במקור: Apocalypto
במאי: מל גיבסון
תסריט: מל גיבסון ופארהד ספיניה
שחקנים: רודי יאנגבלאד, דליה הרננדז, רודולפו פלקיוס
"זה שיש אפיגרף בתחילתו של סרט, לא אומר שלסרט יש אמירה"
– ל. ג'ון
הו, מה יפים הם החיים בכפר. כמה תמימים היינו, כשחשבנו ששגרת חיינו לא תופר לעולם. שגרה מבורכת, בה הציידים האמיצים רצים יחפים אחרי הטפיר, קול טלפיו הבוטשות בקרקע נשמע, והעשבים הירוקים, שטלליהם נוצצים באור השמש, משתטחים לרגליו. איך צחקנו כשהגשנו ל"קהה מוח" גדל הגוף את אשכי הטפיר, והאצנו בו לבלוע אותם בו במקום. הוא נחנק והשתנק כשניסה ללעוס את פיסות העור הצמיגות, אבל לא אמר מילה. הטיפש האמין שזה יעזור לו להכניס את אשתו להריון.
שגרת הכפר המנומנמת ממשיכה, וכמוה גם הלעג ל"קהה מוח" גדל הגוף והנרפה. אלא שבלילה, "כף יגואר", בנו של ראש הכפר, מתעורר בתחושה לא נוחה. כשחבורה של בני מאיה אכזריים מבעירים את בקתות הקש, "כף יגואר" דוחק באשתו ובנו להתעורר, וממהר לסגת איתם לבור עמוק שנמצא מספר מטרים ליד הכפר. הוא משלשל את אשתו ההרה ובנו לבור. "אני עוד אחזור", הוא נפרד מהם, וממהר להצטרף לגברי הכפר, המנהלים מלחמה חסרת סיכוי מול הברברים. הפראים שוחטים את מי שבהישג יד, וכופתים אחרים. לפנות בוקר יוצאים כל השבויים במסע מפרך – השמועה אומרת שפניהם מועדות לעיר בה האדמה מגירה דם – כשהלוחמים מצליפים בהם ומזרזים אותם. "כף יגואר" הופך כנוע וצייתן כמו שאר חבריו למסע, אך בהמשך, כשסכנת מוות מרחפת מעליו, הוא מצהיר "לי זה לא יקרה", ונחוש בדעתו לחזור לאשתו ולילדו.
למל גיבסון היה חזון מפורט מאד. כל כך מפורט, שהוא עובר עליו שלב אחרי שלב, דקה אחרי דקה, ולא מחסיר ולו כזית. אלמלא חוסר הנאורות של קהל הצופים ונטייתם הקטנונית להתלונן על אורכם של סרטים, בטוחני שגיבסון היה עורך את חומר הגלם שצילם לסרט בזמן אמת, ומקרין את כולו. אבל גם ככה לא היה חסר לו הרבה. למשל, עד שמתחילה העלילה האמיתית של הסרט, עוברת שעה וחצי, מתוכה חצי שעה מוקדשת לשגרת הציד, מפגש של הציידים בשבט אחר, מפוחד, המחליף עימם דברי נימוסין ורכילויות, ולשגרת החיים בקרחת היער שמתפקדת ככפר. בשעה הבאה, בה הולכים השבויים לעיר הגדולה, אנו עורכים היכרות מעמיקה עם נופי הארץ: יערות, נהרות, הרים, בני צאן ומישורים מוריקים, ולאחר שסופסוף המטען האנושי מגיע לעיר, אנו מתעכבים להכיר מקרוב גם את תושבי העיר, הבדלי המעמדות ביניהם והטקסים שמשעשעים את נפשם.
הפירוט הארכני הזה אינו הופך את הסרט למשעמם אך ורק בגלל נטייתו של גיבסון לפרט יתר על המידה גם בתחום נוסף: הויזואלי. אוי, כמה שהסרט הזה מגעיל, דוחה, אלים שלא לצורך ונוראי. סצינת ציד הטפיר, לדוגמה, מצולמת בוידאו, ונראית כמו פרק מסדרת טבע המתעדת את מנהגיהם של השבטים הפרימיטיביים. זה מתחיל במלכודת עצים מחודדים, המשפדת את הטפיר המסכן, שפיסות מבשרו ניתזות וצווחותיו מהדהדות ללא הרף; ממשיך בקריעת אבריו הפנימיים והמדממים מאד, ונגמר בלעיסה ובליעה של אשכי החיה הנאים. זה אמנם מאד ריאליסטי, אבל גם הרבה יותר מבחיל מצילום "נקי" או סטרילי. גם בהמשך הסרט, בו הקצב מהיר יותר, כל פציעה מתועדת לפרטי פרטים: כל גרון שחוט זוכה לסכין פוטוגנית ואיטית מאד, שחותכת את כלי הדם, ואלו ממטירים את קילוחיהם סביב, וכל בטן מרוטשת או גופה נפוחה מקבלות את זמן המסך שלהן. נדמה שגיבסון הקדיש מחשבה לכל פצע ופצע ולכל שערה בבשר החשוף והוא בונה מיצג אומנותי מרשים – אך מעורר דחף להקיא, ומהר. לרוע המזל, מעטות הסצינות בהן הוא חוסך מאיתנו את הפנטזיה הגרפית המדממת שלו, וברוב המקרים נאלצתי לערוך היכרות קרובה מדי עם של האנטומיה האנושית, ועם שימושים אלטרנטיביים לראשים כרותים.
הנטייה הכפייתית של גיבסון לדיוק נשכחת כשזה מגיע לאפיון בני המאיה ותרבותם, או לידע בביולוגיה ובאסטרונומיה (הו אירוניה מתוקה – בני המאיה הצטיינו בתחום זה במיוחד). הסרט אמנם אינו דובר אנגלית והשחקנים מקשקשים במה שהוא – כנראה – מאית עתיקה או שפה אינדיאנית מקבילה כלשהי, אבל פה בערך זה מסתיים. גיבסון מערבב בין תקופות תרבותיות של המאיה, ומשאיר את תרבותם בחיים גם כשנראה שהתכוון היסטורית לאצטקים. גם בפרטים קטנים הוא לא תמיד מצטיין, והמאיות שלו, שחיים סמוך לחוף הים ואוכלים דגים גדולים, לא יודעים לשחות. לעיתים, כשצצות בעיות בהן דמיונו לא עמד לו בצורה מספקת (למשל, מפגש מקרי עם פנתר יפהפה – גם אם גיבסון מתעקש שזה יגואר), הוא מתעלם מהן ומדלג למה שמתרחש זמן מה אחר כך (חה, היה מת לצאת מזה חי!). משהכל בא על מקומו בשלום אין מניעה להמשיך הלאה בסרט, אל הסצינה מהפכת הקרביים הבאה – במובן הכי מילולי שיש.
ניתן היה לצפות שיהיה איזשהו מסר ל'אפוקליפטו', כזה שיצדיק את כל סצינות הפיגולים. ניתן היה לצפות שיהיה לזה קשר כלשהו לאמרתו של ו. דורנט, שגיבסון מיטיב לצטט בכתובית הפתיחה של הסרט: "תרבות גדולה לא נכבשת מבחוץ עד שהיא לא משמידה את עצמה מבפנים". למעשה, הציטוט הוא לא יותר מעלה תאנה, שנועד לכסות את ערוותו של גיבסון ונותר תלוי על העץ: תרבות המאיה, כפי שהוצגה ב'אפוקליפטו', לא השמידה את עצמה מבפנים. קצת הקרבת קורבנות טקסית או אלימות של סוחרי עבדים, שהנפגעים היחידים מהן הם הקורבנות, אינן מכחידות תרבות מפותחת או מבערות אותה בקלות כזו. בסוף הסרט יצאתי בתחושה שגיבסון ניסה להעניק לסרט אצטלה מחוכמת לא לו, ובצורה זו לגרום לנו לקבל את הסטייה מעוררת הקבס שלו כלגיטימית.
סבלתי לחינם. אל תעשו אתם את הטעות הזו.
בעניין הפנתר
לא ראיתי את הסרט, אבל אני תוהה האם הכוונה היא שאפשר לראות שמדובר בפנתר לפי הגודל, או לפי הצבע. אין ספק שהרבה יותר קל להשיג לצילומים פנתר נוח מזג, מאשר יגואר קשה לאילוף. בכל זאת, יש יגוארים שחורים והם די מרשימים.
http://images.google.co.il/images?q=black+jaguar&hl=iw&lr=&sa=X&oi=images&ct=title
בעניין הפנתר
למעשה, אין חיה כזאת "פנתר".
פנתר הינו סוג במשפחת החתוליים המכיל את המינים החתוליים המסוגלים לשאוג, בהם: אריה, נמר, יגואר וטיגריס.
http://en.wikipedia.org/wiki/Panthera
פנתר שחור, אגב, הנו פשוט יגואר (או נמר, אבל ביגוארים זה יותר נפוץ) בצבע שחור- כלומר, הגן השחור אצלו דומיננטי כך שלא רואים את חברבורותיו.
אלה היו 60 שניות על המושג "פנתר".
בעניין הפנתר
בגירה הפנתר השחור הוא ככל הנראה נמר – יגוארים חיים באמריקה, ו"ספר הג'ונגל" מתרחש בהודו. אז "פנתר שחור" יכול להיות גם זה וגם זה.
(וכאילו שלא די בצרות, שירקאן "הנמר האיום" הוא בכלל טיגריס).
''פנתר'' הוא גם שם נרדף לנמר
מה שכתבת נכון, אבל ברוב המקרים (ואני מניח שגם בביקורת), כשמדברים על "פנתר", מתכוונים לנמר שחור מהעולם הישן. אם גיבסון אכן השתמש בנמר שחור ולא ביגואר אמיתי, אפשר אולי להסיק מכך על האותנטיות של פרטים אחרים בסרט.
השתמש ביגואר.
(ל"ת)
זה היה בהסכמה הדדית.
(ל"ת)
הלו הלו הלו,
כל עוד את כותבת דברים נכונים ולעניין – אני לא מבינה בפנתרים, ולכן זה נחשב בסדר (נראה לי) – אני מוכנה לחלוק את הניק המאוד מקורי שלי.
אבל קחי בחשבון – I'm watching you (למעוניינים, ניתן להוסיף פה את התנועה שרוברט דה נירו עשה ב"פגוש את ההורים").
ביקורת מצחיקה ומדוייקת.
זהו משהו סופית לא בסדר איתי
זאת כבר הביקורת השלישית שקראתי על הברט שסיכומה: "סרט גרוע ואלים מדי"
בעוד אני יצאתי מהסרט בתחושה "סרט גרוע ולא אלים מספיק"…
באתי לראות דרמת-אקשן סמיי דוקומנטרית, אבל מראש לא הייתי בטוחה שמל גיבסון באמת יצליח טו פול איט אופ.
אז לפחות, חשבתילעצמי במקרה שהעלילה תשעמם, אני אוכל לעבור להסתכל על הסרט כאימה-גור -עינויים חביב (כפי שעשיתי בפסיון)
בסוף גם עלילה משעממת, גם לא מספיק סבל אנושי (לטעמיהבנתי שרק לטעמי :()כאילו באמת עוד כמה קלוזאפים על קרבות ו\או הקרבות היו מצילים את הסרט.
תודו שזה היה החלק המעניין לפחות.
NAZ אם מישהו לא יסכים איתי בקרוב אאשפז את עצמי במוסד הקרוב למקום מגוריי :)
מה כן אלים מספיק?
אם מסתכלים על הסרט בתור סרט Gore – כלומר, שכל העלילה היא רק תירוץ כדי להראות מעיים שפוכים ושאר מראות מלבבים – אז הוא באמת מספק יותר מאשר בכל דרך אחרת. אם אתה אוהב דברים כאלה. אבל אם 'אפוקליפטו' ו'הפסיון' לא היו מספיק אלימים בשבילך, אני חייב לשאול – מה *כן* מספיק אלים? יש סרט כלשהו שכן מספק אותך? אני לא חושב שראיתי אי פעם סרט יותר מלא איכס מ'אפוקליפטו' (כולל 'הוסטל' ו'עיר החטאים'). תנסה את טקאשי מיקה, ואם גם זה לא יהיה מספיק מבחיל לטעמך, נראה לי שגם השטן עצמו לא יעזור לך.
סרט של גברים.
אה… כבר התחלתי לא טוב… מה של גברים? מה אתה מתכוון כמו רמבו? כמו ספיידרמן ?
לא.
רמבו בוא סרט של בורגנים.
ספיידרמן סרט של ילדים.
אפוקליפטו הוא סרט של גברים כמו שפייט קלאב הוא סרט של גברים.
הוא לא חף ממגרעות, והמיזנטרופיות של מיסטר גיבסון אכן מבעבעת דרך הוויזואליה, אבל זה סרט בדיוק על זה.
זה לא סרט על מאבקי תודעה פוליטים ולא אלגוריה על מצב האדם בעולם המודרני. זה סרט על מה קורה לכפר שלא מציב שמירה בלילה. זה סרט על מה קורה לתרבות שנגררת לפולחנות של דם. זה סרט על אהבה של גבר למשפחתו.
זה סרט מדמם. הוא סרט מדמם כי אם לא נזהרים, אם לא נשמרים, המציאות מתגלה ככזו בדיוק. אני יודע כי ראיתי את זה כך (לא בסרט, אלא לצערי במציאות).
הוא קשה, אבל מרהיב.
הוא מבחיל, אבל לא משעמם לרגע.
הוא סרט בוטה, אבל לא פורנוגרפי.
הוא מאיים אבל מעורר מחשבות.
הוא סרט מאד מומלץ. גיבסון דפוק אבל אם לשפוט על פי הסרט הזה, סרטים הוא יודע לעשות.
כנראה שהוא סרט לגברים שעושים מילואים.
כנראה שאנחנו לא ממש מסכימים
כי לדעתי הסרט הוא קשה, מבחיל, בוטה ומאיים, וגם מכוער, משעמם, פורנוגרפי, ולא מעורר מחשבות מעבר ל"למה עשיתי לעצמי את זה".
בוא נדבר על זה עוד קצת
אם כבר התחלנו. אתה אומר כל הזמן שזה סרט של גברים, אבל חוץ מזה, לא נימקת שום דבר שאתה אומר על הסרט.
"זה סרט על מה קורה לתרבות שנגררת לפולחנות של דם". ומה באמת קורה להם? הם שופכים הרבה דם. ומאוד שמחים מזה, ככל שאנחנו רואים בסרט.
"הוא סרט מדמם כי אם לא נזהרים, אם לא נשמרים, המציאות מתגלה ככזו בדיוק". מה זאת אומרת? שאם אני רואה טפיר, אני צריך להיזהר לא לקחת ביס מהביצים שלו בטעות? שאני צריך להיזהר שלא ישפדו אותי בחניתות, כי זה עלול לא להיות נעים? ממה צריך להיזהר פה?
המציאות היא כזאת בדיוק? אז זהו, שלא ממש. במציאות אמנם קורים הרבה דברים לא נעימים, אבל לא מספיק להציג מראות מבחילים ככל האפשר כדי להיות מציאותי. הסיפור של הסרט נראה לך מציאותי? סביר? הגיוני? או אולי הוא נראה בדיוק כמו סרט אקשן ממוצע של ואן דאם, שהועבר לתקופת המאיה?
בוא תסביר לי למה הסרט לא פורנוגרפי. למה סרט שמתעקש על קלוז-אפים על כל תקיעת סכין ועל כל ראש כרות הוא משהו אחר מלבד פורנוגרפיה של זוועה. אחד הדברים הפחות מזוויעים שקורים בסרט הוא אדם שנופל למותו מצוק. היה צריך להספיק לצלם אותו נופל, אבל גיבסון לא מרגיש מסופק עד שהוא לא מראה אותו גם בדרך למטה, כשהעצמות שלו נשברות כשהוא נתקע בענפים של כמה עצים בדרך. בשביל מה זה היה טוב? זה נותן לנו מידע שאחרת לא היינו יודעים? זה חשוב להתפתחות הדמות, שעומדת למות בעוד חצי שניה? לא, זה טוב בשביל להכניס לסרט עוד רגע של זוועה. זאת פורנוגרפיה.
למה זה סרט על אהבה של גבר למשפחתו? מה גיבור הסרט עשה עבור משפחתו, שהוא היה עושה אחרת אילו הוא היה מנסה להציל רק את עצמו? והארוע הקוסמי שהציל את חייו, גם הוא נבע מאהבתו למשפחתו?
זה לא סרט לגברים שעושים מילואים. זה סרט לאנשים סאדיסטים שאוהבים לראות את הבפנוכו של אנשים אחרים נשפך.
בוא נדבר על זה עוד קצת
כתבתי :
"זה סוג של חברות שמתגבשת בפקולטה למשפטים או במרכז המפלגה"
והתכוונתי, כמובן, שזו לא סוג החברות …
אז בוא נחדד:
"לא חלק משגרת יומנו אבל כשהם מגיעים הם פתאום נראים מוכרים"? סליחה, אבל לא. ישנתי בחוץ לא פעם ולא פעמיים, כולל באמצע יער שמסתובבות בו חיות בר; בצבא רבים מאיתנו הובלו בטור באמצע הלילה, ואי אפשר להגיד שזה היה למקום בטוח. אבל לטעון שבכל אותן פעמים יכולנו להזדהות עם בני המאיה שהובלו כשבויים בדרכם לשחיטה, נשמע לי קצת מוגזם. מה שהיה בסרט קרה לאנשים אחרים, והסבל שלהם הוא לא הסבל שלי, הפחדים שלהם הם לא הפחדים שלי והם לא מגיעים באותה צורה.
אמ… כנראה שלא הסברתי היטב.
לא התכוונתי לקשר ביננו ההולכים בצבא לבין בני המאיה המשועבדים – אלא דווקא ההפך. התכוונתי לטעון שהחיים במציאות מחייבים התנהגויות שלעיתים הן קשות, ודווקא הן מגבשות ומחזקות את השורה.מה שמפתיע, כך לדעתי, הוא שהתנהגויות קשות אלו הן מאד טבעיות ויש בכך להעיד כי הן עונות על צרכים אמיתיים (או לפחות על כאלו שהיו אמיתיים רוב תולדות הציביליזציה).
ובכלל, לפעמים דווקא התנהגויות כאלו הן שמבטיחות שלא יוליכו אותנו כאותם בני המאיה באחד הימים…
הסרט הוא לא על תרבות שנגררת לפולחן דמים. כמו שאתה אומר בעצמך, הסרט מספר על בני השבט. אז יופי – הם לא אהבו את הפולחן מתוך אינטרס אישי. אבל הם גם לא ניסו להתקומם (למשל, במעבר בהרים – הם יכלו בקלות להפיל לפחות חלק מהשומרים). ויופי, זה שגיון של החברה שהוביל אותם לזה – אבל האם אנו לא חיים בחברה דומה? הלא כל חברה מאמצת לעצמה שגיונות משלה, ורק בראייה לאחור חלקם נתפסים כמזיקים (אנורקסיה), אם כי לא תמיד על ידי בני החברה עצמה (לדוגמה: מילת נשים).
טוב… יכול להיות שאתה צודק – אבל אני התייחסתי לכך מעיניהם של האסורים – ולא כאינטרוספקציה על החברה שלנו. אני משום מה חשבתי דווקא על כך שלא ניפול אנחנו טרף בציפורניה של תרבות שהיא מרושעת או סתאם בלתי רציונאלית ומסוכנת.
ברור שככה צדים טפיר בטבע, אבל אם ככה, למה "אם לא נזהרים, אם לא נשמרים" – מה, אם מחר ינטשו אותי על אי בודד ולא אשמר לעצמי אמצא את עצמי צדה ככה חיות? ברור. ואם יש בין הציידים אחוות לוחמים (חוץ מהמסכן שמתעללים בו) – אז מזה צריך להשמר?
לא בטוח שהבנתי…
התכוונתי שבחיים בלתי מנוכרים התנהגויות שכאלו הן טבעיות ולפיכך הן אינן אכזריות.
אתה חוזר הרבה על זה שצריך להזהר כדי שגם התרבות שלנו לא תדרדר למצב כזה. אבל תן לי שורה תחתונה – איך עושים את זה? איך יודעים שאנחנו צריכים להשמר? או שאולי הסרט כביכול רק מציב מראה מול עינינו ודורש מאיתנו לעשות לבד חושבין ולפתור לבד את הבעיות שלנו? לא קונה את הטיעון הזה. מה גם שמבחינה היסטורית, אף אחד לא יודע למה המאיה נכחדו – חוקרים מסכימים שזה לא היה בגלל פולחני הדם, ובטח שלא בגלל הספרדים (עד שהם הגיעו המאיה כבר הלכו קאפוט. כל מה שנשאר לספרדים היו האצטקים, שספרו בשיטה המטרית), שבסרט בכלל מקבלים שתי שניות מסך ולא עושים בהן כלום – ידידותי או תוקפני – כלפי הילידים.
כן… אני חשבתי יותר בקטן. אני פשוט חשבתי שמאד חשוב להעמיד שומרים בלילה. ולהשמר מפני אוייבים.חשבתי שהסרט הזה מדבר על פחדים קמעים, שמתעוררים רק לעיתים רחוקות ומזכירים לנו שמעבר לכל החשמל והמילים יש מציאות שמסתירה המון פחד אבל גם גבורה (VALOR).
סרט של גברים.
ראיתי את תחילת הסרט במילואים ואח"כ שהגעתי הביתה מיד הבאתי לראות. אישתי לא יכלה להסתכל איתי! זה בהחלט התקשר לי למילואים ולחברה גברית. בקונטקס הזה נהנתי מאוד מהסרט!
וואו.
זה היה… וואו.
אין לי מילים. באמת. וואו. זה היה רע. כל כך רע. כל כך כל כך רע. רע ברמות שמילים לא יכולות לתאר. רע מעבר לכל דמיון. בכל שנותי באתר הזה לא נדרשתי לכאלה מילים בעבור סרט. למעשה, אני תוהה אם בכל שנותיי על הפלנטה עמדתי במצב הזה.
שאלת ביניים: האם זה שאתה אנטישמי נותן לך לגיטימציה להיות אדיוט?
נכון – "קומפוט נעליים" של יהודה ברקן היה גרוע יותר, אבל ערכו הבידורי עלה על של "אפוקליפטו". "אפוקליפטו" הוא אפילו לא קאלט טראשי. הוא פשוט סרט מטומטם, מכוער, דבילי, מגעיל (ואגב, זו לאו דווקא הנקודה ש*הכי* הפריעה לי), מצולם זוועה, משוחק חרא, כתוב כמו אמריקן פאי פוגש את חגיגה בסנוקר פוגש את רמבו 2 פוגש את נשיונל ג'אוגרפיק בלילה שחון במיוחד, מפוצץ בספיישל אפקטס ברמת הספיישל אולימפיקס (קרדיט לעמרי רוזן) והו, כה ארוך!
האנשים שישבו מאחורי באולם אמרו שצריך להגביל את גיל הכניסה לסרט הזה. אני מציע להגביל את גיל הכניסה ל-150 ולחסוך ליקום הזה הרבה סבל.
זהו. יש לי עוד מלא מה לפרט ולהגיד אבל אם זה יתחיל זה פשוט לא ייגמר. אז לא. פשוט לא. אל. חלילה. רע. פויה. רע. זוועה. סרט נוראי! אל תתקרבו! אמאלה! לא. לא. נוט.
אה, ושכחתי לציין:
זה היה סרט ממש רע. זוועה. רע מאוד. רע. רע. אל תלכו. גרוע. חרא. על הפנים. וואו, זה היה נורא. איה. כואב לי. רע.
באופן מפתיע...
אהבתי את הסרט.
הוא היה מותח ופשוט מעניין.
נהניתי ממנו. לדעתי היה לו קצב טוב.
קטעי ה-gore היו קיצוניים ובסרט באמת היו קטעים מגעילים בכמויות אבל זה הרגיש כמו חלק מהסרט ותרם לאווירה.
מה שאהבתי בסרט זה שהוא לא מציג את האינדיאנים כקדושים כמו רוב הסרטים. הרי גם לאינדיאנים היו צדדים רעים.
אבל אותו ציטוט שלונג דיברה עליו שמופיע בתחילת הסרט גורם לעסק להישמע כאילו שלאינדיאנים הגיע להיכבש ע"י הבריטים. ועם התפיסה המעוותת של גיבסון אני לא אתפלא שזאת אכן היתה הכוונה שלו.
אבל אם להתעלם מזה אני נהניתי מהסרט ולדעתי הוא טוב.
לא יודע אם לאינדיאנים הגיע להיכבש על ידי הבריטים,
אבל מי שגיבסון מדבר עליהם וצאצאיהם נכבשו, אם כבר, בידי ספרדים.
נו אז תפסת אותי במילה.
זה לא משנה את הטיעון שלי.
ואם כוונתך היתה רק לתקן, אז אני מתנצל.
רק לתקן, לא מעבר לזה.
ספרדים, לא בריטים
הקונקיסטדורס שהגיעו למרכז אמריקה היו כמובן ספרדים. הבריטים הגיעו בערך 100 שנה מאוחר יותר במייפלאואר לצפון אמריקה.
גם אני....
סוף סוף יש כאן תגובה לעניין ממישהו שאין לו קיבה רגישה במיוחד או דם כחול. איך לעזאזל נתנו לכזאת…בחורה לכתוב ביקורת על סרט אקשן גברי איכותי שכזה. משהו בסגנון רמבו וסרטי סטיבן סיגל הטובים, רק בתקופה אחרת ועם אלימות כמו שאלימות צריכה להיות.
הבחורות האלה. מי נתן להן מקלדת.
מש''ל.
טוב, נניח לרגע בצד
את השוביניזם הבוטה של התגובה שלך. נניח בצד גם את השאלה האם אלימות צריכה להיות וכיצד. גם את התמיהה הרלוונטית לגבי מה הקשר בין רמבו או סטיבן סיגל לבין אשכי טפיר אני אשאיר לאחרים.
ועכשיו הגענו לנקודה שבה אני כן רוצה לעסוק: אם, כמו שאתה מציג את זה, מדובר בסרט אקשן ל"גברים" אלימים ששפתותיהם מעלות קצף (או, מה שנראה יותר הגיוני, סרט GORE), למה גיבסון ואנשיו מייחצנים אותו בתור אפוס היסטורי בעל מסר?
(לא שאני מצפה ממישהו משחר לטרף כמוך לשים לב לזוטות כגון אפיגרף)
תשמעו, הבנאדם העלה נקודה מצוינת
מל גיבסון יכול לקשקש כמה שהוא רוצה על שחזור היסטורי או מסר פוליטי או מה שזה לא יהיה שהוא טען שהוא ניסה לעשות, אבל בתכל'ס, מה שהוא עשה זה סרט של סטיבן סיגל, שנועד לאנשים מהסוג שחושב שאסור לתת לנשים לכתוב. לא יכולתי לנסח את זה יותר טוב בעצמי.
ועל כן שאלתי
למה להציג אותו בתור מה שהוא לא?
זה קצת כמו הטריילר על הרוצח לסרט עם התנין…
כי ''סרט לגברים פרימיטיביים''
היא ססמת פרסום מאוד כנה אמנם, אבל לא מאוד יעילה.
אני לא יודעת איזה שובניסט גרוע יותר
אנשים כמו המגיב חובב סרטי סיגל, ששובניסט בגלוי ומוחצן ובדר"כ עושה צחוק מעצמו.
או כמו שמשתמע מהתגובות שלך ושל קודמך שנשים לא יכולות חס ושלום להנות מאלימות חסרת פשר. לא מה פתאום הן עדינות מדי. כמובן שמותר להן להביע את הדעות העדינות והנהדרות שלהן…פויה לשובניסטים שמנסים לזהם אותן עם כל הדרישה הזאת לדם.
גם זהו שובניזם, יש מקום לקול נגד אלימות וקול בעד אלימות. אבל להניח אוטומטית שכל הנשים יהיו בצד של הנגד, יחד עם הגברים ה"חדשים והנאורים" בעוד שהגברים הפרימטיביים יצעקו בגדה השניה בעילגות-זה מבזה.
ניתן להיות נאורה נשית ואינטילגנטית ועדיין להנות מאלימות ופרצי דם (במדיום קולנועי או טלווזיוני כמובן אבל קרבות איגרוף בסביבה מבוקרת אני אוהבת גם במציאות)
סרטי גור אינם מיועדים רק לגברים…בטח שלא רק לטיפשים.
ניתן לאהוב קולנוע איכותי וגם מדי פעם לרצות להשתחרר עם איזה סרט משסע קרביים (תרתי משמע) סתם כי לחלקינו יש סף גבוה לאלימות וסקרנות חולנית מעט לאנטומיה
כשמחפשים ממה להתעצבן
כל דבר רע יכול להשתמע כמעט מכל תגובה.
לא אני ולא רד (אם הבנתי אותו נכון) העלנו, במישרין או בעקיפין, את הטיעון לפיו נשים לא יכולות ליהנות מאלימות ומגועל נפש.
מדובר על יצורי אנוש שנהנים מאלימות מסוג מסוים (בקולנוע! בקולנוע!), ושכונו "גברים" כתגובה צינית להודעה של "מישהו".
אני בחורה, אני לא מבינה מה אנשים מוצאים בסרטים מהסוג הזה, אבל אין לי שום כוונה לשפוט את מי שאוהב/ת את זה או לסווג אותו/ה תחת סטריאוטיפ מגדרי מסוים (למרות שזה מאוד מאוד מפתה לעשות סטריאוטיפיזציה למישהו כמו "מישהו", ולא בגלל הסרטים שהוא אוהב..)
בבקשה תצביעי
על המשפט, המילה, האות או הפסיק שבו/ה אמרתי, רמזתי או השתמע מדברי, ולו בעקיפין, שנשים לא יכולות להינות מסרטי אקשן אלימים. תודה.
*מצביעה*
"אבל בתכל'ס, מה שהוא עשה זה סרט של סטיבן סיגל, שנועד לאנשים מהסוג שחושב שאסור לתת לנשים לכתוב" ציטוט מהודעה שלך
שרומזת א. שהסרטים האלה הן לאנשים שחושבים שאסור לתת לנשים לכתוב ולכן מן הסתם לא לנשים.
ב. מכיוון שהאנשים מהסוג הנ"ל הם טיפשים (ואני לא חולקת על זה כמובן) משתמע שמי שאוהב סרטים מדממים גם הוא טיפש.
תכלס יותר משהפריע לי הרמיזה שתפסתי כשובניסטית (וקיבלתי שלא התכוונת) הפריע לי המעין קביעה שכדי להנות מדם ואלימות צריך להיות איזה בבון טיפש.
כאילו שלא היו *במציאות* רוצחים סדיסטיים בעלי אינטילגנציה גבוהה…:-)
נ.ב.
מתעבת סרטים של סטיבן סיגל וואןדאם ומעדיפה גם את האלימות שלי עם איזה ערך מוסף- אבל אם נגיד יראו לי איזה חלק מסרט של סטיבן סיגל שבו איברים נכרתים בצורות מצחיקות אני בוודאי אצחק…
נו באמת
אני דיברתי על סרטים בסגנון סטיבן סיגל, שנועדו לאנשים מהסוג שחושב שאסור לתת לנשים לכתוב. כמו, למשל, 'אפוקליפטו'. איך מכאן את קופצת לכך ש*כל* סרט אלים נועד לגברים בלבד, ושכל מי שאוהב אותם הוא טיפש? פשוט לא אמרתי שום דבר שקרוב לזה – ויותר מזה, מכיוון ששוחחתי איתך כמה תגובות במעלה העמוד הזה, אני לא יכול שלא להיות מודע לכך שיש נשים שאוהבות סרטים אלימים, גם אם הייתי מאוד רוצה.
''הסרט מוצג
בתור משהו יותר מזה, איזה שחזור היסטורי בעל ערך, או סרט בעל מסר". איפה זה נאמר בגוף הסרט?
''תרבות איננה נכבשת מבחוץ
עד שהיא לא משמידה את עצמה מבפנים"
– איזה איש חכם
אתה מייחס משקל גדול יותר לעשר השניות הראשונות של הסרט
מאשר לשעתיים וחצי שבאות אחריהן? רוב הסרטים שמתרחשים בעבר נפתחים עם ציטוט מפגר כזה או אחר. זאת קונבנציה.
רוב הסרטים שמתרחשים בעבר הם באמת מלאי יומרנות וחשיבות עצמית.
זאת קונבנציה.
(כל זאת מבלי לחוות דעה על 'אפוקליפטו', אותו עדיין לא ראיתי, וסביר להניח שלא אזכה לראות לפני, נאמר, 2012).
אבל תגיד, ראבי, מה *דעתך*? משהו בי אומר לי שגם אתה לא חושב שמל גיבסון בסך הכל ניסה לעשות סרט טראש מדמם.
*דעתי* היא שזה סרט די בינוני
עם כמה סצנות מצוינות פה ושם. האלימות לא נורא הפריעה לי, וגם לא החשיבות העצמית הסמויה שרד מדבר עליה. עוד משהו?
השאלה היא לא האם היא מפריעה לך, אלא האם אתה מכיר בקיומה.
אבל התשובה לא מאוד חשובה למהלך התקין של חיי, שאני במילא שוקל לגדוע באיבם אם עוד משהו יתפקשש בבגרות שלי באמנות, אז אתה לא חייב לענות.
אני מכיר בזה שהיא מופיעה בשניות הראשונות שלפני תחילת הסרט
לא הבחנתי בנוכחותה בגוף הסרט עצמו.
ובהצלחה עם הבגרות באמנות
שמעתי שזה תחום נורא מעניין, חבל שאין לו יותר מדי חפיפה עם קולנוע.
אני רק הערה:
גם אם את אישה חובבת סרטים אלימים, זה לא אומר שאוטומטית תאהבי כל סרט שיש בו אלימות (או שאת ספציפית כן, אני לא יודעת). אני אפילו אגזים ואומר שיכול להיות מצב בו למישהי אין בעיה עם אלימות בסרטים, אבל היא עדיין תביע מרמור כנגד סרט אלים – לא בגלל שהראו בו איזשהו סוג של אלימות (מציאותית או לא) או שלא היתה לה מטרה, אלא שכיוון שהסרט ניסה להתייפיף ולהציג את האלימות הזו כאילו כן יש לה מסר.
הזכרת שאהבת את 'הוסטל', אבל 'הוסטל' לרגע לא מנסה להעמיד פנים שהוא סרט חשוב, היסטורי או בעל משמעות שתפקח את עיני הציוויליזציה שלנו ותמנע ממנה לקרוס ברגע זה*. 'אפוקליפטו' כן.
* כן, ניתן לקרוא בו את המסרים האלה, אבל המטרה העיקרית בסרט היא Gore לחובבי הז'אנר, בלי צורך להצטדק ולקרוא לזה "היסטוריה" או "אמת".
אני רק הערה:
א. את צודקת
וב. לא טענתי אחרת, וגם הסכמתי עם הביקורת שלך שאפוקליפטו סרט גרוע (עלילה משעממת חוסר דיוק היסטורי ועוד כמה דברים שמנית)
אבל לא הסכמתי שהאלימות היא חלק מהדברים שעושים אותו גרוע להיפך היא הדבר היחיד שעשתה אותו נסבל.
ואגב כמובן שאני לא אוהב כל סרט רק כי יש בו אלימות – אבל אלימות כן תשפר סרט גרוע בעיני.
בנוסף אני לעולם לא אתנגד לסרט כי הוא "אלים מדי" לא נראה לי שיש דבר כזה לטעמי.
בקשר להוסטל נכון, הוא לא התיימר ונכון, אפוקליפטו כן התיימר.
זה חטאו הנצחי של מל גיבסון.
גם מלב אמיץ, שכן אהבתי לא התלהבתי כ"כ בטח לא כמידת ההערצה המטורפת לה הוא זוכה. ולה מל גיבסון חושב שהוא ראוי.
היי, אל תשכח את היוצאים מהכלל כן?
אני אהבתי את אפוקליפטו.
ומנגד אני לא סובל את סרטי סיגן, ודאן דאם וכל החבורה הזאת.
ואני אפילו נהנה מהביקורות של לונג. כולל הביקורת הזאת, למרות שאני לא מסכים עם רובה.
קשור בערך
אתמול בלילה (או שמא שלשום בלילה), מצאתי את עצמי באופן מפתיע צופה בטלסינמה בערוץ 1. משום מה החליטו האנשים שמאחורי התכנית לשדר בשלמותו סרטון שהכינו יוצרי 'אפוקליפטו', שכולו שיר הלל ארוך ולא ענייני לסרט. אמנם לא ראיתי את הסרט (וגם אין לי שום כוונה לראות אותו, אני מעדיפה את הטפירים שלי שלמים ובריאים), אבל סרטון התדמית המגוחך הזה הצליח להרגיז אותי. גיבסון ושותפיו אמרו בו דברים בסגנון "לצפות בסרט זה כמו לחזור במכונת זמן" (כן, בטח…), "מדובר בסט המושקע ביותר אי פעם" (קצת צניעות, חברים) ועוד שטויות רבות שהעדפתי להדחיק.
מה שצרם לי במיוחד היה שתכנית שמתיימרת לעסוק בקולנוע בצורה רצינית ואולי גם אובייקטיבית* משדרת סרטון תדמית ארוך וחד צדדי ללא הינד עפעף.
* כחלק מהיומרה הזו נערך שם דיון "ביקורתי" על 'בבל' הנפלא שספיילר אותו ללא בושה.
מה שכן,
אני הרגשתי כאילו חזרתי בזמן באמת.
אפוקליפטו הוא סרט אווירתי להחריד.
יכול להיות,
רק שלפי איך שזה נראה, יוצרי הסרט לא דיברו (בסרטון התדמית) על תחושת ה"להיות שם" הנגזרת מהאוירה, כי אם על האיכות והדיוק של השחזור ההיסטורי. האירועים ההיסטוריים עליהם מתבסס הסרט לא ניתנים לשחזור מדויק, כי אנחנו לא באמת יודעים מה היה שם. חוץ מזה, השחזור ממש לא חף מבעיות, לפי מה שכתבה לונג בביקורת.
אני הרגשתי כאילו חזרתי בזמן
לשנות השישים באיכות הצילום והעיצוב, לשנות השלושים ברמת וסגנון המשחק, ופחות או יותר לימי הניאנדרטלים ברמת האינטלקט של יוצרי הסרט.
מכונת זמן? לא ידעתי שבני המאיה, שגדלו בתרבות כה שונה ונבדלת מזו המודרנית שלנו, מתנהגים כל כך דומה לקבוצת בני-אחווה בקולג' אמריקאי ממוצע. אם זה מה שנגלה כשניסע במכונת זמן – למה לטרוח?
סליחה על הבורות
מה זה טפיר?
סוג של חזיר בר.
ממש, אבל ממש לא.
הטפיר הוא יונק ששייך למשפחת הטפיריים (והוא, דרך אגב, הסוג היחיד ששייך למשפחה זו…), ולכן הוא די רחוק אבולוציונית מחזיר הבר.
למידע נוסף:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A4%D7%99%D7%A8
רגע.. אז מה בעצם הביקורת אומרת? שלא אהבת את הסרט?
ועשרה חודשים וקצת מאוחר יותר
יצא לי לראות את הסרט בערוצי הסרטים, שעכשיו בחינם, ביס ולהפתעתי הרבה.. ממש אהבתי אותו.
מה שעוד יותר מפתיע שאני מסכים עם מה שכתוב בכניסה לביקורת. מבחיל, מגעיל, דוחה, אלים, מעלה קבס, מתועב, מהפך קרביים, משוקץ, נאלח, מדמם, איכסה, פיכסה, בלעעע הם באמת חלק מהרגשות שהסרט הזה עורר אצלי.
אבל הוא גם מותח, מעניין, מרגש, עשוי טוב, מסקרן, ואחד הסרטים היותר מקוריים שיצא לי לראות.
בשבילי הרעיון שמל גיבסון קשור איכשהו לסרט הזה היה כמו שעון רולקס על אחד מאנשי המאיה. לא נתפס.
כנראה שגם מל גיבסון הוא לא רק אנטישמי גזען, אלא גם במאי לא רע ויוצר טוב. אני עוד אגזים ואומר שהסרט עשה לי חשק לראות את הסרט היותר מושמץ, 'הפסיון של ישו'.
אם יש יחס הפוך בין הביקורת השלילית לדעה שלי נראה לי שמדובר ביצירת אומנות.
אחרי הכל, מל גיבסון קיבל אוסקר על ''לב אמיץ'' אאל''ט,
שאכן היה סרט טוב לטעמי. מסתבר שאדם יכול להיות אוהב זוועות, אנטישמי, מטומטם וחובב נהיגה בשכרות תוך גידוף יהודים – ויחד עם זאת להיות גם במאי לא רע.
(ראיתי אתמול את הסרט ב-יס, אבל לא מההתחלה ולא עד הסוף, רק כמה סצנות מפוזרות. באמת שהיה לי משהו יותר טוב לעשות.)
אני ממש לא מסכים.
נדמה לי שלחתוך אוזניים זה יותר גרוע (למרות שזה סובייקטיבי).
אני מכיר כמה אנשים שיצאו באמצע של 'כלבי אשמורת' בגלל הגועל.
באמת?
חוץ מהאוזן וכמה חורים, מה כבר היה אלים ב'כלבי אשמורת'? כולה דם.
סרט גאוני, אל תבינו אותי לא נכון, אבל הרבה פחות אלים ממה שחושבים שהוא. וכפי שמדברים על 'אפוקליפטו', נשמע כאילו 'שואה קניבלית' (הסרט האלים ביותר בהיסטוריה, צונזר בכ-30 ארצות ועדיין מצונזר בהמון מהן, לא תוכלו למצוא את הסרט אלא אם בגרסא סופר-דלוקס ערוכה, וגם זאתי אלימה מספיק) זה 'אלה חיים נפלאים' לצד 'אפוקליפטו'.
איך קוראים לו באנגלית?
שם מלא טאקט.
http://www.imdb.com/title/tt0078935/maindetails
הייפ אלים
עם כל הדיבורים האלה על אלימות בסרטים מסוימים, הם מקבלים הייפ שהוא, קרוב לוודאי, מוגזם. 'אפוקליפטו' הוא סרט מאוד אלים, אבל הוא בטח לא הסרט הכי אלים בהיסטוריה. את 'שואה קניבלית' לא ראיתי, אבל אני מוכן לנחש שגם הוא לא באמת הסרט האלים בכל הדורות, ושהשם שיצא לו נובע מאותו סוג של הייפ. הבדל מהותי אחד (וזה מתקשר קצת לדיון הציפורים המתות ב'יוקרה') הוא שחלק מהאלימות בו – אלימות כלפי בעלי חיים – היא אמיתית. הם באמת הרגו חיות מול המצלמות, וזאת גם לפחות חלק מהסיבה לכך שהוא נאסר להקרנה בהרבה מקומות.
לפי ימד''ב
האיפור בסרט היה כל כך אמין, שהבמאי רוגרו דאודטו נאלץ להביא את השחקנים לבית משפט בכדי להוכיח שלא נרצחו באמת. עמוד הטריוויה של הסרט גם מציין הריגות אמיתיות של חזיר, צב ושני קופים במהלך הצילומים.
זה גורם לי לחשוב, אם הריגת חיות מול המצלמה תורמת לאיסור על הפצת הסרט, איך "שבעה צעדים" זכה להפצה בינלאומית נרחבת?
הסטנדרטים ב-2005
הם מאוד שונים ממה שהיו ב-1980. וחוץ מזה, הכל תלוי בהקשר, אני מניח.
וגם
אנחנו נוטים לחוש חמלה כלפי חזיר או קוף יותר מאשר כלפי דיונון.
סופר-דה...what?
"שואה קניבלית" יצא בדי.וי.די. בגרסה לא מצונזרת בארה"ב וברוב מדינות אירופה. מאיפה הסופר-דלוקס שלך?
הסיבה שבגללה אנשים יצאו מכלבי אשמורת בתחושת גועל יותר מאשר בסרטים אלימים ודוחים ממנו, היא שהכניסו אותם לעניינים בהדרגה. פתחו להם את הרגשות באמצעות חלקים אחרים בתסריט, ואז הביאו להם אותה בחיתוך של האוזן. זה כנראה הרבה יותר אפקטיבי מבחינת הגועל נפש מאשר סרט אלים מאוד כמו, למשל, קיל ביל.
בקטעים האלה טרנטינו הוא המלך. הוא יודע בדיוק מה הוא עושה עם האלימות שהוא מציג. הוא יודע בדיוק על אלו כפתורים ללחוץ כדי לגרום לאלימות (קולנועית) להיות מהנה או לא נוגעת, ועל אילו ללחוץ כדי לגרום לאלימות להיות מגעילה ומטלטלת.
סרטיו של טרנטינו אלימים, אך מבדרים. לא מגעילים.
יש הבדל ענק בין כריתת אברים עם כראוגרפיה ודם מושפרץ כמו מקלחת כשרקע מוסיקה סוחפת, לבין הגועל נפש הבלתי ניתן לצפיה למי שאינו פסיכי.
בקיל ביל 1 רובינו נהנינו מכל רגע. באפוקליפטו רובינו כל הזמן עצמנו את העינים וחיכינו שהחלק המגעיל יגמר וקיללנו את הרגע שהחלטנו להיכנס לעינוי הזה ועוד לשלם 35 שקל.
קורטז לא עשה שום דבר לבני המאיה
המפגש שלו היה עם האצטקים. אגב, נדמה לי שגיבסון בכלל התכוון לעשות סרט על האצטקים – זה היה יוצא הרבה יותר הגיוני מבחינה היסטורית. אבל מי בכלל מבדיל בין אינקה למאיה וכל אלה, כולם בנו פרמידות, לא?
על איזה מרדף אתה מדבר? היו בסרט הרבה סצינות של אנשים רצים אחרי אנשים אחרים (ואחת מטומטמת לחלוטין של איש בורח מיגואר/פומה/נמר/ווטאבר), אבל אף אחת לא זכורה לי כטובה במיוחד.
למעשה,
אם צריך לבחור נתח אחד מהסרט שהוא ממש ממש מטומטם במיוחד, אז עם כל הכאב והצער הגלומים בויתור על שלל החלקים המטומטמים האחרים, הייתי אומר שהשעה ומשהו שרונאלדיניו בורח מהשובים שלו לוקחת ת'גביע. בפעם השתים-עשרה שבה חזיתי במדויק מה יקרה בסצינה הבאה זה אמנם הפך לדי משעשע, אבל האינטליגנציה שלי לא נהנתה מהבדיחה באותה מידה.
(אגב, לבעז הגבר מהתגובות למעלה – אני כבר שבוע מחפש דרך לא מתלהמת לענות לך, ובאמת שזאת משימה קשה. אבל זה יגיע)
אני דווקא עם פותח השרשור.
המרדף הזה היה ארוך והיה מורכב מהרבה סצינות נפרדות אבל הן היו שייכות לאותו מרדף.
והקטע עם הפנתר או היגואר השחור או מה שזה לא יהיה היה מעולה. וכל המרדף היה מהנה ומותח. אני נהניתי מכל שנייה.
זה קל נורא לרדת על גיבסון
אין מה לעשות. הבחור יודע לביים ולשנוא יהודים במקביל.
היתה עוד אחת כזאת- קראו לה לני ריפנשטאל.
נאצית אמנם, אך המציאה טכניקות צילום ייחודיות.
קל לשנוא את גיבסון על האלימות שהפגין בסרט, על העלילה הלא מורכבת, על החיים שהוא מנהל – תשאירו לו את התואר במאי טוב.
היו כאן כבר כמה וכמה דיונים על ריפנשטאל,
לפחות בשניים מתוכם השתתפתי, אז לכן אני אגיב בקצרה –
ההבדל העיקרי בין גיבסון לריפנשטאל היה שללני ריפנשטאל היה הרבה יותר כישרון.
הבעיה הגדולה (שלי לפחות) עם ריפנשטאל היא לא הסרטים מלאי-ההערצה
שהיא ביימה למשטר הנאצי (באמת שעל סקאלת סרטי התעמולה שנעשו שם היו סרטים גרועים בהרבה), אלא דווקא Tiefland, סרט תמים לכאורה, שהניצבים הצוענים שהשתתפו בו נשלחו ישר לאושוויץ עם תום תפקידם.
תשנאו אותי ותקראו לי אדיוט,
אני לא מבין איך נקבע בעולם כולו שמל גיבסון שונא יהודים. אני יודע שזה נכתב איפושהו, אך גם אני יכול לכתוב שרד פיד שונא דגים אדומים וזה עדיין לא יהפוך זאת לנכון. האם *הוא* אמר זאת? האם משהו במעשיו (חוץ מהקטע שהוא היה שיכור) אשכרה הראה שהוא שונא יהודים?
כולם מדברים על הסרט הפסיון של ישו כאנטישמי. אך כשצפיתי בו (כן! הורדתי אותו! כשלא מביאים לארץ סרטים אני מוריד אותם.) לא זכור לי שהציגו את היהודים כאנשים רעים או כשטנים. מקסימום את הכוהנים (שאני מאמין שכמה וכמה מהם היו מושחתים, בדיוק כמו שמציגים את אנשי הכנסייה בהרבה סרטים!) ואפילו זכורה לי סצינה בה מראים אנשים, יהודים נדמה לי, באים ועוזרים לישו. אז כל עוד באמת לא יהיה משהו רציני שיוכיח שמל גיבסון שונא יהודים, אני אתייחס לזה כאל ידיעה מצהובון גרוע. 'מעריב' לדוגמא.
ואו, אתה קיצוני.
כי דברים אנטישמים מזה אפשר למצוא אפילו אצל טומי לפיד.
'הפסיון של ישו' מציג יהודים מגעילים ויהודים נחמדים, ובכל מקרה, היהודים לא מעניינים אותו במיוחד. הדמות היחידה בסרט שאפשר להציג כמרושעת ממש היא קיפא, הכהן הגדול, ואפילו לו יש צדדים אנושיים – ובכל מקרה, לא מדגישים את יהדותו, אלא את היותו חלק מהממסד.
אבל העיקר הוא שגיבסון פשוט נאמן מאוד לרוח הטקסט, ושם הכהנים – מה לעשות – לא יוצאים טוב במיוחד (והנציב דווקא כן).
טקסט?
הקשקוש הזה מבוסס על ספר? לומדים משהו כל יום.
אתה צוחק?
"הקשקוש הזה" מבוסס על הברית החדשה (קשה לי לזכור איזו מהבשורות במיוחד, אבל נדמה לי ששילוב ביניהן), ספר שהוא לא יותר או פחות מקושקש מהרבה מיתוסים (או לפחות סיפורים פסבדו-היסטוריים) דתיים אחרים.
אתה צוחק?
לא, פשוט קראתי את הברית החדשה ולא זכורים לי תיאורים (או סיפורים) שמזכירים במשהו את "הפסיון", אז חשבתי שהתכוונת שמישהו כתב את זה כספר לפני שמל גיבסון עיבד את זה לסרט.
אם כך, כדאי לקרוא שוב.
כי הסרט מאוד, מאוד נאמן לתיאור הפסיון של ישו בבשורות הברית החדשה (אם מישהו כאן לא יחסוך לי את זה, ביום חמישי אבדוק איזו מהן בדיוק).
למען האמת,
יש בסרט יהודים טובים ורעים כאחד (כמו שאדם אמר).
מה עם היהודי שעוזר לישו לשאת את הצלב או הנערה שמציעה לו ספל מים?
גם החיילים הרומאים מוצגים כבהמות סאדיסטיות, רובם המוחץ לפחות.
זה סרט מאד מאוזן ומגוון האנשים שהוא "מאשים" במות ישו הוא רחב.
ולמרות הכל, יכול מאד להיות שמל גיבסון עצמו אנטישמי. אף אחד לא יכול לדעת חוץ מגיבסון עצמו, משפחתו ועוד כל מיני אנשים שקרובים אליו.
תודה רבה!
לפי דעתי זאת האשמה קשה מדי להאשים בלי הוכחות מבוססות היטב. בתור בדיחה זה לפעמים מצחיק, אבל למל גיבסון בזמן האחרון יש שם של אנטישמי חבר ב-KKK שהורג שחורים לפני ארוחת הבוקר שמורכבת מצוענים.
זה לא לעניין בכלל!!!
אבל גם את המאיה חיסלו הקונקוויסטדורים הספרדים
אימפריית המאיה נפלה הרבה לפני שהקונקיסטדורים* הגיעו לאמריקה
*לא שיבשתי, נכון?
לא רק שלא שיבשת,
אלא גם תיקנת את השיבוש של מי שכתב לפניך, כיון ש-QUI בספרדית נהגה "קי" ולא "קווי" (ובמילה הספציפית הזו, גם באנגלית לא שומעים את ה-U).
באופן כללי
ישנה אי הבחנה בין המאיה, האינקה והאצטקים, שחיו במקומות שונים וחלק מהם אף בזמנים שונים.
קורטז ספצפית הפיל את האצטקים ומנהיגם, מונטזומה, אבל הוא עשה זאת באמצעות העמים המשועבדים שהצטרפו למערכה שלו
לפי ויקיפדיה הספרדים נלחמו גם במאיה לאורך המאה ה-16
http://en.wikipedia.org/wiki/Spanish_conquest_of_Yucat%C3%A1n
אלו היו צאצאי המאיה.
אימפריית המאיה ה'קלאסית' התמוטטה כבר במאה התשיעית; שרידי וצאצאי שבטים אלו ברחו להרים, שם חיו בציביליזציה הרבה פחות מפותחת. חלק מהם נכבשו בידי האצטקים במאה ה-14, וחלק נותרו עצמאים עד לכיבוש הספרדי. אם זה עקבי עם הסרט אני לא יודע, אבל אלו העובדות.
זאת ועוד
הפרמידות שהאצטקים השתמשו בהן לא נבנו כולם על ידהם בכלל.
העיר הגדולה ביותר בחצי הכדור המערבי במשך אלפי שנים, טאוטיאהקון, נבנתה וננטשה באופן מיסתורי. כך שהאצטקים מצאו אותה וחשבו שהיא נוצרה ע"י האלים.
מש''ל
המרדף הוא אכן מדהים, ומלא ציטוטים מסרטים כמו "הנמלט", "הטורף" ואפילו "רשימת שינדלר" (כשהוא עובר על ערמה של גופות).
עוד משהו, נדמה לי שרוב התגובות פה סובלות מ-BIAS (מין הטיה) נגד גיבסון שלא מאפשר להם לראות את הסרט כפי שהוא באמת – סרט פעולה משובח ומהנה.
מי שרוצה אפוס היטורי מוזמן להתכבד ולצפות ב"עולם החדש" של מאליק – ולנסות שלא להירדם באמצע.
אכן כך - והסרט שווה ביותר
כולם פה סובלים מאובססיה בקשר לגיבסון.
כמי שהלך לראות את הסרט עם ציפיה לזעזוע – אין פה שום דבר מיוחד. האלימות היא דומה יותר לזו שמוצאים בקומיקס, או בסרטי פעולה סטנדרטיים ובמקרה הזה היא תורמת למתח.
זה באמת סרט אקשן כיפי, למה לכם לקלקל את זה עם כל הממבו-ג'מבו הזה של תיאוריות ותאוריות נגד.
זה לא אנחנו, זה מל התחיל.
אם הוא לא היה מציג את הסרט ככזה שקורא לדיון תיאורטי, זה לא היה קורה.
פער זמנים בסרט, או שלא
עוד מישהו שם לב לזה?
אחרי סצינת ליקוי החמה היה שוט של ירח מלא, ואני ברגע הראשון חשבתי לעצמי, 'הו, הבנתי, הבמאי רומז שעברו 14 יום', אבל אז הסרט המשיך כאילו רק חלפה לה מחציתה של יממה.
ועוד איך.
וזה אפילו נרמז בביקורת: "הנטייה הכפייתית של גיבסון לדיוק נשכחת כשזה מגיע (…) לידע בביולוגיה ובאסטרונומיה (הו אירוניה מתוקה – בני המאיה הצטיינו בתחום זה במיוחד)".
ליקוי החמה של גיבסון, לא רק שנמשך שניות ספורות (יותר נכון, השמש הוחשכה תוך שניות, ואז עמדה בגבעון דום עד שהכוהן יישא את דברו), גם התרחש בליל ירח מלא.
זה לא פער זמנים, זה סתם בורות.
וזה מתקשר לפתיל על גברים אלימות וסטיבן סיגל:
בסרט אקשן שכל מטרתו היא לבדר באמצעות אלימות ופיכסה, כל עניין ליקוי החמה יכול להיות מסוספנד בקלות יחסית (תירגעו, אני לא רומזת שחובבי אלימות לא יודעים איך נראה ליקוי חמה, אני אומרת שהם יכולים לעבור על זה לסדר היום כי זה לא פוגם משמעותית בהנאתם מהסרט).
לעומת זאת, בסרט שמתיימר להיות שחזור היסטורי באיזשהו אופן, ולו הקלוש ביותר, ממש אין מקום לטעויות מהסוג הזה.
לונג ג'ון, איי לאב יו.
וזהו.
סרט מעולה
ראיתי אותו פעמיים!!!
הסרט טוב למרות שמל גיבסוןמשכתב את ההיסטוריה כרצונו כדי להצדיק את טבח האינדיאנים שהיו אכזריים לדבריו לעומת הספרדים הרחומים והחנונים.הוא גם הצדיק את השמדת היהודים.בסרט הבא הוא יצדיק כנראה את טכח הארמנים על ידי התורכים.
לא נפלתי בפח שלו אבל נהניתי מהסרט מאד.
סטר מעולה
ראיתי אותו 5 או 6 פעמים,
למי אכפת לעזזל באיזו תקופה זה התרחש ואיזה סוג של אינדיאנים שיחקו בסרט הכלכך איכותי הזה?
העיקר שהעלילה פשוט נפלאה ומאוד מותחת אפילו שהיא אולי לא הגיונית.
והאלימות לא הפריעה לי אפילו במקצת, להיפך. ואני בחורה.
כבר אמרתי את זה לפחות פעמיים,
אז אני אקצר: אכפת לכל מי שראה שיוצרי הסרט טוענים שהוא נכון היסטורית וגילה שאו שהם מטומטמים או שהם שקרנים.
סרט מעולה!
מותח,מבריק ומרשים.
כמה טעויות בתחום האסטרונומיה וההיסטוריה,לא פגמו כהוא זה בהנאתי מהסרט.
אחד הסרטים הטובים שראיתי
בחיי.
לא שאני מפקפקת בכנות הדיעה לגבי הסרט, חס וחלילה
[לא ראיתי אותו, כך שאני לא יכולה לשפוט] אבל לא יכולתי להתעלם מכך שגם התגובה הזו וגם התגובה של אלכס נכתבו בנימה דומה, ללא נימוקים ועם אותה שגיאת הקלדה, שחוזרת פעמיים בהודעה הנוכחית [אי עשיית רווח לאחר נקודה או פסיק]. התואילו להזדהות וקצת לפרט, שי פ. ואלכס? מכיוון שאני שוקלת ללכת לסרט, והייתי רוצה לדעת האם הסרט באמת טוב כמו שאתם אומרים ולמה.
בשביל מה את צריכה את שי פ. ואת אלכס,
כשיש לך את אורי קליין:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/810016.html
שמוליק דובדבני:
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3345561,00.html
מאיה פנחסי:
http://e.walla.co.il/?w=/270/1041795
ישי קיצ'לס:
http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,514,209,8858,.aspx
ויאיר רווה:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3347733,00.html
שכולם נוהגים לעשות רווח אחרי נקודה או פסיק.
בכל זאת, הייתי רוצה לקבל גם דעה
של אנשים סתם, לא מבקרי קולנוע מדופלמים. זה כל הרעיון בעין הדג, לא?
אבל בכל זאת, תודה רבה על הלינקים.
סרט שהותיר אותי פעור פה
מה שאני לא יכול לומר על 99 אחוז מהסרטים שראיתי בשנה האחרונה.
מופק ומשוחק לעילא, ויזואליה מהפנטת, אלים, קשה ומחוספס, ממש כמו החיים וממש לא כמו הוליווד. תאהבו או תשנאו את גיבסון – מהסרט הזה אי אפשר להתעלם.
אני אצטט את רד וזהו:
"המציאות היא כזאת בדיוק? אז זהו, שלא ממש. במציאות אמנם קורים הרבה דברים לא נעימים, אבל לא מספיק להציג מראות מבחילים ככל האפשר כדי להיות מציאותי. הסיפור של הסרט נראה לך מציאותי? סביר? הגיוני? או אולי הוא נראה בדיוק כמו סרט אקשן ממוצע של ואן דאם, שהועבר לתקופת המאיה?".
השחקן ראול
שמגלם את ראש שבט הכובשים-פשוט מעולה ומפחיד ביותר.
כמו כן הסגן שלו כביכול-מזכיר לי את הקטן מהסדרה היה היה-
בוס..הוא הרביץ לי
אולי זו תהיה הזדמנות נאותה
להשחיל א"ט שהטריד אותי זמן מה: לקטן ההוא מהיה-היה יש שם?
למיטב ידיעתי לאף אחת מהדמויות לא היה שם קבוע
מכיוון שבכל פרק הם שיחקו אישיות היסטורית אחרת.
לא בהכרח
באופן רשמי, הבחור הטוב נקרא פיירו והזקן נקרא מאסטרו. הגמד, לעומת זאת, פשוט נקרא הגמד, גם במקור.
לא בהכרח
תודה.
(אחת החתולות שלנו דומה לגמד. משום שלא ידענו אם יש לו שם או לא, קראנו לה פשוט "היה-היה", וזו הסיבה לשאלה התמוהה שלי).
שוצף וקוצף על קשקושיך
אלוהים-כמה אפשר להתפלסף בפלצנות מחוכמת להחריד על הסרט המדהים הזה- הבעיה שלך היא שמרוב ביקורתיות לא רואים את היער…שוחרי הקולנוע האיכותי איבדו את היכולת הבסיסית לראות ולבחוןיצירות כאפוקליפטו מכיוון שאת מותנת מראש לבקר את גיבסון ודומיו..מאחל לך שמתי שהוא תוכלי לשוב ולהנות מסרט וקערת פופקורן..חג שמח
כן כן,
כל מי שלא אוהב את אפוקליפטו הוא פלצן שטוף מח. הייתי שמח אם אוהדי הסרט היו מגוונים קצת את הטיעונים שלהם מדי פעם.
טיעון מגוון
לא אהבתי את הסרט, חשבתי שמדובר בסרט דוחה מבחינה ויזואלית ועוד יותר מבחינה רעיונית.
ולמרות סלידתי הברורה מן הסרט אני לא יכול להתעלם מהעובדה שאני מוצא את הסרט חשוב מעין כמוהו.
לשיטתי הסרט משתמש בסיפורם (המסולף יותר או פחות) של בני המאיה בשביל להמשיל לנו הצופים משל אודות ארצות הברית והעולם המערבי כפי שמל גיבסון תופס אותם. מל גיבסון טוען שהחברה המערבית מתמכרת לתרבות פגאנית של פרונו נהנתני (רק אני הזדעזעתי כאשר נתקלתי לראשונה בקונספט התוכנית "הברבור"?). הוא מנסה לאמת אותנו הצופים בפני אותה "אמת" ולטעון בפנינו שמסלול זה אינו רק רהבתני וריקני אלא שהוא אף יוביל אותנו אל אבדון שאינו רק מוסרי כי אם גם פיזי הלכה למעשה. השלכות התנוונות החברה והתמכרותה להערצת אלילים (ובעניין זה חשוב להדגיש שמל גיבסון עצמו הנו סמל סקס ואף ניתן לעשות השווואה מעניינת עם אמונתו הדתית והאידיאולוגיה אותה הוא מציג אל מול הצלחתו הקולנועית המתבססת על מודל אידיאולוגי-דתי משוקץ מבחינתו. לא פלא אם כך שמל גיבסון כפי שציין אורי קליין בביקורתו על הסרט מרבה לעסוק בהשחתה והבתעללות בגיבוריו, כולל בו עצמו ואף באלוהיו. הערצת הגוף לשיטתו הנה עוד נדבך של עבודת האלילים).
למעשה בסופו של דבר דווקא ההשוואה בין מל גיבסון ללני ריפנשטאהל היא הראויה והיא זאת שהופכת את יצירתו למעניינת וחשובה כל כך. לא בשל הדמיון בין הוירטואוזיות הטכנית של זו אל מול הבינוניות של זה אלא בשל העובדה ששניהם יוצרים קולנוע בעל מערכת מוסר וערכים השונה לגמרי מזו של הסביבה בה הם פועלים ושל רוב קהל הצופים. באופן עקבי הוא יוצר סרטים "פגומים מוסרית" בעיני הקהל המערבי\\הומניסט\\דמוקרט. "חיילים היינו" שלו הוא סרט פאשיסטי בצורה יוצאת דופן. על כן הוא מעניין כל כך. מאותה סיבה גם הסרט אפוקליפטו הוא חשוב. לא כי הוא מהנה או מעורר אותנו להזדהות עם מסריו אלא בדיוק להפך. מפני שהוא מאמת אותנו אל מול עולם שאנו נוטים להתעלם מקיומו. עולם המאמין שישנו צדק אלוהי השופט אותנו כיחידים וכחברה ומוכיח אותנו על חטאנו. העולם הזה אינו עולם בדיוני פרי הדמיון הפורה של אדון מל, הוא ממש כאן, ובמובנים רבים מערכת האמונות והאידיאולוגיה אותה הוא מציג משיקים במקומות רבים מאוד אל עולם סרוגי הכיפות ואל טיעוניהם של אלו המבקשים לצנזר את האינטרנט.
ובאשר למידת ההנאה שזכיתי לה מצפיה בסרט, ובכן, גם מן "המשפט" של קפקא לא נהניתי כלל, למעשה הקריאה בו הייתי לי מהנה כמעט כמו ביצוע מעשה סדום בעצמי. ובכל זאת אני מסוגל לומר שמדובר בספר חשוב.
וברוח הפאמילי גאי:
וברוח הפאמילי גאי:
אנא הבהר…
לא כדאי לקצוף על קשקושים, זה רק גורם להם להמרח עוד יותר.
זה סרט יפה מאד.
למה להכל צריך להיות הסבר או נימוק או נקיון או דיוק, מסר, שידור של יופי, סדר והתחשבות מכוונת בביקורות?
אני לא חושבת שמל גיבסון צילם את הסרט הזה ואמר "בואו נראה מה למבקרים יהיה לומר על הסרט שלי!"
הוא עשה משהו שהוא רצה.
ככה צריך להיות.
אני לא מבינה למה הוא כ"כ מבחיל ומזעזע את רוב מי שכתב כאן תגובות, ואת הביקורת עצמה.
בגלל האלימות? בגלל הדם?
האם יש משהו שהוא לא ריאליסטי שאנשים כאן מביעים את דעתם בגועל ובנחרצות, כאילו הדברים יכלו להיות אחרת?
אפשר לצלם סרט ולהראות בו את מה שאנשים היו רוצים לראות, ואפשר לצלם סרט ולהראות אמת.
הדברים האלה לא קרו? אני לא חושבת שאפשר לפקפק עליהם.
אסור לשכוח, זה לא סרט דוקומנטרי על חייהם של האנשים המוצגים בסרט. אלה חלקים מהם.
זה סרט על תרבות שהייתה ואיננה, על בני אנוש מאז ומעולם, על הטבע ועל אהבה.
כל אחד מסתכל על מה שהוא היה מעדיף, הא? טוב נו. זכותכם.
אני אהבתי את הסרט, והוא אפילו לא הגעיל אותי, דחה אותי או השאיר עליי רושם של "בואו נקטול אותו עכשיו בביקורת!!! יש הרבה על מה לדבר!"
לא הכל מסובך כל- כך כפי שהרוב כאן מציגים.
היה או לא היה.
לא בדיוק הבנתי את הטענה שלך – בוודאי שאפשר לפקפק האם הדברים האלו קרו, כי אף אחד לא יודע מה באמת קרה אז. מל גיבסון לא מספר את הסיפור "כפי שהתרחש באמת", כי הוא המציא את הסיפור. אולי הסיפור מבוסס על השערות מלומדות ואולי לא, אבל בכל מקרה, הן לא יותר מזה: השערות.
סרט משובח
מאד נהניתי מהסרט, הסצינות האלימות והמוקצנות של גיבסון עוזרות להצמיד אותך לכיסא או לחזק את היד שלי זו שיושבת לידך ולפחד מה יקרה הלאה הוא חשף את הצדדים הפרימיטיביים שלנו ואיך הם באו לידי ביטוי בעבר דוגמת החותנת המעצבנת הייתה קלאסית.
אפוקליפטו הוא באמת סרט מגעיל.
אבל אני חש צורך לציין את העובדה שכל קטעי האקשן של הסרט (שמתחילים בשליש האחרון) ממש מצוינים ומותחים והופכים את הסרט למהנה.
בקשר לפסיון של ישו, לפי איך שאני רואה את זה, גיבסון האשים שם כל מיני עדות במוות של ישו. יש את החיילים הרומאים הוולגריים שמקללים ומרביצים לישו בכל הזדמנות ומנגד יש את פילאטוס שמוצג כאדם חלש שלחץ העם גרם לו לתת את הפקודה לצליבת ישו. יש בסרט את הקהילה היהודית שרוצה שישו ימות ומנגד יש בסרט כמה קטעים בהם יהודים דווקא עוזרים לישו. כמו הנערה שנותנת לו לשתות מים (והרומאים שמונעים מישו לקבל את העזרה) או היהודי שעוזר לישו לשאת את הצלב.
אני לא יודע עד כמה הפסיון הוא מדויק היסטורית אבל אני בטוח שהסרט לא יוצא נגד קבוצה אתנית מסוימת אלא מראה שבמוות של ישו היו הרבה אשמים שבאו מכל העדות.
אולי מל גיבסון אנטישמי ואולי לא. מה שכן, הוא בוודאי משתמש באלימות בסרטים שלו בצורה שהיא פשוט over the top (שזה ברוב המקרים נגרר לחוסר טעם טוב) ולכן תחושותי לגביו כאיש קולנוע מעורבות (ציינתי מקודם את חיבתי לקטעי האקשן שגיבסון יכול ליצור).
זה לא מספיק בשביל לגאול אותו.
נכון, מליקוי החמה ואילך הסרט מתחיל לתפוס קצב ויש כמה קטעים נחמדים, אבל זה ממש לא מספיק בשביל להפוך את הסרט למבדר, לא מבחינתי לפחות.
התייחסתי לפסיון של ישו כי שם דובר רבות על-כך שגיבסון רודף את היהודים, בעוד ברפרוף קל בתגובות כאן לא שמתי לב לאיזושהי טענה כנגד הגזענות הבוטה שהוא מפגין באפוקליפטו. גזענות שגם אלף סצינות מרדף מוצלחות לא יאפילו עליה ויגרמו לסרט הזה להיחשב למשהו מלבד מחליא עבורי.
לי אישית אין ספק שאם גיבסון יחליט לביים סרט מתח-אקשן טיפוסי יצא לו סרט מבדר מאוד, אבל משהו אומר לי שגם הסרט הבא שלו יהיה שיר הלל כזה או אחר לנצרות.
והסכמתי, בכללי, עם השאר.
גם אני ראיתי ביס, אחרי ששמעתי דברים נוראיים על הסרט, ולהפתעתי לא הצלחתי להוריד ממנו את העיניים גם כשהן כבר היו כבדות (בכל זאת, חמש בבוקר).
לא יודע בקשר לדיוק ההיסטורי או הפיזיקלי/ביולוגי ומשום מה זה גם לא יותר מדי משנה לי. הסרט היה מעולה, מצמיד לכסא (למיטה), בעל קצב מצויין ומשחק טוב.
נהניתי.
יאללה.
גם אני.
חבל..
אנשים מעדיפים להסתכל על הבמאי או על הפרטים ה"מזוויעים" שיש בסרט רק לא על המשחק ועל הרעיון של הסרט. הסרט הוא לא בשביל אנשים סאדיסטים ולא סתם עוד סרט פעולה. זה סרט שמראה על ההיסטוריה של השבט שנראה ברברי אבל בעצם חכם. חושבים אולי שהסרט רק מתחיל ברגע הוא נמלט אבל זה למי שבוחר לראות את הסרט בצורה הזאת.
אני אישית ראיתי את הסרט כמה פעמים ואני נהנית ממנו תמיד.
כן הסרט טיפה קשה אבל סרטים הרבה יותר אלימים וסאדיסטים על המסך..מה עם בית 1000 הגופות והסדרה של המסור? אני בטוחה שהרבה צפו בסרטים האלה שהם הרבה יותר מדויקים בפרטים של תהליך המוות שקורה שם. אבל מה? אפוקליפטו זה סרט שרובו מבוסס של עובדות ..לא הסבירו יותר מידי על השבט וזה חבל אבל לכל אחד יש ראייה שונה לגביי הסרט.
'אפוקליפטו' לא מבוסס על שום עובדות.
'אפוקליפטו' לא מבוסס על שום עובדות.
כשאמרתי שהוא מבוסס על עובדות הכוונה לא הייתה לדמויות הספציפיות שהיו בסרט אלא על מנהגים מסוימים ועל דרך חיים
אפילו הגדישו על המראה של הרננדו קורטז כשהספרדים הגיעו.
'אפוקליפטו' לא מבוסס על שום עובדות.
לפני שרד יתחיל (
) אני רק יאמר שאכן מל גיבסון פקשש גם מבחינה של דיוק היסטורי ועירבב המון דברים והמון תקופות ויצר (מחינה הסטורית) סלט שהרגיז המון אנשים…
ובקשר להודעה הקודמת שלך, אני דיי מסכים שהסרט הזה לא כל כך נורא והוא בסך הכל דיי מהנה – אפשר לומר, אני חושב שפשוט מאוד קל או מגניב לשנוא את מל גיבסון בימנו- זה לא שאני אוהב אותו או משהו, כן?
אבל גם סאות' פארק התייחסו לגיבסון בפרק האחרון שלהם. בין נייט מ. שמאלמאן (שהוצג כבמאי של טוויסטים) לבין מייקל ביי (שהוצג כבמאי של אפקטים מיוחדים) הוא היה היחיד שזכה להיות במאי שיודע איך לספר סיפור. השורה התחתונה הייתה, תגידו מה שאתם רוצים על מל גיבסון אבל הוא יודע לעשות סרטים. והיוצרים של סאות' פארק דרך אגב, יהודים.
סרט מעולה
הסרט טוב, מהנה, מעניין וממש נהניתי לראות אותו..!
אז די לנתח כל שניה ושניה בסרט ולחפש כל מיני טעויות מזעריות ולהגיד שהבמאי גרוע למרות שכולם יודעים שהוא מעולה.. כמו: שבסרט אמרו יגואר ולא פנתר..אז כולם עכשיו יאמרו שהוא גרוע..
אחלה של סרט, נהניתי מכל רגע!=] אז ביייייייי
אני, לעומת רבים וטובים כאן, משתדלת ליהנות מהסרט כפי שהוא ולא לחפש, לחטט ולפשפש באי-אלו א-דיוקים ואמיתות אסטרונומיות… גיבסון לדעתי לא התיימר לעשות אפוס היסטורי. הסרט מותח, מצמרר ומרגש במידה מרשימה. אל תשכחו את הקושי הרציני ליצור ולעורר רגשות ללא כל שימוש בשפה. גיבסון צולח את המכשול הזה בצורה ראויה לציון, לדעתי. אז נכון, סצנות הג'ונגל אינן קרובות ל"מחול הפגיונות" ולא נעשה כאן שיחזור היסטורי מרשים כבסרטי ג'ין אוסטין (לא הצלחתי לשלוף ממוחי הקודח משהו אחר כרגע, עימכם הסליחה) – אבל הסרט בהחלט הצליח לרתק אותי למרקע, לרגש ולצמרר במידה. אין בי כל סלידה מסצינות רוויות דם ואיברים כרותים, להפך, יש בי חיבה עמוקה לסרטי אימה גרפיים. תחושות הגועל האמיתיות עלו בי במהלך הצפייה בסרט דווקא ב"חשיפה" לאופיו הסדיסטי הקמאי של האדם,תרבות העדר, הנקמה היוקדת, האמונה העיוורת בדת – כאמור, דווקא כל אלו צמררו והעלו בי תחושת בחילה יותר מכל קילוחיי הדם והלבבות הפועמים.
ואחרי כל החפירות – להלן הסיכום:
סרט מעניין, מיוחד וראשוני. אני ממליצה.
זו הייתה כוונת הבמאי.
שתעלה בך תחושת גועל למראה התרבות והמוסר הזוועתיים שפשו בבני דרום אמריקה המעוותים טרם גאולת הנצרות.
מה לעזאזל?!!
אפוקליפטו הוא אחד הסרטים הכי איכותיים והכי אוונגרדיים בקולנוע האמריקאי המצוחצח והמשעמם שאי פעם ראיתי. זהו סרט מבריק מהפריים הראשון ועד לאחרון. רמת הפירוט הדיוק והעושר בדמיון החזותי הנשכח בפרטים הקטנים ושימוש בשפה הכה לא מוכרת שבד"כ גורעת ומרגיזה אך כאן, הייתה פשוט הברקה נפלאה אשר גרמה לסרט הזה לשפוע באקשן ותדהמה-תדהמה כמעט זהה לזו שבה ראיתי את השם "מל גיבסון" תחת הכותרת של במאי מפיק ותסריט.השתנקתי מפליאה ותחושת מבוכה קלה אך התגברתי עליה די מהר.הסרט מבריק, הסרט שופע במראות שאני אף פעם לא חוויתי אל מחוץ לכותלי הנשיונל-ג'אוגרפיק והדמיון הפרטי שלי.לא מובן לי למה הסרט חרה לכם כל כך, לא מובן לי אם זה משום שמל גיבסון אחראי על המאסטר-פיס או שבאופן כללי אתם לא מתחברים להיסטוריה של בני המאיה.כך או כך אני נהניתי בצורה מוחלטת והייתי מסוגלת לראות עוד 3 שעות נוספות בכמיהה רצופה.
אני דווקא מאוד נהניתי מהסרט! הוא מעולה!
סרט מרתק, מרשים, מושקע, ועשוי כהלכה!
אגב, ברצינות אחד הסרטים הכי טובים של העשור החדש
טירוף מוחלט, אלים, ברברי, ונפלא שאומר הרבה עם מעט ועושה מלא עם מלא. קצת תחושות של מה ש"מלך הצפון" רצה להיות כשהוא יהיה גדול.