אם שם הסרט "אסטריקס באחוזת האלים" גורם לכם להתרגש, לחייך בנוסטלגיה, להגיד "הם מטורפים, הרומאים האלה" ולהזמין מיד כרטיסים לקולנוע – שאו ברכה ובילוי נעים. אתם הולכים ליהנות. אם השם הזה לא אומר לכם שום דבר – אז צריך לברר כמה דברים. כמו למשל, איך זה שאתם לא מכירים את אסטריקס.
אסטריקס הוא גאלי, בן לעם קדום שישב בעבר בצרפת. מתישהו בסביבות שנת כלום לספירה, האימפריה הרומית שולטת באירופה – מלבד כפר אחד לחוף הים הצרפתי, שעומד בפני ניסיונות ההשתלטות של יוליוס קיסר בזכות שיקוי הקסם שרוקח כהן הכפר, שיקוי שנותן לשותים אותו כח עצום ומאפשר להם להטיס באגרוף אחד כל חייל רומאי לגובה רב, והם עושים רעש מצחיק כשהם נוחתים. את כל זה הסרט מניח שאתם כבר יודעים.
בצרפת, אסטריקס ואובליקס ידועים לא פחות ממיקי מאוס ובובספוג. אסטריקס הוא גיבור סדרת ספרי הקומיקס הפופולרית ביותר בתולדות צרפת (ובצדק), שרצה כבר יותר מ-50 שנה; הקומיקסים המבריקים שלו כוללים מכות ובדיחות שמצחיקות ילדים לצד רפרנסים היסטוריים וספרותיים שיכולים לגרום צמרמורות עונג לפרופסורים להיסטוריה. בעקבות ספרי הקומיקס יצאו לאורך השנים גם סרטים. לא מעט מהם, למעשה. הרבה סרטי אנימציה, וגם כמה סרטי לייב-אקשן, שבהם ז'ראר דפרדייה נראה כאילו הגיע לאייקון עם קוספליי עלוב למדי של אובליקס וקצת נבוך בגלל זה. לאסטריקס יש אפילו פארק שעשועים צרפתי על שמו, כי אם דיסני יכולים, אז למה שלגאלים לא יהיה. בארץ אסטריקס ידוע הרבה פחות; אף אחד מהסרטים בכיכובו לא הוקרן כאן עד היום, ובכל זאת הרבה ילדים גדלו על תרגומי הקומיקס שטפטפו משנות השמונים והלאה. אני לא צרפתי, ובכל זאת קראתי את "אסטריקס באחוזת האלים" מספר דו-ספרתי של פעמים, ואני זוכר עד היום את המילים של השיר שמתחיל ב-"אוהב אני את היערות, דירלה-דה-דה".
"אסטריקס באחוזת האלים" הוא סרט אסטריקס במדיום חדש: אנימצית תלת-מימד ממוחשבת. וזה, במבט ראשון, מרתיע. המעבר לתלת-מימד, בואו נאמר בזהירות, לא תמיד עושה טוב לדמויות מצוירות ישנות ואהובות, ובהקשר הזה מספיק לומר את המילה "דרדסים" ולקבל צמרמורת קרה. גם הצרפתיות של כל העסק מדאיגה. לא שאני רוצה להעליב את אמנות האנימציה הצרפתית, אבל העובדה העצובה היא שמלבד סרטי האולפנים הגדולים והמוכרים, סרטי אנימציה מתוצרת אירופאית (או אסיאתית או אינדונזית) שמגיעים להקרנות בארץ לקראת החופשות הם ברוב מוחלט של המקרים זולים ועלובים. המחשבה שאסטריקס הכל כך קלאסי יקבל טיפול שמזכיר את "ג'לי טרזן" מעוררת חלחלה.
אז הגעתי לסרט זהיר וסקפטי, ואני יכול להגיד לכם: אפשר להפסיק לדאוג. "אסטריקס" החדש הוא אסטריקס כמו שצריך. ההפקה היא צרפתית אבל הרמה היא הוליוודית; הסרט מונפש היטב והוא מאוד משעשע, אבל מה שהכי חשוב – עושה כבוד לאסטריקס מכל בחינה אפשרית. מהעיצוב ועד הדיבוב, ניכר שעל הסרט הזה עבדו אנשים שמכירים היטב את ספרי הקומיקס, שמו להם למטרה להביא לקולנוע משהו שדומה ככל האפשר לחוויה של הקריאה בספרים המקוריים – והצליחו.
את המכשול הראשון – המעבר לתלת מימד – הסרט עובר בהצטיינות. אסטריקס, אובליקס, יוליוס קיסר ויתר הגאלים, הרומאים והעבדים הם עכשיו אמנם בעלי נפח, ובכל זאת הם נראים בדיוק כמו עצמם. יותר מזה – הם גם נעים כמו עצמם. קצת קשה להגדיר איך זה בכלל יכול להיות – הרי דמויות מצוירות על הנייר לא באמת זזות – ובכל זאת, התנועות וההתנהגויות של הדמויות הממוחשבות נראו לי מוכרות. המכות והשלכת הדגים ההדדית בהחלט שם, אבל גם ההומור הטיפה יותר מתוחכם: נגיעות של סאטירה על קפיטליזם ומשמעת צבאית, ומשחקי מילים שברור שאי אפשר לתרגם, אבל התרגום העברי עושה כמיטב יכולתו בכל זאת (הבדיחה בנוגע לחייל הרומאי שומיסוס עובדת נהדר). בקיצור, זה עובד. נכון שזה לא בדיוק "הקול בראש" – הסיפור מבולגן, העלילה לא לגמרי מהודקת וקצת הולכת לאיבוד בין המכות והבדיחות לקראת סוף הסרט – אבל הסרט מצחיק, הוא כיפי, והוא נותן הרגשה של אסטריקס "אמיתי", יותר מכל עיבוד קולנועי אחר שיצא לי לראות.
הבעיה היחידה עם "אסטריקס באחוזת האלים" היא שהסרט מניח שאתם כבר מכירים את אסטריקס. הסרט הזה לא נוצר במטרה לכבוש את העולם (הוא בוודאי שלא נועד לקהל אמריקאי: דמות אחת של עבד שחור מבטיחה, נדמה לי, שהסרט הזה לא יוקרן שם לעולם, אם המפיצים לא רוצים שיבעירו להם את המשרד). הוא מכוון לקהל צרפתי, שלו, כאמור, אין שום צורך להציג את אסטריקס, אובליקס ומבריקס וחמשירקס ולוחמאיקס וכל האיקסים האחרים. ילדים צרפתיים נולדים עם הידע הזה, ולכן הסרט לא טורח להציג את הדמויות או להסביר את המצב. אותם שני עמודים שפתחו כל ספר קומיקס ומסבירים שבזמן הכיבוש הרומאי יש רק כפר אחד שניצב מולו, ושאשפיקס רוקח שיקוי קסם שמעניק כח עצום, ושאובליקס נפל לתוך קלחת כשהיה קטן וכו' וכו' – שני העמודים האלה לא כלולים בסרט. לא שזה חומר כל כך מסובך; זה לא "משחקי הכס" פה, לא צריך לקרוא 3,000 עמודים כדי להבין מי הטובים ומי הרעים. ובכל זאת, יש דברים שצריך להכיר את הדמויות כדי להעריך. זמר הכפר חמשירקס מככב באחת הסצינות המרכזיות בסרט, אבל מכיוון שהסרט לא מציג אותו ואת ההיסטוריה שלו – כלומר, את העובדה שהוא הזמר הגרוע בעולם ולעולם, בשום תנאי, אסור לתת לו לשיר – הקטע לא ממש עובד; זה כמו לשמוע פאנצ'ליין בלי ההתחלה של הבדיחה.
הדיבוב לעברית גם הוא מוצלח, ושהוא שומר על תרגומי השמות בדיוק כפי שהיו בתרגום העברי של הקומיקס. בחירה מעניינת היא לתת לכל הגאלים מבטא צרפתי בולט: מאוד יוצא דופן לראות סרט שבו דווקא הטובים הם אלה שמדברים במבטא זר, בעוד הרעים הם אלה שמדברים "רגיל".
בשביל חובבי אסטריקס – צרפתים או ישראלים – "אסטריקס באחוזת האלים" הוא מתנה. לאחרים – זה סרט אנימציה חביב ומשעשע, אם כי מבולגן. ילדים – שהסרט כביכול מיועד להם – יכולים בהחלט ליהנות מהסלפסטיק שהסרט מלא בו, אבל בו בזמן עלולים לא לגמרי להבין מי בעצם נגד מי פה. עדיף לתת להם לקרוא קומיקס או שניים לפני שהולכים לסרט, ומה רע? שילמדו קצת קלאסיקות, השמנדריקים.
פורסם במקור בוואלה
חשוד ביותר, מה שאתה אומר.
למה בספרים כן נכללו שני עמודי הפתיחה עם ההסברים על הכפר? אתה רוצה להגיד שמכולם דווקא גוסיני ואודרזו לא ידעו שילדים צרפתים נולדים עם הידע?
העמודים האלו היו גם במקור?
כי לדעתי הם נוספו רק בתרגומים.
למיטב זכרוני הם כללו איורים שנראו מקוריים בהחלט.
אם כי דומני שהייתה שם גם איזו הערה מושתלת לטובת הקורא הישראלי על תקופת חורבן בית שני או משהו…
יתכן בהחלט שהאיורים היו מקוריים
ויתכן שהם נוצרו במיוחד עבור התרגומים.
לפחות באנגלית וגרמנית הם נמצאים גם
אני מניח שגם במקור הצרפתי
אני קראתי רק קומיקס אחד שלהם בחיי מההתחלה עד הסוף (מה שלא אומר הרבה בהתחשב שאני רק בן 16) ואני יודע פחות או יותר כל דבר על הדמויות שם ככה שאני מאמר שאם המפיצים רוצים את הצלחה הכי טובה שיחלקו קומיקס הקראי של האסטריקס ,כי באמת שבקומיקס אחד מי מה שאני יודע אפשר להבין הכל על הדמויות (תקנו אותי אם אני טועה).
צודק לגמרי
(ל"ת)
התמונה בראש העמוד...
יותר מדי זמן לקח לי להבין מה בדיוק קורה שם.
"כי ביערות יש חזירים, דירלה דה דה"
…להתאפק זה לחלשים.
אפשר למצוא את זה איפשהו בלי דיבוב? בפלאנט המקומי (חיפה) אין אופציות אחרות למרבה הצער.
שנת חמישים לפני הספירה!
לא בסביבות ולא בערך, זה כתוב בהתחלה של כל ספר. שנה עמוסת אירועים אני חייבת לציין.
tאם זה מעניין מי שבוא היסטורית יוליוס קיסר היה מת כבר 80 שנה בשנת חמישים לספירה
הקומיקס מתרחש בשנת חמישים לפני הספירה :)
אז נשארו לו 6 וגם הוא היה הקיסר היחיד שהשם קיסר לא יצג בית מלוכה אלה רק שם משפחה אז זה לא נכון שהמציגים אותו כאילו הוא מלך רומא בקקומיקס
לא כל כך הבנתי את ההודעה שלך
אבל בכל מקרה – מציגים בקומיקס גם את הסנאט הרומאי (נגיד בסכסכן מרומא). הוא לא מלך – אלא שליט.
קצת מעליב להתיחס לאנימציה צרפתית
אוטומטית כ"ג'נקומציה". צרפת היא אחת מבירות האנימציה של העולם, עם בתי ספר כמו "גובלנס" ופסטיבלים כמו "אנסי", ששניהם נחשבים לטובים בעולם. התעשיה הצרפתית מניבה לא מעט אנימטורים מוכשרים בצורה בלתי נתפסת וכבר יצאו משם לא מעט סרטים שזכו להכרה בכל העולם והוכיחו שהתעשיה שם לא צריכה להתבייש בכלום מפני הוליווד, למשל "שלישיית בולוויל", "פרספוליס" או "ארנסט וסלסטיין".
המשפט החמישי בפיסקה הרביעית.
מבין "שלישית בלוויל", "פרספוליס" ו"ארנסט וסלסטיין", רק אחד הוקרן בארץ, וזה היה לפני יותר מעשור. (ואני לא סובל אותו, אבל זה כבר עניין של טעם אישי).
אאל"ט, גם "פרסופוליס" הוקרן בארץ.
(ל"ת)
נכון. גם שלישיית בלוויל וגם פרספוליס הוקרנו בארץ (השני בגירסת האנגלית).
מקבל את התיקון.
(ל"ת)
עוד לא איבדתי תקווה לגבי "ארנסט וסלסטיין"
אבל גם אם לא יוקרן, זה אחלה של סרט שקיבל הרבה הכרה ביקורתית ובצדק. בעצם השאלה היא אחרת: האם היה איזה סרט אנימציה צרפתי שהגיע לארץ והיה בפירוש ג'נקומציה? כי נדמה לי שעד כה צרפת לא הכתימה את עצמה בזה (אבל אני מודה שאני לא בודק בציציות של כל "הופ ארנב" כדי לודא מה מקורו).
95% מסרטי האנימציה *שאינם אמריקאיים*
שמגיעים לארץ הם ג'אנקנימציה.
וכמאמר הביטוי, 95% מעורכי הדין מוציאים שם רע לכל השאר.
רד פיש התייחס ל"צרפתיות" (או, באופן כללי, אי-אמריקאיות, או באופן יותר כללי – זה שהוא לא מגיע מאולפן הוליוודי גדול) של הסרט על רקע שאר הסימנים המקדימים שלו – זה שהוא תלת-ממדי, מיועד לילדים, מבוסס על סלפסטיק ויותר מכל – מוקרן בארץ. מצרפת יוצאים סרטי אנימציה משובחים, אבל הם שייכים לסצינה שונה מזו שאליה, כך נראה, משתייך "אחוזת האלים". הסרטים שציינת, בפרט, הם דו-ממדיים עם אסתטיקה של ציור ידני ושניים מהם לא מיועדים לילדים, מה שכבר אומר שהם לא נועדו לעשות רווח קל בסיכון נמוך. היוקרה של גובלנס לא משפרת את התדמית של ג'אנקאנימציה צרפתית פוטנציאלית יותר משהמסורת הגסטרונומית המפוארת של סין צפויה לבוא לידי ביטוי בחטיפים סיניים.
ועדיין
אני לא יכול לחשוב על אף סרט ג'נקומציה צרפתי (ספציפית) שהגיע לארץ. אתה כן?
נשבע שאני פרנקופיל משוגע. סתם נראה לי מוזר להכליל את כל התוצרת האירופאית באותה כותרת, גם אם הפצת סרטי אנימציה אירופאים זוועתיים היא אסטרטגיה נפוצה בארץ.
יש את זה, אבל זו לא הנקודה. הנקודה היא שרד פיש לא הכליל את כל האנימציה הצרפתית באשר היא, הוא התייחס לתת-קבוצה מסוימת של מדיום האנימציה שבו להגיע מאולפן שהוא לא דיסני, פיקסאר, דרימוורקס, אילומיניישן, בלו סקיי, פוקס המאה ה-20, בלר, וורנר ברוס או [השלם את החסר] זה דגל אדום. והאשמה בכך היא לא של צרפת אלא של המפיצים בארץ, שלרוב מתעלמים מהארנסטים והסלסטינים של העולם ומחפשים דווקא את הג'לי טרזנים, מסיבות ידועות.
מקבל
בתגובה האחרונה הכוונה הייתה "נשבע שאני *לא* פרנקופיל משוגע", כן? נכון שיש בעולם לא מעט אנימציה טובה שהמפיצים בארץ מתעלמים ממנה. ועדיין יש לי התחושה (אולי המוטעית) שצרפת פחות עוסקת ביצוא סרטי אנימציה זולים לעולם.
Freud much?
(ל"ת)
דווקא כן הוקרנו אסטריקסים בארץ
אני ראיתי שניים: 12 המשימות של אסטריקס, ואסטריקס נגד קיסר. היתה תקופה שהראשון הוקרן כל כמה שבועות בסינמטק ירושלים.
אני זוכר גם בוידיאו את אסטריקס ומגיד העתידות
"אחרי הסערה תזרח השמש"