הפסקה?
118  |
לא תודה, הפסקתי במשרד |
147  |
רק בסרטים ארוכים במיוחד |
| 6 |
רק בסרטי ילדים |
| 15 |
רק בישראל |
| 53 |
כל עוד אין פרסומות – בסדר מצידי |
| 63 |
יס! יס! יס! |
| 13 |
אפשר שתיים? |
מספר מצביעים: 415
הפסקה?
– פורסם ב 10 באוגוסט 2002Posted in: סקרים
להפסקה כן יש יתרונות מסוימים,
ואני לא מדברת על עניין ה"אמא, פיפי" או הצטיידות במזנון: אם אין הפסקה, כל הדיון על הסרט נדחה לסופו. הפסקה מאפשרת ליושבים (בהנחה שלא הלכתם לבד) לדסקס מה קרה עד כה, ולהחליף רעיונות ודעות שעשויים לתרום להבנת הסרט בהמשך, במיוחד בסרטים עמוסים.
עוד יתרון:
בסרטים מפחידים במיוחד יש אפשרות לנשום ליותר משתי שניות, ואם ממש מפחדים אז גם להחליף אולם (אני? מה פתאום אני? אני לא מפחד מסרטים…)
זה דווקא אחד החסרונות היחידים
של ההפסקה מבחינתי. עזבו שהפסקה מוציאה אותך מהאווירה של הסרט (לא דראסטי מבחינתי), אבל לשמוע ניתוחים של הסרט בהפסקה, גררר. זה מעצבן אותי בדיוק כמו לשמוע את האידיוטים בשורה האחורית מדסקסים את הסרט באמצעו. עד סוף הסרט, אני רוצה שחוויית הצפיה היחידה שאני מקבלת תהיה חוויית הצפיה שלי.
יתרונות – שירותים, חטיפים וכו', וגם אפשרות לחלץ קצת את הרגליים, כל אלה דברים טובים. למעשה מעולם לא חשבתי על הפסקה כמשהו רע לפני שהגעתי ל"עין הדג", והעובדה שבחרתי מיד באפשרות "רק בסרטים ארוכים במיוחד" מראה איזו השפעה יש לכם עליי…
אני לא נתתי לשטיפת המוח
להגיע אלי, לפחות לא בנושא הזה. YES להפסקה!
יו"ר האגודה למען אנשים עם שלפוחיות עצבניות.
אני עד עכשיו
לא חושב על הפסקה כדבר רע- במיוחד כשרוב אולמות הקולנוע בארץ מתעללים תדיר בברכיים שלי. לכן הצבעתי "כל עוד אין פרסומות".
זה דווקא אחד החסרונות היחידים
למה להסתכל על חצי הכוס הריקה? זוהי הזדמנות לשמוע ניתוחים אידיוטיים של אלה מאחורה ולצחוק עליהם, ואם הם הפריעו במחצית הראשונה של הסרט לערוך בהם לינץ'/להפעיל כוח פיזי מתון/לבקש בנימוס שקט.
הערה
שיטה זו לא מומלצת לשימוש בנתניה. תאמינו לי, לא מומלץ.
יש בזה משהו.
זה באמת משעשע לשמוע פרחות בנות שלוש עשרה מנסות להסביר אחת לשניה סרטים כמו ממנטו ו-12 הקופים.
דסקוסים זה נחמד
אבל אם אני הולך לבד?
ובאשר לאופציית ה'אמא פיפי!' הפתרון שעד כה עובד אצלי זה התרוקנות מוחלטת קודם לסרט כך שגם אם אשתה במהלך הסרט זה לא יציק לי כל כך (אלא אם כן הגעתי לסרט בו הבמאי החליט שבכל סצנה תהיה מזרקה או שמישהו ימזוג באריכות קנקן מים, עם הצליל המתאים. כל עוד זה לא קורה – הכל בסדר)
ואגב, הייתי עם אחייני ב'ספיידרמן' (סוף סוף) לא מזמן ולא פחות מ-20 דקות של פרסומות סבלנו לפני הסרט. טריילרים? שניים-שלושה.
אני תומך ברד בזה שעדיף לבהות בהפסקה במסך ריק מאשר בפרסומות, כך עדיין נשארים באווירה של הסרט ולא מתחילים לחשוב על פעלולים מסוכנים כדי להנות מגלידה כזו או אחרת, האם להגדיל את מנת המבורגרים או שמא פאי תפוחים עדיף וכו'.
בסוף אנשים עוד יצאו מסרטים: 'כן ספיידרמן נוצר לאחר שפיטר פרקר נעקץ ע"י עכביש בזמן שגלש ממרומי בנין כי זה היה התענוג האקסטרים שלו, ואז הוא הרגיש נפלא, תוחשה כזו שאי אפשר להסביר במילים, אז הוא התקשר בסלולרי והוריד צלצולים ומנגינות. האם הוא גם הגדיל את ההמבורגר שלו?YES!'
אכן, אכן, אכן!
להפסקה יש חיסרון ענק, הוא מוציא מהריכוז, לאחר ההפסקה אני טיפה יוצא מאווירת הסרט שאני שקוע בו… בארץ בכלל, החיסרון העיקרי הוא חיתוך סצנות וקטעים חשובים מהסרט.
אך כן, היתרון הקלאסי של ההפסקה הוא אכן בעיית ה"אמא, פיפי". אני לפחות, לא יכול בלי הפסקה מכיוון שבכל סרט שאני רואה אני נוהג לקחת שתייה גדולה בתחילת הסרט (זה כבר לא עניין של רוצה/לא רוצה, זו מסורת) ולולא ההפסקה… טוב, בוא נגיד שהייתי צריך להביא מגבת.
אכן,
ההפסקה מוציאה מהריכוז. ועל כן צריך לתזמן את ההפסקה. לא להוציא להפסקה בבת אחת את כל הקולנוע, אלא בכל סרט לתקוע את ההפסקה בזמן מתאים מבחינה עלילתית שמאפשר הפסקה… (ואל אחת כמה וכמה לא חעשות הפסקה באמצע משפט, כמו שנוהגים לעשות בארץ)…
נכון!
יש בכל סרט החלפות גליל, שהן זמן אידאלי לעזות הפסקה. החלפות הגליל מתוכננות בנקודות שאינן פוגעות בעלילה וברצף הסרט. הבעיה היא שבקולנועים מסחריים עוצרים את הסרט סתם כך כשבא להם לעשות הפסקה ותמיד תמיד מפספסים כמה שניות כי הם לא יכולים להחזיר את הסרט אחורה.
בדיוק
אבל משהו יודע למה?
כלומר חייבת להיות סיבה ש ל א לעשות הפסקה כשמחליפים גלילים , לא? אחרת פשוט היו ת מ י ד עושים הפסקה כשמחליפים גליל.
היו כמה סרטים שבחרתי לא לראות בקולנוע רק בכדי לא לפספס את הדקה הזו , שכמובן תהיה חשובה ביותר , ושאחר כך ייקח לי איזה חמש דקות עד שאוכל לקשר. זה כל כך מרגיז לפעמים!
הסיבה שהם לא מפסיקים בין גלגלים
היא שהם מפסיקים מתי שנוח להם, ולא מסיבות טכניות, מתי שיש הכי הרבה עובדים במזנון וכו'.
בכל מקרה יש שתי אפשרויות:
1. מפצלים את הסרט לשני גלילים ואז צריך המקרין להחליף גליל בהפסקה (עבודה מיותרת), אבל לא מפסידים קטע מהסרט.
2. מדביקים את כל הסרט ביחד ועוצרים במקום כלשהו, וממשיכים משם את המקרנה. קטע מסויים תמיד יתפספס על ההאטה/האצה של המקרנה.
האפשרות הכי טובה היא שכשמחברים את ההגלילים ישימו קטע ריק (למשל עם כיתוב "הפסקה" עליו) בין שני גלילים ועליו יפסיקו וימשיכו את המקרנה כדי למנוע איבוד קטע מהסרט.
חבל באמת שלא עושים את זה.
אה
לא יכול להיות שזו כל התגובה שלי , נכון?
אז נוסיף , באמת חבל ואוף …
אגב , למה שבאמת לא נפרסם רשימה של בתי הקולנוע השווים באמת ונדרג אותם (מי שיודע כמובן) ושלא כמו בהארץ נתייחס במלוא הרצינות לעניין ההפסקה/פרסומות בהפסקה. ?
עשו את זה ב-2001
וזה די משעשע שבאמצע הצפיה בדויד מופיעה הכיתובית "הפסקה" ויש מוזיקה כמה דקות עד שהסרט ממשיך :-)
כבר כתבתי את זה פה
באיזה מקום, וצריך הגדרה רחבה למדי למושג "מוזיקה" כדי לתאר את מה שנשמע שם.
כבר כתבתי את זה פה
היה לי העונג (?) לשמוע כמה יצירות גרועות יותר שהוגדרו כ"מוזיקה".
מישהו יודע באמת מהו הקטע שמתנגן בהפסקה?
התנ"ך לא ממש מועיל:
http://us.imdb.com/Soundtracks?0062622
למיטב ידיעתי
הקטע בפתיחה (שחוזר גם בהפסקה ובסיום) הוא Atmospheres של Gyorgy Ligeti.
את יכולה ללכת לדף הבא ולהאזין לקטעים מתוך פס הקול אם בא לך לוודא:
http://www.rhino.com/features/72562p.html
יתרון: שירותים
חיסרון: אם יוצאים מהאולם עלולים לפספס את המשך הסרט.
אגב פרסומות...
אתמול הייתי בסרט. אורכו נטו: 102 דקות. פרסומות לפני הסרט (כולל "בקרובים"): 25 דקות. פרסומות אחרי ההפסקה: עוד 3 דקות.
נכון. בסרטים קצרים,
במקום להכניס עוד הקרנה, המפיצים בוחרים "למלא את החסר" בפרסומות, עד שזה מתחיל כבר להעיק. אבל אם הם מתעקשים על זה כמדיניות, אולי אפשר לסדר שההפסקה תבוא ישר אחרי כל הפרסומות וה"בקרובים", ואחריה נראה את הסרט כולו ללא הפרעה? זה עדיף על סרטים (כן, גם קצרים) בהם ההפסקה באה 10 דק' לפני סוף הסרט.
אה-אה. גבלס חשב על זה קודם.
פרסומות בהפסקה הן לא המצאות של הקולנועים היום.
למעשה, הראשון שהקרין משהו אחר באמצע הסרט היה יוזף גבלס, שר התעמולה הנאצי, שרצה שבני אדם לא יוכלו להגיע לקולנוע בכוונה אחרי יומני התעמולה הנאצים שלפני הסרט, וכך לראות סרט בלי תעמולה. אז הוא החליט שגם באמצע יוקרנו יומני חדשות נאציים.
אני לא מתכוון להשוות – למעשה, רוב שיטות הפרסום והשיווק המודרניות כבר נוסו בידי גבלס; יהיה טפשי לפסול הכל בגללו – אבל מאותה סיבה בדיוק לא תהיה הפסקה לאחר הפרסומות – כדי שאף אחד לא יוכל לבוא בדיוק לאחר מקבץ הפרסומות ולהיות בטוח שלא יפסיד חלק מהסרט. פרסומות זה כסף, כמעט כמו פופקורן.
אמממ...
לי דווקא אין בעיה עם הפסקות, חוץ מהפחד הזה שעד שאני אקנה את הפופקורן ההפסקה תיגמר ואני אפסיד את סוף המשפט. יש כמה קולנועים שלפני שנגמרת ההפסקה יש כזה צלצול, אני חושב שזה פתרון מספק. בסדרות טלוויזיה למשל, מתזמנים את הפסקת הפרסומות כך שהיא תגיע ברגע הכי מותח, וככה בעצם תיתן ערך מוסף לתוכנית, אז למה אי אפשר לעשות ככה גם בסרט? רגע לפני שמגלים מי הרוצח, או משהו כזה, שתהיה הפסקה. ככה זה גם נותן זמן ללכת לשרותים וכאלה, וגם מותח את הצופים.
וזה גם יוצר מהומות המוניות
אני לא חושב שיותר מדי אנשים ישמחו אם יפסיקו להם את הסרט דווקא בשיא המתח.
ואני אומר:
אם יוצרי הסרט היו רוצים למתוח את הצופים עוד קצת לפני שמגלים מי הרוצח, הם היו מותחים את הסרט עוד קצת לפני שמגלים מי הרוצח.
הפסקות Bad!
אבל רגע...
אם במאי כלשהו רוצה להשתמש בהפסקה כדי למתוח את הצופים? אז זה בסדר? נגיד והבמאי שולח לקולנועים בקשה שישימו את ההפסקה פה ופה מתוך שיקולים אומנותיים, אז זה בסדר?
מה? על מה אני מדבר?! לא משנה..
אני רק אומר שאם שמים הפסקה אז יהיה נחמד אם ישימו את זה בתזמון הנכון.
או! זה רעיון.
יתרונות ההפסקה: פיפי, קפה או קולה למי שמנמנם, וגם האפשרות לדסקס היא חביבה.
חסרונות: בישראל קוטעים תמיד במקום הכי הכי גרוע. אבל הכי. ואז לא רק שמפספסים דקה, גם עד שאתה נזכר מה היה קודם ו'נכנס' חזרה לסרט, לוקח זמן.
הכי טוב באמת זה שהבמאים יקחו אחריות על ההפסקות. סביב האזור של ההפסקה יהיה מעין זמן 'יציאה' מהסרט ואחכ' זמן 'כניסה' בחזרה אליו, ואת הקטעים האלה אפשר לקצר בדויד.
בטח אם יעשו את זה, נתחיל גם לראות שימוש יצירתי בהפסקות. כמו בתקליט של הכבש השישה עשר. (מי שמביט בי מאחור לא יודע מי אני / עכשיו תקחו את התקליט ותהפכו לצד שני).
ולמחוסרי התקליט
מה קורה כשהופכים את התקליט?
מגיע הצד השני.
ומה אם קניתי את הדיסק?
איך אני אמור להפוך אותו ולהמשיך לשמוע? או אחרי שכבר פרקתי אותו לדיסק הקשיח (לשימוש פרטי, כמובן)? להפוך את ה-HDD?
ומה אם קניתי את הדיסק?
אתה יכול לשמוע את השורה ולהנות מהנוסטלגיה.
לא נותר לי אלא לרחם עליך.
פתאום אני מרגיש זקן כל כך, ליד דור שלא ידע את הויניל…
אני לא ידעתי את הויניל
אבל היה לי את הכבש ה-16 בקלטת אודיו, וגם שם היה צריך להפוך את התקליט (רק שזה היה קלטת).
את הקסטה לא הייתה לי אבל
קיפוד, הנך מעליב אותי. לא רק שהכרתי את הויניל, אני גדלתי עליו. הייתי מקשיב לו כמעט כל יום ואם אני לא טועה הוא עדיין בארון ליד כל שאר התקליטים הישנים.
העניין פשוט מאוד. לא ממזמן יש לי את הדיסק ואם אני יוצא אם חברים לטייל ובמקרה נרצה לשמוע את הכבש הששה עשר בדרך, הרבה יותר קל לשלוף את הדיסק מאשר את התקליט.
אני לא רואה בהפסקות רוע מוחלט.
נכון, זה מוציא מהאווירה של הסרט, אבל לי אישית ממילא אין בעיה להכנס שוב לאווירה מייד בתום ההפסקה.
מצד שני, יש לזה יתרונות מסוימים, כמו שכולם כבר אמרו.
מה שכן, אני לא מבינה כ"כ את אלה שבוכים על פרסומות בזמן ההפסקה:
א. אם מישהו לא נשאר באולם בזמן ההפסקה – מה זה מפריע לו?
ב. מי שכן נשאר – מבחינתו כבר עדיף שבכלל לא תהיה הפסקה (תתעלמו לרגע מזה שנכון לעכשיו הפסקה היא מצב נתון. אני מדברת במישור התיאורטי).
ג. במקום לשבת כמו פוצים על הכסא, זה מאפשר לבהות במשהו בזמן שכולם מסביב הולכים, או לפחות מעמידים פנים שיש להם מה לעשות בהפסקה.
ד. זה לא שאני חושבת שפרסומות בהפסקה זה טוב. אני רק רואה את הפוטנציאל של זה: טריילרים! אם כבר הפסקה, ואם כבר פרסומות בהפסקה – רוצים גם טריילרים מגניבים!
הפרסומות בהפסקה
לא מעצבנות אותי בגלל שזה מוציא אותי מהאווירה או משהו, אלא יותר מעצבן אותי עקרונית. כשיש פרסומות גם בהתחלה וגם בהפסקה, אני מרגיש כאילו אני לא מקבל תמורה ראויה לכסף שלי. אני משלם 30 שקל בשביל כרטיס מחורבן, ואחרי זה מוכר את אבא שלי בשביל פופקורן רקוב ועבש, ואז עושים עלינו עוד קצת כסף כשתוקעים לנו פרסומות בהפסקה. כאילו מנסים להרוויח מאיתנו כמה כסף כמה שרק אפשר בכל חור אפשרי.
שכשהייתי באיטליה הלכנו לאיזה קיוסק באיזה גן. הזמנו ארטיקים, ומנהל הקיוסק המהיר אותנו לשבת ליד שולחן, ואז, כשהוא הביא את הארטיקים, הוא רצה מאיתנו דמי משלוח של 100 אחוז על כל ארטיק, על זה שהוא הביא לנו את הארטיקים לשולחן
זה מזכיר לי
גם נכון
אני חושב שאמרתי את זה כבר פעם, אבל לרגל האון-טופיקיות אני אחזור על זה: איך זה שכרטיס קולנוע ב'גלובוס', שמקרינים פרסומות בהפסקה, וכרטיס ל'חן', שלא מקרינים אותן, עולה אותו הדבר? 'גלובוס' לא מקרינים את הפרסומות האלה מתוך טוב לב – הם מרוויחים עליהן כסף, ועושים את זה על חשבוני. אז בסדר, שיקרינו – אבל שיורידו את המחיר בהתאם.
האיטלקים הם גנבים ידועים:
הלא הם המציאו את ה"קופרטו" – דמי שימוש במפת השולחן, שנגבים פר סועד, ולא פר שולחן. יש כמה מסעדות איטלקיות "אותנטיות" בארץ,שאימצו את החוצפה הזו. שומר נפשו ירחק.
אם כבר אני נשאר באולם בהפסקה,
אני מעדיף לבהות כמו פוץ במסך ריק מאשר לראות פרסומות. עם כמה דקות של כלום אני עוד יכול אולי להתמודד, ויכול להיות שאני לא אצא מאווירת הסרט והריכוז; אבל עם פרסומות? אין סיכוי. פרסומות הן "סיפור" בפני עצמו, ויש להן את הקצב שלהן (שמאוד לא סביר שהוא תואם לקצב של הסרט). אם היה סיכוי כלשהו שההפסקה לא תפריע להמשכיות של הסרט, הפרסומות חיסלו את הסיכוי הזה. חוץ מזה, גם לדון בסרט ומשמעותו אי אפשר בזמן שמוקרנות פרסומות, בגלל הווליום ההיסטרי שבו הן מוקרנות בדרך כלל (שנועד להבריח את הקהל מהאולם ואל המזנון, אני חושב). כמובן שכל עוד הן קיימות, הייתי מעדיף לראות טריילרים מגניבים מאשר פרסומות למק'דונלדס.
הפסקה Bad! פרסומות Worse!
כל הטענות שלך נכונות
להחריד. אבל יש דבר אחד שיגרום לי לשמוח עד מאוד מפרסומות בזמן הפסקה (בתנאי שאני לא צריכה לרוץ לשירותים) – דייט לא מוצלח. במקרה הזה, הפרסומות פשוט יצילו אותי משתיקה מעיקה בזמן ההפסקה. במיוחד אם זה גם סרט גרוע שאין יותר מדי מה לומר עליו.
הפרסומות של פעם
אני זוכרת זמנים שבאמת ישבנו באולם בהפסקה ובהינו במסך ריק ולא הייתה עם זה שום בעיה. בטח שזה עדיף מפרסומות! את מנת הפרסומות קיבלנו בתחילת הסרט והפרסומות היו ייחודיות לקולנוע וחזרו על עצמן (או שרק נדמה לי?) במשך שנים – פרסומות כמו O.R.S ובסט ביי…
כיום בהפסקה יש בעיקר המון פרסומות לשתייה. אני מוצאת את עצמי נשארת באולם ובסוף ההפסקה נתקפת צימאון בהשפעת הפרסומות ומתחרטת שלא יצאתי להצטייד באיזו קולה…
ומילקי! וספרייט!
זוכרים את התקופה שבקולנוע הוקרנו פרסומות ארוכות יותר מאלה שהיו בטלוויזיה, כך שאם רצינו לראות את הסיפור המלא מאחורי הפרסומת הלכנו לקולנוע? זה תמיד ריגש אותי לראות פרסומות ארוכות כאלה, של דקה שלמה.
אבל כל זה היה בתחילת הסרט, וזה נחמד. למרות שאני אוהבת את הפרסומות הגאוניות של YES (לפחות הראשונות, עד שהן נמאסו) ורציתי לבחור באפשרות הזו התומכת בהפסקה, התחרטתי ובחרתי ב"כל עוד אין פרסומות". כי פרסומות באמצע הסרט זה באמת בלתי נסבל ומעליב ומוציא מאווירת הסרט, וכל הנימוקים האחרים שנתנו פה.
למרות שבעצם, עוד לא יצא לי לראות אף סרט עם פרסומות בהפסקה! אני ברת-מזל, או פשוט לא הולכת למספיק סרטים?
זה רק נדמה לי,
או שמא קראת את "חוות החיות" באנגלית ממש לאחרונה?
אפרופו הפסקות בטלוויזיה
אני זוכר שידור של "האלמנט החמישי" בערוץ 2, שהיתה הפסקה לפרסומות באמצע ההופעה של הדיווה, מייד בתום הקטע השקט ולפני פתיחת הקטע הקצבי.
החוויה הכי גרועה שלי
מהפסקת-פרסומות בטלויזיה:
שתי דקות (בלי הגזמה. שתי דקות) לפני סוף 'בארטון פינק', הסרט הופסק לפרסומות. ופרומואים. ומהדורת חדשות. ועוד פרסומות. ופרומואים.
שתי דקות, רבותי. המוני בית ישראל שפותחים את הטלויזיה ב-12:00 בדיוק כדי להתעדכן בנעשה בעולם היו, כמובן, מסתערים על בית ערוץ 2 עם גרזנים ולפידים אם מהדורות החדשות היתה משודרת שתי דקות מאוחר יותר, נכון? שלא לדבר על זה שאם רק היו דוחים כמה מהפרומואים למועד מאוחר יותר, היה אפשר לגמור להקרין את הסרט בנחת *וגם* להתחיל את מהדורת החדשות בדיוק בזמן. ובינתיים, לצופי הסרט, הוא נהרס לחלוטין.
כל זה היה מזמן. בשנים האחרונות אני לא זוכר שנתקלתי במקרה כל כך מזוויע, אבל הפסקות-פרסומות ארוכות מדי עדיין עשויות לעצבן.
החוויה הכי טובה שלי
באחד מהפרקים בעונה הראשונה (והיחידה שהייתה באמת מוצלחת) של 'הפוך' ענת צפתה להנאתה בטלוויזיה, עד שיששכר (אלוהים, למה אני זוכר את השמות שלהם?) בא והעביר ערוץ. ענת התעצבנה וציוותה עליו להחזיר חזרה לערוץ בו צפתה, הוא לוחץ על השלט וענת אומרת: "תראה מה עשית, עכשיו יש פרסומות" ואז, כמובן, היו פרסומות :).
למשל ''משמר המפרץ''
שהיא תוכנית של 25 דקות, הייתה מוקרנת בערוץ 2 כתוכנית של שעה בגלל כל הפרסומות שבה.
נ.ב:
אל תתיחסו לזה שאני מסתכל על משמר המפרץ…
משמר המפרץ,
כמו רוב התוכניות האמריקאיות שהן לא סיטקום, היא תוכנית של 45 דקות נטו.
וזה לא שאתה *מסתכל* על משמר המפרץ, זה שאתה *הסתכלת* על משמר המפרץ. אבל סולחים לך, היית ילד קטן שלא ידע מה טוב לו…
משמר המפרץ,
מציגה בהווה בערוץ 3 ביס. משמע אני מסתכל, ואני רואה מה שאני אוהב לראות (אתם בטח יודעים מה…)!
חוץ מזה היא מוקרנת שם רק 25 דקות. ואם להוציא את משמר המפרץ אני זוכר שהייתה בערוץ 2 אופרת סבון בשם "היפים והמוצצ.. אההה…. "היפים והאמיצים" שהייתה משעה 4 עד 5. לאחר שהיא הפסיקה להיות כל כך נצפית הורידו את כמות הפרסומות שהראו בה, והיא הפכה לתוכנית של 25 דקות (וזה עם פרסומות!). אז תבינו כמה פרסומות מורחות את הזמן בערוץ 2.
האמממ... לא.
משמר המפרץ היא 45 דקות.
ואת היפים והאמיצים לא קיצרו בגלל חוסר רייטינג, אלא בגלל שהפרש הזמנים עם ארה"ב התחיל להיות קצר מדי. אז פשוט הורידו לתוכנית 20 דקות, ולא פרסומות, להבדיל ממה שאתה חושב.
ושלא תעיז לשאול איך אני יודעת.
תקשיב לאקסמנית. אקסמנית חכמה.
משמר המפרץ, מעצם הגדרתה (הלא מדויקת, אני מודה) כסדרת דרמה, היא תוכנית של 45 דקות.
היפים והאמיצים, לעומת זאת, היא אופרת סבון, ופרקים שלה נמשכים 22 דקות, כמו פרקי סיטקומים אחרים.
שים לב, כמובן, שכל הפתיל הזה מדבר רק על תוכניות אמריקאיות שמשודרות בערוצים נורמליים. תוכניות בריטיות, ישראליות או מהכבלים האמריקאיים לא חייבות להתאים לכלל הזה.
המכוערים והפחדנים הוקרנה באיחור
גדול אחרי אמריקה כפי שאמרו אז הקרינו שני פרקים במקום אחד. הפרקים בעיקרון הם קצרים של 20 או 22 דקות. אני לא מתעמק.
משמר המפרץ היא סדרה של חצי שעה אבל לא בגלל הסיבה שהוא הזכיר קודם. זה לא הפרסומות שמאריכות אותה אלא קטעי המוזיקה חסרי התועלת. כמה פעמים מדדתי את האורך הכולל של קטעי המוזיקה המפגרים ובלעדיהם היה אפשר לשדר את משמר המפרץ בתיבה של חצי שעה.
נכון, קטעי המוזיקה מפגרים
ושאר הסידרה חכמה ומחכימה.
ולי זכור, גם די מזמן
לכששודר הסרט "ספיד" בבכורה טלוויזיונית באותו ערוץ 2, בדיוק כש… אמממ… רגע, מישהו לא ראה? *גירוד בראש*
טוב, שיהיה:
מרוצים? יופי.
אחרי האוטובוס שהתפוצץ יחד עם המטוס, אחרי החטיפה ברכבת, אחרי שקיאנו נהיה "גבוה יותר" מדניס הופר, אחרי שגם הרכבת סיימה את מסלולה ההרסני חסר הבלמים, אחרי הנשיקה, אחרי שכבר התחילה הנעימה העאלק מרגשת ברקע – בקיצור אחרי הכל – בום, פרסומות. הפסקה באורך סטנדרטי, ללא חדשות עד כמה שזכור לי (אם אני טועה אז עוד יותר טוב).
נגמרו הפרסומות. ולמה חזרנו? לכתוביות הסיום. מתוחכם, אה?
עד עכשיו זכורים לי ההרהורים עם האצבע מוכנה על הפאוז: "אה… מה? פרסומות? עכשיו? זה אומר שיש עוד המשך? מה, הראש שלו יתגלגל מתוך המסילה והוא ינסה לירות בקיאנו וסנדרה עם השיניים תוך כדי שהם מצתרפתים?".
אבל זה אני…
במקרה זה -
זה לא רק אתה.
אני אישית רציתי לנסוע למשרדי האחראים על המחדל הזה ולשרוף אותם.
זה לא קרה רק ב'ספיד'.
המקרה הזה זכור לי מעוד כמה סרטים שהזדמן לי לצפות בהם.
זה לא מצדיק את זה.
רמבו אחד או שתיים(או שניהם)
הוצאת לי את המילים מהפה
אכן, הפסקת הפרסומת הנ"ל ב"ספיד" היא אחת מהפסקות הפרסומת הידועות ביותר לשמצה באמצע סרט קולנוע בערוץ שתיים בדיוק ברגע הכי מטומטם (אויר, אויר)… והיא זכורה היטב, כי אם אני לא טועה, זאת היתה הפעם הראשונה שספיד הוקרן בטלוויזיה.
מה פתאום
אלא אם כן המחדל קרה גם בפעם הראשונה שהקרינו את "ספיד" בערוץ 2 – כי אני זוכרת שראיתי את ספיד לא מזמן (בפעם הרביעית בערך בטלוויזיה) וקרה אותו דבר בדיוק שתארו למעלה.
אולי זו מסורת.
לא, אני מדבר על לפני
חמש או שש שנים. זה כבר הוקרן עוד פעמיים לפחות מאז בערוץ 2.
החוויה הכי גרועה שלי
אותי הכי הרגיז שידור של "טעם החיים" עם פרסומת בדיוק במעבר ממגרש הרוגבי לשדה הקרב.
הלכה כל העוצמה של הפנים המלוכלכים בבוץ מהשלולית במגרש, הופכים לפנים המלוכלכים בבוץ של החפירות.
לא נכון.
בסדרות ובסרטים בטלויזיה ההפסקה בדרך כלל באה באקראי, מספר דקות מסויים אחרי תחילת הסרט/תוכנית אני משער.
אבל בלי להטפל לפרטים אתה צודק, צריך להקדיש מחשבה לתזמון ההפסקה.
ההערה פורסמה במקום לא נכון
ולכן אין לה שום קשר להודעה שקדמה לה.
אתה מסתכל על זה הפוך.
בתוכניות אמריקאיות, התוכניות מחולקות מראש לקטעים מתוזמנים מראש שמטרתם להכניס פרסומות באופן סטנדרטי בכל הרשתות- יש פתיחה (טיזר) ואז חמש "מערכות" (בתוכנית של שעה). התסריטאים, הבמאי והעורכים מתזמנים את הקטעים כך שבסוף כל מערכה תהיה מעין נקודת מתח של יציאה לפרסומות.
ובסדרות המצוירות שראיתי פעם
תמיד הכינו מסך שחור מיוחד להפסקות, שלאחריו חוזרים על הקטע שהיה קודם כדי להזכיר לצופים הקטנים באיזה קטע הם הפסיקו. מכיוון שבישראל לא היו אז פרסומות, היו נוצרים קטעים של: "NOOOOOO!!" *פייד וחזרה* "NOOOOOO!!"
ולman at work למעלה – גם אני זוכרת את הפרק ההוא של "הפוך" והיציאה לפרסומות. מהקטעים האלה בטלוויזיה שבאמת כיף לעבור לפרסומות.
ולרד פיש עוד יותר למעלה – יצא לי להיתקל במקרים דומים בערוץ 2, אבל ערוץ 1 הם בהחלט המומחים ביציאה לחדשות של חצות. בתקופת המרתונים של היצ'קוק למיניהם נהרסו לי כמה הקלטות כי לא חישבתי את הזמן שאחרי החדשות נכון, ובמקרים שבהם לא הקלטתי זה סתם היה מתסכל (בדר"כ אחרי היציאה לחדשות ופרומאים נשארת כרבע שעה של סרט).
הכינו מסך שחור?
אז זה התפקיד של "אחראי בד שחור ואסלה"?
קחו את מסע בין כוכבים לדוגמה
(עוד שעתיים בערוץ Star World), שם יש קטעים ממש דרמטיים עם המבט הג'ין רודנברי הסטנדרטי על הדמויות ומוזיקה סיפונית ועושים דהייה החוצה. שם צריך לשים פרסומות.
יותר מצחיק היה כשראיתי את התוכנית של "המסכה" (מה אתם מסתכלים עליי ככה? זה היה מצחיק לפרקים). אני אפילו לא זוכר באיזה ערוץ זה היה אבל היה איזה קטע דרמטי ומפחיד-בכאילו על הכביש, הייתה דהייה מהירה ואז היה כתוב באותיות של קידוש לבנה, לבן על גבי שחור על המסך: Insert Commercial Here.
וזה היה הקטע הכי מצחיק באותו פרק.
באופן עקרוני הייתי מעדיף
שלא תהיינה הפסקות בכלל, פרט לסרטים ארוכים במיוחד. אם כי גם לכלל זה, כמו לרוב הכללים, יש יוצאים מן הכלל. השאלה היא באמת איך מגדירים סרט ארוך במיוחד, מאחר ובשר"ה למשל לא הייתי מתנגד שהסרט יוקרן ללא הפסקה בכלל.
הייתי רוצה מצב שבו לקהל תהיה שליטה על האם תהיה הפסקה או לא, נניח באמצעות הצבעה חשאית עם כפתור שיותקן בידית של כל כסא. חשוב לציין שאני מוכן למצב זה רק אם תהיה לי זכות וטו מוחלטת על ההחלטה.
לגבי היתרונות של הפסקה – יתרון נוסף שלא הזכירו כאן הוא האפשרות למתוח ולשחרר את הרגליים, לקראת עוד שלושת רבעי שעה או יותר של ישיבה בדוחק. האמור לעיל תלוי מאוד בבית הקולנוע ובמרווח בין שורות המושבים בו.
לגבי החסרונות – אני אישית לא סובל מאובדן ריכוז עקב הפרסומות שלפעמים שמים בהפסקה אלא רק מעצבים ומחירשות חלקית.
ברגע זה, כשחשפת שלמרות הצבעת
הקהל, לך עדיין תהיה זכות וטו על הכל – ביצעת עבירת בטחון שדה חמורה!
אבל נראה לי שזה בסדר, לונגי, אפשר להרגע – •הוא• לא יטריד אותנו (טוב, נו, לפחות לא *אותך*) יותר…
זה סקר שפשוט משווע
להפרדת הנתונים לגברים ולנשים. אין שום אפשרות לשפוט כאן את הממצאים בלי לבצע הפרדה כזו.
כמעט כל הנשים שאני מכירה אומרות שהפסקה זה חיוני. מה לעשות, אנחנו צריכות פיפי יותר. שלא לדבר על זה שגברים, במקרה חירום, יכולים להתרוקן בשקט אל תוך הכוס הריקה של הקולה (או הכוס הלא ריקה של הקולה של זה שיושב לידם, כשהוא לא שם לב. גם אופציה.)
מדוע הדיאט קולה שלי קיבלה פתאום טעם של ספרייט… ואני חשבתי שזה מהמלח של הפופקורן…
היי, היי, היי! (לא הופה)
אל תדבר סרה על נקטר האלים, הידוע בשמו הארצי Sprite!
<או בגרסא נטולת סופרלטיבים>
על מה אתה מדבר? ספרייט הוא כל כך הרבה יותר טוב מקוקה קולה. והוא גם לא מאכּל שיניים.
חלילה לי
לדבר סרה בספרייט. הענין הוא שניסיתי להיות מעודן ככל האפשר. ספרייט הרי טעמו לימון ולימונדה היא האסוסיאציה לאותו נוזל שגופנו מפיק.
פעם אחרונה שאני מנסה להיות מעודן!
גם קולה לא מאכלת שיניים
ויש לי את זה תיאורטית וניסויית.
אתה בטוח?
תנסה להחזיק בפה שלך קוקה-קולה 24 שעות ודווח לי על הממצאים.
אבל ברצינות, יש לך לינק?
תאמין לי.
קולה זה פחות בעייתי ממיץ לימון.
ומדברים על זה באתר האגדות האורבניות (שאין לי לינק אליו). אבל כמו שלממסד מאמינים בתחום של הוצאות ספרים, אני חושב שאתה יכול לקחת את המילה שלי במקרה הזה…
לאור הפרק של הסימפסונ'ז
היה מוזר לי להאמין לך, אבל חיפוש זריז הביא אותי ללינק הבא:
http://198.64.129.160/cokelore/tooth.asp
ושם אכן מאשרים את תצפיותיך. נו, מילא. כל יום לומדים משהו חדש. אבל כל זה לא משנה את העובדה שספרייט יותר טעים מקולה.
אתה הסתמכת, מכל הדברים,
דווקא על פרק ליל כל הקדושים של הסימפסונים בתור מקור מידע? ונעזוב לרגע שהשן שם שרדה במשך כמה תקופות תרבות.
את כל מה שאני יודע בחיים
למדתי מהסימפסונז.
איך אתה חושב שהייתי יכול לבצע מחיאת כף ביד אחת לולא הורדתי את אחת האצבעות בניתוח?
בלי הפסקה
כפי שאמרו לפני – הפסקה מוציאה מהריכוז בסרט וברצף העלילה. נסו להזכר בסרט קצבי בו אירוע רודף אירוע (לדוגמה – ממנטו). הפסקה ממש פוגעת ביכולת להנות מהסרט.
אם יוצר הסרט היה רוצה הפסקה, הוא היה שם אותה בעצמו (מצד שני, אם האבולוציה לא רוצה הפסקה, כדאי שתבנה לנו שלפחויות שתן גדולות יותר).
לגבי פופקורן ושתיה – אני קונה רק לפני הסרט ופשוט מושך את זה עד סוף הסרט.
את "שר הטבעות" ראיתי בקולנוע "גת" בתל אביב, מלבד העובדה שזה קולנוע גדול עם איכות קול מצוינת, אין בו הפסקה! כל כך נהניתי מזה שאין הפסקה – על אף העובדה שזה סרט ארוך, שהלכתי לראות את זה פעם שניה באותו קולנוע.
שאלה –
למה האופציה של "רק בסרטי ילדים"? מה ההבדל בגישה בין סרטי ילדים לסרטים אחרים?
הילדים
שלא ממש יכולים להחזיק מעמד בלי הפסקה.
הילדים
אה! אז זה כבר רעיון לסקר אחר: ילדים בקולנוע (באולם, לא בסרט עצמו):
* לא משנה לי
* אויש איזה חמודייייים!
* אוי שישתקו כבר!
* מחר אני הולך לבי"ח שיעשו לי קשירת צינור זרע
* להוציא מהאולם – או להוציא להורג
ההצבעה לגיל 18 ומעלה
הי! ומה איתי?!
אתה בעצמך חסיד פרפר נחמד אחד.. אנחנו יודעים עליך הכל פינגי….
הי! ומה איתי?!
מה שהיה ביני לבין פינגי הוא עניין אישי שלנו, ערפד מדיה שכמותך. אם אתה כל-כך צמא לפרטים תשאל את דודו (לא מהום-סנטר, פיטרו אותו ומינו שסק אפגני עם בובת
במקום).
או לחילופין, תוכל למצוא פרטים
רבים על הסכסוך כאן:
http://members.tripod.com/shabi365/
אם כך,
פרסמו את זה עוד 4 חודשים, בבקשה… (^:
________________
(עדיין) יום לא-הולדת שמח,
גל
עוד 3 שנים, פליז!
הממממ...
אני לא חושב שהייתה הפסקה כשראיתי ממנטו…
אני דיי בטוח שהייתה הפסקה כשראיתי שר הטבעות בקולנוע אבל לא לגמרי. מה שאני כן בטוח הוא שהייתה הפסקה כשראיתי אותו שוב פעם בהקרנה פרטית ושם זה היה ממש מתאים. שם עשינו הפסקה קצרה, ניגשנו לבאר, אכלנו קצת במבה, שתינו קצת דברים מזיקים לגוף האנושי וכשכולם החליטו שהגיע הזמן להמשיך אז המשכנו.
אני לעומת רבים מכם
חסר התאפקות לאורך זמן ממושך. אני צריך ללכת ל"נוחיות" בערך כל 25 דקות. בסרטים אני מתאפק, אבל אם שכחתי להתרוקן בהתחלת הסרט, והסרט ארוך, וגם ככה הייתי צריך בתחילת הסרט ויש בסרט קטעים עם מים כנראה שזה שלידי יקבל אותה בפרצוף כשניבהל ממשהו. אני זוכר כשראיתי את טומב ריידר בבית, מרוב שהראו מים כל 10 דקות נכנסתי לשירותים.
לסיכום לפי דעתי פרסומות זה דבר טוב, להתרעננות, חילוץ עצמות, התרוקנות והתעדכנות. אבל אף פעם לא הייתי בסרט שהקרינו פרסומות בהפסקה! גם לא בגלובוס. מישהו יכול להסביר???
לך ליותר סרטים, גוון את
בתי הקולנוע. אז ללא ספק תיתקל בפרסומות לאחר ההפסקה.
חייב להודות ש
כשראיתי את "פארק היורה 3", לא גיליתי איפוק מרשים במיוחד, וגם לא ממש גיליתי עניין בהמשך הסרט, ועד שחזרתי הוא הספיק להסתיים.
החברים דווקא טענו שפספסתי את החלק הכי טוב בסרט, אבל אני עדיין מצר יותר על הכרטיס.
קצת שקט
נניח לרגע שהעולם הוא מקום טוב יותר. מה תעדיפו? סרט עם הפסקה ופרסומות במחיר מוזל , או סרט בלי הפסקה ופרסומות במחיר הנוכחי?
ומכיוון שהמצב כיום, בדרך כלל, הוא שילוב של הרע בשני העולמות – למה שלא תעשו…כלומר, נעשה, משהו בקשר לזה? הסקר הנוכחי הוא הזדמנות מצויינת לברר מה מעדיפה הקהילה המקומית [1] ולפעול בהתאם לכך.
איך לפעול? פשוט: לפרסם כאן באתר את בתי הקולנוע ההוגנים ולקרוא לגולשים להחרים את השאר (או להפך). כמובן שכל זה יעשה לאחר שתשלחנה הודעות על כך להנהלת הרשתות הגדולות (עצומה וירטואלית יכול להתאים). אני משוכנע שכמות הגולשים כאן וסביבתם (חברים, משפחה ועוד) גדולה מספיק בכדי להוות כוח צרכני משמעותי.
מכאן תצא המהפכה! (שקט, דן)
[1] בהנחה שיש העדפה בולטת כזו. אם לא, הקרב בכל זאת לא אבוד. להגיע להסכמה לגבי אי-הוגנות היא עניין פשוט הרבה יותר.
דווקא לא.
ז"א, קריאה להחרים את בתי הקולנוע גיל באשקלון הייתה יכולה להיות אפקטיבית, אם לאנשים שגרים באשקלון הייתה אפשרות ללכת לראות סרטים במקומות אחרים. מכיוון שאצלי, בחולון הרחוקה, יש בסך הכל בית קולנוע אחד, ואפילו נסיעה לרב-חן דיזינגוף (שם מוקרנים סרטים שהם לא של גלובוס) היא לא עניין מיידי, אני אלך לאיפה שאני יכול, ולא לאיפה שמתייחסים אלי כמו שצריך- במילים אחרות, העובדה שבבית קולנוע אין פרסומות או הפסקה לאשווה מבחינתי נסיעה של עוד חצי שעה לקולנוע אחר.
דווקא לא.
כלומר "הרעיון רע כי _לי_ הוא לא יואיל"? אגוצנטרי משהו, אבל שיהיה. בכל מקרה ההתענינות בהצעה שלי לא הייתה גדולה במיוחד.
פעם, מזמן, מישהו אמר לי לא להתלונן אלא אם יש לי הצעה קונקרטית לשיפור. ההודעה הקודמת שלי נכתבה בעקבות הרבה-הרבה תלונות מצד כלמיני גולשים שכנראה לא קיבלו נאום מקביל בעברם.
לא,
הרעיון רע כי *לי* הוא לא יועיל, וכשאני אומר *לי* אני מתכוון לכמות לא קטנה של אנשים שיש להם בדיוק אותה בעיה (ואפילו יותר- לי מדי פעם יש רכב).
הפסקה רע.
אני מצביעה נגד הפסקה, היא מוציאה מהאווירה של הסרט.נכון, אפשר לחזור לסרט גם אחר כך, אבל זה עדיין פחות טוב.
סרטים, ובייחוד סרטים שבונים השפעה במשך זמן, מכניסים אותך לתוכם תוך כדי הצפיה ולא רק על הבום הראשון, ההפסקה הורסת את זה.
חוץ מזה במקומות שיש בהן פרסומות בהפסקה זה בכלל נוראי.
פופקורן אפשר גם לקנות לפני הסרט. וכנ"ל ללכת לשרותים.
ולסיכום, הפסקות רע.
חחחח... ושוב פעם
אני היחידה (או שפשוט הראשונה… תמיד יש תקווה)
"בסוף הוא רוח רפאים"סוף 
)ואז אם יהיו לי שתי הפסקות אוליי יש סיכוי שאני איכנס לסרט בזמן ולא אצטרך להשכיר אותו כשהוא ייצא בדיוידי…
כל סרט שאני נכנסת אליו אני מתחננת לשתי הפסקות… אוליי הפעם יתבלבלו?! אוליי הסרט ארוך מדי והם החליטו לקצר?! את רוב ההפסקה הראשונה (אמרתי את רוב? התכוונתי את כולה) בשירותים, מסדרת כל מה שיכול להראות לא טוב אצלי (שיער, איפור, שיער, בגדים ואיך אפשר בלי לסדר את השיער?!) ואם נשאר לי זמן אני ממהרת לקנות פופקורן וקולה (שבהם אני לא אגע מתוך 'התחשבות בזולת' שלא קנה פופקורן כי הוא בדיאטה אבל מה יקרה אם ייקח כמה משלי?!)
אז מה רע אם תהיה עוד הפסקה שאני אוכל גם לראות מי נמצא איתי באולם כדי שאוליי הוא יפסיק לזרוק עליי פופורן ("דודנית מדרגה שנייה? רגע מאיזה צד אמרת?") ובטח שלדבר על הסרט (
פסיכולוגים היום
יכולים לפתור גם בעיות כאלה, את יודעת?
זה מסוג ה''דברים של בנות''
שאף פעם לא הבנתי: למה לטרוח כל כך הרבה לסדר את השיער ולתקן את האיפור אם ממילא חושך ואף אחד לא רואה אותך???
זה היה חיוני באייטיז,
כשאנשים עוד הלכו עם נאונים ופלואורוסצנים צמודים לבגדים שלהם.
ואל תשכחי את השער.
בשבילי הפסקה משמשת רק בשביל
שירותים. את החטיפים שלי אני מביא לרוב מהבית (מחירי קולנוע מגוחכים). אבל מאז הנסיעה לפולין אני גם כמעט לא הולך לשירותים בהפסקה (3-6 שעות נסיעה ממקום למקום יכולים לעשות לך את זה). אבל בסרטים ארוכים (אני מדבר על שעתיים וחצי ומעלה) זה קצת קשה יותר. אז, ורק אז, צריך הפסקה.
ואם כבר אנחנו בנושאי התלוננות אז אני חייב לציין שהאנשים בקולנוע חן בעפולה (שם אני רואה את רוב הסרטים שלי) הם מאוד מאוד מתחשבים. יש תור ענק בקופות והוא לא משתחרר עד רבע שעה אחרי התחלה הסרט. אנחנו נכנסים ואפילו לא פספסנו את הטריילרים. אין שם פרסומות בהפסקה והיא מספיק קצרה. טענה יחידה: הם לא עוצרים להפסקה, הם מאיטים ואז מכבים וכשההפסקה נגמרת הם שוב מאיצים וה-Wormguys נשמעים כמו קול מחשבי כשנגמרות לו הבטריות.
אפרופו אפרופו (או כל חטיף אחר)
אוכל מהבית אי אפשר להביא לבתי קולנוע, לפחות לא לפי חוק (וזה למה האוכל עולה כ"כ הרבה, כי אין תחליף).
אל תערב חוקים להגבלות של בתי עסק
חוקי מדינת ישראל לא אומרים שום דבר (אני מניח) על הכנסת אוכל לבתי קולנוע. למשטרה לא יהיה אכפת.
אז בעלי בתי הקולנוע לא רוצים. אז הם לא רוצים. אז.
אני אמרתי חוק מדינת ישראל?
זה היה יכול להיות כל חוק
חוק שבעל פה, חוק מרפי או אפיל חוקן קפה. אבל לפי חוק של בתי קולנוע (כל בית קולנוע לגופו) אסור להכניס דברי מאכל ושתייה לבתי קולנוע (כן, יש יוצאים מן הכלל) זה לא "אז", זה כמו שלבית שלי לא תיכנס עם חיקויי ננסי ברנדס. זה הבית שלי, אני קובע.
מצטער. אתה לא תגיד לי מה ללבוש.
לא נראה לי שאתה באמת מצטער
כמו שאומרים, ברומא התנהג כרומאי. לכל מקום יש חוקים משלו, וצריך לשמור עליהם, גם אם אתה לא מסכים להם. אם זה כל כך מפריע לך, אל תלך למקומות האלה.
מצטער, אבל אתה לא תגיד לי על מה
להצטער.
.
אם בתי הקולנוע היו מציעים אוכל לקניה, לא היתה לי בעיה. מה הם מציעים? פופקורן.
מצטער, לא קונה.
.
כתוצאה מכך, אין לי מה לאכול.
.
ברגע שהם לא מציעים מבחר, ברגע שאני לא פוגע בהכנסות שלהם, ברגע שאני לא מלכלך ולא פוגע באף אחד אחר – אין להם שום זכות מוסרית למנוע ממני להביא את מה שאני רוצה לאכול.
לא מתאים להם? שיציעו יותא מבחר, ואולי גם מחירים נורמליים.
.
.
וברוך השם, רשות מחוקקת יש רק אחת במדינה. רק אחת לה אני מחוייב. כמו שאני לא מחוייב לחוקי ארצות הברית, אני גם לא מחוייב לתקנות שמנהלת תיאטראות ישראל קבעה.
.
.
.
(ואני לא מצטער על דעותי שלי. אני מצר על דיעותיהם של אחרים.)
אגב,
מעניין אם ניתן לתבוע לדין את בתי הקולנוע על אפלייה תזונתית.
אם יש עו"ד\משפטן בקהל, יקום ישא דברו!
צר לי
כל בית עסק רשאי להציב תנאים לפי רצונו, וכל עוד לא מדובר במונופול אין שום דבר שאתה יכול לעשות בנידון פרט ללהחרים אותו או לנסות לעורר תודעה ציבורית לבעיה. באופן כללי, מרגע שרכשת את הכרטיס הבעת את הסכמתך לתנאים שבית הקולנוע מציב לך.
אכן.
אם ברצון מזנון בית הקולנוע למכור אך ורק עוגות קצפת בטעם לקרדה ומשקה בריאות בטעם סלרי, אין איש שיוכל למנוע זאת מהם. כמובן, הציבור רשאי להימנע מלצרוך מוצרים אלה.
אם כך יש לקיפוד קייס חזק,
כי רשתות בתי הקולנוע בארץ הן לא רק מונופול דה-פאקטו, הן גם קרטל. הרשתות האלו שייכות לאותם אנשים שמפיצים את הסרטים, מתאמות בינן מחירי כרטיסים ועוד כל מני דברים שבמדינות מתוקנות היו גוררות אותן לבתי המשפט.*
* אבל לבתי המשפט הן מגיעות מרצונן החופשי, כדי לנסות למנוע מאתנו לקנות דיסקים של אזור 1.
אם כך יש לקיפוד קייס חזק,
את גלובוס ללא ספק צריך לשפוט ולפרק לו את החברה כפי שנעשה בארה"ב בסוף שנות השישים (או תחילת השבעים?). לגבי תיאטראות ישראל ושאר החבר'ה אני לא יודע. בכל אופן, זה לא מונופול אלא סתם שחיתות כשרה, ואין פה קייס.
עד כאן יעוץ משפטי בחינם. מכאן הלאה זה יעלה כסף.
יש קייס בריבוע-בוע
"שחיתות" איננה כשרה, אף פעם, גם אם לא עושים שום דבר בנוגע אליה (אבל אני אופטימי – הממונה על ההגבלים העסקיים ייכנס, בסופו של דבר, ברשתות בתי הקולנוע והמפיצים בארץ. מתישהו במאה הנוכחית, אני בטוח).
ולגבי מונופול – רשתות בתי הקולנוע מתאמות בינן מחירים ומוודאות שבכל בית קולנוע אליו אני אכנס, אשלם את אותו הסכום עבור כרטיס. אין לי אלטרנטיבה. זה לא מונופול?
לא.
מונופול – חברה אחת.
קרטל – מספר חברות מתואמות.
אז זה לא מונופול, זה קרטל. זה לא הופך את המצב למתוק יותר.
עפ''י סקר ''הארץ''
שפורסם ביומית כאן לא מזמן, המחירים דווקא לא מתואמים לגמרי. אולי זו סתם תגובת שרשרת?
ולרז – מכיר את "כשר אבל מסריח"? בדיוק.
מסריח - בהחלט. כשר - ממש לא.
לא יודע לגבי סקר הארץ
אבל אני יודע בביטחון שהמחירים לא אחידים לגמרי , לפחות לא בתקופת השינוי שלהם.
אגב , מה בדיוק ההבדל בין סינדיקט וקרטל?
אני לא בטוח, מאחר ויש כאן אפלייה
אין דין מזון אחד כדין מזון אחר. אני בעצם מופלה לרעה, ומאולץ לאכול פופקורן.
(וכל מי שלא מבין מה האפליה שבדבר, כנראה מעולם לא ניסה לעשות דיאטה.)
איפה כאן האפליה?
אף אחד לא מאלץ אותך לאכול שום דבר. אתה מוזמן לצום כשאתה בקולנוע, זה מאוד עוזר בדיאטות.
זו הייתה אפליה אם הם היו אוסרים על צופים שאינם אוהבים פופקורן להיכנס לאולם. אך לא זה המקרה. הם בסך הכל בוחרים שלא לספק את צרכיהם של אנשים אומללים אלו, וזו זכותם המלאה.
ובהערת שוליים אציין שאם זה כל כך חורה לך, תנסה לעורר את מודעותם לעניין. אני בטוח שהם ישמחו לעשות עוד כסף ממכירת סוגי אוכל אחרים.
זה רק אני
שלא מבין מה כלכף חשוב באוכל בקולנוע ?
אי אפשר 2-3 שעות בלי לאכול ?
בסוף נהיה כמו האמריקאים (טוב לא כולם) שהולכים לארועי ספורט בשביל לשבת ביציע ולאכול עם המשפחה, בשביל זה יש את יום העצמאות (מה יש לו גם מטרה אחרת?)
בתור אחד
שקורא לעצמו קרמבו-מן, דווקא אתה שואל מה כל כך כיף בלאכול בקולנוע?
איך אתה היית מרגיש
אם היו אוכלים אותך באמצע סרט ?
אני מניח
שלא היה אכפת לי כל כך.
תלוי מי
כמו למשל
כתבה מספר 80
האפליה!
כן? לא לאכול בקולנוע? ואז אני יוצא רעב מהאולם וגומר על איזו כבשה חרוכה קלות עם קנקן בירה? זה נשמע לך כמו דיאטה סבירה?
לי לא.
ובהערת שוליים אציין שקל לשבת מרחוק עם כוס בירה צוננה באולם הקולנוע, ולהרוס לאחרים טיעונים בקטנוניות.
אני אמרתי לך על מה להצטער?
אני לא אומר שאתה צריך להתנהג בבית הקולנוע לפי החוקים שלו, מתוך פחד שתעבור על החוק, אלא מתוך נימוס וכבוד. חוץ מזה, מי אומר שאתה חייב לאכול בקולנוע? אתה לא יכול להחזיק שעתיים בלי ארוחה? אף אחד לא מכריח אותך לקנות את מה שהם מציעים לך, אבל מתוך נימוס וכבוד (לא יודע אם הדדי, אבל כבוד), אל תעבור על החוקים שהקולנוע קבע.
אין לי מושג למה אני כותב את כל ההודעות האלה, גם אני לא שם פיפס על מה שכתוב בהן, אבל אני אוהב לעורר ויכוחים סוערים על נושאים שוליים
נימוס? כבוד?
א. הם לא מכבדים אותי, לפיכך אני לא מכבד אותם. היחס הוא עסקי בלבד. אני משלם על כרטיס, אני מקבל סרט. כאן מערכת היחסים שלנו מתחילה ונגמרת.
ב. נימוס הוא רק כלפי אנשים.
ג'יז, הייתי מצפה שתהיה לי
תשובה מתחכמת לזה.
ניצחת.
פעם הבאה אני אביא במבה לקולנוע, טוב לך?
הסיבות הלא נכונות.
באמת אין נימוס וכבוד בין הצופה לבית הקולנוע, הנהלת בית הקולנוע מזלזלת קשות בצופים. אמנם, לא פעם נתקלתי באדם שהביא תיק ובו אוכל וביקשו ממנו להשאיר את התיק בכניסה (נשבע בכבוד שלי). מהסיבה הזו, בלבד, אי אפשר להכניס אוכל לקולנוע.
זה לא עניין של ''חייב אוכל''.
זה עניין של "אוכל טעים מוסיף להנאה". כך את הפרינגלס לדוגמה. אין בו שום תוכן תזונתי, כמו הארי פוטר. הוא לא שווה כלום ואני בטוח שהוא אפילו לא בריא אבל הוא מאוד טעים ומבחינתי זה מוסיף אם לתאווה לעיניים ולאזניים מצטרפת גם תאווה לחייכיים (או מה שזה לא יהיה).
ומה בשאר העולם?
בדנמרק מוכרים בוטנים וסוכריות.
בצ'כיה מוכרים ממתקים בסגנון קנדילנד.
כמעט בכל מדינה אירופאית בה הייתי מותר להיכנס עם שתייה מכל סוג שהוא, לרבות קפה, תה וכמובן !בירה!.
טיפה אוף.
לפני כשנה ביקרתי בלונדון, וכמו ישראלי טוב כמובן הלכתי להצגות ומחזות זמר.
הרעישה אותי העובדה שבניגוד לחרדת הקודש בה מתייחסים בארץ להיכלי התיאטראות, הרי שם אנשים לא רק אוכלים באולם, אלא גם יש עלמות חינניות שמסתובבות באולם ומוכרות גביעוני גלידה במחירים מופקעים.
לאכול בתיאטרון בארץ? מה פתאום? זה לא תרבותי.
ומה בשאר העולם?
ובארה"ב יש מקומות שניתן לקנות בקולנוע (במולטיפלקסים הגדולים, בעיקר) גלידה, כנפי עוף, מקלות מוצרלה מטוגנים, פרצלונים במטבל כלשהו, ועוד מגוון דברים מוזרים.
Smoothie, למשל, הוא מעין משקה ברד מעניין, ויצא לי גם לשתות שם בקולנוע ברד עשוי מקוקה-קולה.
אבל הדבר הביזארי והדוחה ביותר שיצא לי לטעום שם בקולנוע הוא Malted Shake (או "מאלטד מילקשייק? אני כבר לא בטוח) – שההגדרה המנומסת ביותר שמצאתי כדי לתאר אותו היתה "מעניין".
אני לא בטוח מה בדיוק המשקה הזה אמור להיות, אבל ראיתי אותו מתורגם לאחרונה באיזה ספר בתור "מילקשייק עם בירה שחורה".
האם יש מי מילידי מולדת האמיצים שיוכל להסביר למה בשם האל בו הם שמים את מיבטחם הם שוטים את הדבר הזה, ומה בדיוק הוא אמור להיות?
הו, ולרוב יש להם גם רוט-ביר ולימונדה ורודה. צמד דברים ביזאריים שטרם הגעתי למסקנה אם אני אוהב או מתעב.
על פי השם
מאלט הוא אכן מה שבארץ קרוי בירה שחורה- חומר הגלם של הבירה רק בלי ה(מילה שמתחילה בש'). אם מחליטים לעשות מזה שייק, מי אני שאשפוט?
(ומה שקרוי בארץ בירה שחורה שונה לחלוטין מהמשקה הדוחה שקרוי רוט-ביר, ולפחות בגרסת הליטר-וחצי שלו הוא קולה בטעם ליקריש)
המסקנה, דרך אגב, היא שלאותם אנשים הקרויים על ידינו "אמריקאים" יש את הטעם המיוחד (והקלוקל רוב הזמן) שלהם. אני בטוח שהם חושבים אותו דבר עלינו.
תלוי באיזה קולנוע
בקולנוע רענן בקניון רננים ברעננה (נסו לומר את עשר פעמים מהר בלי להתבלבל) מותר להיכנס עם אוכל. השלט אוסר רק על הכנסת גלידה (יש דוכן גלידה צמוד לקולנוע, אני מניח שהם לקחו את זה אישית). אחותי נכנסה עם אייס קפוצ'ינו בלי בעיות (כן, שאלנו אם אפשר).
טוב לדעת.
עד עכשיו נמנעתי מלהיכנס לשם עם סושי, אבל עכשיו שאמרת…
ולגבי שאלת ההפסקה: בודאי שזה חובה. מה השאלה? חייבים להתרוקן והזמן שלפני הסרט לא מספיק. כנ"ל גם לגבי המזנון.
ואם במזנון עסקינן, אני לא מבין את המדיניות של קולנוע "פאר" בת"א. בעוד שברעננה עושים בחוכמה הפסקה לכל אולם בנפרד, הם עושים לכל האולמות ביחד, מה שמביא לעומס על המזנון וזמן דחוק מאוד לשירותים.
אני מעדיף פרינגלס.
(כל סוג חוץ מהאורגינל).
תאמין לי שאני כל הזמן מפחד שיקחו לי את התיק כשאני נכנס לקולנוע אבל, למרות שאני מראה לשומר בכניסה את התכולה המלאה הכוללת גליל פרינגלס מלא וליטר וחצי של פריגת כלשהו (אם כאלה פרסומות, מי צריך הפסקה?), הוא נותן לי להיכנס בלי שום בעיות.
אפילו לקימרון, שם המדיניות אפילו יותר נוקשה, הכנסתי אוכל ושתייה.
ברור שצריך הפסקה , איך אפשר בלי הפסקה
בהפסקה קונים פופקורן
הולכים לשרותים
וגם אם יש זמן אז מדברים על איך הסרט היה עד עכשיו.
ברור שצריך הפסקה?
מי אמר?
אתמול ראיתי סרט בו לא היתה הפסקה והעובדה הזאת ממש לא הפריעה לי. להיפך, היה עדיף ככה.
שאלה
שאתם רואים סרט בדויד בבית, אתם עושים הפסקה ?
כמובן.
אם רוצים לשירותים או לנשנש משהו.
יש גם דוידים עם הפסקה, כמו זה של "לורנס איש ערב" שמחולק לשני דיסקים.
בשביל זה מומלץ ליזר דיסק.
שפע הפסקות, איפה שצריך ואיפה שלא…
רק אם הטבע קורא.
אבל בדרך כלל לא. אנחנו גם סוגרים את האורות. ואם מישהו בשורה האחרונה מפריע, קוראים לסדרן.
(ניתן לשכור סדרן במחיר הוגן בספריה הקרובה לביתכם).
אנקדוטה.
לעיתים, כשב-CNN יש שידור ישיר ארוך במיוחד, למשל, של נאום, אז המסך קטן לפתע, ובצד מופיעה הודעה, האומרת כי ספקי כבלים מסויימים יצאו לפרסומות באותה נקודה.
זה מסביר, כמובן, מדוע היו ב- MTV, למשל, פרסומות ישראליות.
בית הבליעה או השלפוחית?
שאלה מרכזית שעולה מהסקר והתגובות איננה האם בית הבליעה והשלפוחית דורשים הפסקה, אלא – האם האוירה בבית הקולנוע, היחס מצד הבעלים וההנהלה והתנאים הפיזיים לצפיה מהוים חלק משמעותי בהחלטה לבחור בהקרנה מסוימת ובהנאה ממנה? לא ככה?
אני מוצא את עצמי הרבה פעמים מעדיף לחכות לסרט שיעבור לבית קולנוע אחר או אפילו למדיה ביתית כדי להמנע מבתי קולנוע מסוימים. וגם להיפך – בוחר סרט שבנסיבות אחרות לא הייתי בוחר בו רק בגלל הקרנתו באולם עם "ערך מוסף".
ובהצטרפות מקרים נדירה גיליתי, תוך כדי ההקלדה הזו, שבדיוק היום מתפרסם ב"הארץ" סקר בתי קולנוע הנוגע בשאלות אלה, כנראה.
ג.
ועוד על סקר ''הארץ''
עיון בסקר האמור מעלה את התוצאה הידועה לנו מכבר – חיפה (והצפון) שולתים! אם כי אני לא הייתי מדרג כמוהם, וצריך לזכור שהסקר הוא מדגמי.
''אגב, נבדק גם אם נהוגה
בבתי הקולנוע הפסקה במשך הסרט, אך הפרמטר הזה לא שוכלל בציון הסופי, שכן הדעות חלוקות אם ההפסקה היא יתרון או חיסרון".
בכל מקרה, דיונים נוספים בעניין סקר 'הארץ' – ביומית:כתבה מספר 1086
חוץ ממקרה אחד בילדותי
לא זכור לי שהושפעתי באיזו שהיא צורה מהקלונוע בו הקורן הסרט.
זה ישמע פלצני, אבל ברגע שהסרט מתחיל לא מעניין אותי כלום. אני רואה סרטים בשורה ראשונה או אחרונה או מהצד, עם מקום לרגליים או מכווצת לכדור, במטוסים, במתנ"סים, מאחורי אנשים גבוהים עם אפרו ופרקינסון, וזה מפריע לי בדיוק ל-5 דקות הראשונות.
בוז להפסקה
הפסקה קוטעת את הסרט באמצע ומפריעה לחוויה. נקודה.
אולי צריך לאפשר אותה רק בסרטים לילדים קטנים, אבל בסרטים אחרים, ההפסקה פשוט מפריעה. אף פעם לא הבנתי מה העניין להתאפק ולא להשתין שעתיים?
שמתי לב, שאנשים שממש צריכים דחוף לשירותים לא מחכים להפסקה אלא פשוט קמים בתחילת, אמצע, או סוף הסרט ויוצאים מהאולם.
לגבי עניין הדיון בסרט בהפסקות. כמעט ולא קיים, אצלי לפחות, כשיש הפסקה אנחנו בד"כ פשוט יושבים כמו דבילים ובוהים במסך, משתרר כזה שקט רועש, ואנשים קמים לאיטם מהכיסא כדי ללכת להישדד בקיוסק (עוד סיבה לבטל את ההפסקה), וזה במיוחד מרגיז כשמדובר בסרט טוב.
ומי שלא ראה את שר הטבעות, סרט של 180 דקות, בלי הפסקה, לא יודע איך בסרט טוב, היעדרה של ההפסקה לא מורגש. בכלל.
(אלא אם כן אתם חייבים לשירותים כי יש לכם קלקול קיבה. אני לא מדבר על זה).
והדבר המרגיז ביותר שייקרא להלן: "שובם של המופסקים". אני מדבר על כל אלה שמחליטים לחזור לאולם בדיוק דקה אחרי שהסרט כבר התחיל, עוברים לפניך ומסתירים לך כשאתה צריך להרים את הרגליים. זה ממש מעצבן.
(ולפעמים גם שופכים עליך קולה שנקנתה במחיר מבצע של 70 שקל לכוס.)
והערה בנוגע לפרסומות. ב"גברים בשחור 2" בקניון איילון הוקרנו פרסומות במשך כ-20 דקות(!), וחלקן חזרו על עצמן כמה פעמים. פשוט חוצפה.
סרט טוב?
כל הסרט הייתי עסוק בהשוואה לספר, הסרט פשוט מחוויר. גם עם כל חתיכת הקטעים(סצינה שלמה של יותר מפרק אחד למיטב זכרוני פשוט נעלמה ללא שוב) עצבן אותי הבמאי.
לא אכפת לי שהסרט יהיה באורך של "חולית- הגרסא הבאמת באמת מלאה", אבל שלא יחתכו לי סצנות הח*ר*ת!
סרט טוב? תלוי
אם כל הזמן תהיה עסוק בלהשוות את הסרט לספר, כבר עדיף שתראה הארי פוטר. את שר"ה צריך לראות בלי להשקיע יותר מדי מחשבה כדי להנות. לא, לא צריך אידיוטומט בשביל זה, מספיק לא להשוות לספר כדי להנות.
אני מציע להמשיך דיון כזה בביקורת על הסרט עצמו, לא בסקר על הפסקות.
ראיתי את שרה.
בלי הפסקה.
רציתי פיפי.
ממש רציתי פיפי.
נורא רציתי פיפי.
רציתי פיפי שכמעט נשרו לי השיניים.
כשהיו הצילומים של הנהר המ$&#%^ ההוא, חשבתי שאני יוצאת מדעתי.
אחלה חוויית צפיה.
ומה גברים מבינים בכלל.
דבר אחד שאני ממש לא מבין.
איך מראה של מים גורם להעצמת הרצון ללכת לשירותים?
ראיתי את שרה פעמיים ובאף אחת מהפעמים לא הפריע לי לא הקטע של הנהר ולא הקטע שגאלדריאל מוזגת את המים אל תוך התבנית או שום דבר אחר.
הדבר היחיד שגורם לי להעצמת הצורך הוא סיום הבקבוק מיץ שאני נשבע שהיה מלא כשהתחלתי לצפות. וגם אז אני תוהה קצת בעניין לפני שאני ניגש לנוחיות.
מאיפה לי לדעת?
העובדה היא שזה קיים, ושזה עובד. מעבר לזה – לא התעמקתי.
וכמובן,
אחרי קריאת התגובה הנ"ל רצתי לשירותים.
LOL!!! הידד לאחווה...
עכשיו זה מצחיק,
וזה לגמרי נכון, אני נשבע. כשגמרתי לקרוא את ההודעה שלך אז גמרתי את הבקבוק מים שלי, הסתכלתי עליו קצת, גמרתי אותו עוד פעם ורק אז הלכתי למלא אותו לרוקן אותי.
אני מאד מקווה
שאתה ממלא אותו ומרוקן אותך בנפרד…
אולי יש לו שני בקבוקים
והוא מחליף בינהם כמו אצל החייל בלבן.
טיפ מנסיון
לעולם לא לשתות הרבה קולה לפני שהולכים לסרט בלי הפסקה.
אה, כלומר נדמה לך
שאני לא יודעת את זה, אה?
כמעט לא שתיתי באותו יום, בדיוק מהסיבה הזו. למעשה, בערב חטפתי התקפת מיגרנה קשה בגלל התייבשות.
זה לא עזר לי.
בפעם הבאה שאת הולכת לסרט ,
במיוחד אם הוא ללא הפסקה, תביאי איתך בקבוק ריק ומשפך.
20 דקות? פרסומות סטנדרטיות.
אצלינו בים
ההקרנה של MIB2 שברה כל שיאי טמטום בכך ש35 דקות (!) היו פרסומות וטריילרים, האור נכבה והודלק 4 פעמים וכשלבסוף הואילו להתחיל את הסרט השאירו אותו דלוק וכיבו רק לאחר כחמש דקות. היה ממש מרגיז.
טוב, ניצחת
תנחומיי.
חסרה אופציה
"לא משנה לי".
שימו הפסקה, אל תשימו, אני כבר אסתדר.
רייגע רייגע רייגע..
מה זאת אומרת "רק בישראל"?!
אם רק בקולנועים בארץ? מה זה אמור להביע?!
לא יודעת.
תשאל את אלה שהצביעו לאפשרות הזו.
הם כנראה התכוונו
לזה שהם היו רוצים שבהפסקה יוקרנו קטעים נבחרים מ"רק בישראל".
אותי מעניין
מדוע בחר זה שבחר באופציה 'רק בסרטי ילדים'.
הרבה אחים קטנים, מן הסתם.
למען הסדר הטוב,
מישהו מוכן להסביר לי מה זה "סרטים ארוכים במיוחד"?
חולית, הגרסא המאד מאד לא חתוכה?
או שרה?
או טריילר לסרט?
יש איזה קבוע, או שזה נע מבנאדם לבנאדם- אורך הסרט הארוך במיוחד..?
למען הסדר הטוב,
לגבי חולית, הגרסה המאוד מאוד לא חתוכה אורכה כ-4 שעות.
למען הסדר הטוב,
אתה בטוח?
לי זכור שדיברו איתי על גרסאות של שמונה ועשר שעות..
אני לא יודע מה איתך...
אבל לי בהחלט מספיקה הגרסה של הארבע שעות. כשהקרינו את זה באייקון אז היו מספיק נחמדים כדי לתת לנו הפסקה אחת. אני כמעט נרדמתי בעצמי והייתי צריך להעיר את אח שלי להפסקה ולסוף הסרט וגם לשמור עליו ער בדרך הביתה.
12 שעות
זה כמעט חצי יום !
במקרה כזה צריך לקחת הפסקה מעבודה
הפסקה בדי.וי.די
לא מזמן קניתי את הדיוידי של המכורים לזהב,חנות לגיטימית ולא מזויף אני צופה בסרט להנעתי ואז ככה פתאום בלי שום הזהרה מופיע ההודעה :הפסקה….
המכורים לזהב?
בכל מקרה, גם בדויד של '2001' יש הפסקה – כולל כמה דקות של חושך.
המכורים לזהב?
זה כנראה נפוץ בכל הדוידים של הסרטים משנות ה60. מלבד "לורנס איש ערב" שהזכרתי זה קיים גם ב"גבירתי הנאווה" ואאל"ט ב"אוליבר טויסט".
רגע
האם זו מין הלצה רדפישית שלא הבנתי, או שמא אתה רציני?
והעיקר כותבים באזהרות שאסור להקרין את ה-DVD במקום ציבורי…
אני רציני.
את כניסת שנת 2001 ציינו, אני ולונג ועוד צוות מובחר אצל טל (זה ממערכת התגובות הנפלאה), בצפיה ב'2001'. השניות האחרונות לפני כניסת השנה החדשה היו מרוץ נגד השעון (של טל), שבסופו של דבר הצליח להכניס את הדיסק וללחוץ על Play בשניה האחרונה של המאה הקודמת (על פי ספירת הניטפיקרים) – ואת הדקות הראשונות של המאה הנכחית בילינו בבהייה במסך שחור והאזנה לקולות לא ברורים. מסתבר שזוהי האוברטורה, שנכללת בדויד. באמצע הסרט זה קרה שוב: הפסקה. כמה דקות של מסך שחור וקולות לא ברורים. מאלף.
באיזה קטע בסרט בדיוק?
אני אשמח אם תפרט.
על האוברטורה שמעתי. היא נכללה בהפצה המקורית של הסרט ב-68. אגב, פון טרייר השתמש ברעיון דומה ב"רוקדת בחשיכה".
לא היה קטע כזה
גם בקלטות הישנות של דיסני?
(מדובר בסרטי וידאו וכנראה מדובבים כי אני זוכרת שהמלה "הפסקה" היתה כתובה בעברית)
פתרון אפשרי
להנהיג שבימי א,ג,ה יהיו הפסקות (ופרסומות וטריילירים כאורך הגלות) ובימי ב,ד,ו לללא הפסקות וללא פרסומות (מותר טריילרים)
ביום שבת? אין הפסקה (כי שבת אלוהים מכל מלאכתו אנד סטאף. אז רגע, אולי ההפך? *רק* הפסקה? בלי סרט?!)
שאבעס!!!
בשבת הולכים לבית כנסת, יא גוי וכופר!
ובמוצאי שבת?
נחים.
מה, בית הכנסת רחוק…
אה.
לא זה בסדר,
המקרין הוא גוי של שבת.
וכמו בסינמה פרדיסו, מצנזרים את קטעי הסקס (קטעי האלימות ישארו כרגיל. מה שמזכיר לי את הפרק ב'רוזאן' בו דארלין מבקשת מ-אאל"ט-ג'קי שתלווה אותה לסרט כי זה סרט שקטינים צריכים ליווי מבוגר. רוזאן ישר מתחילה לתמוה ולצרוח למה היא הולכת לסרטים כאלה ודארלין עונה 'זה לא סקס אמא, זה אלימות'. 'אה, אז אוקיי, תהני' ענתה רוזאן)
או כמו שניסחו את זה בסאותפארק
פתרון אפשרי
אתם גאונים!
משהו שאני לא מבין בסקר הזה
במשך כמה וכמה ימים, התמודדו שתי האופציות הראשונות בסקר זה, התמודדות שווה, שווה מדי. הקרב היה קשה, ארוך ובלתי פתיר לחלוטין. נראה היה שהן מתכוונות לריב לנצח, אבל אז, לפתע פתאום, צמח לו פער של 19 קולות. איך קרה דבר כזה כל כך מהר?
משהו שאני לא מבין בסקר הזה
כנראה שאנשים פשוט השתכנעו מהנימוקים וההוכחות החותכות והצביעו כטוב בעיניהם.
או זה או שעוד פעם מישהו מרמה.
התשובה פשוטה מאוד:
אתה יכול בבקשה להסתכל לכאן?
תודה.
שמתם לב שחסר לנו
אמוטיקון?
פשוט בלתי אפשרי שאין במאגר האמוטיקונים אחד של *פלאש!*
דווקא יש:
אה, לא התכוונת Flush?
אהמ.
בינתיים זה נראה לי
מספר מצביעים ממוצע לסקר בעינהדג..פשוט לא כולם מצביעים ביום הראשון(או השני, לצורך העניין)
אפשר היה להוסיף לסקר את
הזאב רווח האולטימטיבי:
"אפשר שתיים עם פרסומות?"
אני כמובן בעד
זה מאפשר לנוח קצת, להתרוקן, להתמלא (במזנון) ולהחליף דעות ומידע בוער עם השכנים לכסא.
והכי חשוב: כשהנוהג בארץ הוא הפסקה ובקולנוע מסויים מחליטים לוותר עליה, לפחות שיודיעו מראש! (ואז אני אדע לא לשתות כלום לפני אחרי ותוך כדי).
מרד!
אולי ההודעה הזו מתאימה יותר ליומית של סקר 'הארץ' על בתי קולנוע אבל התעצלתי לגשת לשם אז רחמנות עם המוחק בבקשה אוקיי?
בעקבות יותר מדי הקרנות בקולנוע (2) של סרטים עם המווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווון פרסומות לפני הסרט (מילא אם זה היה 20 דקות של טריילרים. אבל זהו. שלא) החלטתי לחשוב על מרד פרסומות.
באתם לאולם הקולנוע בשעה הייעודה. נכנסתם אפילו כמה דקות לפני הזמן. התיישבתם בנוחות במקומותיכם. מקומות טובים. בדיוק באמצע, אף אחד לא מסתיר וגם המזגן לא מקפיא מדי. הכל טוב. מגיעה השעה שבה אמור להיות מוקרן הסרט. האורות אף כבים להם. 'איזה יופי!' אתם חושבים לעצמכם. 'מתחיל הסרט'. לא ולא. מתחילות הפרסומות. והן לא נגמרות!!! 20 פאקינג דקות של פרסומות והקהל יושב כמו אידיוט! אז זהו! שלא עוד! למה שלא נקום בהפגנתיות מהכסא (יש צורה אחרת?) נצא מהאולם ונאמר לסדרן: דקה לפני שהסרט *באמת* מתחיל, תקרא לי, אני אבוא. בינתיים אני אסתובב לי בלובי של המולטיפלקס ואבהה בפוסטרים של הסרטים. זה הרבה יותר מעניין מלבהות בפרסומות. אולי (אולי) *זה* יתחיל לשכנע את בעלי בתי הקולנוע להקרין פחות פרסומות. או לפחות ליידע אותנו ברמקולים: 'הסרט שפראיירים כמוכם קנו אליו כרטיס יתחיל בעוד חצי שעה. בינתיים שבו פה כמו (כמו?!) מטומטמים ותצפו בחבורה אחרת של מטומטמים ש'מדברים' בהברות חסרי פשר או מתגלצ'ים מבנין כדי לאכול גלידה'.
מצידי שיעלו את הכרטיס ל-50 שקלים (ובקצב העלאת המחירים זה עניין של חודש-חודשיים) העיקר שאני אדע שכשאני בא לסרט לא יהיו פרסומות. בזמן שנחסך תוסיפו עוד הקרנה!
יאללה, מי מתחיל למרוד? (מי? אני?! לא, לא, אני.. אני… בדיוק התיישבתי ואין לי כח לקום ואח"כ עוד פעם ללכת את כ-ל השורות האלו וגם בדיוק מצאתי את הזווית ישיבה הנכונה וגם הפרסומת ההיא של יס דוקא נחמדה ו.. ו… ו.. אני חסר חוט שדרה כבר אמרתי??)
תגיד, מה הבעיה?
מתי בפעם האחרונה ראית סרט שהתחיל – הסרט עצמו, כלומר – פחות מרבע שעה אחרי שעת ההקרנה הרשמית? קנית כרטיס להקרנה של 21:30, ואתה לא רוצה לראות פרסומות – תיכנס לאולם ב-21:45. לא תפסיד כלום. אם אתה רוצה אתה יכול גם לספר את זה לסדרן בדרך.
אני
פרסומות של 35 דקות, בשבוע שעבר, יום חמישי בערב.
מה שמזכיר לי סוד קטן
אבל אל תספרו לבעלי בתי הקולנוע בארץ.
כל הרעיון של הקרנת פרסומות לפני הסרט לא ממש עובד אם אתה לא מאלץ את הקהל שלך להגיע בזמן. הדרך לעשות את זה היא למכור כרטיסים לא מסומנים, כך שכל הקודם זוכה. מי שיגיע מוקדם יתפוס מקום טוב, אך יאלץ לצפות בפרסומות. מי שיגיע מאוחר ימנע מהתועבה, אך את הסרט הוא יתפוס מהשורה הראשונה בצד.
מה שמזכיר גם לי סוד קטן
אני לא באמת חושבת שלבעלי הקולנוע אכפת אם אתה באמת רואה את הפרסומות שלהם או לא. למפרסמים צריך להיות אכפת. אבל לבעל הקולנוע? גורנישט.
ולגבי סדרנים- להם בטח ובטח שלא צריך להיות אכפת. הם באים לעשות את העבודה וללכת. באמת אכפת להם אם אתה רואה פרסומות או לא? זה לא כאילו שהם מקבלים אחוזים או משהו…
__________
העלמה עפרונית, אחרי ניתוק של בערך שבועיים מהעולם החיצון, מפחדת לחשוב כמה ממ"א הספיקה לגדול.
זה לא מה שאתה עושה בד''כ?
קשה לי נפשית לאחר לדברים, אז אני מגיע כמה דקות לפני שהסרט "מתחיל", אבל אני בהחלט יוצא החוצה ומסתכל על הפוסטרים. זה ניהיה הרבה יותר מגניב מאז שהתחילו לשים פוסטרים לא קונבנציונליים- קוםד ההולוגרמה של גב"ש2, ועכשיו הפוסטר התלת ממדי של המאטריקס רלודד.
זה לא מה שאתה עושה בד''כ?
אני, כמו שלמקו, מגיע בזמן, אפילו לפני, אבל, שלא כמו שלמקו, נכנס בזמן.
וענין הוא שבעצם אין לדעת מתי יש פרסומות וכמה יהיו. כבר יצא להיות במס' הקרנות שאף לא פרסומת אחת היתה (עוד זכור לי 'המופע של טרומן' שבו הסרט התחיל מיד! ועוד ב'גלובוס'! הייתי האמת די מאוכזב, כאילו אפילו טריילר לא יהיה לי?)
אם הייתי יודע מראש אם יהיו פרסומות וכמה אז היה יותר קל. אבל אני לא יודע ולכן כל צפיה הינה הימור ולכן אני אמשיך לבוא לסרטים בזמן ואני אמשיך לשבת כמו אידיוט. ואני חושב שאני גם לא אחלוק איתכם את העובדה שאני קונה קבוע במזנון של הרב-חן בעיר מגורי בקבוק מים מינרלים (7 ש"ח) ופופקורן גדול (17 ש"ח). לפחות קצת דיגנטי תשאירו לי טוב?
פופקורן הולך עם מים?
אתה רציני?
בהחלט
פופקורן מלוח? מלוח
מלוח זה מצמיא? מצמיא
קולה/ספרייט/מיץ זה בעצם זה הרבה סוכר וקצת מים ובעצם יותר מצמיא(שלא לדבר על הבטן הנפוחה מהגזים של הקולה)? מצמיא ומנפח
אז נשארתי עם מים. גם מרווה, גם לא מנפח את הבטן.
אבל, ואיפה תומכי ההפסקה-כי-צריך-להשתין, המים הקרירים תורמים, אצלי לפחות, לחצים כאלו ואחרים שיכולים להביע תמיכה בהפסקה אלא, שלמעט מקרים קיצויניים במיוחד, אני לא יוצא בהפסקה כי מי יודע כמה זמן היא תמשך? אני עוד אפספס חלק מהסרט.
ככה ז'ה אצלי. מלא פחדים. פחד לפספס את ההתחלה של הסרט (ואז אני מסתכן בצפייה המנוגדת לאמנת ז'נבה בפרסומות רבות) ופחד לפספס את המשך הסרט שלאחר ההפסקה (ואז מסתכן בבעיות אורולוגיות שונות אבל זה בסדר. יש במשפחה האשכנזית רופאים)
לא יודע מהו אורך ההפסקה המדויק
אבל אני יכול להגיד לך בוודאות כמעט מלאה, שאם אתה (וכן, ההודעה הזאת רלוונטית רק לאתה. מצטער) לא סובל מפרוסטטה, ההפסקה מספיק ארוכה. לחלוטין. הפסקה רצרה מדי בשביל ללכת לשירותים היא הפסקה קצרה מדי בשביל למכור בה במזנון, מה שדי הורס את כל הפואנטה של ההפסקה (מבחינת בית הקולנוע) מלכתחילה.
אתה בטוח?
בקולנוע "הוד", שנמצא בתל אביב, יש הפסקה שהיא פשוט קצרה מדי.
בישיבה שם תמיד עברה עליי ההפסקה מהר, וכשהייתי מנסה בכל זאת ללכת לשרותים, ברוב המקרים(גם מפאת הצורך להדחף החוצה בין המושבים לרגליים של אנשים) הייתי חוזר בדיוק להתחלה של המשך הסרט.
מה שהעניק מימד מציק עוד יותר לעניין(לא נעים להסתיר לאנשים את הסרט).
בהחלט?
לי דברים כאלו עשוים לגרום לצרבת..אבל לא זכור לי מתי לאחרונה ניסיתי כזה דבר(לרוב אני מסתפק בדיאט קולה מבחוץ..).
קולה מצמיאה?
לא אותי. אתה לא מתכוון לעראק?
אני אגיד את זה בשקט- אבל אני מאלו שרוצים הפסקה.
מה לעשות, כושר הריכוז שלי הוא לא מה שהיה פעם. ויותר מזה, ההערות הציניות פשוט מצטברות יותר מדי ככה. זה יכול לגרום לאולקוס, ואנחנו פשוט לא רוצים שזה יקרה.
אבל אם אין הפסקות- ואני בהחלט בעד בסרטים באורך ממוצע- אז לפחות שיתריעו מראש!
20 דקות אחרי שספיידרמן התחיל התחיל, נכנסתי לסרטים רעים (מממ…)של צורך עז להשתין, וכל מה שיכלתי לחשוב עליו זה מתי תגיע ההפסקה. אין הפסקה? סבאבה, רק תזהירו אותי מראש, שאני אדע שאני פשוט צריכה לצאת באמצע. זה הכל.
______
מקסים, אז… גם.
העלמה עפרונית, שבועיים לפני סוף השנת שירות, לא ממש יודעת מה לעשות עם החיים שלה. אז אם למישהו יש הצעות עבודה, רצוי באזור הנגב או הדרום, או כאלו שאפשר לעשות מהבית, שיפנה לדואל שמופיע למעלה.
ואם מישהו רוצה
הפסקה זה טוב כש...
1 הסרט משעמם כמו בנפלאות התבונה שאם לא הייתה הפסקה הייתי מתה
2. שלא הולכים לשירותים לפני הסרט
3. כשקונים פוקפורן אבל לא קונים שתייה
4. כשהסרט ארוך
הפסקה זה טוב תמיד.
1. לסרטים משעממים לא צריך ללכת מלכתחילה.
2. יש כאלה שצריכים שירותים יותר מפעם אחת…
3. אפשר לקנות פעמיים…
4. גם בסרט קצר צריך.
סיכום
• תשובות שליליות (בכלל לא, רק בארוכים, רק בסרטי ילדים) – 271.
• תשובות חיוביות (רק בישראל, אם אין פרסומות, יס!, שתיים) – 144.
ניצחון ברור למתנגדי ההפסקה.
ועכשיו תחשב את זה בצורה הבאה:
רוב בני ישראל באים לקולנוע בזוגות או בקבוצות. ברוב הזוגות או הקבוצות נכללת לפחות אישה אחת. רוב הנשים, לפחות אלו שאני מכירה, נכללות בתומכי ההפסקה הנלהבים (סוגיית הפיפי הידועה), ולמעשה, רבות מהן תתנגדנה ללכת לסרט בלי הפסקה (אני *מאוד* משתדלת להמנע מזה, ואם אומרים לי מראש שאין הפסקה אני עשויה להטיל וטו על כל העניין).
אז חבר'ה, נדפקתם. תצטרכו להמשיך לספק את תאוותכם לסרטים נטולי הפסקות בסינמטקים, כי מה לעשות, רוב הקבוצות/זוגות שהולכים לסרטים לא יוכלו ללכת לסרטים בלי הפסקה, בגלל לחץ של כמה ניג'סיות כמוני…
אה, כן, וסתם כדי להתקרצץ – "רק בארוכים" אינה תשובה שלילית, ו"רק בסרטי ילדים" גם אינה תשובה שלילית. החלוקה שלך נראית לי רק טיפ-טיפה משוחדת.
ועכשיו תחשב את זה בצורה הבאה:
"רק בארוכים" ו"רק בסרטי ילדים" משמעו שבסרטים באורך רגיל, שאינם סרטי ילדים, כלומר בחלק ניכר של הסרטים, לא מעוניינים בהפסקה.
תשובה שהיא חיובית בחלקה
ושלילית בחלקה לא יכולה להחשב "תשובה שלילית". מצטערת.
אלא אם כן, כמובן, אתה בוחר להחשיב סרטי ילדים וסרטים שאינם סרטים ארוכים (דבר שאין לנו עבורו הגדרה החלטית, אגב) כ"לא רלוונטיים", ובמקרה זה נשאלת השאלה מי בדיוק נתן לך את הסמכות לקבוע את זה.
קשה לקבוע את זה בלי
סקר דמוגרפי כולל, אבל – זה אומר שמבין הגולשים באתר יש רק 32% גולשות?
אני אמרתי *כל* הנשים?
יש נשים, סוטות מעוותות, שמעדיפות סרטים בלי הפסקה. יש גברים, הידד להם, שמעדיפים סרטים עם הפסקה. אבל כתמונת מצב כוללת, מרבית הנשים מעדיפות, ככל שאני יודעת, סרטים עם הפסקה.
באמת הגיע הזמן שיעשו על זה מחקר מסודר.
רעיון לסקר הבא.
פיצול דמוגרפי של משתמשי עין הדג.
אבל אולי זה כבר יותר מדי מידע…
אני אמרתי *כל* הנשים?
מה כל כך קשה ללכת לשירותים לפני?
טוב, אני רגילה. תוצאה של שנה עם מנוי לסינמטק י-ם (חבל שאני לא גרה שם יותר. הייתי ממשיכה אותו).
בקיצור- הפסקות איכסה
והפתרון הבני-ברקי:
אולמות נפרדים לגברים שלא כוללים הפסקה
אולמות נפרדים לנשים שכוללים הפסקה
אני כבר רואה את זה,
כל הגברים עומדים בחוץ ומחכים לנשים שלהם שיצאו כבר מהסרט…
ומילא זה, אבל איזה בלגנים בטח יהיו בגלל כל מיני מסכנות עם שלפוחיות מברזל שדווקא מעדיפות לראות את הסרט באולם של הגברים, ועם כל מיני מסכנים עם פרוסטטה כושלת, שדווקא מעדיפים לראות את הסרט באולם של הנשים…
וכך נולדו הטרנסווסטייטס.
תגידו,
משחק הצבאים, זה טרנסווסטוויסט?
אחד מהמשחקים.
אני, מה אכפת לי? עד שיעשו את "של אנדר", לא ראיתי אף משחק.
משחק הצבאים זה לא הסרט
הזה עם בן אפלק?…
משחק הצבאים
זה אכן הסרט עם בן אפלק, ולמרות שהתכוונתי לצייד הצבאים, נראה לי שגם במשחק הצבאים היה עודף טסטוסטרון.
ראיתי טריילר לסרט החדש על פי "כל הפחדים כולם" של קלנסי. בן אפלק משחק שם את הריסון פורד בתפקיד ג'ק ראיין. זאת בעיה, כי (
לסידרת הספרים) הוא אמור להיות בסוף נשיא. בן אפלק נשיא. נשיא ארצות הברית של אמריקה. לא נראה לי…
לעומת זאת, שחקן המערבונים רונלד
רייגן כנשיא ארה"ב,
זה *ממש* הגיוני.
עזוב, גם נשיא ארה''ב רונלד רייגן
בתפקיד נשיא ארה"ב זה לא ממש הגיוני. לא צריך ללכת כל כך אחורה בקריירה שלו.
חוץ מזה, אני מעדיפה את בן אפלק כנשיא ארה"ב על פני טמבל עשיר, דל איי קיו ועתיר קוקאין בכל רגע נתון. לפחות הוא יותר יפה. (אני די בטוחה שגם יותר אינטליגנטי).
לא לזה התכוונתי
הרי אם ניקח אמריקני ממוצע מהרחוב, הוא יהיה יותר נשיא יותר מוצלח מהנוכחי.
העניין הוא שגם רייגן וגם בוש, משדרים איזושהי סמכותיות (תקראו לזה קריזמה – או לא. לא יודע). בן אפלק משדר בילבול, אולי נחמדות, אבל לא סמכותיות. הוא פשוט לא נראה לי נשיא.
אנחנו מדברים על אותו בוש?
איפה כריזמה? בוש הבן הוא מין עכברון מגמגם, שרמת האינטליגנציה הנמוכה שלו מקשה עליו אפילו לקרוא באופן שוטף מהטלפלא. בן אפלק אולי לא יותר חכם (שמעתם אותו בראיונות? המשפט "להיות יפה ולשתוק" תפור עליו), אבל לא יהיה לו קשה להיות יותר כריזמטי מהעציץ הנ"ל.
פתרון מעניין
אבל אין סיבה להפריד בין "לנשים עם הפסקות" ו"לגברים בלי הפסקות".
יש מספיק סרטים שמוקרנים ביותר מאולם אחד בו זמנית ואפשר להחליט שאחד יהיה עם הפסקה ואחד בלי. אפשר גם לקבוע מחירים שונים (פחות ללא הפסקה) לשני האולמות. כמובן שבעולם אוטופי , זה היה ככה ממזמן.
למה בדיוק סרט בלי הפסקה
צריך להיות זול יותר??? קודם כל, הצופים לא מקבלים "פחות סרט". ושנית – הם ישאירו פחות כסף במזנון. כל הגיון מסחרי מחייב לגבות מהצופים באולם ללא הפסקה *יותר* כסף.
למקרה שזה לא היה ברור
סרטים ללא הפסקה יעלו יותר , כמובן.
משהו בדאבל שלילה התבלבל לי , מצטער.
והם גם לא רואים
פרסומות, שעליהם הקולנוע מקבל כסף.
שששש... אני אוהבת פרסומות
סרטים שאין בהם פרסומות וטריילרים לפני הסרט ממש מטרידים אותי. אני צריכה איזו התרחשות קולנועית קודמת כדי להיכנס לראש.
כשהייתי קטנה, ועוד לא היה ערוץ 2, היה לי אפילו מן צביטה בלב כשהפרסומות נגמרו ולפני שהסרט התחיל. אולי כי הפרסומות הן מן דבר כזה קצר ובטוח, והסרט אי אפשר לדעת לאן הוא יזרוק אותך.
בקולנוע שלך היו פרסומות עוד
מלפני ערוץ2?!
תמיד זה היה כך.
פעם, פרסומות היו נעשות במיוחד לקולנוע, לפני ערוץ 2 (לא כמו היום, שפרסומות נעשות במיוחד לערוץ 2 ואז מוקרנות בקולנוע). פעם פרסומות היו אירוע, מעין סרט קטן (כי היו רואים אותם רק מתי שהיו הולכים לסרט), והיו שוות ערך לבקרובים.
אז כנראה שהם פשוט היו טובות
כי אני לא זוכר שסבלתי מפרסומות לפני ערוץ 2. (לא שאין פרסומות טובות גם בערוץ 2 , מדי פעם)
ואילו עכשיו הפרסומותבסרטים יותר ממציקות. זכורה לרע פרסומת התינוק הבוכה של מקדונלד (חביבה בעד 3 פעמים ראשונות , מציקה בטירוף אח"כ) ו'זכורה' לרע "נגמר הסרט? לכו עם הכרטיס ל…" שגוררת אוטומאטית את התגובה "מה כבר נגמר?!?!?! {קיציס ופרידמן תחילה} ושלל תגובות מתוחכמות יותר (ובעיקר פחות) שגם מהן כבר מזמן נמאס.
אם אני זוכרת נכון,
פשוט היו אז הרבה פחות פרסומות לפני הסרט. כנראה, בדיוק בגלל העובדה שלא היה אז ערוץ 2, ולא עשו אז כל כך הרבה פרסומות כמו עכשיו.
אוי.... זה מזכיר לי.
כשהלכתי למיינורי ריפורט היה שם איזה ילד נודניק שהפאלפון צלצל אצלו בקטעים הכי מותחים (אני נשבעת לכם! בתזמון מושלם בסצנה במלון – פתאום הפאלפון מצלצל), ודיבר כל הסרט.
ואז כשהיע הסוף והתחילו הכתוביות, הילד באקט מפגר למדי, הביט בתימהון במסך ואמר – "מה, נגמר?"
מיותר לציין שצרחתי עליו אח"כ.
אין צורך להייל שורות, תודה
לא נראה לי שהיית מדבר ככה
אילו ידעת מה השורות האלו עמדו לעשות.
איפה אתה חי?
בתקופת טרום ערוץ 2 (זה לא היה כ"כ מזמן, בסה"כ 9 שנים), כשבטלויזיה היו רק "תשדירי שרות" (עלק) הפרסומות האמיתיות הכי שוות היו בקולנוע! אני זוכרת שהיינו משתדלים לא לאחר אותן, ומתבאסים אם מפספסים…
רשימה חלקית ביותר:
• "הקרב על המילקי" (1 עד 3)
• אפרופו ("תשאירו משהו לאורחים!")
• תפוצ'יפס ("התוספת שתופסת!")
• השוקו של יוטבתה (כיתת החיילים האומללים שנאלצו לצעוד את הקילומטר האחרון ל-א-ט ל-א-ט).
• סנו-די (עם הדוגמנית בבעד הים שמוכנסת לכלוב מלא ביתושים).
• לוח מעריב ("כל השבוע רק לוח מעריב" הג'ינגל שדרכו הכרתי לראשונה את השיר המקורי של החלונות הגבוהים).
אני זוכרת אפילו פרסומת סטייל "הקרנה פעילה"
לקפה כלשהו, בה שולבו שחקנים על המסך עם שחקן/ית בשר ודם שנכנס/ה לאולם ברגע המיועד ופצח/ה בדו שיח עם השחקן/ית בפרסומת! זה היה מגניב לאללה… אני זוכרת את הקהל מגיב בתשואות סוערות.
וכמובן הפירסומת האלמותית
והתזזיתית (והמעצבנת) לבסט-בי.
דווקא אותה הצלחתי להדחיק כנראה
לא זוכרת כלום…
אני כן זוכרת את "בסט-ברוך" הטייק-אוף שעשו עליה ב"העולם הערב". :-)
בהמשך לדיון שאסףTV התחיל
כאן:
כתבה מספר 1298
ובו הוא דיבר על זה שצופי טלוויזיה רגילים לשבת 4-5 שעות מול הקופסה בלי הפסקה ובתנוחות לא נוחות, ולכן שצופי קולנוע לא צריכים להתלונן על חוסר הפסקה (זה תמצות ההודעה, לא חייבים ללחוץ על הלינק), רציתי להגיד…
גם אני בתור צופת טלוויזיה רואה בכל יום המון טלוויזיה ברציפות (לפעמים יותר מ-5 שעות), וכמובן שזה נעשה בתנוחות מוזרות שבגללן אמא שלי באה וצועקת "תשבי ישר, את תשברי לעצמך את הגב!". *אבל* יש כמה הבדלים משמעותיים בין צפייה בטלוויזיה ובין הקולנוע:
• קודם כל, בטלוויזיה רוב התכניות הן באורך 25-40 דקות, כך שלא צריך להתרכז באותה עלילה במשך יותר משעתיים, ובין תכנית לתכנית (אני לפחות) קמים לקחת שתייה או ללכת לשירותים.
• בטלוויזיה גם אחוז ניכר של של התכניות (לא הרוב, אבל הרבה) הן לא ברמה הכי גבוהה, לא מאמצות את המוח, או כמו שקראתי פעם,
בקולנוע העלילה לרוב דורשת הקשבה ומחשבה (אא"כ מדובר בסרט פעולה חסר עלילה), וזה הרבה יותר מאמץ מאשר לראות שעה של טלוויזיה.
• לסיום, בניגוד לבית שלי שבו יש לי את הספה הנוחה שלי, שעליה אני מתפתה לשכב/להימרח/לעשות עמידת ראש ותנוחות מוזרות אחרות, בקולנוע יש מושבים מיוחדים שנועדו לצפייה באולם, וכשאני באה לקולנוע אני מצפה מהמושבים שיהיו נוחים ולא ישברו לי את הגב.
ואם יורשה לי להוסיף -
בביתי הקט אני זו שקובעת את הטמפרטורה הרצויה (או לפחות יכולה להתעטף בשלל שכבות ופוך, בעת הצורך) בעוד בבתי הקולנוע נוהגים להקפיא לי את הנשמה, ולטמפרטורות נמוכות (למי שלא ידע) יש השפעה מזרזת על השלפוחית שלי…