לאלה מכם שאינם מכירים אותו: טד צ'יאנג הוא לסיפורי מד"ב קצרים מה שמייקל פלפס הוא לשחיה. פחות או יותר כל סיפור שהאיש כתב זכה בכל פרס אפשרי, וכשמדרגים את הסיפורים הטובים ביותר בכל הזמנים, הוא בדרך כלל ממלא חלק משמעותי מהרשימה. אבל מספר העיבודים הקולנועיים שנעשו לסיפוריו עד היום הוא אפס; הסיפורים האלה פשוט מורכבים מדי, מבוססים יותר מדי על רעיונות, ואם מותר להגיד, גם אינטליגנטיים מכדי להתאים לקולנוע, בדרך כלל.
אבל הנה בכל זאת מגיע עיבוד כזה. דניס וילנב ("אסירים", "סיקאריו") עיבד את "סיפורי חייך" – סיפור על סוג של פלישת חייזרים, אבל שונה בכל דרך אפשרית מ"היום השלישי" ושאר דודניו המפגרים. שם הסרט היה בהתחלה זהה, ולאחר מכן שונה ל-"Arrival", הקליט אבל גם גנרי יותר. שם עברי עוד אין, ככל הידוע לי. איימי אדמס שם, וג'רמי רנר גם. יכול להיות שראיתם כבר גירסה קצרה יותר של הטריילר הזה, לפני שבוע; עכשיו מגיע הטריילר המלא, על כל 2:30 הדקות שלו. זה נראה נאמן לסיפור, וזה נראה מאוד מעניין.
הטריילר, ככל הנראה, יעשה עבודה טובה בלשכנע אתכם לראות את הסרט, אבל אם כבר השתכנעתם שאתם רוצים לראות אותו, כדאי – כרגיל – לוותר על הצפיה בטריילר. אני לא חושב שהוא מספר את כל הסרט, אבל נראה שהוא מתקצר לפחות את החצי הראשון שלו, ומראה דברים שיכול להיות כיף יותר לגלות תוך כדי צפיה בסרט עצמו.
איזו התרגשות!
לא ידעתי בכלל שתוכנן סרט על סיפור של טד צ'יאנג!
מצד אחד אני חוששת שיעבירו את הסיפור הזה את ההפשטה מכל מה שעשה אותו לייחודי (ע"ע לבד על מאדים), אבל בטריילר עוד מגיחים הנצנוצות המעניינים של הסיפור מבעד לפיצוצים, אז אולי יש עוד סיכוי.
ניראה פצצה!
נדיר ביותר!!תודה!!!
Contact 2: the sequal?
(ל"ת)
מעריך את האופטימיות שלך
אבל שני הסרטים שלו שהזכרת היו משוכנעים שהם חכמים כשבעצם הם די סתמיים, וזה הרבה יותר גרוע מסרטים כמו היום השלישי שיודעים שהם טיפשיים. סיקאריו עוד בסדר, אבל אסירים כל כך התבסס על הטיפשות של בערך כל דמות בו שלא הבנתי איך האנשים האלה מסוגלים לקשור את השרוכים שלהם בבוקר בלי להסתבך.
יכול להיות שאלה היו התסריטים, כי משאר הבחינות וילנב כן הרשים. בכל מקרה לפחות הטריילר נראה טוב
הוא התכון לזה שכתב את זה,ולא לבמאי.
האמתי הרושם שלי מהסרט שנראה שהטון שלו רציני מאוד ומסקרן ומזכיר בקלות את 'פרומתאוס'.
הוא שרוב הסרט סטייל גודזילה 2014
וזה אומר שאם יש אקשן בכלל כנראה נראה קצת ממנו וכמובן בסוף (לא יודע לא קראתי את הסיפור הקצר.
אבל אם אמרתם שהסופר חכם ומתחכם אז אולי זה כזה כמו 'ערפל' של סטיבן קינג.
אוי כמה סופרים וסרטים בתגובה אחת
#באמתשלאנסיתילצאתחכם :)
דניס וילנוב גם מביים את הסרט הזה
ולא הייתי מצפה לדמיון כלשהו לפרומיתיאוס או לגודזילה בהתחשב בעבודותיו הקודמות של הבמאי.
הוא רק מביים אותו
ווילנב לא כתב אף־אחד מהסרטים האמריקאים (ארה"ב-ים) שלו; וכאוטריסט זה מאוד (כלומר טיפה) מציק לי.
(כי הוא קנדי־צרפתי? אולי. בעצם לא, לא נראה לי.)
אז מה?
גם מרטין סקורסזה, סטיבן ספילברג ודייויד פינצ'ר לא כותבים (כמעט) אף פעם את הסרטים שלהם, ואני לא חושב שזה פוגע במעמדם כסמאחים. יש במאים גדולים שהם גם כותבים גדולים, אבל יש גם כאלה שלא.
גם לא היצ'קוק
וגם לא ג'ון פורד. זה לא שאין יוצאי דופן. אבל אלה בכל זאת יוצאי דופן. כשאני מסתכל על הבמאים הגדולים בהיסטוריה, more often than not הם גם התסריטאים של עצמם. מה זה מלמד? שבמאים מוכרחים להיות גם תסריטאים כדי ליצור תוכן איכותי? לא, ממש לא. יש גם יוצאי דופן יותר מעניינים (לינקלטר, למשל, שחלק מהפילמוגרפיה שלו אוטריסטי למשעי — טרילוגית "לפני", התבגרות, טריפ נוערים — אבל חלק אחר שונה לחלוטין — בי"ס לרוק, אני ואורסון וולס, ברני). הפואנטה היא שכשאני מסתכל על הקולנוע כצורת אמנות לאורך ההיסטוריה, תורת האוטר (עם המגבלה על התסריטאי) היא הדרך הכי טובה שאני מוצא לתאר את התהליך היצירתי, באופן כללי. מה בכל זאת משותף לבמאים שמנינו לעיל? הם כולם במאים הוליוודים, שיוצרים קולנוע שהוא ostensibly מסחרי. זו לא בעיה או חסרון, הם כולם מאסטרים בתחומם שאחראים לכמה מיצירות המופת המרשימות בקולנוע, אבל מבחינתי — מבחינת האופן האישי שבו אני חווה קולנוע כצורת אמנות ובידור — זה לא מובן מאליו. זה תמיד מאוד מרשים אותי שבמאי מצליח לשמור על סגנון ייחודי ועקבי ביחס לשאר הפילמוגרפיה שלו גם כשלא הוא כתב את התסריט (סטיב מקווין עם "12 שנים של עבדות", למשל) וזה מעיד על החוזק העצום שלו כיוצר. אבל מבחניתי הדרך האידיאלית לבחון את אמנות הקולנוע ותולדותיו בקווים כלליים היא אחרת. ולכן אני אוטריסט. כשאני בא לבחון יוצר וגוף עבודה, בראש ובראשונה אני עושה זאת ביחס לקאנון הקולנועי האישי שלי, זו נקודת הייחוס שלי. וכשאני עושה את זה חלקו הארי, כמוסבר, מאוד אוטריסטי. זו הדרך שבה אני רואה (ומפרש) קולנוע (אני לא חסיד של מות המחבר).
אז למה זה מציק לי שווילנב לא כותב? ובכן זה לא, לא ממש; רק שזה מפריע לראש הסתום שלי לחלק את אמנות הקולנוע לתאים קטנים וברורים של מי עושה מה ולמה, כדי לנסות להעמיד פנים שהעולם המופלא הזה נתון להיגיון סדור כלשהו.
בתיאוריית האוטר יש מקום של כבוד לבמאים שלא כותבים את התסריטים שלהם
דווקא במקרים כאלה קל יותר לזהות "אוטר" – במאי שהסגנון הייחודי שלו ניכר בסרטים שהוא מביים, גם כשאין לו שליטה על התוכן (אאל"ט, בצרפת הצביעו על הקולנוע ההוליוודי בתור קולנוע "אוטרי" מאוד בדיוק בגלל שיטת האולפנים שהכתיבה חלוקה נוקשה לתפקידים – הבמאים השקיעו את המרץ היצירתי שלהם בצד החזותי, כי על הצד המילולי לא היתה להם שליטה. בספר של אנדרו סאריס, שהביא את תיאוריית האוטר לאמריקה, זכור לי שהיתה כמות מכובדת של במאים שלא כתבו תסריטים לצד כאלה שכן).
וודאי
דוגמה קיצונית לזה בימינו היא הסרטים של מייקל ביי. הדיון על ההגדרות הוא מעמיק ומעשיר, ואני רק ניסיתי להצביע על הפרשנות האישית שלי.
אם כבר, לי הטריילר הזכיר את "מצולות" של ג'יימס קמרון.
(ל"ת)
משהו קרה לפיד ה-RSS של עין הדג
כבר כמה זמן שהוא לא התעדכן. התחלתי לחשוב שהאתר נסגר.
מטריד משהו
נראה שזה עוקב באופן כללי אחרי הסיפור. אבל זה מרגיש אחרת לגמרי.
לא היה סוג של איום צבאי באף שלב, יותר סקרנות ילדותית
יופי!
וילנב הוא אחד הבמאים המעניינים שפועלים בשנים האחרונות,גם בסיקאריו שהתאכזבתי ממנו היו ניצוצות של כישרון.אני חייב להודות שלא שמעתי על הכותב,אבל אם להאמין לדברי רד השילוב ביניהם יהיה קטלני
ויש גם פוסטרים, למי שממש רצה לראות את החללית מ12 נקודות מבט שונות
שאף אחת מהן לא ממש מעניינת
למה לזלזל?
הזווית העשירית היתה מרתקת.אחד הדברים המעניינים שראיתי לאחרונה.שינה לי את החיים
לא תאמינו מה רואים בזווית 7.
(ל"ת)
תצחקו תצחקו
אבל בזווית 3 טמון סוד
מסתבר שטעיתי
ואחד הפוסטרים כולל בתוכו טעות גיאוגרפית ששמה בניינים של שנחאי בתוך הונג קונג ועכשיו הונג קונג עצבניים על המפיצים של הסרט.
טריילר לZoom
ולא, לא לסדרת ספרים לילדים, למרות שאני מניח שהיום שבו גם היא תהפוך לסרט הוא בלתי נמנע
הטריילר הוא לסרט מקורי בכיכובה של אליסון פיל (שהגיע הזמן שכבר יהיה לה סרט בכיכובה) עם עלילה שלא הצלחתי להבין בכלל אבל זה נראה נהדר והעלה את הצפיות שלי מ0 ל100.
בדיעבד זה מובן מאליו
שהגיבור הכי מעניין בסרט על חייזרים הוא הבלשן. נראה מעולה
טריילרים!
Hidden Figures על קבוצת נשים שחורות שעבדו בנאסא בזמן מירוץ החלל. עם טרג'י פי הנסון ואוקטביה ספנסר.
The Good Neighbor – על שני צעירים שמנסים לגרום לשכן שלהם לחשוב שהבית שלו רדוף ומגלים שהם בחרו את האדם הלא נכון. עם ג'יימס קאן.
ועוד – דרמה קומית על אדם שנהיה חבר של הומלס כדי להציל את הנישואים שלו, מותחן כלשהו, וטריילר לסרט בכיכובו של שייה לה בוף בו מקריינים את הביקורות על הסרט.
רנה זלווגר נראית כמו אדם אחר לחלוטין
לא אדם שנראה רע באיזשהו צורה .. פשוט אדם שהוא לא רנה זלווגר בכלל.
מדהים
הפער הזה בין הדמות החד פעמית שטרג'י פ. הנסון עושה בטלוויזיה לבין אוסף התפקידים הקלישאתיים על גבול המביכים שנופלים בחיקה בכל הפרוייקטים הקולנועיים שלה מאז "Hustle & Flow" ו"לחסל את האס". זה כאילו הקולנוע המיינסטרימי מתעקש שנמשיך להתייחס אליו כמו אל האח המפגר של הטלוויזיה. ואני לא מאמין שהם סחבו לשממון-על-הנייר הזה גם את האישה הכי מגניבה עלי אדמות, ז'אנל מונה.
שקט, מתאבקים!
בזמן שיטוט טריילרים ביוטיוב נתקלתי בטריילר הזה ל"תפוס ת'גלים 2", סרט המשך לזה עם הפינגווינים הגולשים מ 2007 (אם אתם עדיין לא זוכרים, אני לא מאשים אתכם). הוא בהחלט נראה כמו המשך לסרט ההוא, אבל עם טוויסט! לסרט תרמו את קולם כמה מהמתאבקים הפופולריים ב WWE, עם דמויות של פינגווינים שנראות כמוהם.
את זה ש WWE מתעסקים גם בקולנוע לפעמים כבר ידעתי, אבל הרזומה שלהם יותר גדול משחשבתי. לפי ימד"ב, הם התחילו להשתתף בהפקות ב 2003 בסרט "המדרף" (שזכור לי כמבדר למדי), שזה לא מפתיע כי כיכב בו "דה רוק" (בתקופה שהוא עוד היה רק "דה רוק" ולא דוויין "דה רוק" ג'ונסון). אחר כך היו עוד כמה סרטים עם מתאבקים שיצאו לקולנוע, אבל מתי שהוא הם ויתרו על זה והוציאו אותם ישר ל DVD. מה שיותר מעניין זה שהם גם השתתפו בהפקה של סרטים כמו "הקריאה" עם האלי ברי או סרט האימה "השער", שלא הצלחתי למצוא איזה קשר בינם לבין האולפן.
ועכשיו, בעקבות הטריילר הנ"ל והבדיקה הזאת, גיליתי שהם התחילו גם לעשות מאש-אפים עם פרנצ'ייזים מצויירים למיניהם כמו "פלינסטונס" ו"סקובי-דו".
זהו, אין כאן איזו תובנה או משהו, סתם…מעניין.
באסה
תפוס ת'גלים זה סרט גאוני לדעתי.
ועשיו הורסים אותו
אני די בטוח שהם לא הולכים לשנות את הסרט הקודם.
(ל"ת)
סרט גאוני לא
אבל הוא היה מאוד חביב ועם אנימציה מדהימה.
טריילרים!
טרנס מאליק מביים את היקום מלידתו ועד מותו בVoyage of Time וזה נראה יפהפה.
צלצולים (השם של זה קצת מצחיק אותי) הוא סרט חדש בסדרת הצלצול רק שבמקום קלטת זה סרטון ויראלי ביוטיוב (וטריילר שמגלה את כל העלילה).
חדר האכזבות עוסק במשפחה שעוברת לבית ישן וגדול, מגלה שם חדר ומתאכזבת. סתם, זה סרט אימה רגיל.
Manchester by the Sea על אדם שמקבל משמורת על אחיין שלו לאחר שאביו מת.
lion על ילד הודי מאומץ שמנסה למצוא את במשפחה שלו. בכיכובו של השחקן ההודי הדרמטי ההוליוודי היחיד שקיים – דייב פאטל (וגם רוני מארה וניקול קידמן שם).
ועוד – בלה בלה בלה בלה נטלי פורטמן בלה בלה בלה בלה, האלי ברי מנסה למצוא את הבן שלה שנחטף, מותחן על אדם שמוצא שתי שפחות (? בהעדר מונח מדויק יותר) ומחליט להגן עליהם, דרמה קומית על אדם עם אח עיוור וסרט ya מטופש כלשהו.
הטריילר של השבוע: מטרתו של כלב
מה קורה כשמשלבים את ענן אטלס, האצ'יקו , מרלי ואני ו"תראו מי שמדבר 3"? הסרט החדש של לאסה הלסטרום, מסתבר.
הכירו את סרט השנה של 2017 – מטרתו של כלב (או איך שלא יקראו לזה בעברית).
זה נראה חמוד
אבל קצת הרגשתי שהטריילר מראה לי את כל הסרט.
ביקורות טובות מאוד
100% ברוטן לאחר 38 ביקורות.
והסרט מגיע ממש בקרוב, ב 10 בנובמבר.
http://www.lev.co.il/movies/10850