במקור: Back to the Future
במאי: רוברט זמקיס
תסריט: בוב גייל
שחקנים: מייקל ג'יי. פוקס,
כריסטופר לויד, כריספין
גלובר, ליאה תומפסון, תומאס
פ. ווילסון, קלאודיה וולס
1891: שליחי הברון המסיירים בארץ חוזים במכונה מוזרה למראה אשר מופיעה באורח פלא בדיונות החול אשר מדרום לנמל יפו. הפתעתם גדלה כאשר מתוך המכונה יוצא אדם צעיר למראה, אשר מביט מסביבו מספר שניות, ונכנס בחזרה לתוכה תוך כדי שצועק לעצמו "טעות הקלדה מעצבנת!"
1961: מייקל ג'יי. פוקס נולד.
1981: צוות הכותבים בוב ובוב (גייל וזמקיס) נמצאים במצב ביש, לאחר ששני הסרטים האחרונים שיצרו נכשלו בקופות. הם כמעט ומתפתים ליצור אפוס רחב יריעה על המהפכה הקומוניסטית, כאשר לפתע פורץ למשרדם בחור פעור עיניים: "מה דעתכם לעשות סרט על נער שחוזר לעבר בתוך מקרר ומפריע לפגישתם הראשונה של אביו ואימו, ובכך כמעט ומחסל את קיומו?" הבחור אומר, מביט בשעון, וממלמל לעצמו "אוי, עוד מעט מוגשת ארוחת ערב. כדאי שאתחיל לזוז בחזרה לעתיד" לפני שהוא יוצא מדלת משרדם.
1985: הסרט 'בחזרה לעתיד' מוכן להפצה. הצמד בוב ובוב נאלצו לוותר על המקרר, ובמקום זאת יוצרים את מכונת הזמן כמכונית דלוריאן בעלת מראה עתידני (הדלוריאן, מכונית מפלדת אל חלד בעלת דלתות שנפתחות כלפי מעלה, היתה כשלון שיווקי גדול לפני שהסרט הפך אותה לשם דבר). הדלוריאן של הסרט נוסעת בזמן כאשר היא מגיעה למהירות של 88 מייל לשעה (ויש לה מספיק חשמל). לתפקיד מרטי מק'פליי, גיבור הסרט, הם מלהקים את מייקל ג'יי. פוקס, שחקן מוכר מהסדרה 'קשרי משפחה', ולצידו את כריסטופר לויד בתור אמט "דוק" בראון. הסרט הופך לסנסציה, מרוויח בארה"ב מעל 200 מיליון דולר ובכך נעשה הסרט הרווחי ביותר לשנת 1985, ומייקל ג'יי. פוקס הופך לסופרסטאר.
'בחזרה לעתיד', הסרט הראשון, עוסק בדיוק בנושא שהוזכר למעלה. העלילה מתחילה בשנת 1985, כאשר דוק, המדען התמהוני, חושף בפני מרטי את הדלוריאן. בעקבות שרשרת אירועים מוזרה, מרטי מוצא את עצמו ב-1955, התקופה בה הוריו היו בגילו. תוך מספר דקות הוא מצליח להרוס את הפגישה הראשונה של הוריו (ליאה תומפסון וקריספין גלובר), לגרום לאימו להתאהב בו, ולהסתבך עם הבריון השכבתי, ביף טאנן (תומאס פ' וילסון). מלא בידע על 1985, מרטי מסתובב ב1955, מנסה לתקן את מה שהרס בעזרת דוק של 1955, וממציא בדרך את הסקייטבורד, את הרוקנ'רול ואת דארת' ווידר, כל זאת בזמן שהוא מחכה לברק אחד, שיוכל להפעיל את מכונת הזמן המושבתת ולהחזיר אותו לעתיד. הסרט, למרות שהוא עוסק במסע בזמן ובאנאכרוניזמים הנובעים ממנו, הוא בבסיסו סיפור אהבה- משולש אהבה של שני אנשים והילד שלהם…
בנוסף לסיפור הבסיסי, הסרט גדוש בבדיחות הקשורות לכך שנער מה"הווה" מוצא את עצמו בעבר. כמות האפקטים בסרט דלה יחסית, אבל אפקט אחד מרכזי בולט בו: מכיוון שהסרט עוסק בשתי תקופות זמן שונות, נראים בו אותם אנשים בשני גילאים שונים. במקום להשתמש בשחקנים שונים, כמקובל אז, השתמש זמקיס בשחקנים בני עשרים – אבל עם איפור חדשני הגורם להם להראות מבוגרים בשלושים שנים. האיפור גרם לקריספין גלובר (הצעיר ממייקל ג'יי פוקס בשלוש שנים!) להראות כאביו, הישג מרשים אפילו אם נזכרים שמייקל ג'יי. פוקס נראה כמו טינאייג'ר אפילו עשרים שנה לאחר מכן.
בתור בדיחה, הסרט מסתיים בסצינה בכתובית "המשך יבוא", אחרי סצינה שבה הגיבורים רוכבים אל השקיעה… בדלוריאן מעופפת.
1989: בעקבות ההצלחה העצומה של 'בחזרה לעתיד' בקופות, צמד היוצרים מחליט להפוך את הסרט לטרילוגיה. הסצינה האחרונה של הסרט הראשון משמשת כנקודת התחלה לתסריט לשני סרטי ההמשך, ובמהלך השנה מצלמים את שני ההמשכים בזה אחר זה. בסוף השנה משוחרר לאקרנים 'בחזרה לעתיד 2', בעצמו הצלחה קופתית לא קטנה (גם אם פחות מאשר הסרט הראשון).
ההבדל העיקרי בין הסרט הראשון לשני הוא, שלאחר ההצלחה הקופתית של הסרט הראשון, תקציב האפקטים של הסרט השני גדל להפליא. תחילת הסרט מתרחשת בשנת 2015, לשם דוק לוקח את מרטי על מנת לעזור בנושא הקשור לילדיו. מלבד המראה העתידני של 2015 (שנראית כמו 1985, פלוס כמה טריקים טכנולוגיים כמו מכוניות מעופפות), התקציב המשודרג מנוצל לעוד משימה אחת חשובה: מכיוון שבעזרת מכונת הזמן, מספר עותקים של אותו אדם יכולים להתקיים זה לצד זה, נבנתה מצלמה מיוחדת המאפשרת לשלב (באופן בלתי דיגיטלי!) בין שני צילומים של אותו אדם, ולגרום להם להגיב זה לזה, עד לשיא שבו בפריים אחד נמצאות שלוש דמויות שונות, שאת כולן משחק מייקל ג'יי. פוקס.
למרות שרוב השחקנים ששיחקו בסרט הראשון הסכימו לשחק בסרטי ההמשך (ולגלם לפעמים שלוש דמויות השייכות לדורות שונים של אותה משפחה), קריספין גלובר מסרב להשתתף. על מנת לעקוף את הצורך בשיתופו, יצרו בוב ובוב עלילה שבה ביף של 2015 גונב את מכונת הזמן, ויוצר קו זמן חלופי בו ג'ורג' מק'פליי, שאותו גילם גלובר, נרצח! על מנת למנוע את האירוע הזה, מרטי ודוק חייבים לחזור לשנת 1955, לזמן אירועי הסרט הראשון, ולמנוע את השינוי בעתיד. על ידי מכשיר עלילתי פשוט זה ומכונת זמן אחת, אנחנו מקבלים הזדמנות לראות את אירועי הסרט הראשון מזווית נוספת – ומעניין לראות כיצד הסרט מצליח לשחזר סצינות מהסרט הראשון, בהשתתפות קריספין גלובר, מבלי להכיל צילומים חדשים שלו.
1990: 'בחזרה לעתיד 3' מוקרן בבתי הקולנוע, מספר חודשים לאחר הסרט השני בסדרה. הפעם הסרט מתרחש במערב הפרוע, בשנת 1885,
לאחר שדוק נשלח לשם בטעות ומרטי יוצא להצילו. מלבד ניסיונות חוזרים ונשנים להפעיל את הדלוריאן עם הטכנולוגיה של שנת 1885, מרטי מצליח להסתבך שוב עם בן משפחת טאנן (ביופורד טאנן, המגולם – כרגיל – על ידי תומאס פ' ווילסון), ודוק מתאהב, לראשונה בחייו, התאהבות אשר עלולות להיות לה השלכות הרות גורל על ההיסטוריה.
2002: טרילוגיית 'בחזרה לעתיד' יוצאת לDVD, מלווה בסקנדל קטן בגלל בעיות תמוהות בפריימינג בסצינות מסוימות. הגרסה העברית, למרות מספר חסרונות טכניים (כגון פס קול מיושן במקצת ותוספות חלקיות יחסית לגרסה האמריקאית), הנה חדשנית בתחום אחד לפחות – לראשונה יש כתוביות בעברית לכל מרכיבי הדיסק, כולל התוספות.
בעקבות יציאת ה-DVD, יושב בחור פעור עיניים בעל אובססיה למכונות זמן וכותב ביקורת על הטרילוגיה לאתר 'עין הדג'. הביקורת נדחית. על מנת לאפשר את פרסומה, הוא מוסיף מספר פסקאות אשר יתייחסו אל הטרילוגיה בשלמותה:
"אחד הדברים היפים ביותר בטרילוגיה הוא שכל סרט מתייחס באופן פעיל אל הסרטים האחרים. פיסת מידע קטנה שמופיעה בסרט אחד עשויה להתברר כרבת חשיבות בסרט הבא. מלבד זאת, משחק מעניין שנערך בין הסרטים הוא חזרה על סצינה אשר הופיעה בסרט הראשון גם בשני הסרטים הבאים, בשינויים קוסמטיים קלים, ובכל פעם מחדש הסצינה עובדת. כך נעשה עם מרדף על סקייטבורד, וכך למשל מתרחשת סצינה בה מרטי מתעורר מעלפונו בשלוש תקופות זמן שונות, ובכל פעם הוא מוצא את עצמו שוכב ליד ליאה תומפסון. רק צפייה רצופה בכל הטרילוגיה יכולה לחשוף את כל הפרטים הקטנים אשר מקשרים בין סרט אחד לשני ואת כל השינויים להם גורם המסע בזמן.
הסרט הראשון נשאר הטוב מכולם, בעל סיפור מהודק שמתחיל ונגמר באותו הסרט, ושבו המסע בזמן הוא רק אמצעי לעלילה ולא המטרה. אבל למרות הכל, לכל אחד מהסרטים יש קסם משלו. כותב הביקורת, למשל, מחבב את תיאור העתיד הצבעוני של הסרט השני, גם אם ההיגיון הפנימי שלו בנוגע למסע בזמן מלא בחורים.
כיום, בעידן הדיגיטלי, חלק מהאפקטים של הסרטים נראים מיושנים, בעוד חלקם (ובעיקר האיפור המופלא) נראים נהדר היום כביום בו הסרט שוחרר. בכל מקרה, גם עשרים שנה לאחר שצולם הסרט הראשון, וכאשר מראות שנות השמונים שבו מהווים היסטוריה בדיוק כמו מראות שנות החמישים, אלה הם סרטי המסע-בזמן המהנים ביותר לצפייה שצולמו אי פעם."
פרסום הביקורת המתוקנת נדחה עקב בעיות בירוקרטיה ועומס על צוות האתר.
2003: הביקורת מתפרסמת.
2030: הנער שכתב את הביקורת מצליח לפתח מכונת זמן שפועלת לזמן קצר, אולם אז נהרסת ללא אפשרות לתקנה. מתוסכל, הוא קובר את המכונה בחצרו, ובתוכה הדיסקים של 'בחזרה לעתיד' והעתקי הביקורת שכתב, מקלל את שנותיו שהלכו לאיבוד בפיתוח מכונה חסרת שימוש ועובר לפתח זנים חדשים של עצי במבה.
2031: הילד מהבית השכן מוצא את מכונת הזמן. הוא רואה את הסרטים, מגלה ומתקן בקלות את הבעיה שהייתה במכונה (הנורה בצד שמאל נשרפה) ומכוון אותה לשנת 1981, כשהוא ממלמל "טיפשים! זה היה עובד הרבה יותר טוב עם מקרר!".
והנה, בפעם הראשונה בעין הדג,
ביקורת הכוללת בתוכה את תלאות העריכה באופן אינטרינסי!
מזל טוב
צריך להוסיף:
2002-עדי אשכנזי מתחיל פתיל בנושא יציאת הטרילוגיה בדיוידי ובעקבות ההודעה שלמקו מבטיח לכתוב ביקורת בספטמבר 2002.
כתבה מספר 1014
הביקורת נחמדה מאוד
ובלי שום קשר לסרט עצמו (חוץ מכמה פרטים שוליים) , בדיוק כמו שאני אוהב…
כמובן שאני תכננתי לכתוב ביקורת "על הסרטים עצמם", מיושן שכמותי…
______________________________________________
אתם כולכם מפוטרים!
אני לא מאמין
הצלחת לכתוב ביקורת הסוקרת את כל הטרילוגיה בלי
ים (או לפחות, שום דבר רציני). 
בדרך כלל הייתי אומר
שלתאר את השוט האחרון בסרט זה בהחלט ספוילר…
ועל זה הייתי עונה
שמכיוון שאפשר להניח שגיבורי הסרט ישרדו עד סופו (במיוחד מכיוון שיש סרטי המשך), לתאר מה הם עושים בסצינה האחרונה בלי לקשר בין זה לבין מה שהוביל אותם לסצינה האחרונה הוא לא בדיוק ספוילר.
טוב, חוץ ממי שהיה רואה את הסרט הראשון לראשונה, וההפתעה כשהדלוריאן התחילה לרחף באוויר לא הייתה קיימת לו עכשיו. ובסיכום הכללי, זה מחיר קטן לשלם בשביל לקשר בין הסרט הראשון להמשכים.
טוב, אז אני אגיד כמה מילים על הסרטים עצמם:
הראשון הוא בכמה רמות טוב יותר.
לאחרונה יצא לי לראות, חלקית לפחות, את השני והשלישי, וקצת הובכתי. הם חביבים, אבל לא יותר מזה, ומטופשים ביותר. הראשון, עד כמה שזה תמוה, הוא הפחות מיושבן מבינהם, התסריט הפונקציונלי שלו, שלא מכיל מילה אחת מיותרת, פשוט נהדר. לטעמי, 'בחזרה לעתיד' הראשון הוא קלאסיקה. שני האחרים הם סתם המשכים.
לא לא לא.
שלושתם קלאסיקות. שלושתם. אפילו השלישי המושמץ (מסכן שלי!).
אכן, הראשון פחות מיושבן ופחות מטופש/קאמפי. אני מסכימה. אבל גם השני והשלישי מצחיקים, ומקסימים, ואפילו מרגשים, ומתחברים זה לזה במיליון דרכים קטנות. אני עדיין מתמוגגת מהם בטירוף כל פעם, כמו שהתמוגגתי בגיל 10, למרות שאני כבר לא רוצה להתחתן עם מייקל ג'יי פוקס. מותק של טרילוגיה.
זהו בדיוק מדויק
כמה שאני מסכים עם ניקי. אילו נשאלה השאלה איזה מבין סרטי הטרילוגיה הוא הטוב ביותר – ברור שהראשון (אם כי בגיל יותר צעיר הייתי מוקסם תקופה מסוימת מהנעליים הנקשרות בעצמן של החלק השני). אם נשאלת השאלה איזה יצירה טובה יותר כמכלול, הסרט הראשון לבד או כל הטרילוגיה – הסרט הראשון עדיין לוקח.
אבל זה רק מפני שהוא אחד מהסרטים המושלמים ביותר שנוצרו אי פעם, וקצת קשה מדי להתחרות.
שני סרטי ההמשך עושים נהדר את עבודת ה"לא להביך", ובדרכם הם גם קלאסיקות. אפילו אם הם לא טובים כמו אחד מהסרטים הנהדרים ביותר שמסך קולנוע כלשהו זכה להקרין אי פעם – הם חובה מכל חובה ובונבון של דבר.
אני דווקא הייתי מאוהבת בסקייטבורד המרחף.
אני ב''מלתעות'' ההולוגרפי.
אני בפיצה המתנפחת.
בדיוק!
דווקא השני
אולי זה האובר דוז שהיה לי מהראשון (ראיתי אותו עשרות פעמים, לא תמיד מתוך רצון מלא, עזבו) אבל השני עושה לי את זה יותר. הסיפור שלו פחות מהודק, אבל זה מה שנותן לזמקיס את היכולת להשתולל עם סדרת מרדפים מלהיבים.
חוץ מההעדפה האישית, שמתם לב כמה שני הסרטים נצמדים לתסביך אדיפוס – בראשון הוא עומד לשכב עם האימא, בשני הוא הורג את האבא.
ההשתוללויות
האלה התחילו ב"מי הפליל את רוג'ר ראביט" אם תשימו לב תגלו שיש הרבה דברים מאוד דומים בין בחזרה לעתיד 2 לרוג'ר.
???
'רוג'ר ראביט' היה אחרי 'בחזרה לעתיד'
וחוץ מזה, איזה נקודות דמיון?
'רוג'ר ראביט' היה לפני
בחזרה לעתיד 2
אני התכוונתי יותר לעריכה של הסרטים. לדוגמה כשמרטי אחד פותח את הדלת ומפיל מרטי אחר.
ממש קשה לי להסביר את זה אבל תנסו לראות שוב את בחזרה לעתיד 2 ותנסו לראות את נקודות הדמיון.
לפי עניות דעתי הקובעת
אין פה שאלה של איזה מהסרטים הוא הכי טוב, אלא פשוט אפשר לסכם את כל הטרילוגיה בכך שהקטעים בשנות ה-50 הם הכי טובים.
הדרך האופטימלית לראות את הטרילוגיה (לדעתי)
לפני כמה חודשים, לקחתי את הטרילוגיה מהספריה וראיתי בכל יום סרט אחר בסדרה. זה היה מעולה כי גם הפרטים היו מספיק טריים בזכרון כדי לשים לב לכל הבדיחות הפנימיות וגם לא נוצר עומס מעיק של להעביר כמעט שש שעות מול הטלוויזיה.
אם כבר מסעות זמן.
זכור לי שלפני שנים, בעודי ילדה קטנה ומרגיזה (לא השתנתי הרבה מאז) ישבתי וצפיתי עם הורי במשהו שרק שנים לאחר מכן התברר לי כטקס האוסקר, אבל בזמנו לא הבנתי למה האנשים המרגיזים כל זמן עולים על הבמה ומדברים, ומי לעזאזל מראה שלושים שניות מסרט, בלי להמשיך אותו. אחד הקטעים שאני מאוד זוכרת מהטקס זה שהראו קטע, כן, כן, מבחזרה לעתיד. אותו הקטע בו מייקל ג'י פוקס נופל מהעץ, לאחר חזרתו לעבר.
שנים הכל נראה לי בסדר, עד עכשיו, כשקראתי שהסרט יצא ב1985. מכיוון שלא הייתי קיימת לפני 1987, ובכלל, אני די בטוחה שהסרט לא היה מועמד לשום פרס אוסקר (או שאולי הוא כן?), האם לדעתכם מדובר במסע זמן מתוחכם ליקום אחר בו הסרט זכה ב14 פרסי אוסקר, או שאני שוב, כרגיל, הוזה?
(וכן, אני מודעת לכך שתמיד יש את האפשרות ההגיונית שזה פשוט טקס פרסים אחר שהתרחש שנים אחר כך, אבל נורא אהבתי את התאוריה עם המסע בזמן, אז עזבו אותי).
התנ''ך, הכל יש בו
ולפיו 'בחזרה' הראשון זכה בפרס על העריכה הקולית והיה מועמד לפרס בקטגוריות השיר, הקול ותסריט מקורי (והטקס היה ב-86'):
http://us.imdb.com/Tawards?0088763
'בחזרה' השני היה מועמד בקטגוריה של אפקטים חזותיים בלבד (והטקס היה ב-90'):
http://us.imdb.com/Tawards?0096874
והסרט השלישי כלל לא היה מועמד לאוסקר.
אז איך זה משפיע על התיאוריה שלך?
זה לא.
נניח שאני הוזה וזהו.
קודם כל - ברכות
באמת הגיע הזמן, אני חושב שהרבה אנשים חיכו לביקורת הזאת.
ולפני שנצחיל פה בדיונים על לולאות זמן וחורים בעלילה ותאוריות של מסע בזמן וכו', כדאי שתקראו את זה:
http://www.bttf.com/film_faq.htm
קצת הסברים ותשובות לשאלות.
לא סתם על ידי מעריצים אלא על ידי שני הבובים (זמקיס וגייל)
מומלץ!
ביקשו ממני בעבר להפסיק עם מנהג "קו הדלוריאנים" שלי והסכמתי, אבל אני חושב שפה זה מתבקש.
אתכם הסליחה.
אוף. על מה נדבר עכשיו?
התשובות שלהם כל-כך מוצלחות, אפילו אלה שניתן לסכם ב"ידענו שזה לא הגיוני, אבל הקהל בהקרנת המבחן לא הבין את ההסבר." נו, מהר לחשוב על עוד חורים, או שהביקורת תהיה דלת תגובות.
זה גם מה שאני חשבתי
הם עונים על כל השאלות שהטרידו אותי!
מצד אחד זה טוב, כי סוף סוף קיבלתי תשובות.
מצד שני, זה הרס לי דיונים אינסופיים.
(חשבתי לרגע שנוכל לעקוף את הכמות של RELOADED….)
יש עוד אפשרות
אפשר לבקש מהעורכים למחוק את התגובה שלי ואז נוכל לדבר על זה אבל יהיו לנו את התשובות ולא נוכל להעמיד פנים שאנחנו מנחשים.
מצד שני, אנחנו רק בהתחלה ויש עוד הרבה אנשים שיכנסו לקרוא את הביקורת ויתקלו בלינק.
אנחנו יכולים להציל אותם מגורל אכזר נטול דיוני "בחזרה לעתיד"
מה לעשות?
האם גורלם שווה את ההקרבה שלנו?
וואו
אני מתחיל להשמע כמו טריילר…
קו הדלוריאנים
למה לא להשתמש בקו דלוריאנים אמיתי?
מומלץ, מומלץ, אבל לא הכל מובן.
רוב התשובות שלהם נשמעו לי כמו נסיונות טיוח והסברים שסופקו לאחר מעשה. מה שהכי מטריד אותי זו השאלה על קלרה וקווי הזמן שהם סיפקו כדי להסבירה (חבל שאין להם עוגנים לשאלות) – לא הבנתי את קו הזמן A2 (דוק ללא מרטי).
_____
אה, לא, לא ראיתי את שני ההמשכים. אולי בגלל זה לא ממש הבנתי את ההגיון.
רצוי לראות את הסרטים
(
אפשרי למהדרין)
בעקרון, השאלה היא איך קלרה קלייטון יכולה להקדיש את הכתובת על המצבה של דוק (אותה מרטי מגלה בתחילת הסרט) אם היא אמורה ליפול לקניון שונאש כמה ימים לפני שדוק מת.
התשובה היא שבתסריט השני (בלי מרטי) קלרה בכלל לא נופלת לקניון, בניגוד למתרחש בתסריט הראשון (ההיסטוריה המקורית, לפני שדוק הגיע ל-1885). במקור, שם הקניון שונה לקלייטון לזכר קלרה שנפלה אליו כשנחש הבהיל את הסוסים ששכרה בדרכה מתחנת הרכבת.
בתסריט ללא מרטי, דוק מתנדב לפגוש אותה בתחנה (כפי שמוזכר בסרט), הם מתאהבים במקום ואף אחד לא נופל לקניון. מרטי, שהידע ההיסטורי שלו עדיין תקף ליום בו נסע לעתיד בסרט השני, חושב שהקניון נקרא בכל זאת על שם קלרה קלייטון. למעשה, אם היה עובר בקניון ב-1955, היה מגלה שהוא נקרא שונאש.
על המצבה של דוק בתחילת הסרט השלישי נכתב שהוא נורה בגבו בידי מד-דוג טאנן. זה מה שהיה קורה לולא מרטי היה חוזר בזמן ומזהיר אותו.
יפה.
אז מה שלמדנו מזה הוא שההסברים שנותנים בוב ובוב הם לא תורה מסיני ולא מסבירים הכל, עד כדי מניעת כל אפשרות לדיון.
בהחלט יש מקום לדיון.
במיוחד כשאחת ממתכתבות הדיון לא ראתה שני שליש מהטרילוגיה…
אבל הוא כבר חזר.
את מתייחסת לפרדוקס הזמן הבסיסי ביותר- איך אפשר לשנות את העתיד, אם השינוי פירושו שתתבטל הסיבה למסע לעבר מלכתחילה?
אין תשובה מוחלטת. יש כמה תיאוריות. בשבילך? נאמר שכל מה שקשור לדלוריאן לא מושפע מהשינויים בקו הזמן, ולכן הדלוריאן חוזרת לעבר גם כשאין לה כבר סיבה.
הסרטים האלה בבירור
לא מתבססים על לולאות סיבתיות של זמן אלא על קווי זמן נפרדים. מסע לאחור בזמן שמשנה פרט בעבר יוצר קו זמן נפרד ש*לא* משנה את סיבתיות החזרה אחורה בקו הזמן המקורי. זה ככה באופן שיטתי בכל האירועים בסרטים האלה.
זה, כמובן, יוצר פרדוקסים משל עצמו, כי הדמות שחזרה אחורה בזמן ולאחר מכן המשיכה אל העתיד החדש נותרת הדמות השייכת לעתידו של קו הזמן המקורי ולא הדמות שהיתה אמורה לנבוע מקו הזמן החדש, ובכל זאת יש לה מקום פנוי בקו הזמן החדש, שזה דבר מוזר כשלעצמו. אבל כבר אמרתי בהודעה אחרת שההתמודדות בסרטים האלה עם הבעיות שנובעות ממסע בזמן היא ברמה של כיתה ג', לא?
כל זה טוב ,יפה ונכון,
אלא שלפי ה-FAQ, בוב ובוב מאמינים כמעט רק בלולאה סיבתית. אם הם טרחו להסביר סוגיות אחרות ולבאר איך בעצם הסרט לא יוצר בהן פרדוקס סיבתי, אז אני מצפה שגם במקרה הזה הם יישארו נאמנים לאותה תיאוריה שהם פיתחו, ולא יעברו להסברים אחרים לגמרי, רק כי זה נוח.
זה לא ממש מעניין אותי במה הם מאמינים,
כי ראיתי את הסרטים, וזה מה שרלוונטי. מה שהם מאמינים בו, מצדי שיתפללו אליו שלוש פעמים ביום. זה לא מה שיש בסרטים.
ואם לצטט את בוב ובוב
על פרדוקסי זמן:
הוא שאמרתי -
הם המציאו תיאוריות והסברים רק אחרי הסרט, באופן שיהיה להם הכי נוח.
וככה, דרך אגב,
עושה כל מי שכותב יצירה שקשורה למסע בזמן ומקבל שאלה שעליה הוא לא חשב קודם (ולא משנה כמה הוא יחשוב על זה או כמה הסברים הוא יספק, תמיד יקום מישהו שחשב על משהו שהסופר לר חשב עליו). זה נכון, למעשה, לכל יצירה. זו זכותו. וזאת עדיין תיאוריה.
את צריכה לראות את הסרט
זה לא מתקבל דבילי בסרט. באמת צריך לראות אותו.
80 דולר
מצטער, כשזה נוגע לטרילוגיה הנ"ל אני נטפקן לא קטן.
השאלה שתמיד הטרידה אותי
למה דוק היה מופתע כשהוא ראה את מרטי במערב הפרוע. הרי לפי קו הזמן דוק של 55 הוא העבר של דוק מודל 1885 ולכן הוא צריך לזכור שהוא שלח את מרטי אחורה בזמן וגם מה הסיבה שהוא שלח אותו.
הרי אם העבר משתנה הוא משפיע על כולם.
הוא לא מתפלא
אבל הוא בהחלט לא יודע מה הוא עושה שם כי הוא אומר לו שהוא נתן לו הוראות איך לחזור לעתיד.
מכיוון ש...
לשינויים בקו הזמן לוקח זמן להשפיע. לכן יקח לדוק זמן מסויים "לדעת" שהוא שלח את מרטי לעבר. כמה זמן? באופן מאד נוח, יותר זמן מאשר יקח למרטי להפגש איתו ולהסביר לו. אבל אם מרטי היה נהרג על ידי האינדיאנים? אולי אחרי ארבעה-חמישה ימים, דוק פתאום היה "נזכר" שהוא שלח את מרטי לעבר, והוא היה הולך לחפש את גופתו המיובשת…
באופן מעט נוח מדי
אין ספק שכל נסיון למצוא הגיון בתהליך השינוי שעובר על הזמן כשמשנים את העבר בטרילוגיה מועד לכישלון. בראשון ישנו עוד הגיון כלשהו – אם כי דורש סיספונד – אבל בשני ההמשכים כבר יש ערבוביה שלמה: כשזה נוח, משתמשים בתיאורית היקומים המקבילים. כשזה נוח, משתמשים בשינוי רטרואקטיבי. כשזה נוח, יש "זמן השהיה" כפי שציינת וכשזה נוח אין.
ובכן זו עוד נקודה שבה ההמשכים נופלים מהראשון – רציפות הגיונית, אבל בכל אופן, למי איכפת.
תפסיק להרוס
פרסמתי תגובה גם לזה, כתבתי בעקרון את אותו הדבר, ואפילו שעתיים לפניך, ועדיין גם התעלמו טוטאלית מהתגובה שלי, וגם התייחסו לתגובה שלך, למרות שהיא נכתבה אחריה!
למה אתה הורס לי כל דבר? :(
(כן אני יודע שימחקו לי את התגובה הזו, וזה לגמרי בצדק, אבל לפחות תנו לשלמקו להגיב לה קודם?)
יפה מאוד
הם ענו לי בכנות על הבעיה שהכי הטרידה אותי: איך זה שמרטי וג'ניפר לא מגיעים ל 2015 לעתיד שבו הם נעלמו בשנת 1985.
הם הודו שזה פגם בעלילה (ההסבר האלטרנטיבי נראה מצוץ מדי גם לדעתם), והודו שזה מפני שהיה יותר פשוט להניח שהם יפגשו את עצמם המבוגרים.
הסבר מקובל לחלוטין!
ככה זה בחיים.
תשמע, זה היה ממש מרשים
עשית לי עכשיו סדר בראש. אף פעם לא התעמקתי בהיבט הזה של הסדרה, ידעתי שזה מתרחש באוקטובר איפשהו וזהו. היה ממש נחמד לקרוא את הפסבדו טבלה הזאת.
נו, טוב שיש מי שטורח (או מי שראה חמשת אלפים פעם את הסרטים).
מהסדרות החביבות עלי.
אמנם היא עוסקת במסע בזמן תוך התחמקות אלגנטית מ*כל* השאלות, הפרדוקסים והבעיות הפילוסופיות שנובעות ממנו ושחובבי מד"ב כל כך אוהבים לדוש בהן (הפרדוקסים שמועלים בה הן ברמה של כיתה גימל, בערך), אבל היא כל כך כיפית שאני סולחת לה על זה. לה, ולסרטי "ביל וטד", זאת אומרת.
– תחילת פרסום עצמי חסר בושה –
ואגב, מי שאוהב מסעות בזמן, מוזמן לדגום את גליון 6 (שיוצא בימים אלה) של "חלומות באספמיה", שכולל ריכוז גדול של סיפורים העוסקים במסע בזמן (אחד מהם פרי עטו של כותב הביקורת לעיל!), אשר הועתקו בדרך-לא-דרך מגליון עתידי של אותו כתב עת, מחוסר חומר במערכת.
http://www.aspamia.co.il/issue6.htm
– סוף פרסום עצמי חסר בושה –
תגידו,
הקטע עם המקרר בתחילת הביקורת, זה נכון?
כן.
הם פחדו שילדים ינסו את זה וינעלו בפנים, או משהו.
ובמקור לוהק לתפקיד מרטי אריק סטולץ, אבל הוא פוטר מהר מאוד.
הם פחדו שילדים ינסו את זה וינעלו בפנים, או משהו.
ומבקום שילדים ינעלו במקרר הם מצאו עצמם קונים דלוריאן
האוטו הזה הוא אחד הפלופים המוטוריים הגדולים בכל הזמנים- לא הבנתי כמה עד שהייתי באתר שלהם הבוקר: עדיין יש הרבה מכוניות שלא נקנו וגם אתם יכולים לקנות דלוריאן מהמפעל(מ35,000$) מודל 81 עד 83, ויש גם הרבה חלקי חילוף
http://www.delorean.com
מה שכן יש דגם של
מבחזרה לעתיד!!!
http://www.delorean.com/bttf_car.asp
אוסקר ... קסם ... עתיד ...
אמרתם כמעט את הכל (חבל), אבל בכל זאת, אני מסכים לחלוטין שהסרט הראשון היה הטוב ביותר. נכון, אני לא זוכר את השני והשלישי (שראיתי) כי זה היה מזמן, אבל ראיתי את הראשון לפני כמה שבועות והוא פשוט מופלא. אני גם מת על המשחק של שני השחקנים הדגולים האלה (אבל אני לא אשכח את הסרטים המפגרים וכך גם הסדרות שהיו למייקל).
בקשר לאוסקר. סרט זוכה הוא בדרך-כלל עניין של "מה באופנה עכשיו", בחלק מהמקרים. "שיקגו" לא זכה סתם באוסקר, וכך גם נפלאות התבונה (סרט מעולה). אבל סרטים בסגנון של "בחזרה" פשוט לא מצליחים לזכות באוסקר, זה מרגיז.
הנה, כך פתאום הגעתי משום מקום והעלתי נושא לדיון.
כשאתה אומר סרטים בסגנון של בחזרה לעתיד,
אתה מתכוון לסרטי פעולה? לקומדיות? לסרטי מד"ב?
כי אני בטוח שנוכל למצוא יוצאי דופן בכל תחום.
או שאולי אתה מתכוון שסרטים כאלו לעולם לא זוכים בפרס האוסקר "הכי חשוב", לסרט הטוב ביותר?
כשאתה אומר סרטים בסגנון של בחזרה לעתיד,
כן, אני מתכוון לפרס האוסקר הכי חשוב. למשל "שר הטבעות". עד כמה שהוא טוב, אני לא רואה אותו זוכה בפרס הנכסף. הוא זוכה באפקטים, במוזיקה, מה לא, אבל לא בפרס הגדול מכולם. כך גם קומדיות מעולות, ולא חסרות קומדיות שאפשר לתת להן את הפרס.
חברי האקדמיה פשוט מחפשים משהו אחר … משהו מקורי יותר אולי …
1977 היתה שנה טובה.
http://www.csie.ntu.edu.tw/~b2506017/sf/oscar.htm
כמובן שאתה צודק. ולפיכך אני, שמעריך סרטי מד"ב, מעריך פחות את פרס האוסקר, מאחר והוא אינו מעריך את מה שאני אוהב.
אז הוא מתעלם ממד"ב. בי אישית זה לא פוגע. יש פרסים אחרים.
(מצד שני, הארי פוטר זכה בהוגו. נו, אף פרס לא מושלם.)
ואגב, מה ענין מקוריות?
1977 היתה שנה טובה.
לא כל כך מעודכנת, הרשימה. לפחות את הצ'אבצ'אבים ואת ספיריטד אווי מהאוסקר האחרון אין שם.
1977 היתה שנה טובה (?)
גם ב- 1977 לא זכו סרטי מד"ב באוסקרים החורגים מקטגוריות האפקטים-סאונד-עריכה-תפאורה.
מהרשימה, אגב מתברר כי אכן אף סרט מד"ב לא זכה בפרס הסרט הטוב ביותר, ורק ארבעה היו מועמדים, שניים מהם של קובריק: "דוקטור סטריינג'לאב", "התפוז המכני", "מלחמת הכוכבים" ו"אי. טי."
רוצה להתערב?
(בקשר ל'שר הטבעות', אני מתכוון. אמנם מעכשיו ועד לאוסקר יש עוד המון זמן, אבל אני חושב שהשנה הסיכוי שלו לזכות מצוין).
מצד שני, שר הטבעות זה לא מדע בדיוני.
מצד שני, שר הטבעות זה לא מדע בדיוני.
זה פנטזיה. אבל אני לא חושב שזה משנה, ההתיחסות של האקדמיה למד"ב ופנטזיה היא זהה.
החלוקה בין מד''ב לפנטזיה היא מאד מוזרה
(במיוחד בסרטים, שכמעט אף פעם לא מצליחים להיות מדע בדיוני אמיתי בגלל שיקולים שלסופר אין).
מה שלא מונע מאנשים מסויימים לא להבדיל ביניהם כשצריך, ולהבדיל ביניהם כשלא צריך. הנה, רק היום פגשתי מישהו שאמר שהוא לא מגיע לפאנקון כי זה מד"ב, והוא אוהב פנטזיה. כמובן שמיד תיקנתי אותו שפאנקון הוא לא על אף אחד מהשניים ועל שניהם ביחד.
ברור שלא.
כל המתואר שם קרה באמת.
מייקל ג'יי נוסע באוטו לעתיד
אני לא יודע על מה המהומה, זותומרת אני יודע שרבים וטובים מכם אוהבים סרטי מד"ב, פנטסיה וכד' אבל אנ'לא סובל את מג"פ ושמישהו יסביר לי את ההגיון שמסתתר מאחורי השם של הסרט "בחזרה לעתיד". ג'יי פוקס נוסע לעבר אבל לסרט קראו "… לעתיד". נכון שהסרט הוא טרילוגיה ומתרחש בכל מיני תקופות, וגם בעתיד, אבל הסרט הראשון כולו מתרחש (למעט בסוף ובהתחלה) בעבר
הוא מגיע לעבר,
ובניגוד לכמה שלפעמים נשארים לחיות שם, הוא מנסה לחזור לעתיד.
מייקל ג'יי נוסע באוטו לעתיד
מתי אתם, בני האדם, תלמדו שהזמן הוא יחסי. מבחינתנו כצופים ומבחינת מרטי, שנות החמישים הן העבר. לעומת זאת, מבחינת מי שחי בשנות החמישים, האייטיז הן העתיד. על כן, כשדוק הצעיר רוצה לשלוח את מרטי בחזרה ל-1985, הוא שולח אותו "בחזרה לעתיד".
מייקל ג'יי נוסע באוטו לעתיד
מה לעשות, אנו בני האדם אשמים בכל תחלואי החברה, בטימטום האנושות שהספיגה בקטני האמונה רגשות אמביוולנטיים כלפי מוצרים הוליוודיים שעליהם אחראים אנשים כמו זמקיס.
נו, אז אני לא מכיר את המשפט הזה של דוק (בדיוק אמא שלי אמרה לי משהו ולא שמעתי וגם גירדתי בכף היד – אני שונא שמגרד לי בכף היד – שמעתי שיש על זה אמונה תפלה אבל זה לא קשור). בכל אופן, אני, כפרט שלא מייצג אפילו את עצמו, לא אשא על כתפיי המאוד צרות הכללות על האנושות כולה.
ובאשר לשם של הסרט – אתה צודק, הוא הגיוני וההגיון הנ"ל חמק ממני באופן תמים למדיי. היה סמוך ובטוח שאני יודע שזמן הוא יחסי
(ובאשר לבני האדם – תנסה לעשות סקר ותודיע לי מה התוצאות)
בתשובה לראותני
אותו הגיון שעומד מאחורי שם כמו "מוצאים את נמו".
טוב, גם הודעה זו היא מן טרילוגיה שכזו. סתם כי ככה יצא ומבחינתי היה עדיף מאשר לכתוב תגובה לכל נושא.
אחלה כתבה, שלמקו.
לאחר צפייתנו ב"מוצאים את נמו" שאלתי את לונג לגבי אפשרות לכתוב על שלושת סרטי ה"בחזרה" (כל סרט לגופו) ונודע לי על הפרדוקס של שלמקו. אבל עדיין אחלה כתבה, גם אם מתייחסת מעט מדי לסרטי ההמשך ביחס להתייחסות לסרט הראשון.
טוב, אז ככה. אני לא מחובבי המד"ב הגדולים למעט סרטים ספורים, ואת "בחזרה לעתיד" אני מוקיר בתור סרטי פנטזיה והרפתקאות מהנים עד מאוד.
עמדתי בנושא "איזה הכי טוב" אינה ברורה. הבעיה היא שאצלי זה בדיוק ההיפך מלונג: ראיתי את הסרט השני והשלישי, ורק אח"כ את הראשון, ועוד בהיותי זאטוט. רק כעבור עשור לערך, לאחר ליקוט הטרילוגיה מסינמה 2, צפיתי בטרילוגיה בשלמותה בסדר הכרונולוגי הרצוי.
אם להסתמך על הנוסטלגיה, הרי שאת הסרט השני הכי אהבתי מאחר ואני נהנה להזכר בקטעים הראשונים אליהם התוודעתי מהסדרה – הבולטים שבהם: "?anybody home", הכריש הוירטואלי ומנגנון ייבוש המעיל של מרטי. את הסרט השלישי בזמנו לא אהבתי כי כל מה שקשור למערב הפרוע שיעמם אותי תוחעס, מה גם שתפסתי אותו קצת אחרי ההתחלה איפשהו בכבלים הפיראטים ולא הייתי בטוח אם זה הסרט השלישי או בכלל הראשון.
עכשיו, לעומת זאת, כשאני חושב על זה אני מצטרף לדעת המעריצים היותר-מושבעים שאוהבים את כל שלושת הסרטים באותה מידה, חוץ מדבר אחד דווקא לגבי הסרט הראשון: ביחס לכל מה שקורה בו החל מהנקודה בה דוק מציג לראשונה בפני מרטי את הדלוריאן והאופי התזזיתי-הרפתקני-מסחרר שהסרט והמשכיו מקבלים לאחר הנקודה הזו, זהו הסרט היחיד מבין השלושה שיותר לוקח את הזמן שלו בהתחלה (ועם או בלי קשר: למי שלא שם לב הוא הארוך מבין כל השלושה, אם כי לא באופן מאוד משמעותי), ואני לא בטוח שאם לא הייתי מודע לטרילוגיה הייתי צולח את האיטיות היחסית של החצי שעה הראשונה ביחס לשאר הסרט(ים).
אבל בכל מקרה מה שאני אוהב זה את הפרטים הקטנים וההערות השוליות לכאורה שמקבלות משמעות בסרטים העוקבים, ושעד היום בכל צפייה אני מגלה פרט קטן שלא שמתי לב אליו לפני כן.
ונקודת אור ראויה לציון בסרט השלישי: הומור עצמי בתסריט כאשר ברגע השיא מרטי אומר לעצמו משהו בסגנון "למה תמיד חייבים ברגע האחרון".
(מכאן והלאה ספוילרים לסרט השני)
אז הרבה שאלות התעוררו כאן, חוץ מאחת שאותי הטרידה תמיד לגבי הסרט השני, שמבחינתי עד שמישהו אחר ישכנע אותי אחרת אפשר להסביר אך רק ע"י צמד המילים "חור בתסריט". יכול להיות שאיפשהו ברשת מישהו כבר שאל את זה לפניי (ואף נענה), אבל בכל זאת:
אז ככה: בשנת 2015 ביף הזקן מגלה על מכונת הזמן, ובעוד דוק ומרטי מנסים למנוע מג'ניפר של 85' להתקל בדמותה העתידנית בביתה, ביף גונב את הדלוריאן ונותן לעצמו מ-55' את ספר תוצאות הספורט של חצי מהמאה ה-20, וכתוצאה מכך ביף הצעיר מרביץ בהימורים ומשנה לגמרי את העתיד. על כן, דוק ומרטי מגיעים לשנת 85' החלופית, שאותה אפשר לשנות בחזרה רק אם חוזרים לשנת 55' ומונעים מביף הצעיר להמשיך להחזיק בספר.
אז השאלה שלי היא כזו: אם כל מה שקורה לאחר שביף מוציא לפועל את מזימתו עם הספר שנת 85' היא 85' אחרת, איך זה שביף הזקן יכל לחזור לשנת 2015 שלא השתנתה כלל (אפילו ג'ורג' מק'פליי חי בה), בעוד מרטי ודוק מגיעים לשנת 85' החלופית?
לי זה נראה מוזר לאור כל התמונות וכותרות העיתונים שמשתנות בהתאם לשינויים באירועי העבר ו/או העתיד לאורך כל שלושת הסרטים.
אבל זה אני…
ולמי שיטען, כמו שצריך,
שאם הסצינה נמחקה היא לא משמעותית: היא נמחקה כי קהל המבחן לא הבין אותה. אבל אנחנו מבינים אותה, הא?
א-אה
מה שאני לא מבין
זה למה צריך להתריע על ספוילרים לגבי סרט שהופק ב-1989 (שזה במילניום הקודם, אגב) וכבר הוקרן כמעט בכל חור אפשרי. אז למה?
מפני שלא כל מי שגולש כאן
ראה סרטים שהופקו ב-1989 והוקרנו כמעט בכל חור אפשרי. *תמיד* יש מישהו שלא ראה את הסרט הזה, או כל סרט אחר.
לכבוד העלאת הביקורת
הלכתי וראיתי את אחד מאותם הסרטים הכושלים של בוב ובוב מלפני "בחזרה לעתיד" הראשון ו"בעקבות האוצר הרומנטי", ושמו בישראל "משומשת במצב טוב" (Used Cars). החצי הראשון מבריק, מצחיק ומתוחכם. החצי השני מביך, משעמם וסנטימנטלי עד דמעות. לא הרבה השתנה בעשרים-פלוס השנים שעברו מאז.
בונוס בלתי צפוי: אפשר לראות במאית פחות-או-יותר מפורסמת לעתיד משחקת חשפנית.
זה עם לוחית הרישוי הקופצת?
(מי שראה, מבין. מי שלא – לא.)
אכן
משעשע למדי,
אם זוכרים לכלול אותו במסגרת ז'אנר "סרטים שרואים בערוץ 4 בשעות הלילה כשלא מצליחים להרדם ולא מתחשק לקרוא".
כשבוב גייל נשאל,
(http://www.boxofficemojo.com/articles/features/?id=031118gale.htm), מה הדבר שהוא היה הכי רוצה לשנות בטרילוגיה, התשובה הייתה הסוף המותח של הסרט השני.
למעשה, הוא מאד אוהב את הסוף, אבל הוא היה רוצה שאנשים שראו אותו לראשונה היו יודעים שיש לסרט המשך, כי הסוף הפתוח מאד של הסרט השני בא להם בהפתעה.
היום, מיותר לציין, זה לא היה קורה.
אנשים לא ידעו?
מה זאת אומרת? העובדה שלסרט צולמו שני המשכים לא הוסתרה מעיני הציבור. אני מניח שלא *כולם* ידעו את זה, כמו שלא *כולם* ידעו ש'מטריקס רילודד' היה המשכון אחד מבין שניים. מי שקרא עתוני בידור, קרא את הגירסה האייטיזית ל'עין הדג' או ראה את הגירסה האייטיזית לגיא פינס, ידע.
הגרסה האייטיזית לגיא פינס
המממ, עכשיו אני מדמיין את סצנת הפתיחה של "האיש על הירח" עם גיא פינס מוקטן. לא, זה שהוא היה אז בין עשרים-פלוס לא מפריע לי.
ואם הסוף הפתוח של הסרט הראשון הוא בסדר?
לפי מיטב הבנתי
בראשון זה היה סוף סאטירי. זה לא היה מתוכנן, או סגור, שיהיו המשכים.
סאטירי?
הוא התכוון לפארודי.
הסוף משאיר פתח לסרט המשך
בזמן צילומי בחזרה לעתיד, לא היו תכניות לצלם שני המשכים, אבל סביר להניח שהיו לבוב ובוב רעיונות לטרילוגיה. אני לא חושב שיש בסוף של הסרט הראשון משהו מעבר לתחושת "זה לא נגמר". אני לא רואה בזה סאטירה וגם לא פארודיה, אלא פשוט סוף לא סגור.
לפי הצהרת היוצרים עצמם
לא היה בסוף שום נסיון לסרט המשך (סרטי ההמשך נוצרו רק עקב ההצלחה הבלתי תיאמן של הסרט הראשון), והסוף נוצר רק כפארודיה על "והם רכבו על סוס לבן אל השקיעה".
מצד שני, זה מה שאמרתי כבר בביקורת.
ולא קראתי את ההודעה שלך עד עכשיו
אז גם שכחתי בקשר לסוף של "סוס לבן אל השקיעה"(מספיק זמן עבר מאז קראתי את הביקורת)
.. נו טוף. סורי.
הוא התכוון לפארודי.
דווקא מהשניים סאטירי נראה לי יותר הגיוני (פארודיה על מה?), אבל בכל זאת אני מסכימ*ה* שזו בחירה גרועה של מילה. למרות שאם מתעקשים מאוד, אפשר למשל למצוא בכל הרעיון של
-אפשרי לסוף- המכוניות העפות משהו סאטירי, בנוגע לאיך שחזו את העתיד דאז – בוב גייל גם מדבר על זה בריאיון, אבל עדיף שלא -סיום 
(אפשר הרי למצוא משהו סאטירי בהרבה דברים, בסרטי בחזרה ובכלל, אם מתעקשים מאוד). מה שכן, אני מסכימה עם הפינגווין – זה פשוט סוף מבריק שנותן הרגשה של סוף לא סגור… ד"א, בהחלט יש הבדל למי שראה את הסרט אז, וקיבל כך את הסוף – ואולי *קיווה* שיהיו המשכים, למי שראה את הסרט בפעם הראשונה כשהוא יודע שיש לסרט המשכים (כמוני, מפאתי גיל), ולכן בשבילו הסוף פשוט מקשר אליהם.. ויותר טריוויאלי.
אנחנו גם לא רוצים
טוב לנו עם הסרט כמו שהוא.
טוב עם הסרט וטוב עם הפרדוקסים
אם לא היו פרדוקסים זה לא היה באמת מסע בזמן, לא?
מישהו זוכר, בבקשה,
איך קראו בעברית ל-flux capacitor?
אני שואלת כי אני מתרגמת כתבה על מישהו שבנה דולוריאן, ועכשיו הוא מוכר אותה באיביי.
מחולל השטף
לא קבל השטף?
שניהם נשמעים יותר טוב ממה שאני כתבתי, תהיו בטוחים.
תודה.
אני כמעט בטוח
למרות שהתרגום המדוייק צריך להיות "קבל".
ומחולל נשמע מגניב.
איזה מחולל שתף?! קבל הזרם!
אבוד, התוכנית הוגשה אתמול.
סופית
"קבל השטף".
בדוק!
שום דבר לא לגמרי סופי...
יכול מאוד להיות שזה תורגם בצורות שונות בקולנוע, בדי.וי.די ובשידורים השונים בטלויזיה. לא?
בדוק
בגרסת הדיוידי.
אני זוכר את "מחולל השטף" כנראה מהקולנוע.
אני לא זוכר אותו בכלל
כך שקבל השטף היה גם בטלוויזיה (ומשם בוידיאו שלי)
אני לא זוכר אותו בכלל
אני גם זוכרת מחולל.. ודווקא מהטלוויזיה, סביר להניח…
ועכשיו, אחרי שקראתי את התגובות שלכם
אני זוכרת את שלושתם…
איך אפשר לעבוד בקלות על הזיכרון האנושי.
אבוי
איך נטייל עכשיו בזמן?
http://www.cnn.com/2005/US/03/20/obit.delorean/
ניטפיקינג מתמטי
אם מייקל ג'יי פוקס היה בן 18 (או 17, לא עקרוני), וחזר בזמן 30 שנים אחורנית, לתקופה בה הוריו היו בני 18, הרי שהוא נולד כאשר הוריו היו בני 30.
הוריו התאהבו בגיל 18. פירוש הדבר הוא, שלקחו להם 12 שנים להביא אותו לעולם!
ומה הבעיה בזה?
בעיקר כשיש לו אח ואחות בוגרים?
אה, לא זכרתי את האחים הבוגרים.
נו, ראיתי את הסרט ממש מזמן, לפני שבע שנים בערך, ובהתחשב בזה שהייתי בכיתה ד' כשהמזמן הזה היה, הזיכרון שלי אפילו עובד חלש יותר.
ואם לא היו לו,
עדיין, מה היתה הבעיה פה? אסור לאנשים להיות מאוהבים או נשואים בלי להתחיל מיד להתרבות?
תלוי אם סופרים מהסקי או מהחתונה
חוץ מזה, הזמן של ההריון לא נחשב.
(נו, איזה סרט ראיתי אתמול?)
זה לא ברמה של מותר או אסור
זה ברמה של אמין או לא אמין.
יש לו אח גדול, דייב.
לא מבין מה הבעיה.
נו, זה הקטע הזה שכשאתה ילד
אתה מחסיר את הגיל שלך מהגיל של ההורים שלך ואתה לרגע לא מפקפק שהתוצאה היא הגיל שבו הם התחתנו. אם אח"כ אומרים לך שהם התחתנו חמש שנים לפני זה (או גרוע מזה – אחר כך) זה קצת כמו להגיד לך שאין באמת אליהו הנביא או פיית שיניים.
באמת?
"אתה" עושה את זה?
היי, לא אשמתי שאתה חריג.
אז גם אני חריג
בסוף יתברר שכולם חריגים חוץ ממך.
זאת לא תהיה הפעם הראשונה.
אוי, יש דברים הרבה יותר גרועים שהם יכולים להגיד.
לוקח לזמן זמן להשתנות.
משהו לא הגיוני בסרט...
בסרט השני, כשג'ניפר(ככה קוראים לה, נכון?) ראתה את עצמה כשהיא זקנה, היא לא הייתה אמורה להיות מופתעת, כי ג'ניפר הזקנה הרי הייתה אמורה לזכור שהיא נסעה לעבר לפני 30 שנה, והיא בטח ידעה שהרגע הזה יגיע במוקדם או במאוחר. אז נכון שג'ניפר הצעירה אולי הייתה אמורה להיבהל, אבל הזקנה ממש לא! אבל סה"כ זה סרט נורא נחמד, והכי אהבתי את הסקייטבורד המרחף. חבל שאין כזה באמת…
ככל הידוע לנו, ג'ניפר לא יודעת שהיא עצמה נסעה בזמן, אפילו שהיא יודעת על מרטי ודוק בסוף הסרט השלישי. כשג'ניפר הייתה בעתיד, היא הייתה רוב הזמן ללא הכרה. מרטי היה אמור לשכנע אותה שזה בסה"כ חלום ולא ברור אם באמת עשה את זה.
בכל אופן, נראה לי שרוב האנשים היו חוטפים התקף לב קל אם היו פוגשים פתאום את עצמם, אפילו אם הדבר כבר קיים בתודעה.
סרט שולת להפליא.
והדלוריאן היא מאביזרי החנונים הכי מגניבים שיש. לא די בכך שהיא משאירה פסי אש על הכביש, לא די בכך שהיא חוזרת בזמן- היא חוזרת בזמן *ו*משאירה פסי אש בו זמנית. אלוהים, זה פשוט גאוני!
האם אני שומעת נימה של ציניות בקולך?
כי אם כן, כדאי לך מאוד להשיג
ולקחת את זה בחזרה!
חס וחלילה.
אני באמת חושב ש'בחזרה לעתיד' הוא אחלה סרט ושהדלוריאן היא סטארית בנשמה. שום ציניות.
אה... אוקיי. Carry on Carey
faq מאת ביף טאנן
http://www.youtube.com/watch?v=iwY5o2fsG7Y
-=-=-=
באדיבות עונג שבת.
LOL עד מאד.
השיר של ביף
(ותודה לקונספציה)
http://www.youtube.com/watch?v=iwY5o2fsG7Y
שוקו קישר לזה שתי תגובות למעלה.
אכן שיר מבריק.
ההסבר הפשוט-
כשהמכונית על הקרקע, היא צריכה זמן בשביל להאיץ ל88. כשהיא באוויר, ההאצה היא כמעט מיידית- אפשר לומר אפילו שהיא תופעת לוואי של הברק (כי הרי אנחנו יודעים איך עובדת ההאצה של הגלגלים, אבל בהחלט ייתכן שההאצה של הריחוף היא מיידית)
אה...
FUEL ניתן לתרגם גם כטעינה.
לכן יש הבדל בין גז שהוא הדלק של המנוע, לבין טעינה של המעגלים החשמליים דרך "מר פיוז'ן".
עד כאן היו התירוצים.
האמת הפשוטה היא שכמו בשה"ק לא היה אמור להיות המשך, אבל עקב הצלחת הסרט עשו המשך, והתסריטאים היו צריכים מקדם עלילה.
טריוויה נוספת היא שבגרסת ההקרנה המקורית של הסרט הראשון (בחזרה לעתיד) לא הופיעה בסיום הסרט הכתובת
היא נוספה רק בגרסאות הוידאו שיצאו לאחר מכן.
אה...
מדהים שיש פה כל כך הרבה אנשים ששוקדים על שאלות שונות ונשארים עד השעות הקטנות של הלילה.
הטרילוגיה האהובה עלי אי פעם:If my calculations are correct, when this baby hits eighty eight miles per hour, you're gonna see some serious shit
יש לי רק שאלה אחת...
איך לעזאזאל מרטי נהיה חבר של הדוק המשוגע הזה???!
מאיפה הם בכלל מכירים?
חוצמזה הסרט מצוין פלוס. אהבתי מאוד
צודק, ההסבר שלך הוא הנכון.
בחיי, כל המסעות האלה בזמן זה דבר מבלבל.
הסבר חלופי
היל ואלי של 1985A (ולמה A? אם כבר אז B) הפכה למקום שהוא גן עדן לפורעי חוק. האוכלוסיה החזקה ברחה מהעיר/פרבר מה שגרם לכך שאין מספיק ילדים/בני נוער באיזור הרישום של התיכון כדי להמשיך ולהפעילו.
ייתכן גם שיש בית ספר אחר חדש ונוצץ במקום אחר בעיר (ביף טאנן היי). ויתכן גם שכל ענין "בית הספר סגור" נכנס בעיקר כענין סימבולי על כך שהדברים לא נמצאים על כנם במציאות האלטרנטיבית. שבמציאות הזו מעדיפים פורעי חוק, הימורים, סמים וזנות על פני חינוך ומשפחה.
וואלה, מעולם לא חשבתי על זה.
וסתם בלי קשר לכלום
הדבר הכי קרוב שמצאתי באינטרנט למסע בזמן (ומצאתי אותו בזכות קישור ישן בעין הדג, אז בטוח שחלקכם כבר מכירים אותו)
http://www.archive.org/web/web.php
איזה כיף להכניס כתובת של אתר שכבר לא קיים ולהרגיש לרגע שוב בשנות התשעים.
ואם נחליף את המיניבוס
באוטובוס נקבל מסע בזמן נוסח פרסיליה?
צודק, אבל לא זו הסיבה שהיא חזרה.
הקרנה בסינמטק חולון
אתמול, ביום שבת 11.7, היתה הקרנה של "בחזרה לעתיד" הראשון בסינמטק חולון. העותק של הפילם היה במצב זוועתי (כנראה בשימוש לראשונה מאז שהסרט הוקרן לראשונה בארץ לפני כמעט 25 שנה), ועדיין היתה חוויה גדולה לראות את הסרט פעם ראשונה בקולנוע.
לפני הסרט היתה שיחה עם אהרון קשלס, מבקר הסרטים של רייטינג, והוא סיפר כמה פרטי טריוויה על הסרט שכבר ידועים למעריצים. היו בהקרנה גם ילדים קטנים ואנשים שראו את הסרט בפעם הראשונה, והיה נחמד לראות איך הוא מחזיק מעמד גם היום.
בהמשך צפויות שם הקרנות של סרטים נוספים משנות ה-80, בעוד שבועיים יוקרן "סודי ביותר".
ואגב ראוי לציין
שבניגוד למה שכתוב בביקורת, הכיתוב To be continued בסוף הסרט הראשון לא היה קיים במקור, הוסיפו אותו רק בגירסאות ה-VHS ומאוחר יותר בשידורי הסרט בטלוויזיה.
כך גם היתה ההקרנה אתמול בסינמטק.
''כך היתה'' - כלומר, בלי הכיתוב הזה?
כי אני דווקא (חושב שאני) זוכר את הכיתוב הזה עוד מההקרנה הראשונה של הסרט בקולנוע.
''כך היתה'' - כלומר, בלי הכיתוב הזה?
כן, הכיתוב לא הופיע אתמול בסוף הסרט (גם לא ציפיתי שיופיע).
אם אני לא טועה אז גם ב-DVD של הסרט הראשון אין את הכיתוב, כי הניקוי בוצע על המאסטר המקורי, אבל אני לא בטוח (אבדוק בבית בערב).
אני בוודאות זוכר שראיתי אותה בקולנוע
והיה אחריה אפילו מין טריילר (או פריוויו או איך שלא קראו לזה אז) של הסרט השלישי.
זה זכרון ילדות חזק מאוד מבחינתי – מאותו רגע ציפיתי ל-3 בכליון עיניים.
אתה מדבר על הסרט השני, לא הראשון.
אה, נכון
חשבתי שעל זה דיברתם. ככה זה עם זכרונות ילדות חזקים: נדחפים להם גם כשהם לא ממש רלוונטיים.
בראשון אני באמת לא זוכר אם היתה או לא היתה כותרת. נדמה לי שכן, אבל אני לא משוכנע.
לא היתה, וזה ודאי
גם ב-DVD של הסרט הראשון אין אותה.
בסרט השני זה לא .To Be Continued
זה To Be Concluded, כדי להבהיר שהסדרה מסתיימת בסרט השלישי. (ובסוף הטריילר/טיזר לסרט השלישי כתוב ״Coming Summer 1990”.)
הפרדוקסים של "בחזרה לעתיד"
בדף אחר, בשרשור אחר, נתבקשתי לפרט ולנמק מהם הפרדוקסים של הטרילוגיה הזאת.
אבל, מכיוון שאין לי באמת זמן לזה, אני רק אקשר לשני דפים, שמפרטים לא מעט מהם, אם כי בטח לא את כולם (יש ברשימות גם אי אילו חורי עלילה שאינם פרדוקסים. אתם מוזמנים להתעלם מהם):
http://backtothefuture.wikia.com/wiki/Paradox
http://www.denofgeek.com/movies/652270/the_plot_holes_and_paradoxes_of_the_back_to_the_future_trilogy.html
אני ממש לא רוצה לעשות כאן דיון על הפרדוקסים של
"בחזרה לעתיד". אני כן אגיד שאתה טועה – יש בקישורים הנ"ל גם אי אילו פרדוקסים שנובעים משיטת קווי הזמן המקבילים (חזרתו של ביף לעתיד שלא השתנה, לדוגמא). אם אתה רוצה להמשיך עם זה, בבקשה, אבל בביקורת על הטרילוגיה.
בנוגע לה"פ – דווקא סוג המסע בזמן שרולינג בחרה בו מביא איתו הכי פחות פרדוקסים, כי בסופו של דבר, כלום לא משתנה. יש שם אולי שאלות פילוסופיות של בחירה חופשית (נגעו בהן קצת יותר ב"אשתו של הנוסע בזמן"), וחורים עלילתיים גדולים מדי (שיעורים כן וההורים של הארי לא?), אבל אלו לא פרדוקסים.
ולא הבנתי את כוונתך בנוגע למטר האבנים.
מאוד אוהב
סדרה שהתחברתי אליה הרבה יותר מאל מלחמת הכוכבים ובוודאי שיותר משר הטבעות המשמים….במילה אחת:פנטסטי.
ואני לא מקבל את הטענה שהיא ילדותית ומטופשת,כלומר היא כן,אבל זה לא דבר רע,ובוודאי שבמאפיין הזה היא לא שוה מהטרילוגיות האחרות שהזכרתי.