חצופות שלא ניגשות למשטרה in a timely fashion.
הקורבן לא חייבת לנו שום דבר,
ואנחנו, מצד שני, לא חייבים להאמין מיד ולקבל כעובדה כל דבר שאנחנו קוראים.
ושוב, מומלץ לקרוא במלואם את הטקסטים שעוסקים בעניין, ולא רק את הכותרות, לפני שמגבשים דעה כלשהי בנושא.
תוכל לפרט?
תוכל לפרט את הספקות לגבי הסיפור שלה?
המאמר שהוא קישר אליו מפרט אבל בגדול
התיק נפתח, נחקר ונסגר ללא האשמה של אלן. החוקרים ששמעו את עדותה (בגיל 7. לא כיום) מצאו סתירות בעדות וחלק מהם אף אמרו שהעדות שלה מרגישה כאילו היא עברה כמה חזרות. מצד שני, הצד של פארו טוען שרוב מי שעבד על התיק הזה בזמן שהוא קבע שאין בסיס היה מקושר לוודי אלן בדרך כזאת או אחרת. בנוסף לעדויות ישנה קלטת שמראה עדות שלה – אך עם קפיצות ועריכות, מה שפותח את הדלת להשארות כאלה ואחרות לגבי אמינותה.
בגדול, המדינה ניקתה את וודי מהאשמות אבל השאירה אותו עם ענן של חשד כי היא לא פטרה את העדות של הילדה כשקרית אלא רק כלא מספקת לבית משפט. מה שמשאיר אותנו עם אולי אחד גדול.
ועדיין,
בדיוק בגלל שלא ברור איזה צד אומר אמת, ניתן היה להתאמץ קצת יותר לכתוב טקסט אובייקטיבי.
אם אכן הייתה הטרדה מינית, גם אין משמעות לעובדה שהסיפור הוא "בן 21 שנים", וגם זה מאוד הגיוני להעלות את ה"סיפורים האלו" פעם נוספת בכל פעם שרוצים להעניק לוודי אלן פרסים שונים. מעבר לזה, נראה לי קצת מוגזם להגיד שבתו האשימה אותו עכשיו בעניין ההטרדה המינית "באיחור של עשרים שנה", אם ההאשמות הללו עולות כל הזמן.
מעניין
יאי על "היא"! וגם אין לי בעיה עם "קפטן פיליפס".
(עוד זכייה מוצדקת – "The Last of Us" על תסריט של משחק וידאו. משחק אדיר עם עלילה ודמויות נהדרות).
יאי על "פרוזן"! אגב, אולי שיהפכו את "אנני" שיוצא השנה לסרט אנימציה? יהיה משעשע לקרוא ש"אנני" זכה ב"אנני".
כן, כנראה שלובצקי לוקח את האוסקר הפעם. אם לא, עדיף לו כבר לעשות הסבת מקצוע![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
.
איזה קטע, בדיוק רציתי לכתוב משהו על המשחק הזה
אני לא מבין כלום במשחקי וידאו, מעולם לא הייתה לי קונסולת משחקים ולמעט משחק פיפ"א חד פעמי בבית של חבר לא שיחקתי במשחקי מחשב מאז שהיה צריך להשתמש בדוס.
אבל לפני שבועיים העברתי סופ"ש בבית של מישהי שיש לה פלייסטיישן 3 ושיחקתי במשחק הזה שנקרא the last of us.
ומה אני אגיד לכם, למשחק הזה היו תסריט, עלילה ופיתוח דמויות הרבה יותר טובים מכל סרט שראיתי מזה זמן רב.
דומה שלא סתם קשה למצוא היום בקולנוע תסריטים מקוריים ומושקעים, כנראה שהרבה מהתסריטאים הטובים פשוט עברו למדיום אחר.,
לא הרבה.
שמעתי הרבה מאוד שבחים על The Last of Us, אבל הוא עדיין נדיר בתחום. לרוב המשחקים עדיין יש תסריטים מטומטמים.
Beyond two souls?
Heavy rain?
הם שמות של משחקי מחשב. מה בקשר לזה?
(ל"ת)
שמות שלמשחקי מחשב עם עלילה טובה.
(ל"ת)
וזה סותר את מה שאמרתי?
תומך במה שאמרתי? צריך איזה משפט שלם כדי שזה יהיה דיון.
אני משחק במשחקים באופן קבוע, וצופה בסרטים באופן קבוע
ובהשוואה בין משחקי מיינסטרים גדולים וסרטי מיינסטרים גדולים, המשחקים מנצחים בנוק-אאוט מכל בחינה. יש יותר מקוריות (אפילו שגם הם אוהבים למרוח פרנצ'ייזים, אני לא אומר שלא), כתיבה ועלילות טובות יותר במשחקים בימינו מברוב הסרטים ההוליוודים הגדולים.
אני אאמין לך
למרות שאותה בחורה אמרה לי שאני חייב לשחק משחק שנקרא ביושק או משהו כזה ואחריו אני לא אוכל להתאפק אלא לקנות קונסולה בעצמי.
יש גם את הסדרה The Walking Dead
שטובה בהרבה מסדרת הטלוויזיה, וגם מדובר באחד המשחקים הטובים שנוצרו אי פעם, זה כמו לשחק בסדרה איכותית כמו ברייקינג באד.
מבחינת הכתיבה התסריטים של פרקי המשחק אכן מצוינים ולא היו מביישים אף סדרת טלוויזיה או סרט*
אבל דווקא מבחינת היותם משחקים, ככל שמתקדמים בהם, הם נהיים די מוגבלים – אתה לא באמת יכול לעשות בהם שום דבר שהמשחק לא מושך אותך באף (ובאלימות יתרה) לכיוון שלו.
* אם כי המשחקים האלה סובלים מאותו חור בהיגיון שמאפיין גם את הקומיקס שהם מבוססים עליו – חוסר היכולת להסביר למה הדמויות פשוט לא מכוונות לעצמן אקדח לראש ולוחצות ההדק. בשלב מסוים הן אמורות להבין שזה א) יביא אותן לאותו מקום שאליו הן יגיעו ממילא ו-ב) יעשה את זה עם הרבה פחות ייסורים בדרך.
טוב תראה,
מבחינת הבחירות שיש לך, יכול להיות שאתה צודק, אבל אני כן הרגשתי שהבחירות שלי בעונה הראשונה השפיעו על אירועים בצורה שונה משבחירות אחרות שלי היו עושות. אולי אני טועה אבל אני לא מתכוון לחזור ולבדוק. הייחוד של המשחק הזה הוא החוויה מלראות את הסיפור שנוצר מהבחירות שיצרת, או לפחות שאתה חושב שיצרת. יש פה אשליה שאתה זה שמחליט ואם אתה חוזר עוד פעם על המשחק יכול להיות שתראה שהמשחק באמת תמרן אותך ללכת בכיוון הזה מלכתחילה או ששום בחירה אחרת לא באמת היתה מובילה למקום שונה אבל האשליה היא מה שחשוב פה ולכן הפרקים האלה הם משהו שעדיף לחוות רק פעם אחת.
ובנוגע לחור שדיברת עליו, תלוי למה אתה מתכוון בזה. אם אתה מתכוון שהקומיקס והסדרה הם פחות או יותר חסרי כיוון או מטרה והדמויות בהם פשוט נעות ממקום למקום ומתות וחוזר חלילה בלי שמשהו באמת מתקדם או נפתר להן? אז כן, זה נכון. אבל מבחינת הסיטואציה עצמה, למה הם לא פשוט הורגים את עצמם… טוב, למה אנשים חולי סרטן לא הורגים את עצמם? בגלל הרצון לחיות. דווקא TWD מדברת הרבה על העניין הזה, של האינסטינקט ההישרדותי, זה חלק מה-themes של הסדרה.
במשחק עצמו לדעתי הם לפחות עושים את זה טוב יותר, וכן נראה שיש להם סוג של כיוון כללי. העונה הראשונה עומדת בפני עצמה עם סוף סגור והיוצרים אמרו שגם העונה השנייה תהיה כזו, אז אם אתה מחפש משהו עם פואנטה אתה פשוט יכול לשחק בעונה הראשונה ולא להמשיך, כי כרגע לא ברור לאן תתקדם העונה השנייה. אבל לדעתי נראה שכן יש פואנטה ונקודה שהם מכינים להגיע אליה. זה לפחות מה שהם אומרים, נחכה ונראה.
ובכל מקרה, שוב, מי שרוצה לראות את אחת הסדרות הטובות ביותר שרצות עכשיו על המסך שישחק ב-The Walking Dead ולא יראה את הסדרה של AMC. גם אם אתם לא גיימרים המשחקיות כל כך פשוטה שהיא לא תקשה עליכם יותר מדי ותהרוס את החוויה שלכם מהכתיבה המשובחת והדמויות המצוינות.
הקטע עם המשחק הזה,
ואני אומר את זה בתור מישהו ששיחק שלוש פעמים בעונה הראשונה, זה שאתה אמנם לא משפיע על העלילה עצמה אבל אתה כן משפיע בצורה ניכרת על היחס שאתה מקבל מדמויות אחרות. וזה הבדל עצום לשחק קטע מסוים כשדמות מסוימת נחמדה אליך ועוזרת לך ועניין אחר לגמרי לשחק בקטע הזה לבד כי הדמות מקודם התבאסה עליך ולא הצטרפה למשימה איתך.
ולי בתור שחקן אשכרה היה אכפת מדברים בסגנון הזה. זאת פשוט כתיבה טובה.
ביושוק הראשון, שיצא לקונסולות וגם למחשב,
הוא חתיכת יצירת מופת בעיניי: גם תסריט משובח עם טוויסטים והפתעות, גם אווירה נהדרת וגם פיתוח של "מערכת אקולוגית" במיקום מנוון, מוזר ומקורי למדי. הוא משחק יריות מגוף ראשון, ומשחקים מסוג זה אני מעדיף בהרבה לשחק במחשב, אבל בליקשר – פשוט עשה לעצמך טובה ושחק בו פעם.
וגם בשני ההמשכים שלו, שגם הם יצירות מופת בפני עצמם
וזה עוד הבדל בין הוליווד של היום לעולם משחקי המחשב, הטראק רקורד של המשכים טובים למשחקי מחשב גבוה בהרבה מזה של סרטי המשך טובים.
אני מסכים עם המשפט האחרון שלך,
אבל בכוונה לא המלצתי על שני ההמשכים שלו, כי שניהם לדעתי לא מגיעים לרמתו. כן כן, גם אינפיניט. החוויה הויזואלית מדהימה, אבל למרות שעל פניו זה אמור להיות משחק הרבה יותר פתוח, הוא הרגיש לי הרבה יותר סגור, הרבה יותר rail shooter מהראשון. והעלילה שלו היתה קצת סבוכה מדי בשבילי, בעיקר בגלל הדרך שבה העבירו אותה.
אינפיניט הוא אחד ממשחקי המחשב היחידים ששיחקתי בהם בשנים האחרונות
צריך להשקיע הרבה מאוד במעקב אחרי עלילה (ולקרוא לא מעט על היסטוריה אמריקאית) כדי להבין את כל הפרטים. אבל נקודת המוצא שלו והחזון הויזואלי מעולים, והסיום הוא פשוט מופלא. כמשחק יריות הוא היה אחלה, אבל גם כשמורידים את כל האקשן יש פה סיפור קוהרנטי ונהדר שיכול להפוך לסרט מעולה.
הרבה מחזיקים מLast Of Us בתור נקודת המפנה
נכון שהיו משחקים עם עלילות טובות לפניו (Bioshock, Fallout ו-Portal קופצים לראש, בין השאר), האבל Last Of Us מביא את נושא העלילה לגבהים חדשים, בצורה כזו שיש במשחק הזה יותר נרטיב ממשחקיות. ההזדהות העמוקה עד כאב עם הדמויות הראשיות, והמלנכוליות לאורך כל המשחק היא הסיבה שהסיפור במשחק עבד כל כך טוב, והיא הסיבה למה אומרים שאחרי Last Of Us אפשר לצפות לעוד הרבה משחקים שישימו דגש קודם על העלילה ואח"כ על האקשן.
אם כבר המלצות משחקים, Broken Age, משחק ההרפתקאות הדו-מימדי שמומן בקיק-סטרטאר
ושסיפור ההצלחה שלו הוא מה שמשך כל כך הרבה תשומת לב לאתר הזה (כולל את רוב תומאס וקריסטין בל, וזה נגמר בסיפור הצלחה אפילו יותר גדול עם הסרט של "ורוניקה מארס").
משחק שמרגיש כמו סרט מעולה של פיקסאר או דיסני, עם דמויות צבעוניות ומקסימות שקשה לא להתאהב בכולן, אנימציה יפהפייה, דיבוב מהרמה הראשונה עם כמה כוכבים גדולים כמו ג'ק בלאק ואלייז'ה ווד, דיאלוגים קורעים מצחוק ועלילה מעניינת ואפילו מאוד אפלה ומטרידה ומורכבת כשהדברים לאט לאט מתבהרים, למרות שקשה להרגיש בכמה שהיא אפלה כי הדמויות כל כך מטורפות וחביבות והעולם כל כך צבעוני ומשגע. באמת, מומלץ לכולם (בעיקר לאוהבי פיקסאר, דיסני, ג'וס ווידון ופורטל 2, שאותם המשחק הזה הכי מזכיר).
נראה לי שאני היחיד שמתאכזב שג'ון ריפה לא זכה על הסטוריבורדים שהוא הכין ללשבור את הקרח...
(ל"ת)
שני התסריטים החביבים עלי זכו
ראיתי שמונה מתשעת המועמדים לסרט הטוב ביותר ו"קפטן פיליפס" ו"היא" הם האהובים עלי, הרבה בזכות התסריטים שבונים דמויות וסיטואציות בלי להתאמץ יתר על המידה ובלי להיכנס לנוסחאתיות צפויה.
מתבקש להמר על עמנואל לובצקי, אבל אצל האקדמיה, הקטגוריה הזו אף פעם לא בטוחה. השנה מועמדים שלושה מהצלמים שהאקדמיה אוהבת לשכוח כשמגיע הרגע לבחור זוכה. רוג'ר דיקינס מועמד בפעם ה-11 ללא זכיה. לובצקי מועמד השנה בפעם השישית, ברונו דלבונל בפעם הרביעית וגם הם טרם זכו.
שמונה?
אבל יצאו רק שבעה,לא?מה השמיני?
השמיני נוסע.
(ל"ת)
ראיתי את כולם חוץ ממועדון הלקוחות של דאלאס
אותו אני מתכנן להשלים היום. את הסרטים שעוד לא יצאו בארץ (נברסקה ופילומינה) ראיתי בהקרנות מיוחדות למנויי לב.
דווקא קפטן פיליפס?
נו באמת. לא תסריט מרשים בשום צורה לדעתי. לפחות באוסקר הוא לא יזכה. ומצד שני, גם באוסקר אני אעדיף לראות זכייה של הזאב מוול סטריט בקטגוריה הזאת, כי כ"כ מגיע לטרנס ווינטר על איך שהוא בנה את התסריט הזה, והוא אחת מהסיבות שגורמות לסרט הזה לעבוד כמו שצריך (הסיבה האחרת היא תלמה סקונמייקר שבמידה והייתה מועמדת הייתה הסיכוי האמיתי היחיד של הזאב לצאת עם פרס – אבל לא, היא לא מועמדת על העריכה. *ה*ביזיון של 2013 מבחינתי).
שוב הכתבה הסתננה בטעות לקטגוריית הוידאו?
(ל"ת)
בחודשים הקרובים ישודר במסגרת פסטיבל הקולנוע של יס3 הסרט Prince Avalanche. למי שלא מכיר, זוהי דרמה\קומדיה אינדית מהבמאי של "פיינאפל אקספרס" עם פול ראד ואמיל הירש. הנה הטריילר.
עכשיו נשאלת השאלה איך מה יהיה שם הסרט בעברית. כשהוא הוקרן בפסטיבל ירושלים, הם הלכו על התרגום הפונטי "פרינס אוואלנש". בעיני זו בחירה בעייתית. למי שלא מכיר את הסרט מראש, המילה 'אוואלנש' נראית כמו ג'יבריש שלא ברור איך אומרים אותו. מצד שני ממש לא בא לתת לסרט הזה שם גנרי וסתמי, והתרגום המילולי נשמע סתם אידיוטי.
זה מה שאמר הבמאי דיוויד גורדון גרין על משמעות השם:
Tribeca: And I’m curious to know why you chose the title Prince Avalanche for your film. What was the impetus behind it?
DGG: I had that title in a dream. I didn’t even know what it was about. I actually have a few titles I still have to make movies out of. Prince Avalanche doesn’t have anything to do with the movie obviously, but it sounds good.
Tribeca: It’s definitely an attention grabbing title.
DGG: It’s got a nice architecture to it.
בקיצור – הצעות לשמות נוספים יתקבלו בברכה. כך גם כל מחשבה ודיעה על השמות על הפרק.
תודה.
אפשר פשוט ללכת על הפרשנות המילולית
נסיך המפולת.
זאת בעיה עם שמות שבחרו בהם רק כי הם נשמעים טוב.
אפשר לעשות דווקא ולבחור שם אחר בלי שום קשר, שרק "נשמע טוב" בעברית.
"נפולאון משך לי באוזן"?
אז מה עדיף - האופירים, שנתנו כל מועמדות אפשרית ל"הזאב הרע" חוץ מלסרט הטוב ביותר,
או ה-BAFTA, שנתנו את כל הפרסים שלהם כמעט לכל סרט שהוא לא "12 שנים של עבדות", ואז נתנו לו את פרס הסרט הטוב ביותר?
שיט. חודש אני מחכה לפרס הזה כדי שהוא יפזר את מסך הערפל מעל קטגוריית הסרט הטוב ביותר באוסקר, והוא רק מערפל יותר את התמונה. אז ככה: ל"12 שנות עבדות" יש את פרס המבקרים, את גלובוס הזהב, את פרס גילדת המפיקים ואת הבפט"א. ל"כח משיכה" יש את פרס המפיקים ואת הבמאים גם. "כח משיכה" לקח שישה פרסי בפט"א, כולל הבמאי הטוב ביותר – רק לא את פרס הסרט. בינתיים, המירוץ נהיה יותר ויותר צמוד בין "כח משיכה" ל"12 שנות עבדות", כשהעבדים החזירו לעצמם את מעמד המובילים.
מה שכן – ג'ניפר לורנס לוקחת את פרס שחקנית המשנה הטובה ביותר בבפט"א, ובכך ממקמת את עצמה באותה פוזיציה של לופיטה נ'יונגו השנה. ללורנס יש באמתחתה בפט"א וגלובוס, ולנ'יונגו יש SAG ופרס בחירת המבקרים. Nobody knows nothing.