אנשים אוהבים שלסיפורים יש פואנטה. מגיל צעיר, לכל הסיפורים שלנו הייתה נקודה מסוימת, בין אם זה שבלונים הם חארות שישברו לכם את הלב, או שזה סיר ובסיר עושים קקי. זה גם הגיוני, בסך הכל – אנשים אוהבים שיש נקודה לדברים שהם משקיעים בהם זמן. ולכן "כל הכסף שבעולם" קצת מוזר, כי אין לו ממש נקודה.
כלומר, כן, בהחלט אפשר לשלוף ממנו מסר או שניים על כסף או משפחה, אבל אם עוקבים אחרי הסיפור הוא פשוט.. מספר את הסיפור שלו. כלומר, לרוב יש לגיבור קונפליקט כלשהו חיצוני ופנימי כאחד וכל סצנה מקדמת את הגיבור בנוגע לדילמה שלו. לעומת זאת, ב"כל הכסף שבעולם" דברים קורים, כי זוהי דרכו של העולם, ואנשים פשוט מתמודדים עם מה שקורה, בלי השפעה מיוחדת על הדמות שלהם.
"כל הכסף שבעולם" מספר על חטיפתו של פול ג'ון גטי השלישי, שכפי שאפשר להסיק מ"השלישי" שבשמו, בא ממשפחה עשירה. בזמן שהסרט מתרחש זאת המשפחה של האדם העשיר ביותר בתבל – פול ג'ון גטי, שהתעשר בזכות נפט. לאחר שנכדו נחטף, החוטפים דורשים 17 מיליון דולר, והתשובה של הסבא היא "לא". מנקודת המוצא הזאת, הסרט מתמקד בסיפור החטיפה דרך כמה מוקדים עיקריים: הנכד החטוף בשבי והחוטפים שלו; אביגיל "גייל" גטי, אימא שלו, שמנסה להשיג את הכסף או להוציא את הבן שלה בחיים; ופול ג'ון גטי, שלא מאמין במשא ומתן עם חוטפים או בהוצאות כספיות שלא ניתן לקבל עליהן החזר מס. בין לבין מתרוצצת דמותו של מנהל העסקים של פול גטי המבוגר ומנסה לעשות סדר בעניין.
אבל אם יש עניין בסרט הזה, זה לא בגלל העלילה שלו אלא בגלל ההפקה שלו. כי לא בכל סרט מחליפים את אחד השחקנים הראשיים כשנשאר עוד חודש וחצי עד המועד שבו הוא צריך לצאת לאקרנים. למי שלא יודע, בסרט היה אמור להיות קווין ספייסי בתפקיד פול גטי הסב. אבל לאחר שהתברר שהוא מתקיף סדרתי של נערים, הוחלט להשהות את סיבוב ההקרנות בפסטיבלים של הסרט. נראה שזה הולך להיות סופו של הסרט, אלא שאז, במפתיע, הבמאי הודיע שהוא פשוט הולך לצלם מחדש את כל הסצינות של ספייסי, כשהוא מוחלף בכריסטופר פלאמר. כל ההפקה, מהשחקנים ועד התאורנים, הוזעקו בשנית לצילומים, שנערכו במהירות שיא בעוד הסרט נערך מחדש במקביל, ובסופו של דבר הסרט יצא במועד, כשהשריד היחיד שנותר לגירסת ספייסי הוא טריילר. מדובר באקט מרשים: גטי המבוגר מככב בסצנות מרכזיות רבות בסרט, וצילום מחדש של הפקה רצינית כזאת ראוי להצדעה. רידלי סקוט אומנם לא מפגין יכולות בימוי מרשימות אחרות בסרט, אבל אם הוא יועמד לאוסקר על ההישג הזה, וואלה, אני אבין את זה. למרות שהשאלה העיקרית שצריך לשאול היא למה ליהקו את ספייסי מלכתחילה.
לא שספייסי שחקן רע, אבל פרט לכך שזה טיפשי לקבור שחקן בהררי מייק-אפ רק בשביל שיראה מבוגר בצורה לא משכנעת, אני יכול לדמיין בדיוק איך ספייסי היה מגלם את גטי, וזה קלישאתי ומעצבן. הרי ספייסי משחק את דמות המנייאק באותה הצורה תמיד: בצורה כזאת שנהנית לראות את האחר סובל, ומחייכת לעצמה חיוך נבזי קטנטן. ההעפה שלו וההחלפה שלו בשחקן אחר, מעבר לכך שזה היה המעשה הנכון לעשות, נותנת הזדמנות לדמות הזאת להיות קצת פחות שבלונית. גטי על פי פלאמר אינו נבל מנוול שנהנה לראות אנשים מקשיבים לכל פקודה שלו, אלא אדם שנסיבות החיים שלו עיצבו אותו להיות כך, וזה אומנם חבל שאנשים נפגעים, אבל הפחדים ובעיות ההתנהגות שלו פשוט לא יכולות לתת לו לנהוג בצורה שונה מזו שבה הוא נוהג. הצורך הכפייתי שלו לחסוך כסף בכל מחיר אינו משחק, אלא אובססיה עמוקה שהוא לא מצליח לפתור.
זה אולי מרגיש כמו עיסוק ברכילות במקום בעיקר, אבל הליהוק של גטי הוא משמעותי לסרט, ולכן זה מעניין שיכולים להיות שני פירושים שונים שלו. כי אם בכל זאת יש דמות אחת כלשהי שנראה שהסרט רוצה להגיד משהו עליה ועל הפעולות שלה – זה גטי המבוגר. גייל בגילומה של מישל וויליאמס היא דמות מרתקת בביצוע נהדר, אבל היא לא מתפתחת, וזאת רק העלילה שמערימה עליה קשיים. אותו כנ"ל תקף לצ'ארלי פלאמר (שלמרות שיש לו את אותו שם משפחה הוא אינו קשור לכרסיטופר פלאמר) המגלם את בנה, ומארק וולברג שמגלם את המנהל העסקי נמצא שם, והוא בקלות החוליה החלשה של כל העסק. אבל הסרט לוקח זמן רב והרבה מאוד פלאשבקים בשביל לנסות להבין משהו לגבי גטי המבוגר, ופרט לעלילת המתח, אפשר אולי לראות את הסרט כמחקר דמות על אותו הגטי ולחקור דרך הדמות שלו איך שאנשים תופסים כסף, למרות שלא ממש.
פרט לכך הסרט…. מתרחש. דברים בסרט קורים, לא בדיוק כמו שהם קרו במציאות (וחבל, כי יש כמה דברים שהם השמיטו מהסיפור האמיתי שהם משעשעים למדי, כמו מכתב סחיטה אחד שעוכב בגלל שביתה של הדואר), והסרט פשוט מתאר אותם. האירועים לא משפיעים על הגיבורים וגורמים להם לבחון את עצמם מחדש, והם לא סמל למשהו אחר גדול יותר. פשוט עלילת מתח שמתפתחת לה בצורה הגיונית וסבירה.
בקריירה הרחבה של סקוט, אני לא חושב ש"כל הכסף שבעולם" ייזכר כאחד מהשיאים. למרות שהסרט מהנה לכל אורכו, אין לו אף סצנה איקונית שאני יכול לשלוף מהזיכרון בקלות, ופרט להופעה של פלאמר אין ממש שום חלק שבאמת יוצא דופן לטובה. אבל זה גם רחוק מתהומות העשייה הקולנועית של "הנוסע השמיני: קובננט". נראה שלרידלי סקוט עדיין יש את זה, או לפחות מספיק מזה כדי לעשות סרטים שהם סבבה, וראוי להצדיע לו גם ערכית וגם פרקטית על ההישג שלו בהחלפת ספייסי, אבל קשה לי להאמין שפרט לאנקדוטת ספייסי-פלאמר, מישהו ייזכר בסרט הזה בעוד שנתיים מעכשיו. אז אני שמח שהסרט הזה קיים, והוא תקדים טוב לפתרון מוסרי בהוליווד, אבל בסופו של יום, פרט להופעה אחת מעולה של פלאמר ועוד הופעה נהדרת של ויליאמס, מדובר בסרט שהוא בסדר וזה הכל.
הלוואי ופאלמר יזכה באוסקר ושאולי זה יעביר בהוליווד את המסר ששוביניזם, הטרדות מיניות ואייג׳יזם זה לא טוב לאף אחד, בעיקר לא להוליווד.
(ל"ת)
אני מעדיף שהאוסקר לא יוכרע משיקולים פוליטיים, ושפאלמר לא יזכה אלא אם כן האקדמיה באמת ובתמים משוכנעת שמדובר בהופעת השנה. המסר נגד שוביניזם והטרדות מיניות עובר במלא דרכים אחרות (כמו למשל ההדרה של ספייסי מכל דבר בתעשייה הזו ומחיקתו מסרטים שכבר צולמו) שלא דורשות לפגוע ביושרה המקצועית (המפוקפקת גם ככה) של טקס האוסקר.
מצטערת אם לא הצלחתי להיות ברורה -
התכוונתי שהלוואי שהוא יזכה באמת בגלל שמשתמע ממי שראה את הסרט (כמו כותב הביקורת הזו, אבל עוד ביקורת שראיתי, הפעם של אחד הבמאים של ׳מי מפרחד מהזאב הרע׳) שההופעה הזו באמת היתה דגולה ומדהימה.
למעשה, הבמאי הזה ציין שכשהוא שמע את הבאז הוא חשב לעצמו שזה בטח בגלל הסיפור עם ספייסי, אבל אחרי שהוא צפה בסרט – ממש לא קשור. לדעתו זו היתה הופעה מדהימה בלי שום קשר. פאלמר חרך את המסך בעיניו והוא אמר שאולי היה עדיף אם הוא היה מגלם את כל התפקידיפ, כי זו היתה ההופעה היחידה שהיתה וובה בעיניו. בכל מקרה, הפואנטה שלי היתה שאני מקווה שהוא יזכה ושזה יעזור להזכיר להוליווד שהעולם התקדם. שאם דמות היא מבוגרת אז תלהקו שחקנים מבוגרים, אם דמות היא נכה עדיף שתלהקו נכה וכן הלאה.
בקצרה – אני לא מקווה שהוא יזכה בשביל להעביר את המסר, אלא מקווה שהוא יזכה כי נשמע שממש מגיע לו ואז אני מקווה שזה יעצים את המסר, א-לה – רואים הוליווד? כשאתם מלהקים שלקנים מבוגרים לגלם דמויות מבוגרות – מתקבלות הופעות טובות יותר. כשמלהקים נשים לדמויות ראשיות אנשים הולכים לסרטים בהמוניהם. הצעד הבא? שתלוהק אישה בת שלושים ומשהו ארבעים לתפקיד בת הזוג של איש בן שלושים ארבעים, ולא בת 19-20 לתפקיד בת הזוג של בן חמישים ;-)
בנוגע ללמה קווין ספייסי
collider טענו מתישהו שפלאמר היה הבחירה הראשונה של רידלי סקוט, והוא הוחלף בקווין ספייסי ע"פ דרישת/בקשת האולפנים (כי הוא מוכר יותר).
לא טענה ספציפית של Collider
הסיפור שפלאמר היה הבחירה הראשונה של רידלי סקוט מופיע בכל מיני כתבות על הפרשה, כמו בכתבה הזו של ה – Hollywood Reporter.
אבל לא ראיתי ציטוט ישיר של סקוט עצמו על כך.
ביקורת מדויקת
מסכימה עם כל מילה.
לדעתי פלאמר שיחק מצוין, הסרט הזה נשען עליו ועל הדמות הזו. בהתחשב בזמן הקצר שהיה לו לצילומים, זה הישג מטורף.
לא צפיתי בסרט, ואני לא בטוח אם זאת הייתה הכוונה
אבל יצירות גדולות וחסרות פואנטה לא חסר. כל סדרה של דיוויד סיימון למשל. למעשה, "דברים קורים, כי זוהי דרכו של העולם, ואנשים פשוט מתמודדים עם מה שקורה" זה אחד התקצירים היותר טובים של הסמויה שקראתי.
לא ראיתי את כל היצירות של סיימון
אבל אני חושב שההבדל בין "הסמויה" ל"כל הכסף שבעולם" זה קצת כמו ההבדל בין סיפורי זן לחלק מסיפורי התלמוד. בסיפורי זן זה שאין פואנטה זאת הפואנטה. בחלק מסיפורי התלמוד (או לחלופין סתם סיפור חולין) פשוט למדת על מישהו שהלך למכולת וקנה בייגלה.
זה הזכיר לי גם את "Boyhood"
(קוראים לזה Boyhood? התבגרות, נו)
זה ממש לא תקציר טוב ל'הסמויה' והוא עושה עוול לסדרה
הכי מתוכננת ומתוסרטת במדויק שראיתי בימי חיי.
לא יודע באשמת מי זה, אבל פאלמר על הפנים
יכול להיות שזה לו"ז צילומים צפוף, או כל מיני סצינות שהוקלטו בנפרד וחוברו יחד… אבל בשתי שניות של הופעה בטריילר תחת איפור כבד וסינון מילה בודדת, ספייסי מצליח לשדר יותר נוכחות מאשר פאלמר לאורך כל ההופעה שלו בסרט, שיוצר את הרושם שג'ון גטי היה סתם איש זקן ונרגן, ולא האדם העשיר בעולם. הסצינה המנותקת והביזארית שלו בסוף סרט בכלל השאירה טעם רע.
שאר השחקנים לא משאירים ברובם רושם יוצא דופן, אבל גם פה יש את השאלה של אילו סצינות ספציפיות נערכו והודבקו מחדש. מי שאולי מציל את הקאסט זה Romain Duris שמשחק את אחד הפושעים ומצליח להביא למסך דמות מורכבת ומעניינת.
אבל בסופו של דבר, כל מה שנשאר מהסרט הזה הוא השאלה "מה היה אם?" ואיך הוא היה יוצא אם לא היו חותכים ממנו את ספייסי ברגע האחרון והיינו מקבלים גטי מוצלח יותר.
האדם העשיר בעולם לא יכול להיות איש זקן ונרגן?
(ל"ת)
שובו של הגטי
הסרט רק יצא לאקרנים וכעת עלה פרומו לסדרה חדשה בשם Trust בערוץ FX, שגם היא תעסוק באירוע החטיפה של ג'ון פול גטי השלישי. את הפרקים מביים דני בויל, שגם מפיק, ומככבים בה דונלד סאת'רלנד, הילארי סוונק ו…ברנדן פרייז'ר? הא, לא ראיתי אותו הרבה זמן. בכל מקרה, הטריילר הזה הצליח לסקרן אותי הרבה יותר מזה של הסרט. הסדרה עולה בסוף מרץ.
מי אי פעם אמר שההחלפה של ספייסי באה ממניעים מוסריים ולא כלכליים?
הוא אכן הוחלף בגלל שהתברר שהוא תקף מינית, והוא אכן הוחלף כדי שהסרט לא יתרסק בקופות. שני הדברים האלה לא סותרים אחד את השני, הם הולכים ביחד אם אתה מניח שאנשים לא רוצים לבוא לראות סרטים של אנשים שתקפו מינית [הנחה שעדיין לא הוכחה, אבל אני בכל זאת בעד לעבוד איתה ולתת לה להתגשם].
והסיפור של ספייסי אפילו לא דומה ל"שחקנית שכבה עם מפיק כדי לקבל תפקיד", אז אני לא מבינה מה זה קשור.
הקבלה מעניינת
בין ההתנהגות של גטי בפועל לאיך שהיא מוצגת, וההתנהגות של ההפקה בפועל ואיך שהיא מוצגת…