חדשות טובות, או לפחות מעניינות: כידוע, פיטר ג'קסון צילם את "ההוביט" לא רק בתלת-מימד, אלא בטכניקה שקיבלה את הכינוי HFR 3D (קיצור של High Frame Rate): במקום שהסרט יצולם ויוקרן בקצב של 24 תמונות בשניה, סטנדרט שלא השתנה מימי הסרט האילם ועד היום, הוא מוקרן ב-48 פריימים לשניה. זה אמור ליצור תנועה חלקה והרגשה מציאותית יותר.
כשקטעים מ"ההוביט: מסע בלתי צפוי" הוקרנו בפני קהל בכנס סינמה-קון באפריל, התגובות היו מאוד לא אחידות. היו כאלה שנדהמו לחלוטין והכריזו על זה כעל מהפכה שמגמדת את התלת-מימד, והיו כאלה שממש שנאו את זה, וטענו שבמקום לסייע לסרט זה גורם לו להיראות "טלוויזיוני" יותר. פיטר ג'קסון, מצידו, טוען שאולי לוקח כמה דקות להתרגל לזה, אבל הפורמט הזה הוא לגמרי העתיד. ג'יימס קמרון מסכים איתו.
הפוסט על התגובות להקרנות בסינמה-קון, והרבה דיונים מעניינים שהתפתחו בעקבותיו – נמצאים כאן.
אולי בגלל התגובה המעורבת הזאת, ואולי בגלל סיבות טכניות, הסרט יוקרן בארה"ב בטכנולוגיה החדשה רק על קומץ קטן יחסית של מסכים. ובארץ – מתברר שהמצב הוא זהה. אחרי בירור עם יחצ"ני הסרט נאמר לי שהסרט יוקרן גם בארץ ב-HFR3D. הוא יוקרן בפורמט הזה רק בקולנועי יס פלאנט וסינמה סיטי, בכל אחד מהם יוקדש אולם אחד להקרנה כזאת (בעוד הסרט יוקרן מן הסתם גם באולמות נוספים). האולמות כבר ערוכים טכנולוגית להקרנה כזאת.
זאת בשורה משמחת מאוד, כי זה בדיוק כמו שזה צריך להיות: אנחנו מקבלים את החידוש מיד, אבל הוא לא נכפה עלינו. מי שרוצה להתנסות בטכנולוגיה החדשה ולראות בעצמו איך הוא מסתדר איתה – יכול. מי שלא רוצה – יכול לבחור בתלת-מימד רגיל, או אולי אפילו בהקרנות דו-מימד. או באיימקס. כל אחד וההוביט שלו.
אני רוצה להבין
הפורמט הזה (HFR) לא יוקרן באיימקס?
שאלה טובה. אם הבנתי נכון, התשובה היא לא.
הסרט יוקרן באיימקס, ויוקרן ב-HFR, אבל זה לא אותו הדבר. יהיה צריך לבחור אחד או את השני.
דילמה
טכניקת הקרנה מול גודל מסך…
ברצינות?
הפורמט הזה מסקרן אותי ורציתי לנסות אותו, אבל ההוביט די נראה כמו סרט חובה לאיימקס.
הסאונד והמסך (למרות שרחוק מאוד מהאיימקס האמיתי) הגדול.
באמת דילמה.
איימקס הכריזו עכשיו שהוא יוקרן גם בHFR 3d באיימקס
http://www.imax.com/community/blog/peter-jacksons-the-hobbit-an-unexpected-journey-will-be-shown-in-high-frame-rate-3d-in-select-imax-theatres/
נראה שלא בישראל
זה מעניין.
אני לא יודע לגבי שאר העולם, שלושה מבין ארבעת המסכים בבריטניה ואירלנד המצויינים באייטם הם דיגיטליים. האולם הרביעי הוא היחיד שמקרין סרטי IMAX אמיתיים.
אני תוהה אם הם הצליחו באמת למצוא שיטה להקרין סרט איימקס מפילם במהירות כפולה, או שהם פשוט יקרינו את הגירסה הדיגיטלית.
עקרונית, זה אפשרי
באולמות איימקס אמיתי המצוידים לסרטי תלת-מימד (כלומר, כולם?) יש שני מקרנים שעובדים כל אחד במהירות 24 פריימים לשניה, ויכולים להקרין לסירוגין, כך שאפקטיבית הם מקרינים 48 FPS. לא יודע איך או אם זה מסתדר עם הטכנולוגיה של ההוביט.
וויקיפדיה אומרת
שקיים פורמט של סרטי איימקס ב-48 FPS (שנקרא, באופן לא מבלבל בכלל, IMAX HD) שנעשה בו שימוש כיום בכמה אטרקציות איימקס בפארקי שעשועים.
רד, הנה אתגר.
אני מניח ש"ההוביט" בהחלט דורש המשך לכתבת הפורמטים שמוקרנים בקולנוע וההבדלים בינהם![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
האמת, זה רעיון לא רע.
(ל"ת)
אני מתרגש מלחוות את זה . בכלל מצאתי את עצמי חופר לחבריי על הייתרונות והחסרונות לחיות בתקופת תפר שבה הכל משתנה (אני בן 43).
סליחה על השאלה הטיפשית
איזו תקופה איננה תקופת תפר שבה דברים משתנים?
רוב התקופות בהסטוריה האנושית?
לא שהקרנה ב-48 פריימים
יכולה להשתוות למהפכות היסטוריות. אבל השינויים במאות האחרונות מהירים הרבה יותר מבמאות שלפניהן. תחשבו איך אדם משנת 1000 היה מרגיש אם הוא היה קופץ קדימה בזמן לשנת 1500 (די בנוח, אחרי הסתגלות קצרה) ואיך אדם משנת 1500 היה מרגיש בשנת 2000 (WTF טוטאלי).
דילמה
מאוד רוצה לראות איך זה נראה, אבל אין לי שום עניין לראות ההוביט.
יש הרבה טלויזיות שתומכות בהוספת פריימים לתמונה
(גם אם בצורה מלאכותית). זה גורם להכל להיראות ממש מוזר. הטלויזיה שלי באה ככה כברירת מחדל, וכמעט שברתי אותה לפני שהבנתי איך משנים את ההגדרה. כמובן שכנראה בצילום אמיתי ב-48 פריימים זה אמור להיראות יותר נקי.
אכפת לך לחלוק לגבי איך משנים את ההגדרה?
אני ניסיתי להוריד את כמות הפריימים מ-48 ל-24 ולא מצאתי איך. התקשרתי לשירות הלקוחות ושם נטען שאי אפשר לשנות זאת.
איזו טלויזיה זאת? אם זאת טלויזיה של פיליפס
התכונה נקראת Natural Motion, אם אני לא טועה, והיא אי שם עמוק בתפריטים. אני לא יכול לראות בדיוק כיוון שאני לא בבית, אבל אתה מוזמן לשלוח מייל ל-nimrods ב-gmail.com ואני אנסה לעזור בערב…
יש פה הסברים לכל סוגי הטלוויזיה כמעט
עם תמונות לרובם. זה נמצא באמצע הכתבה בערך (אבל שווה לקרוא הכל, האמת)
http://prolost.com/blog/2011/3/28/your-new-tv-ruins-movies.html
תודה רבה.
אני אעיף בזה מבט.
(:
מה יהיה המחיר?
כמה הולכים לגבות מאיתנו על סרט בפורמט החדש?
ככל הנראה מחיר זהה לסרט 3D רגיל.
(ל"ת)
משעשע אותי סימון הספויילר לעתיד.
(ל"ת)
מצויין!
בשורות משמחות
ומה עם HFR ללא 3D?
יש לכם מושג אם זו אפשרות בכלל?
אם יש משהו שלמדתי שהוא לא נחוץ לחוויה הקולנועית שלי כלל זה תלת מימד.
לא, אין הקרנות HFR ללא 3D
(לא בארץ ולא בחו"ל).
אבל - זו כן אפשרות
פשוט לא בסרטי ההוביט.
הכי חשוב יהיה 2D?
(ל"ת)
אבל האם הקרנה כזו תדרוש מחיר נוסף?
בארה"ב לא דורשים על זה תשלום נוסף אבל בארץ כמו בארץ אוהבים להיות גרידים אז אני רק תוהה אם ינסו להעלות שוב את מחירי הכרטיסים גם פה…?
אם תהיה גרסת 2D
האם היא תזכה להפצה רחבה?
משום מה אני חושש שגרסת ה-3D הרגילה תיכפה על רוב הקהל שירצה לצפות בסרט.
2D מרץ, 2D עוצמה, 2D נחישות.
(ל"ת)
אני בדילמה...
מצד אחד, אני לא ממש מתלהב מהסרט ותכננתי לראות בגרסה רגילה. מצד שני, הפורמט הזה מסקרן כי הוא יכול באמת להיות שיפור, או עוד מועקה כמו ה 3D.
יש!!
הHFR 3D ממש מסקרן אותי ונראה לי שאני אוותר על צפייה ביס פלאנט VIP לטובת הHFR 3D
ורק שאלה
אני זוכר שביס פלאנט משקפי ה3D דקות וקלות יותר מהמשקפיים שיש לדוגמא ברב חן דיזינגוף.
האם הם עדיין משתמשים במשקפיים דקות יותר ? ואם כן, מישהו עם משקפי ראייה יכול להגיד לי האם זה בעיה לשים אותן על משקפי ראיה?
עדיין לא יצא לי להיות ביס פאנט איילון (oh, the shame) אבל ביס פלאנט שבראשל"צ מחלקים משקפי תלת מימד דקות שדי נוחות מעל משקפי ראיה. ואני אומר אומר די, כי בסופו של דבר זה מעצבן בכל מקום.
אוקיי
אני לא בטוח עד כמה התשובה שלך רלוונטית כלפי כי המשקפים שלי עבות ממש, אני אלך לראלף ההורס או משהו ואבדוק איך אני מסתדר עם המשקפיים.
מתנצלת, נשברתי אחרי ארבע תגובות ברצף. משקפיים הם בזכר (זוגי) בעברית. פירוט נוסף באתר האקדמיה ללשון העברית
וסליחה על ההתקטננות.
וואו, איך מיציתי תגובות כאלה בעין הדג.
(ל"ת)
זה לא הופך קומפלקס שלם לכזה שמוקצה
רק לגרסאות שונות ומשנות את "ההוביט"?
בואו רק נגיד תודה שהסרט לא ידובב.
סרט מצופה כמו ההוביט יהיה מוקרן בכל מקרה בהרבה אולמות.
כל הכבוד שנותנים לנו לבחור, צעד בכיוון הנכון
(ל"ת)
עכשיו רגע,
אם מבקרי השיטה טוענים שהיא נראית כמו טלוויזיה, מה באמת ההבדל בין 48 פריימים לבין טלוויזיה?
זאת אומרת, גם וידאו באייפון רץ "חלק" ו"מהר" יותר מסרט קולנוע. ככה זה יראה? אם כן, למה זה כל כך מהפכני אם צילום שנראה ככה כבר קיים?
גם תלת מימד זה משהו שהיה קיים הרבה לפני אווטאר
אבל השימוש של הטכנולוגיה כדי לספר סיפור (כביכול), היא החדשנות
מה באמת קצב הפריימים בטלוויזיה?
וגם (שאלה שכבר שאלתי בעבר אבל אולי אפשר לחזור אליה) – מה בעצם ההבדל בין דברים שונים שמוקרנים בטלוויזיה?
הרי אני מניח שלכולנו ברור שדרמות מרגישות שונה מקומדיות שמרגישות שונה מאופרות סבון שמרגישות שונה מיומני חדשות – ולא בגלל התוכן אלא בגלל משהו שקשור לאופן ההקרנה. אבל מה?
תלוי בתקן השידור (ובטלוויזיה עצמה, כמובן)
אם להתחשב בתקנים בלבד, ב-NTSC זה 30, ב-PAL זה 25, ב-HDTV משתמשים ב-50 או ב-60 וב-UHDTV (שזה בעצם 4K) הסטנדרט הוא 120.
כל הנתונים האלה הם בהמרה לפרוגרסיבי (פריימים שלמים). NTSC ו-PAL משודרות בכלל בפורמט שריגי (שורות אי-זוגיות בפריים משודרות בנפרד משורות זוגיות) של 60i ו-50i בהתאמה.
ובכן, וואו
למה בעצם כל הגיוון הזה חשוב?
שאלה טובה.
NTSC קיים רק כדי שהאמריקאים יוכלו להגיד שיש להם פורמט משלהם, אפילו אם הוא גרוע בהרבה מ-PAL. אני מניח שהשינוי ב-HDTV נבע מכך שמגבלות הפריימים של 20 ומשהו היו קיימות בשידור אנלוגי ושאין צורך להיות תקועים בארכאיות עם המעבר לשידור דיגיטלי, אבל אין לי מושג למה השינויים האלה. אני מניח שככל שאיכות השידור עולה, גם קצב הפריימים עולה כדי לתת הרגשה "טבעית" יותר (מחלקת המחקר של ה-BBC גם עשתה ניסויים בשידור בקצב של 300 פריימים בשניה ויותר), אבל אין באמת מי-יודע-מה צורך בזה.
אנלוגי מול דיגיטלי
בעצם אין שום סיבה לעלות על קצב של 30 פריימים בשנייה, בגלל זמן האינטגרציה של העין. למרבה הפלא, הסיבה להעלות את הקצב בטלוויזיות LCD, בניגוד ל-CRT, היא קצת בהפוך על הפוך. בצג CRT, למרות שמשנים את התמונה כל 1/25 של שנייה, התמונה הקודמת "דועכת" באופן חלק בגלל תכונות המסך הפלואורסנטי.
דווקא הדעיכה הזאת מאד נעימה לעין, וגורמת לתנועות מהירות להראות רציפות וטבעיות, בעוד בטלוויזית LCD דווקא המעבר החד ללא דעיכה מפריים לפריים גורם לתחושת "קפיצתיות" שאיננה נעימה כלל, כמו שכולנו מכירים ממסכי LCD מלפני כמה שנים (בעיקר עבור אובייקטים נעים ובעלי קונטרסט גבוה).
בעצם אחת הסיבות לעבור ל-120 פריימים בשנייה, היא שבפריימים הנוספים לא מוסיפים עוד אינפורמציה, אלא מחקים את הדעיכה האנלוגית על ידי הוספת פריימים זהים אבל ברמות תאורה שונות. (או לא זהים לגמרי אלא כאלה שעברו אינטרפולציה). ככה שבעצם זה לא ממש "מוסיף" נתונים לתמונה, כמו שעושה למשל מעבר בין רזולוציות.
כדי שלא תוכל לקנות קלטת אמריקאית.
ובאופן כללי יותר, כי למעט במקומות בהם מכריחים שיהיה תקן בינלאומי אחיד (כמו במקרה של כרטיסי אשראי), התרבות האנושית מתמחה בכך שלכל מדינה יהיו סטנדרטים מעט שונים.
כפי שמדגימה היטב התמונה הבאה:
זה... לא מדויק.
בניגוד להבדלים בין NTSC ל-PAL שאכן נבעו מסתם שיגעון של האמריקאים (וכמובן שלקטות, שהגיעו שנים רבות אחר כך, לא היה כל קשר להחלטה), HDTV ו-UHDTV שייכים לתקופה אחרת שבה יש סטנדרטים בינלאומיים, כך שהסיבה לשינויים בקצב הפריימים בתוך הסטנדרט של HDTV ובין HDTV ל-UHDTV לא לגמרי ברורה.
נו, כאן הסיבה ברורה מאליה.
לא מדובר רק בשיטות שונות, מדובר בשיפורים טכנולוגיים שנועדו להגדיל את האיכות מכיוון שאפשר להעביר יותר מידע. שימו לב שלא מדובר סתם בשינוי, מדובר בפירוש בעלייה בסדר גודל מהמצב הקיים – היכן שהיה קודם פריים אחד, יש שניים.
זה מסביר את ההבדל בין HDTV ל-UHDTV,
לא את ההבדלים בתוך אותו פורמט.
את אלו ניתן להסביר בזה ש-Old habits die hard, והשיטות האנלוגיות עדיין קובעות מה יהיה קצב הפריימים של פורמטי HDTV:
http://hometheater.about.com/od/televisionbasics/qt/ntscpalframes.htm
אנלוגי, כן, כן
Old Hobbits die hard, מצטער, לא יכולתי להתאפק
חדשות משמחות מאד!
בדיוק כמו שצריך
פיטר ג'קסון בדיוק דיבר על הטכנולוגיה בעמוד הפייסבוק שלו
מעניין.
זה מרגיש כמו הימור.
48 פריימים אמור להראות כמו סרט ביתי או טלנובלה זולה, זה כבר שנים אפשרי לעשות את זה ואפילו יותר פריימים בשנייה ויש סיבה שלא עשו את זה. אבל כנראה שבגלל שזה 3D אז זה כן יתאים, גם ככה בגלל ה3D היה צריך לעלות את קצב הרענון של המסך בהרבה ממקודם אז פריימים נוספים כנראה יוסיפו.
אני פשוט מקווה שאני אגיע לסרט ושזה לא יהרוס אותו ויראה כמו טלנובלה זולה, במיוחד בסרט כמו ההוביט.
וזה שהסרט הפך לטרילוגיה בסוף במקום שני סרטים (ששניים דווקא היה בסדר גמור) גם נראה כמו סחיטה מיותרת, אז אני כבר לא יודע אם הסרט הזה יהיה סתם גימיקים ומסחטת כסף או משהו ממש מדהים כמו שר הטבעות.
אבל בסופו של דבר אני תאכלס סומך על פיטר ג'קסון אבל אני מקווה שהוא לא מתחיל לעשות טעויות כמו כמה באים אחרים, כמו הקטע עם הפילטר הזה שהוסיפו בבלו-ריי של שר הטבעות, זה לא שינוי מסיבי אבל למה לפגוע באוטנטיות ?
אבל למה טלנובלה זולה?
האם באמת יש משהו "זול" אינהרנטית בהקרנה באיכות כזו, או שפשוט התרגלנו לראות את האיכות הזו בטלנובלות, ועוד כמה שנים כבר נתרגל לכך שזה סגנון ההקרנה של סרטים איכותיים?
כי בשנות השבעים, היו באנגליה אופרות סבון שצולמו ככה
(ל"ת)
זה באמת הימור.
כי זה שינוי שבינתיים שנוי במחלוקת, וכזה שלא היינו רוצים לחוות לראשונה בסרט שחווית הצפיה כ"כ חשובה בו. אם זה יעבוד, זה אחלה וזה יעצים את החוויה. אם זה לא יעבוד, זה כל הזמן יוציא אותנו מהחוויה. וזה לא כ"כ כיף.
מצד שני, כנראה שצריך במאי כמו ג'קסון וסרט כמו "ההוביט" כדי שיוביל שינוי משמעותי כזה, בהנחה שהוא טוב.
אבל איך נדע באיזה מסך מוקרן מה?
בדרך כלל פרטים כאלה לא מצויינים במערכת רכישת הכרטיסים
יש לי תחושה שזה מסוג הדברים שנוכל לגלות כאן ב"עין הדג".
(ל"ת)
עכשיו נהייתי תאב בצע
אני מאוד מופתע לשמוע שבארץ מוכנים להקרין את הסרט בקצב פריימים גבוה אבל זו לא הטכנולוגיה החדשה היחידה שיעשו בה שימוש.
גם את טכנולוגיית הסאונד שידרגו עם Dolby Atmos.
מה הסיכוי שגם מזה נוכל להנות בבתי הקולנוע?
בפלאנט בראשל"צ מותקנת בחלק מהאולמות
מערכת סאונד Auro 3D, שנשמעת, לפחות על פניו, כמו קונספט דומה. אני לא יודע אם אלה שני פורמטים מתחרים או שבעתיד הם יהיו מסוגלים "לדבר" זה עם זה.
מישהו מוכן להסביר לי את הרפרנס ל"טלנובלה זולה"
אני מבין את השיוך של פריים-רייט של 50 או 60 FPS למראה "טלוויזיוני". אבל למה דווקא לאופרות סבון וטלנובלות? למה זה נראה כמו "טלוויזיה משנות ה-70" ולא סתם כמו סרט איכותי בוידאו HD משובח?
כי היתה תקופה שנהגו לצלם אופרות סבון בריטיות
בפריים-רייט גבוה.
מסיבות היסטוריות/בירוקרטיות/תמוהות
היו זמנים שרק שידורי ה-BBC היו בפריים-רייט גבוה, כנראה שגם השידורים בארגנטינה, ערס הטלנובלות (אני אומר "כנראה" כי מעולם לא ראיתי טלנובלה) השתמשו בפריים-רייט גבוה.
רצה הגורל ודווקא סוג מסויים של תוכן שנחשב בדר"כ כבידור זול/עממי/גרוע שודר באיכות גבוהה מהממוצע ועכשיו איכות התמונה המסויימת ובוהק הצבעים המסויים מתקשר אצל אנשים לזול/עממי/גרוע.
ע"פ וויקיפדיה הייתה לכך סיבה ברורה
והיא שצילום ב60i (פורמט בו יש שישים פריימים לשניה, אך הם שזורים (interlaced), כלומר, בכל פריים מופיעה שורה כן, שורה לא) היה יותר זול מצילום ב30p.
הנה ההפניה לוויקיפדיה.
הסיבה, לדעתי, שאפקט זה נצרב באופן שלילי בתודעה שלנו היא שמטבע אופיין של סדרות אלו, הצילום היה גרוע, הציוד שבו השתמשו היה זול וכתוצאה מכך האפקט כולו קיבל רושם רע.
אני, באופן אישי, מעריך את פיטר ג'קסון כאמן מוכשר, ולכן אני סומך עליו שיידע להשתמש בטכנולוגיה הזאת בצורה טובה. מעבר לזה שזה נורא מעניין לראות מה ייצא מזה.
הדבר היחידי שנורא מפריע לי הוא אפקט התלת מימד. אני מניח שגרסת הדו-מימד שתשודר בקולנוע תשודר בfps סטנדרטי, שזה חבל. אפשר רק לקוות שישחררו את זה לBluRay בגרסת 48p.
לסיום, הנה קישור לסרטון קצרצר הממחיש את ההבדל בין 24p ל48p.
טריילר להוביט ב-48 פריימים בשניה
לא יודע עד כמה זה מייצג את הסרט האמיתי, אבל לפחות לפי איך שזה זז, זה נראה מתאים. צריך להפעיל את נגן הHTML5 של יוטיוב ולנגן את הסרטון במהירות כפולה:
http://www.youtube.com/watch?v=_LQChz_pt7Y
זה בהחלט נראה שונה, אבל אפשר להתרגל לזה, ובשוטים עם תנועה מהירה זה יהיה שיפור גדול לעומת מה שיש עכשיו.
זה ממש ממש... שונה...
התזוזות של השחקנים נראות מצוין, אבל תזוזות המצלמה הורסות את הכל.
אני מאוד מקווה שזה לא הכי מייצג ושזה יראה יותר טוב בקולנוע.
כנראה שזה לא מייצג
אני מניח שזה מייצג כמו הטלויזיות שמעלות את הפריימים בצורה מלאכותית. מה שנראה נורא בדרך כלל. בסרטים לפחות.
פשוט מתחו את הסרט פי 2 בטכנולוגיית frame blending כלשהי למי שמכיר ( באפטר אפקטס למשל).
בסלואו מושן אולי זה נראה סביר , אבל זה לא מייצג משהו שבאמת צולם ב48 פריימים לשניה.
זה כמו לשפוט תלת מימד לפי סרטים שהומרו לתלת...
מתחו את הסרט לאורך כפול, ואז צופים במהירות כפולה ויש פי 2 פריימים. זה ממש לא סביר להשוות את זה למשהו שצולם עם פי 2 פריימים.
מוזר כמה שהשמועות היו נכונות
יש סצינות מסוימות שבאמת, מסיבה שאני לא יכול להסביר, גרמו לי להרגיש שאני צופה ב"זה רק וויליאם" או איזה משהו בריטי ישן ודל תקציב אחר.
לי זה מרגיש ממש כמו הטלוויזיות החדשות שמוסיפות פריימים
(ל"ת)
ההבדל לא כל כך משמעותי לפי דעתי
התנועה יותר חלקה וזה קצת מוזר לראות את זה ככה אבל אפשר להתרגל לזה תוך 10 דקות
אני כמעט בטוח שעל מסכים רגילים זה יראה גרוע.
(ל"ת)
למה?
(ל"ת)
כי כמו שאמרו פה בתגובות,
יש טלויזיות מיוחדות שבאות עם האפשרות הזאת.
כן אבל בטלוויזיות זה רק מומר ל48FPS
ההוביט באמת צולם ב48FPS ולכן זה יהיה שונה
בטלוויזיות זה מומר להרבה יותר מ-48FPS
טלוויזיות באופן בסיסי לא מציגות רק 24 תמונות לשנייה, אלא הרבה יותר.
בדיוק בגלל זה יש הבדל בין מראה קולנועי ובין מראה טלוויזיוני רגיל.
אתה יכול לומר איך אני יכול לעשות שזה ינגן במהירות
כפולה? אני לא מצליח להיכנס לשם.
מפעילים את נגן הhtml 5 דרך הלינק
http://www.youtube.com/html5
בוחרים 2x בכפתור גלגל השיניים
אין לי X2 בגלגל השיניים.
הפעלתי את ה-HTML5 ולא השתנה כלום. עצות?
נסה להחליף דפדפן
בפיירפוקס זה לא עבד לי, ודווקא בכרום כן.
היה משהו שונה בעמוד שורגור נתן, פ"פ לא תמך ב-h.264
באופן רשמי אני מכריז שיש לי עיוורון 48 פריימים
כלמר, לא רואה שום הבדל, נראה יפה מאוד אבל בדיוק אותו הדבר, כנראה קצב הרענון של המוח שלי נמוך מ 48 פריימים לשנייה :-).
וזה אגב ממישהו שמזהה צילום "זול" של אופרות סבון מהפריים הראשון, אבל זה לא קצב הריענון, זה התאורה, ההעמדה של השחקנים והתפאורה (הדלה מאוד, בד"כ) שישר עושים לי הבחילה.
ואגב, לא יודע מי יסכם איתי, אבל אחד מהדברם הרבים ששנאתי בסדרה סמולוויל זה זה – היה שם "צילום אופרות סבון" מובהק.
אבל יכול להיות שזה שונה מ"צילום טלנובלות", בזה אני לא מבין…
באותו מצב כמוך
אולי קצת יותר טוב ב-48FPS, אבל בטוח לא משהו שאני אהיה נגדו, בכל מקרה אני בקושי שם לב להבדל.
ולא ראיתי את סמולוויל בדוק בגלל הסיבה הזו – הצילום שם נראה לא מקצועי, יחד עם האפקטים. נתן לי תחושה של צילום במצלמה ביתית.
ואו, איזו תמימות דיעים :-)
טוב לדעת שאני לא לבד, אולי נקים קבוצת תמיכה![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
ואני רואה אפילו הבדל בתנועות שפתיים בין 24 ל-48
(ל"ת)
אל תדאגו, אין לכם "עיוורון 48":
גם במחשב לי זה לא נראה לגמרי חלק.
משקפי תלת המימד הרגילים של יס פלאנט יתאימו?
יש לי זוג משקפיים מיס פלאנט. הם יתאימו גם להקרנה הזו, או שהם יחלקו משקפיים מיוחדים בשבילה?
ככל שאני מבין,
אין שוני בפורמט התלת-מימד בשיטה הזו, כך שאין צורך במשקפיים שונות מהרגיל.
אני מריח מכירה מוקדמת של כרטיסים?
*מחזיק אצבעות*!
האמת היא שלמרות שמעולם לא ראיתי שום דבר שמשתמש בפורמט החדש, מהניסיון שלי עם משחקי וידאו אני יכול להגיד שיותר פריימים לשנייה בהחלט שווה הרגשה חלקה ומציאותית יותר, ואני חושב שזה תופס גם פה. עכשיו אני לא יכול לחכות משתי סיבות.
נהדר. אני ממש סקרן לראות את הסרט בפורמט החדש
(ל"ת)
מכירת הכרטיסים החלה
הסיבה שאני מגלה לכם ולא גונב את המקומות הכי טובים זה בגלל שאני לא סגור אם ללכת על HFR או איימקס …
אני אחכה לביקוריות לראות עם אנשים אוהבים ת48FPS .
והחדשות הטובות: המחיר הוא של סרט 3D רגיל.
וכרגיל, האתר של יס פלאנט קצת לא ברור: באיילון ובפלאנט אפשר לבחור בין 3D לבין HFR (האם זה אומר שהסרט לא מוקרן בכלל ב-2D?), בעוד בראשל"צ 3D הוא האפשרות היחידה (האם זה אומר שהסרט לא מוקרן שם לא ב-HFR ולא באיימקס? זה לא נשמע הגיוני. או אולי מכירת הכרטיסים לאיימקס עוד לא התחילה, ולמרות הכל הקרנת האיימקס היא גם HFR?).
יס פלאנט
כתבו שכל ההזמנות של ההוביט יסתדרו מהאתר מהערב עד מחר בבוקר, אז אני בטוח שמה שיש בראשל"צ זה בדיוק מה שיש באיילון.
בכל אופן, הם גם אמרו שHFR בטוח לא יהיה באיימקס, לצערי.
יש מכירה לאיימקס
לפחות זה מה שאני רואה. כשבוחרים בתפריט את "יס פלאנט ראשל'צ IMAX" יש מכירה להוביט, אבל רק ב 3D. גם בראשל'צ הרגיל אפשר לקנות רק ל 3D, ובשני ה"יס פלאנט" האחרים (חיפה ואיילון) אפשר לבחור בין 3D ל HFR.
אם אני זוכר נכון, כשהחלה המכירה המוקדמת של "סקייפול" זה היה רק לאיימקס. אולי הם רוצים לקדם קצת את הגימיקים ושבוע הבא תהיה גם מכירה לגרסה רגילה (אני מקווה).
וראיתי שכבר עניתם על זה, אבל אני רק רוצה לדעת בבירור – ה HFR בא עם משקפיים מיוחדות? והאם יש גם HFR רגיל וגם תלת-מימדי, או שהתלת-מימד זה ברירת מחדל איתו?
HFR זה תמיד תלת-מימד,
וזה מגיע עם אותם המשקפיים כמו בסרטי תלת-מימד רגילים.
למיטב הבנתי.
לפי האתר הרשמי,
המשקפיים הרגילים תומכים ב-HFR:
http://www.thehobbit.com/hfr3d/faq.html
ובאמת,כל עוד הם פסיביים אני לא רואה סיבה שלא יתמכו בזה.
המשקפיים האקטיביים של סינמה סיטי עלולים להוות בעיה, תיאורטית.
רק בפלאנט מקרינים HFR?
גם בסינמה סיטי החלה המכירה המוקדמת, אבל בפלאנט כתבו במפורש HFR, ובסינמה סיטי סתם כתוב תלת מימד.
אני שואל בעיקר בגלל מבצעי 1+1, כי 102 ש"ח לכרטיס זוגי בפלאנט (עמלת הזמנה באינטרנט, עמלת אין לי משקפיים משלי, ותוספת על תלת מימד) זה מחיר קצת מוגזם…
חלאס, נשברתי.
יותר מדי, יותר מדי וריאציות, אני כבר לא עוקב אחרי כל האפשרויות וכאב הראש של ההוביט. כשארצה לראות אשב, אחשוב ואחליט (ועד אז בטח כבר יהיו 470 תגובות בעין הדג, אבל זה כבר סיפור אחר).
בהצלחה למי שעדיין עוקב.
גם אני כבר לא עוקבת...
שזה חבל, כי אני כן רוצה ללכת לסרט. אני כרגע שוקלת פשוט להמר על הקרנה רנדומלית, ולקוות שהיא לא תלת מימד (אם כי לפי מה שרד פיש אמר, כנראה שאין בכלל כאלה).
יס פלאנט אמרו שהסרט יוקרן גם בדו-מימד.
ההזמנה עכשיו היא רק הזמנה מוקדמת וכנראה אין בה את כל ההקרנות, בד"כ הם מוסיפים עוד הקרנות בהזמנה "הרגילה" שהיא ביום שני בשבוע שיוצא הסרט (כל שובר קופות קיבל הקרנות בערך כל שעה ביס פלאנט, לא הגיוני שיהיו להוביט רק 4-5 הקרנות ביום ועוד כשיש חופש לכל בתי הספר). אני מאמין שיוסיפו את ה-2D אז (או שהם טעו/שיקרו).
בטוח שיס פלנט אמרו שיהיה גם הקרנות דו מימד?
ההקרנות מתחילות ביום רביעי, ובינתיים ראיתי שיש רק תלת מימד =\
הם כתבו בפירוש בפייסבוק
"כן, הסרט יוקרן גם בגרסא דו-מימדית" למישהו ששאל ביום שני שעבר.
כנראה לא תהיה הקרנה של הסרט בדו-מימד ביום רביעי, כי פתחו את ההזמנות לכל הסרטים של יום רביעי כבר. אני מניח שיפתחו את ההזמנה להקרנות דו-מימד בימי חמישי והלאה היום בערב.
תודה רבה.
נקווה שהם יפרסמו הקרנות בקרוב כי אין לי כח לנסוע לראשון לציון.
נפתחו הקרנות דו מימד ביס פלנט, הוריי!
אמנם הן תקועות בשעות מוזרות כמו שמונה וחצי או עשרה ל-12, והאולמות ממש קטנים, אבל זה עדיף מתלת מימד או מראשון לציון.
והחדשות העוד יותר טובות
רוב הביקורות בIMDB עד כה משבחות את שיטת ההקרנה החדשה של 48 פריימים.
שיכנעו אותי לרכוש ל48.
הסרט בכלל צולם במצלמות איימקס?
או שלא ואז זה פשוט רק מוקרן על מסך גדול יותר? עוד שאלה, הבנתי שלאנשים שראו את האביר האפל האחרון באיימקס היו קטעים שהתמונה קפצה מידי פעם בין תמונה רוחבית ללמלא את כל המסך. ידוע לך אם גם פה זה קורה? אני פשוט מתלבט אם כדאי ללכת לגרסת האיימקס.
לא, הסרט לא מדלג בין פורמטים.
הוא צולם במצלמות דיגיטליות, לא במצלמות איימקס, אבל נראה מצוין באיימקס, או לפחות במיני-איימקס שבארץ.
אגב, כל מי שחשב שבעקבות המעבר לשלושה
סרטים, כל סרט בסדרה צפוי להיות קצר יותר, טעה. על פי ויקיפידיה, הסרט בן 169 דקות.
תשמע אתה טועה בנתיים מסתמן
שזה אכזבה , גם אני חשבתי כמוך בגלל כמה ביקורת אוהדות / סבירות באתרים מוכרים אבל תראה ש90% מהאתרים לא אהבו את ה48FPS
http://badassdigest.com/2012/12/04/does-anybody-like-48fps-in-the-hobbit
מתוך 20 רק 3 אהבו .
יאאלה אני הולך על האיימקס .
כתבה מוזרה מאוד
http://www.holesinthenet.co.il/archives/69578
"פרופסור מאוניברסיטת דיוק בצפון קרוליינה מסביר כי בעת צפייה בסרט, העין האנושית משלבת סריקות אופקיות, ארוכות ומהירות יחד עם תזוזות אנכיות, קצרות ואיטיות בכדי לעבד את התמונה על המרקע. אך המהירות הגבוהה של המצלמה בהוביט מחייבת את העין לסרוק מעלה ומטה מהר יותר כאשר היא נתקלת בצילומי קלוז-אפ והדבר גורם למוח והעיניים להתאמץ בצורה משמעותית."
על פי זה, אופרות סבון (שעתירות בקלוז-אפים) לא היו אמורות לגרום לכאב ראש דומה? או שזה רק בשילוב עם מסך גדול?
אני לא פרופסור לאופטיקה
אבל זה נשמע לי כמו בולשיט מוחלט. עזוב אופרות סבון, המציאות מעודכנת ביותר מ-24 פריימים לשניה; זה אומר שלהסתכל על פניו של אדם מקרוב במציאות אמור לגרום לנו למאמץ-יתר וכאבי ראש?
אני גם לא פרופסורית לאופטיקה
אבל אני לא בטוחה שההשוואה הזו במקום. דוקא מכיוון שהמציאות לא מרופרשת אלא היא "תמונה" קבועה, הייתי מניחה שמנגנון העיבוד שלה שונה מזה של תמונה מוקלטת. הרי כל הרעיון של הקרנה הוא "לרמות" את העין ולגרום לה להאמין שרצף מהיר של תמונות קבועות הוא תמונה זזה אמיתית, ולכן אני מניחה שהסטרסים שהתהליך הזה מפעיל שונים מאלו הכרוכים בראיית המציאות.
גם הוא לא פרופסור לאופטיקה, אלא להנדסה מכנית.
ובשום מקום באינטרנט לא הצלחתי למצוא הסבר יותר מפורט מכמה השורות שלמינג הביא, ושאכן נשמעות לא משכנעות.
מצד שני, הוא פרופסור מאוד, מאוד, מאוד מכובד (http://en.wikipedia.org/wiki/Adrian_Bejan), ולכן אני מוכן להניח שההסבר המקורי היה יותר משכנע.
או לחילופין
שהוא בכלל ניסה להסביר מה היו הגורמים להוריקן סנדי, והכתבים נתנו לעצמם להשתולל.
http://www.phdcomics.com/comics/archive.php?comicid=1174
אלא שהוא בכלל לא התייחס לעניין
ממה שראיתי, הוא מצוטט בהקשר של מחקר על תנועות עיניים, ובהתבסס על ממצאים אלו העלה עיתונאי ספקולציה שהפרש המהירות בין תנועה אופקית לאנכית הוא ההסבר לתופעות. למיטב ידיעתי, עצם קיומה של התופעה לא הוכח (רק מדווח על כמה מקרים אנקודטליים, לא ראיתי מחקר סטטיסטי – אבל לא בדקתי את העניין לעומק), כל שכן דיון מדעי בהסברים אפשריים לה. וזה טוב, כי אין לי מושג איך להגות את שמו בעברית (בייאן, בחאן, בז'אן?).
במציאות המרחק של אובייקטים לא משתנה באותו האופן.
אין "זום" בראיה – אתה לא רגע אחד מסתכל על מישהו ממרחק של עשרה מטרים, ורגע אחר כך צמוד אליו מצח-אל-מצח בלי לעבור את המרחק בדרך. יש גם תחושת עומק שונה. אני לא ממש מבינה על מה הוא מדבר, אבל להשוות צפיה בסרט לצפייה בעולם זה בעייתי, כי יש המון הבדלים.
גם לא דוקטור לאופטיקה
אבל אכן ההסבר נראה לא משכנע. זה כמו שהוא יאמר שלשמוע מוזיקה שמקודדת ב-256 קילוהרץ זה יותר בעייתי מאשר כזאת שמקודדת ב-128 קילוהרץ. גם התגובה לתדר של העין, וגם תדר התנועות של העין (בד"כ קטן מ-25 הרץ – Saccade למעונינים לגגל) גורמים לזה שמה שהוא מתאר לא נשמע סביר.
בעצם המונח "המהירות גבוהה של המצלמה" מטעה, כי מה שעלה זה תדר דגימת התמונה. מבחינת העדכון זה בעצם גורם לאפקט הפוך: גוף מצולם שזז 20 ס"מ בין שני פריימים עוקבים ב-24 הרץ, יזוז 10 ס"מ בין שני פריימים עוקבים ב-48 הרץ, כך שלפי כל הגדרה סבירה מהירות התנועה של עצמים על המסך לא גדלה כלל.
יש לי נסיון עם הטכנולוגיה
היי.
אני עורך וידאו, ויש לי ניסיון מוגבל עם פורמטים של HFS, בעיקר 1080p60 (כלומר HD מלא ב60 פריים לשניה).
מניסיוני הסובייקטיבי, אין פה שום דבר מלהיב במיוחד. כלומר… יותר פריימים בשניה. רוב הזמן קשה לשים את האצבע על ההשפעה של זה.
אני באופן אישי לא אוהב את זה- חלקות היתר של התמונות גרומות להן להיראות מלאכותיות.
אבל מעבר לשאלה האם אתה אוהב או לא אוהב את האפקט העדין שזה יוצר, אני חייב לציין שזה בעיני סתם קוריוז ושטות. לא מדובר פה על עוד מימד, על גודל מסך או אפילו על איכות סאונד. מדובר על עוד פריימים לשניה. האם מישהו פה אי פעם הרגיש ש24 או 25 פריימים לשניה גרמו לתנועה להיראות מקוטעת או מלאכותית? אני לא.
יכול להיות נחמד להתנסות בטכנולוגיה הזאת כדי לראות על מה מדובר, אבל בעיני אם הבחירה היא בין IMAX עם מסך גדול יותר, איכות תמונה ואיכות סאונד טובים יותר, לבין HPS- אין באמת תחרות.
אני *תמיד* מרגיש
ש-24 תמונות בשניה גורמות לתמונה להיראות מקוטעת. אני אוהב לשבת קרוב יחסית למסך בקולנוע, וכמעט בכל פעם שבה המצלמה נעה לא-מאוד-לאט – כלומר, כל התמונה נעה בבת אחת – זה לא נראה כמו תנועה חלקה, אלא כמעט כמו רצף שקופיות.
אז אולי הHPS הוא באמת בשבילך רד.
יש פה הרבה בלבול.
והמון מידע מוטעה, מוערך, או פשוט לא מוסבר טוב בתגובות.
צריך להבין קודם כל שהעין אינה כלי אבחון אובייקטיבי, אלא סובייקטיבי, הראייה שלנו מושפעת מהתודעה שלנו.
טלוויזיה מוקרנת בסוג של HFR כבר שנים, זה נקרא אינטרלייס, שיטה שבה כל פריים (מתוך ה30 או ה25) מחולק ל2 תמונות שמוקרנות זו אחר זו מהר בשזירה של קווים אופקיים.
קולנוע (ואינטרנט, ומחשבים) עובד בשיטה אחרת, פרוגרסיב, שבה 25 (או 24 במקרה של קולנוע) פריימים הם תמונות מלאות, שמוקרנות זו אחר זו.
המציאות, היא רצף אין סופי (או בטח סופי אבל עצום אם נשאל פיזיקאי) של תמונות ש"מוקרנות" על הקרנית שלנו ללא שזירה
כמה אנשים ציינו פה באופן נכון שהטלוויזיה בהרבה מקרים מורידה איכות של דברים, משדרת זבל שבמקור לא צולם באופן איכותי, ותלוייה במצב התפריטים והאופציות השונות שאנשים כיוונו במכשירים שלהם. בנוסף, השזירה גורמת לכך שאנחנו רואים מידע מופחת בכל פריים.
יש טלוויזיות (איכותיות יותר) עם מצב 25P שמאפשר לראות בחיבור HDMI תכנים פרוגרסיביים כפי שהם אמורים להראות (ולא מומרים ל50i – שיטת השידור בעולם) כמובן שמצב זה מתאים לסרטים, אבל לא כל כך לשידורי טלוויזיה שמגיעים ב50i לממיר שלכם.
ניסו לשדר HD פרוגרסיב בעולם, BBC אם איני טועה, אבל ניסוי זה נכשל.
כמובן שיש משמעות לקצב הפריימים. ככל שיהיו יותר פריימים בשנייה, כך התמונה תתקרב יותר למציאות. צלמו חלון, במצלמה איכותית, עם מכוניות שעוברות, ואנשים והכל, עכשיו תקרינו אותו על מסך, ותעמידו צמוד לקיר ליד חלון אמיתי.האם 25/50 פריימים באמת מספיקים?
מקרני קולנוע חדשים כבר באים עם האופצייה ל120 פריים בשנייה. יש לזה סיבה.
ברור שבהתחלה זה יראה אחר ומוזר לראות בקולנוע 50 תמונות בשנייה, קצת כמו לראות טלוויזיה, כי הראייה שלנו סובייקטיבית, וזה מה שהקצב הזה מזכיר לה. כמו ש24 מזכיר לנו קולנוע. אחרי כמה שנים של קולנוע ב48, 24 יראה מרצד מעט, וקצת מקרטע.
משהו אחד שאני לא מבין
בהקרנה בתלת בכל מקרה כל עין מקבלת רק חצי מהתמונות, לא? כלומר – הקרנה ב- 24 פריימים לשנייה בתלת היא פשוט הקרנה רגילה (של 12 פריימים בשנייה) עבור כל עין בנפרד. נשמע לי שזה יכול לפצות על תחושת הקיטוע שמתלווה בדרך כלל להקרנות תלת, אבל מעבר לזה זה לא משפר את הצפייה.
אז למה אמורים לראות הבדל?
למיטב הבנתי ה-3D הרגיל הוא 24FPS לכל עין
בטלויזיה 3D ההקרנה היא כמו שאתה מתאר, תמונה לסירוגין לכל עין, והמשקפיים האקטיביות אחראיות לסינכרון. שם גם מדובר בקצב פריימים גבוה בהרבה, לפחות 60×2.
בקולנוע אני כמעט בטוח שהתמונות מוקרנות זו על זו. בכל מקרה מדובר בשני מקרנים מסונכרנים, אחד לתמונת עין ימין והשני לתמונת עין שמאל ב-24 FPS לכל עין. ההפרדה בין התמונות נעשית ע"י הקרנה דרך פילטרים שהם גם מקטבים וגם מסננים תדרי צבע מוגדרים בדיוק. הדבר מאפשר ליצור הפרדה בין התמונות גם כאשר הן מוקרנות ביחד.
אם זה היה 12FPS לכל עין התמונה לא היתה נראית זורמת בכלל אלא מהבהבת ומקרטעת, כמו ראינוע נסיוני מתחילת המאה הקודמת.
Faster than the I could blink
המציאות היא אמנם רצף (כמעט) אינסופי של תמונות שמוקרנות על הרשתית (לא הקרנית), אבל לרשתית יש קצב דגימה קטן בהרבה. אפשר לדמות את זה למצב שבו התמונה על הרשתית "משתהה" למספר מאיות שנייה, או דועכת לאיטה בזמן דומה, קצת בדומה לדעיכה של תמונה שמוקרנת בטלוויזית CRT (שפופרת קתודית) ישנה[1].
לשם הדיון, אם נניח שקצב הדעיכה הוא 1/30 של שנייה, אזי אם תקרין שתי תמונות עוקבות שמתחלפות כל 1/300 של שנייה (פי עשר יותר מהר), אזי כשהתמונה השנייה מגיעה לרשתית, התמונה הקודמת עדיין שם וכמעט ולא דעכה, ולכן מה שהעין תראה היא סכום של שתי התמונות מבלי יכולת להבדיל ביניהן.
לכן האמירה "ככל שיהיו יותר פריימים בשנייה, כך התמונה תתקרב יותר למציאות", גם אם היא נכונה אסימפטוטית, מפסיקה להיות משמעותית מעבר למספר מסוים שאני מנחש קטן מ-100 תמונות לשנייה, ואולי אפילו פחות.
במילים אחרות, כמו שגם אם תשמיע לעצמך אות קול בתדר של 100 קילוהרץ, שקיים כמובן במציאות, עדיין האוזן שלך לא תשמע כלום, כך גם העלאה של תדר התמונות שאתה משדר יגיע למקום שבו הוא כבר לא תורם דבר למה שאתה רואה.
אני מסכים עם רד פיש שככל שאתה יושב קרוב למסך, והתזוזות הזויתיות גדלות, העין תהיה רגישה יותר לקצב פריימים נמוך מדי.
[1] טוב, לא ממש ישנה, בת 10 שנים
מישהו יודע אם יהיו הקרנות דו מימד ברב-חן פ"ת?
מישהו?
לפי האתר של רב חן, לא
(ל"ת)
כן, ככה חשבתי
(ל"ת)
למה אין יותר HFR?!
מאז שבוע שעבר אין יותר הקרנות HFR בכל הארץ! מישהו יודע למה?!