היה נדמה כבר שהמרוץ לאוסקר סגור: "הרשת החברתית" לקח כל פרס אפשרי, ולא הראה סימנים שהוא הולך להפסיק עם זה. גם את גלובוס הזהב, שבו לכאורה יש יתרון לסרט מנומס ומעונב כמו "נאום המלך" – הרשת החברתית לקח.
אבל עכשיו מתברר שהתחרות עדיין פתוחה. גילדת המפיקים, ה-PGA, חילקה הבוקר (או אתמול בלילה, לפי שעון לוס אנג'לס) את הפרסים שלה, והזוכה בפרס המפיק הטוב ביותר – כלומר, מעשית, פרס הסרט הטוב ביותר – הוא "נאום המלך".
הזכיה הזאת משנה את מצב המירוץ משום שפרס ה-PGA הוא לא סתם עוד פרס של איגוד מבקרים. יש חפיפה גבוהה מאוד בינו לבין האוסקר. בשלוש השנים האחרונות, הסרט שזכה ב-PGA זכה גם באוסקר, ובשנה שעברה הזכיה של "מטען הכאב" – בזמן שרוב ההימורים עדיין נטו לטובת "אווטאר" – בישרה את תחילת שינוי הכיוון של עונת הפרסים לטובתו. גם שיטת ההצבעה ב-PGA דומה לזו של האוסקר, ולפרס הגדול מועמדים עשרה סרטים – כמו באוסקר, בשנתיים הארונות – ולא חמישה. בקיצור: "הרשת החברתית" עדיין מוביל, אבל "נאום המלך" צמצם זה עתה את הפער במידה משמעותית.
"צעצוע של סיפור 3" זכה בפרס סרט האנימציה הטוב ביותר, ו"מחכים לסופרמן" קיבל את הפרס לסרט התיעודי. שניהם נחשבים למובילים גם לאוסקר בקטגוריות שלהם. "מאד מן", "משפחה מודרנית", "הפסיפיק" וסטיבן קולבר זכו בפרסים בתחום הטלויזיה.
[ THR ]
אם נאום המלך יזכה באוסקר זו תהיה אכזבה מבחינתי.
אני לא מבין את הבאזז סביב קולין פירת'. כולם אומרים שהוא אחד מאלה שכבר היו צריכים לקבל אוסקר. אבל סליחה, זה לא מרטין סקורסזה. פירת' היה מועמד בדיוק פעם אחת וגם זה היה בשנה שעברה. הוא שיחק טוב ב"נאום" אבל זה עדיין לא תפקיד פורץ דרך. ג'סי אייזנברג – הוא הצליח להביא דמות ייחודית למסך, אדם תקוע רגשית שאתה מרגיש רע על כך שאתה תומך בו.
בכלל, "נאום המלך" הוא לגמרי סרט אוסקר טיפוסי. עוסק בדמות סימפטית, מתרחש בעבר, ולפי ההיסטוריה גם נגמר בטוב (זה נחשב ספוילר?). לאקדמיה יש כבר רצף של 6 סרטים שהם לא כאלה, ויהיה חבל אם הם ישברו זאת.
הPGA
אפשר רשימה מלאה של המועמדים והזוכים השונים במקום לתמצת את העיקר בפסקה?
רשימה מלאה של המועמדים והזוכים:
http://en.wikipedia.org/wiki/Producers_Guild_of_America_Awards_2010
אאז"נ ה-PGA הוא אחד הטקסים האחרונים בדרך לאוסקר.
האם באמת כך? או שעדיין צפויים לנו טקסים של גילדות נוספות?
למישהו יש מושג עד כמה קשה/קל להיות חבר בגילדה הזו? האם כל מי שרשמו את שמו באחד מתפקידי ההפקה (שלעיתים הם הצהרתיים בלבד) יכול להיות חבר בגילדה הזו?
נגיד, האם נועה תשבי, שרשומה כאחת המפיקות של "בטיפול" האמריקאית, נמצאת [או יכולה להימצא] שם?
זה הפרס האחרון לפני הכרזת המועמדויות
(ביום שלישי). אבל בין הכרזת המועמדים לטקס עצמו יחולקו עוד כמה פרסי גילדות ואחרים. ביום שבת (29.1) – פרסי גילדת הבמאים; ביום ראשון שאחריו – השחקנים; בשבת שאחריה (5.2) – התסריטאים; ב-14.2 – פרסי BAFTA הבריטיים, וב-26.2, יום לפני האוסקר – פרסי ה"אינדיפנדנט ספיריט" לסרטים עצמאיים.
בקיצור, טעיתי ויש עוד לא מעט טקסים לפנינו
אגב, לא הזכרת את הראזי כי הוא לא נחשב לאחד מהטקסים האלו [כשברור למה]? או שיש שינוי השנה והוא לא מתקיים יום אחד לפני האוסקר?
הזכרתי רק את הפרסים
שנחשבים לחזאים/משפיעים על האוסקר. הראזי הוא לא כזה, מסיבות ברורות.
למה לא?
הם נבאו יפה מאוד את הזכיה של סנדרה בולוק לפני שנה.
אני לא מבין למה אנשים מתלהבים מהעניין הזה
כאילו יש סיכוי עוד להפתעה באוסקר.
זה היה אכפת לי, אם היה מדובר בסרט ראוי, מה ש"נאום המלך" הוא לא.
"הרשת החברתית" הוא אומנם לא הסרט האהוב עלי של השנה אבל לפחות הוא לא סרט שאתאכזב במידה ויזכה כי הוא באמת מצוין.
הבדל בין האוסקר לפרסים אחרים
בשלוש השנים האחרונות, הזוכה ב-PGA זכה גם באוסקר. בשלוש השנים שלפני כן, לא הייתה חפיפה בין הפרסים. כמו כל פרסי הגילדות, הבחירה שלהם מצביעה על כך שבאחד הענפים של האקדמיה, יש אהדה לסרט מסוים. מה שאי אפשר לדעת, זה עד כמה הנטיה הזו באמת תשפיע באוסקר. זאת מכיוון שעם המעבר לעשרה מועמדים, גם שונתה שיטת ספירת הקולות באוסקר. במקום להצביע למועמד אחד בכל קטגוריה, כמו בעבר, הצבעה לסרט הטוב ביותר בנויה כדרוג של עשרת המועמדים בסדר יורד. זאת אומרת שרושמים במקום הראשון את הסרט שחושבים שהכי מגיע לו לזכות, במקום שני את הסרט הכי טוב אחריו וכן הלאה. המטרה היא למנוע מצב בו סרט זוכה באוסקר עם אחוז קטן יחסית של הקולות. מה שעושים זה קודם כל לספור את כל הסרטים שמדורגים כמספר 1. אם בתום הספירה, אף סרט לא השיג מעל 50% מהקולות, לוקחים את הטפסים בראשם דורג הסרט שהגיע למקום העשירי בספירה הכללית (רק הטפסים בהם הוא מדורג ראשון), מוחקים מהם את שמו וסופרים במקומו את הסרטים שהגיעו למקום השני. כך עושים, כשבכל פעם יורד סרט נוסף מהרשימה, עד שיותר מחצי מהקולות נרשמים לסרט אחד.
אני לא יודע אם בגילדת המפיקים אמצו את השיטה הזו כשעברו גם הם לפורמט של עשרה מועמדים. מה שבטוח זה שטקסים בהם אין אחוז קולות מינימלי שנדרש לזכיה, צריכים להילקח בערבון מאוד מוגבל כשזה מגיע לחיזוי האוסקר. רק בעוד כמה שנים, נוכל לדעת אם שיטת "אחוז החסימה" תביא ליותר מתח באוסקר, או שעדיין הגילדות יספיילרו לו את הצורה.
בינתיים המפיצים הישראלים משווקים אותו כ
"מועמד ודאי לזכייה באוסקר". מועמד – בוודאות, לא בטוח לגבי הזכייה…
זו מניפולציה של שיווק
הם לא יכולים לטעון שהסרט יזכה בוודאות באוסקר, אבל ממחר בצהריים, יוכלו לומר בוודאות אם הוא מועמד לזכיה.