רוב מוחלט של הפוסטרים לסרטים נראים פחות או יותר אותו הדבר, כפי שכבר הודגם כאן. וזה גורם לאלה שנראים שונה לבלוט עוד יותר.
צריך הרבה יותר מזה כדי לגרום לי להתעניין ממש ב"גברים בשחור 3", אבל פוסטר מקורי לא מזיק. אוקיי, לא מקורי לגמרי: את אותו הקונספט אתם יכולים לראת על שטרות הכסף בארנק שלכם, בהנחה שאתם נמצאים בארץ. יש גם גירסה לטומי לי ג'ונס.
כש""בקתה ביער", הסרט של דרו גודארד וג'וס ווידון, היה אמור לצאת ב-2010, הוא קיבל כמה טיזר-פוסטרים נחמדים אבל סטנדרטיים, עם טאגליינים שצוחקים על מוסכמות אימה ("אם משהו רודף אחריכם… תתפצלו"). זה גרם לסרט להישמע כמו פארודיה בסגנון "צעקה" על סרטי אימה. מאז הסרט הספיק להיעלם לתהומות הנשייה ולחזור. הוא ייצא, סוף סוף, באפריל 2012, ובינתיים הוא קיבל טיזר-פוסטר חדש, שגורם לו להיראות כמו, אה, המממ, WTF?
זה הפוסטר לסרט בבימויה של אנג'לינה ג'ולי, "בארץ הדם והדבש", שוב, זה אמנם לא לגמרי מקורי – "דם אמיתי" עשו את זה טוב יותר – ובכל זאת זה אפקטיבי.
ל"Chronicle", סרט מניאקי-העל עם הטריילר המצוין והלא שגרתי, יש פוסטר לא שגרתי באותה המידה.
וישנו גם הפוסטר הזה, ל-Human Centipede 2, סרט שאני מעדיף להתעלם מקיומו (אם אין לכם מושג מה זה, תעשו לעצמכם טובה ואל תגגלו את זה), אבל חייב להודות – זה אחד מפוסטרי האימה הכי טובים שראיתי. הוא מרהיב ומבחיל בו-זמנית, וכולל תיאור מילולי מאוד ממצה של הסרט.
You think you know the story
זה ניסוח לא רע למוטו של ג'וס, אני חושבת…![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
פוסטר מעניין ומגרה, כיאה למטרתו. אהבתי.
וואו
הפוסטרים המוצגים כאן נראים מעולה. במיוחד של "בקתה ביער", ללא ספק אחד הפוסטרים היפים והמקוריים EVER.
אני בעד לעשות כל כמה זמן פוסט שמהלל פוסטרים משובחים!
הפוסטר של HC2 הולך לעשות לי סיוטים
אמא'לה. אני לא מעז לגגל.
אני כבר יודע מה זה HC...
יש לי חבר שמת על סרטי אימה. אני כל יום בערך שומע על מה הסרט הזה. יאכס.
אני מוסיף עוד משהו לרשימת ה-"תעשו לעצמכם טובה ואל…", אל תחפשו את הפוסטר הזה בגדול, זה הופך את העניין לעוד יותר מגעיל!
שאלה בקשר ל-HC:
באמת מעניין אותי לדעת – למה יש אנשים שאוהבים את סרטי גועל שכאלה? מהי הסיבה הפסיכולוגית שגורמת לאנשים, מפגרים ככל שיהיו, לאהוב את הדברים אלה? האם הם אוהבים לראות אנשים מתים (סאדיזם)? או שהם דווקא נהנים מתחושת הגועל והרוע שנוצרת אצלם (מזוכיזם)? השאלה הזאת מטרידה אותי בערך מאז שאני יודע מה "סרט", ונראה שעכשיו יש לי הזדמנות לשאול אנשים מביני עניין.
ניסיון לענות על השאלה שלך
http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,636,209,63782,.aspx
מקווה שהוא מועיל ולא גולש לאוף-טופיק.
למי שלא רצה לגגל את הסרט, גם לא כדאי שיכנס לכתבה הזאת
(ל"ת)
כן, זה היה נראה לי די מובן מאליו
שמי שלא רוצה עוד פרטים על הסרט לא ייכנס לקרוא עליו עוד פרטים![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
מאיזו בחינה?
האם בכתבה יש תמונות מהסרט (עם אלה יש לי בעיה) או רק תיאור גרפי מאוד של האירועים (את אלה אני יכול לשרוד)?
ב"תיאור" הכוונה היא לתיאור מילולי.
(ל"ת)
שניהם...
התמונות די מגעילות. אבל לפי התיאורים המילוליים, אלו ממש לא מהתמונות הכי מגעילות בסרט.
לפי מה שהבנתי מהכתבות על הסרט (לא צפיתי)
הסרט הרבה פחות מגעיל ממה שניתן היה לשער מתיאור העלילה. יוצרי הסרט הבטיחו לסגור את הפער לקראת הסרט הבא.
אחסוך לך את המפגש עם הזוועות
ורק אדביק חלק אחד מן הכתבה שרלוונטי לשאלה שלך:
מיכל אופיר ויזל, פסיכולוגית ילדים ונוער מהקליניקה של מרכז ד"ר טל, לא שמעה על הסרט, אבל גם לא מתרגשת מגודל הזוועה שתוארה באוזניה. "יש שתי סיבות להצלחת סרט כזה בקרב הנוער", היא אומרת, "הראשונה היא שדברים אסורים הם הרבה יותר מושכים ומסקרנים. השנייה היא שדברים שמפחידים אותנו נמצאים תמיד בקונפליקט בין רתיעה למשיכה. לפחדים יש תפקיד התפתחותי בכל שלבי הילדות: גם בסרטים של דיסני תהיה תמיד דמות שנורא מפחידה ילדים. העניין הוא שהנושאים שמפחידים אותנו משתנים בגיל ההתבגרות; פתאום הקונפליקט נוגע במיניות, ולכן סרטים שמתעסקים בגרוטסקה מינית נעשים רלוונטיים להם. מעבר לזה, אם פעם היו מחביאים מתחת למיטה חוברות עם איזו דוגמנית בבגד ים, היום גם בתוך ז’אנר האימה נדרשות רמות חדשות של זעזוע, שייבדלו ממה שכולם חשופים אליו ממילא".
אבל אין כאן תשובה
מה שהיא אומרת הוא "דברים שמפחידים אותנו גם מרתקים אותנו" – אבל היא לא מסבירה *למה*.
אבל... זו התשובה
כלומר, זה קצת כמו לנסות להסביר למה אנחנו לא יכולים להסיר את העיניים מתאונה, למרות שאנחנו יודעים שאנחנו עלולים לראות דברים שאולי נתחרט עליהם. "מה שמפחיד גם מרתק" הוא ההסבר להרבה דברים ואם מישהו היה יודע למה זה – החיים היו הרבה פחות מסתוריים.
(אגב, אני כותב זאת בתקווה שלך דווקא יש תשובה)
החיים באמת נהיים הרבה פחות מסורתיים
מה לעשות, זה תפקידו של המדע: להסביר דברים לא מובנים, גם אם הדברים הלא מובנים הללו הם אנשים.
אבל לא, אין לי תשובה – אני יכול להציע כמה ספקולציות,אבל הן לא מבוססות מספיק בשביל להיות מעניינות.
הופה, זו חתיכת טעות פרוידיאנית.
(ל"ת)
שגיאת הדלקה, לא יותר.
אצלי הכל מעל לפני השטח. אין לי תת מדע.
גם "תת מדע" זה מכוון?
(ל"ת)
מה זאת אומרת "גם"?
(ל"ת)
"בשנים האחרונות פורח ז'אנר הפורנו־עינויים, המשלב תכנים
מיניים בוטים מהרגיל עם אלמנטים מובהקים של אימה וסאדיזם."
ובכן, אין באמת חדש תחת השמש. סרטי ה-mondo וסרטי אקספלוייטשן רבים עסקו בנושאים כאלו, ברמות גועל שירשימו גם צופים מודרניים. וכמו שהם היו סרטים גרועים, סביר להניח שגם הסרט המדובר (שלא טרחתי, ולא אטרח לבזבז עליו זמן).
מסכים איתך
כלומר, בנושא ה"אין חדש". לכל דור יש את האקספלוייטיישן שלו ונדמה שההמשכונים המאוחרים של "המסור" ומה שקרוי "פורנו-עינויים" לא באמת מגעילים יותר מאי פעם, אלא מהרגיל. בסוף הכתבה ישנן דוגמאות ותיקות ועוכרות שלווה באמת ולכל אורכה ישנה (או אמורה להיות) אווירה של חוסר התלהבות כללית מהסרט המדובר.
בכתבה לא ציינו סרט סרבי כלשהו שעושה גלים ברשת.
לא מעט חובבי גועל טענו שבעוד ש"הנדל האנושי" גרם להם לצחוק, הסרט הסרבי גרם להם לבכות.
קשה לי לענות
בתור בן אדם שאוהב סרטי gore, וגם ראה ודי חיבב את הנדל האנושי, אין לי תשובה ברורה. (כדאי אבל לציין שמה שהפך אותו למוצלח זה דווקא זה שהם לא שכחו שזה גם סרט אימה על הדרך, ויש שם קטעי אימה מוצלחים למדי בלי שום קשר לגועל שהולך שם. ובפרט, אני לא מסכים עם הכתבה שקושרה למטה שבה כולם מסכימים פה אחד שזה סרט גרוע. הוא לא נפלא אבל הוא סבבה. ולמעשה, הרעיון אמנם זוועתי, אבל בפועל הוא מראה פחות גועל מרוב סרטי ה-gore בעולם. הבנתי שב-HC2 הם תיקנו את זה, אבל אותו לא ראיתי. עדיין.)![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
אני לא מחשיב את עצמי למפגר (אם כי, כמובן, מי כן). אני גם יודע את ההבדל בין קלנוע ברמה של ברגמן, קובריק וכו' (שאני מכיר ומאוד אוהב) לבין קלנוע ברמה של הנדל האנושי. ויחד עם זאת, שמורה לי איזו פינה חמה בלב לסרטי גועל בכלל ולאימת גוף בפרט, גם כשהם מטומטמים. זאת גם אחת הסיבות שקרוננברג הוא הבמאי האהוב עלי – כי הוא ידע לעשות סרטי אימת גוף גאוניים ועמוקים. אחרי שהוא הפסיק לעבוד בז'אנר לא הופיעו בו דברים ברמה הזאת, למרבה הצער. (אם כי ברבור שחור התקרב.)
אני גם לא סאדיסט ומזוכיסט בחיי האמיתיים, ואם יש לי רצונות חבויים לבצע או שיבצעו עלי את המעשים שאני רואה בסרטים האלה, הם כנראה חבויים ממש טוב. ולא, אני לא מרגיש גירוי מיני מסרטי גועל (משהו שקשה לזייף). את הגירוי המיני שלי אני מקבל מדברים קונבנציונליים לחלוטין.
בקיצור, אין לי תשובה ברורה ללמה אני אוהב סרטים כאלה, כמו שאין לי תשובה ברורה ללמה אני אוהב את המוזיקה שאני אוהב. אבל אתה מוזמן להמשיך לתחקר אותי ולרדת לשורש הבעיה.
ואגב, אחת הסצינות המגעילות והמטרידות שראיתי בחיי (וכמו שניתן להבין, ראיתי די הרבה סרטי גועל בחיים שלי) הייתה הסצינה הידועה לשמצה במגרש השדים, שאפילו לא נחשב בדרך כלל לסרט גועל.
זאת לא שאלה הוגנת.
אתה בעצם שואל אנשים למה הם אוהבים את מה שהם אוהבים. אנשים עושים את זה רק כשהם מזלזלים בתחביב של מישהו.
אתה בעצם שואל "למה אנשים נהנים לצפות בדברים שעברו מזמן את הקו האדום -שלי-". לכל אחד יש את הקו האדום של אלימות וגור אחריו הוא כבר מרגיש שלא בנוח. אמא שלי יכולה לצפות בסרטי שואה בלי בעיה, מה שאני לא יכול, אבל היא הפסיקה אחרי הפרק השני של משחקי הכס כי זה אלים מידי בשבילה.
הבחור הנודניק בוידאון חפר לי רבע שעה על "פריצת דרך קולנועית" ו"צפיית חובה", אבל אני לא צלחתי את עשרים הדקות הראשונות של התפוז המכני.
כשאדם אוהב משהו, הוא לא יושב וחושב "מה הסיבה הפסיכולוגית שגורמת לי לאהוב את הדברים האלה אם זה סדיזם או שמה מזוכיזם?" אתה מתחיל לחשוב על זה רק אחרי שמגיע מישהו מבחוץ ומנדנד לך. בגלל זה אנשים יכולים לכתוב לך מגילות שלמות של למה הם אוהבים את סגנון המוזיקה היותר שנוי במחלוקת אותו הם אוהבים במקום סתם להקשיב לה.
ואל תצפה לתשובה רצינית כשאתה קורא לאנשים מפגרים.
לא קראתי לאף אחד מפגר.
פשוט פחדתי שמישהו ייתן לי תשובה בסגנון, "נו, אתה יודע שרוב הקהל של הסרטים האלה הם סתם טינגייג'רס מפגרים ללא שום חוש בקולנוע", אז התכוננתי מראש. אבל כן, אם העלבתי מישהו, אני מצטער.
לגבי מה שאמרת, אני לא מזלזל. אני פשוט לא מבין. כבר חמש שנים שאני מנסה למצוא סיבה הגיונית ללמה מישהו יאהב סרטי אימה, ואני לא מצאתי אחת. אז אני בסה"כ שואל יפה (חוץ מהקטע של המילה "מפגרים") ולא מנסה לרדת או לפגוע באף אחד.
יש הבדל בין מפחיד למגעיל.
לא יצא לי לצפות בנדל האנושי, ואני עדיין לא בטוח אם כדאי לי או לא, אבל אני בספק שהסרט הזה יפחיד אותי (אפילו קצת) כמו שהוא יגעיל אותי.
רוב סרטי הטורצ'ר פורן מבוססים על גועל במקום ליצור אווירת פחד אמיתית. זאת גם הסיבה שחשבתי שדווקא החלק השני של הוסטל היה באמת טוב; כי הם הפחיתו עם ה-gore והתרכזו בבניית אווירה, בניגוד לסרט הקודם.
גם המסור הראשון היה מלא באווירה ובאמת הציג רעיון מזעזע ומפחיד, הבעיה היא סרטי ההמשך שלקחו הכל לכיוון מאד זול, אקססיבי ומגעיל.
לגבי למה אני כן אוהב סרטי אימה:
א. גילטי פלז'ר אישי שלי. סתם ככה, כשבא לי לצרוך קצת טראש. ברור אבל שגם לי יש מדד איכות ולא כל סרט זבל נכנס לרשימת הצפייה שלי. גם סרטי אימה צריך לברור.
ב. אני אוהב לפחד בסרטים וכשפעם בשנה באמת יוצא סרט האימה המעולה הזה שמצליח להיכנס לי מתחת לעור, אני מרגיש הרגשה שקשה לתאר במילים.
יש תתי-ז'אנר מוזרים שאני באמת לא מבין.
זה היה עוד איכשהו הגיוני בסרטי אימה כשהיו רגעי GORE ששולבו לתוך אווירת האימה הכללית, ונועדו להכניס אלמנט של סיכון ממשי שיתרום לפחד של הצופים. אבל בחלק מסרטי המסור למשל, הרגשתי כאילו שכחו לחלוטין את החלק של המתח, ופשוט זרקו אנשים לבורות עם מזרקים. אני בד"כ מוצא דמות על המסך להזדהות איתה, ורגעים כאלה היו באמת מקפיצים, אבל לא בגלל שהם הפחידו, אלא בגלל שזה היה כאילו אותי זרקו לבור הזה.
זה מקביל לגמרי לעוד תת-ז'אנר שאני לא מבין, הפעם בקומדיה – המבוכה. שניהם לא מפחידים/מצחיקים אותי, אלא יש להם את האפקט של לגרום לי להרגיש רע בשביל הדמויות שעל המסך. מעניין אם יש מישהו שנהנה גם מה-human centipede וגם מ"המשרד"…
התשובה היא
שכל תשובה שתינתן לך תהיה אובר אנליזה של מישהו שהולך לראות סרט מז'אנר מסוים סתם "כי הוא נהנה מזה". ועכשיו מוצא שהוא צריך להצדיק את עצמו.
אפשר לכתוב פה מגילות על הדחקה, וניתוב סאדיזם לאפיקים לא מזיקים כמו צפייה בסרטים, והעובדה שמה שנראה לך מזעזע לא בהכרח נראה מזעזע לאדם ש-גדל- על דברים כמו החומה של פינק פלויד או אפילו סתם פורנו.
לפני שנה ילדה בת ארבע מהגן שלי הלכה לראות את קורליין ונהנתה נורא, אני חושב שבגלל שהיא הייתה קטנה מכדי להבין שדברים מסוימים אמורים להיות קריפיים. אילו סרטים היא תהנה לראות בגיל שלושים?
או העובדה שכשבני נוער מתכנסים ביחד לראות סרט באמצע הלילה, הם יהנו פחות מקומדיה רומנטית או אפילו מסתם סרט אקשן, אלא ממשהו שאפשר לצרוח ממנו בקול רם במקומות הנכונים ולכסות את העיניים ולהכריח אנשים לראות ולחפור עליו שעה אחר כך בזעזוע ולספר קטעים לאנשים שלא היו שם?
סרט הרי יכול להיות גם בילוי חברתי רועש, לפעמים.
אבל כל אילו תירוצים של בדיעבד. אנשים הולכים לראות את זה כי הם נהנים לראות את זה, ולהתחיל להמציא תירוצים יהיה זהה לחלוטין להסביר למישהו שלא אוהב למה אני אוהב קומדיות רומנטיות, או מדע בדיוני, או סרטים דוקומנטריים.
לגבי קורליין
כשיצא הספר גיימן דיווח פעמים רבות בבלוג שלו שהורים ומורים התחלחלו מהתוכן המפחיד של הספר, בעוד שילדים לא נבהלו ממנו בכלל.
אתה מנסה חזק מדי
"כבר חמש שנים שאני מנסה למצוא סיבה הגיונית ללמה מישהו יאהב סרטי אימה, ואני לא מצאתי אחת" – זה כי אין כאן ממש מה להבין. כמו שאנשים הולכים לקומדיות בכדי לצחוק, או לסרטי מתח בשביל לכסוס ציפורניים, כך סרטי אימה מספקים את הרצון להיות מפוחד. זה לגיטימי באותה מידה וזה ז'אנר שנולד כתוצאה מצורך מסויים של קהל.
אמנם פחד נחשב שלילי, לעומת צחוק למשל, אבל גם הוא רגש או תחושה. והרבה אנשים הולכים לסרטים דווקא כדי להרגיש, אבל במעין אופן בטוח וסטרילי כזה – כי אחרי הכל, זה רק סרט. לו הייתי מצוי באמת בתופת ירי של סרטי אקשן, סביר שהייתי צורח. אבל כיוון שמדובר בסרט, זה נראה לי דווקא כיף לאללה.
זאת שאלה מאוד הוגנת
ראשית, כי אתה מניח שכל מי שאוהב משהו לא יודע למה – כל ההסברים הם רק בדיעבד. אתה לא חושב שאתה מזלזל בהם במידת מה עם ההנחה הזו?
שנית, כי לכל תופעה יש גם אלמנטים תרבותיים ולא רק אלמנטים אישיים: אם הרבה אנשים אוהבים את זה, כנראה שזה אומר משהו על משהו.
אנסה לענות:
אישית אני לא נמשך לסרטי אימה, אבל כשהזדמן לי באינטרנט להתקל במדיית אימה אמיתית, ולא מבויימת, כן מצאתי את עצמי נמשך כאותו חרק מול מנורת הלהט – מסוקרן, מתאווה, מתגרה (במובן של הכרזת אומץ); גם אם מבועת.
אני יודע שזה יכאב/יגעיל/יפחיד אותי, אבל זה מה שאני מחפש. כי אימה אמיתית, ולא של סרטים, קיימת במציאות שלנו, ו"הסתכלות בעיניים" של אימה כזאת, דרך המסך המגן, יש בה מן ההתמודדות עם החרדה, ואולי אפילו התרסה.
מה זה "מדיית אימה לא מבויימת"?
סרטי סנאף? טוקבקיסטים של וואלה? מבזקי חדשות?
אחלה פוסטרים
במיוחד של CHRONICLE, למרות שיש לי הרגשה חזקה שזה יהיה סרט גרוע (אבל למרות זאת, תחילת 2012 נראת שוממת, אז צריך שיהיה למה לצפות) וגם של HC2, חולני ונהדר באופן מצמרר (ולא, אתם לא רוצים לדעת מאיפה התולעת יוצאת…).
אגב, רק לי הפוסטר של הבקתה מעורר בי קצת צמרמורת? (ובנוגע דימוי של הקוביה הונגרית, האם זה רומז על סרט חכם?).
ואם כבר אני בקטע של פוסטרים מצמררים, אל תגגלו את הפוסטר של 'האישה בשחור', פוסטר מפחיד ברמות. בררררר.
מה מפחיד בדניאל רדקליף?
(ל"ת)
שום דבר
אני יותר מפחד מילדים קטנים עם עיינים נוצצות בלבן (שזה הפוסטר של 'האישה בשחור').
יש גם משהו שמחזיק אותם
כנראה שד או משהו…
אממ, מה זאת אומרת
משהו שמחזיק אותם?
תסתכל ממש טוב
על התינוק, מחזיקה אותו יד.
אם תסתכל מעל הראש של שתי הילדים, תוכל לראות משהו כמו גולגולת כזה.
הוא דיבר על הפוסטר הזה, מן הסתם
http://www.impawards.com/intl/uk/2012/woman_in_black_ver2.html
קריפי משהו.
מפחיד? בוא לא נגזים.
רגע אחד
אתה רוצה להגיד לי שהפוסטר של הנדל האנושי (שממש העביר בי חלחלה עמוקה בקטע אחר) לא הפחיד אותך, אבל הפוסטר של הבקתה הזאת – כן?
אמממ, כן
אני לא ממש יכול להסביר למה. אולי זה הרקע האפור-מדכא שצימרר אותי קצת.
שימו לב שבפוסטר של גב"ש 3 מסתתרת לה כתובת.
(ל"ת)
אגב, "בקתה ביער" יוצא ביום שישי ה-13.
צירוף מקרים, או גימיק מכוון?
נחש
(ל"ת)
רד פיש
תעשה טובה- כשיוצא טריילר לדבר החולני הזה שנקרא HC2, אל תעלה אותו לאתר.![!:(!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif" alt="" width="" height="" />)
למה לא?
אם יש כאלה שאוהבים את זה (והאמת היא שאני מבניהם![!מסמיק!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_blush.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_blush.gif" alt="" width="" height="" />)
) והם מתעדכנים בטריילרים מעין הדג, למה שהוא לא יפרסם אותו כאן? לא כולם חייבים לראות אותו.
כבר יצא, ולא פרסמתי.
כמו שאמרתי, יש דברים שאני מעדיף להתעלם מהם.
תודה
(ל"ת)
תודה גם בשמי. מדיניות מבורכת ביותר.
למרות שבמקרה הזה מאוחר מידי. הסקרנות גברה עלי ואחרי החיטוט באינטרנט מצאתי את עצמי מעורער לחלוטין למשך כל אותו יום.
רד פיש, מה דעתך על ג'וב אחרון?
אני יודע שפרשת מהמשטרה, ותלית את המדים. אך האתר זקוק לך, ואתה האדם המתאים לג'וב.
האם התמונה של 'הנדל האנושי 2' היא פוטושופ? האם באמת צולמה בחורה עם נדל על איבר מינה, או שהוא הוסף בדיעבד?
ואגב, בהתחלה כשראיתי את הפוסטר לא הבנתי מה כל כך מחליא בנדל שמתכווץ בפינה של חדר.
בוא נגיד שאני מאוד מקווה שזה פוטושופ.
(ל"ת)
זה מגעיל, אבל עדיף מאשר חשופית.
ורד, תגיד, אתה ראית את הסרט? או שהזעזוע שלך אל זה נובע רק מטריילרים ותיאורים (וזה, כידוע, מספיק)?
חשופיות אינן ארסיות ואינן נושכות.
למרות שלצערי גיליתי לא מזמן שפיתחתי איכשהו אלרגיה אליהן. אבל עדיין, אני חושב, זה עדיף על פני נשיכה של נדל.
אני חושב שמה שמגעיל אנשים
בחשופיות זה הריר. לא שנשיכה, או הליכה, של נדל זה יותר מרגיע.
למה גילית את כל הדברים האלה?
יש לך אובססיה מוזרה לחשופיות?
כן, מוזרה מאוד. אני אוהב להחזיק חשופיות מדי פעם.
כנראה שזה באמת מוזר מבחינת רוב האנשים.
מצא את הקטע מ"בולשיט!", בו פן וטלר
משכנעים אנשים שלחשופיות יש ערך טיפולי, ואנשים מתענגים על הטיפול החינמי שמציעים להם בחשופיות. מאיר עיניים.
האמת היא שזה פשוט לא נדל אמיתי.
בבקשה, בבקשה, בבקשה שזו תהיה האמת.
אני נוטה להאמין שכמו רוב הפוסטרים בעולם
גם זה לא שוט אמיתי. רק העלות והטירחה של ההפקה להשיג מרבה רגליים ולשים אותו כך שלא יזוז בשביל הצילום נראית לי עבודה הרבה יותר מאתגרת מלקחת תמונה מגוגל. ואני בספק אם יש להם שם מעבדת כימיה עם חומרי הרדמה למרבי רגליים.
או שזה סתם הווישפול-ת'ינקינג שלי שלא השתמשו בבעלי חיים אמיתיים בסרט.
ובכלל אולי לא התכוונת לשאלה הזו ברצינות, אבל כשלומדים למבחנים פתאום כל האינטרנט נהיה נורא מעניין ונורא מרתק לפתח שיחה על כל פאקינג דבר, אז קשקשתי קצת, ועכשיו אני אחזור לספרים.
תודה, סליחה ושלום![!מסמיק!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_blush.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_blush.gif" alt="" width="" height="" />)
יש גם את הפוסטר המעולה של "ג'ון קארטר"
שעלה לא מזמן.
http://www.impawards.com/2012/john_carter_ver2.html
הפוסטרים בכתבה בהחלט טובים מאוד, רק לא הבנתי איך הפוסטר של "דם אמיתי" טוב יותר מזה של "בארץ הדם והדבש", אני אפילו לא מצליח להבין מהי התמונה החבויה בפוסטר (אם יש כזו).
מה התמונה החבויה באיזה אחד מן הפוסטרים?
בארץ הדם והדבש כמתי הדם יוצרים רישום די מדוייק של גבר מצד ימין המתקרב לנשק אישה מצד שמאל.
בפוסטר של דם אמיתי רואים ערפד בצד התחתון של התמונה שקרוב לצווארה של הבחורה בצד הימני העליון.
תבהה בזה עוד קצת, גם לי לקח מלא זמן
ותהיתי גם אם בכלל יש שם משהו. אבל יש. זה חביב, מסוג הדברים שברגע שאתה רואה אותם אתה לא יכול שלא לראות את זה. ההוא של דם אמיתי יותר "מתוחכם" משל אנג'לינה (לפי דעתי).
תסתכל על השחור, לא על האדום.
(ל"ת)
מצאתי!
בהחלט מגניב ומוצלח הרבה יותר מזה של 'דם ודבש', אבל נראה לי שלעולם לא הייתי שם לב לתמונה אם אף אחד לא היה אומר לי שיש כזאת. תודה לכל מי שתרם למציאה זו!
ב"ארץ הדם והדבש" זה:
זוג שעומד להתנשק, אני די בטוח שאין תמונה חבויה בפוסטר של "דם אמיתי"
האמת היא שבפעם הראשונה לא מצאתי שום תמונה חבויה, אבל אחרי שקראתי את התגובה הזאת חיפשתי ומצאתי.
(היי! אני פרסמתי ראשון את הפוסטר של ג'ון קארטר!![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
)