"הדינוזאור הטוב" הוא סרט ילדים בינוני שנראה ממש טוב. זאת בעיה?
אין יותר מדי סרטי ילדים סבירים בקולנוע, ותסלחו לי אם אני לא אתייחס ל"ברבי ציידת האוצרות" כאופציה. אז סרט לגמרי בסדר, שבתור בונוס גם נראה מדהים, הוא דבר שטוב שיש. אבל, הנה זה מגיע שוב: זה סרט של פיקסאר, ולכן הוא צריך להתמודד עם סט של ציפיות (נשמע כמו משהו שקונים בכיתן או בגולף בהנחה של 33%) שונה לחלוטין מכל סרט אחר. אותו הסרט שלגבי חברות אחרות ייחשב להצלחה גדולה, עלול להיתפס ככשלון, אכזבה, מפח נפש ועילה לחראקירי אם מדובר בחברה עם המנורה המקפצת.
ככה זה הולך: ארלו, האח הקטן במשפחת ברונטוזאורוסים* הוא לא חזק כמו אחיו הגדול או חכם כמו האחות, הוא קטן ופחדן וטוב לב. בניסיון להוכיח את עצמו בפני משפחתו, הוא נסחף הרחק מהבית, ונאלץ לצאת למסע ארוך כדי לחזור שוב הביתה. מתלווה אליו יצור קטן וחמוד ללא יכולת דיבור, בן-אדם קטן שמקבל את הכינוי ספוט. יחד הם מחפשים את הדרך הביתה, ונתקלים במזג אוויר עוין, ובכמה דמויות, חלקן טובות וחלקן רעות.
זה באמת הכל. אין פה איזה עומק חבוי או שכבה נסתרת מתחת לפני השטח. יש המון סרטים שהעלילה שלהם נשמעת בערך ככה, ופיתולי העלילה לקוחים מכל סרט דיסני שנוצר אי פעם. ארלו, הברונטוזאורוס* הירקרק, הוא חמוד וסימפטי, לא הייתי מתנגד מדי לכרית בצורה שלו. הסיפור כולו הוא מאוד, מאוד רגיל. זה לא רע; זה פשוט סרט ילדים. זאת הגדרה שלא הייתי מייחס לרוב סרטי פיקסאר עד היום: "משפחת סופר-על", "למעלה" או "הקול בראש" בהחלט אינם סרטי ילדים, אלא סרטים שגם ילדים יכולים ליהנות מהם. אבל הדינוזאור הוא כל כך חסר מורכבות, שהוא מתאים יותר להגדרה של סרט ילדים שמבוגרים לא יסבלו ממנו.
אחד הדברים המתסכלים בסרט, מבחינתי, הוא העובדה שזה "סרט טוסטר" לכל דבר ועניין. רוצה לומר: זה אחד מהסרטים שמתקיימים בעולם שבו כל הדמויות הן חיות, חפצים או אביזרי מטבח מסוג כלשהו – ואין לזה שום משמעות. לעובדה שגיבורי הסרט הם דינוזאורים אין שום חשיבות בעלילה. אפשר היה לעשות את אותו הסרט בדיוק, בלי לשנות בתסריט מילה, אם כולם היו צבי ים. הסרט אמנם מתחיל בסצינה יפה (שנראתה גם בטריילרים), שמציגה את האסטרואיד הגדול שהשמיד את הדינוזאורים חולף על פני כדור הארץ, ובכך מסבירה איך זה שהדינוזאורים עדיין בסביבה. אבל למעשה לא היה שום צורך בסצינה הזאת. זה סרט ויש בו דינוזאורים מדברים, בדיוק כמו שבכל סרט ילדים שני יש חיות מדברות או רכבות מדברות, בלי שום נימוק פרה-היסטורי. הסרט לא מלמד אותנו שום דבר על האופן שבו עובד העולם הזה שבו הדינוזאורים עדיין שולטים: אנחנו לא רואים איך החברה הדינוזאורית מתפקדת, או באיזו טכנולוגיה הם משתמשים, או מגיעים אי פעם לעיר דינוזאורית גדולה. מכל הסרטים של פיקסאר, "הדינוזאור" מזכיר בעיקר את "מכוניות" – עוד סיפור פשוט בעולם גימיקי – אבל הסרט ההוא היה מלא במשחקי מילים ובדיחות מוטוריות; כאן אין שום דבר מזה. אין פה משחקי מילים שנגמרים ב"זאורוס" או בדיחות מעידן היורה. (ואני רוצה להבהיר: טוב שכך. לא היו חסרות לי בדיחות פלוצווזאורוס).
מכיוון שאנחנו חיים בעולם משונה, בסרט מלא דינוזאורים מי שגונב את ההצגה הוא דווקא יצור האנוש. הילד, ספוט, הוא הדמות החמודה ביותר בסרט, והוא עושה את מה שדמויות מונפשות מצוינות עושות הכי טוב – להביע את עצמו בלי להוציא מילה מהפה. הרגעים הטובים בסרט הם אלה שבהם הדינוזאור והילד מתוודעים אחד לשני, ויוצרים תקשורת בינהם. הסצינה שבה הם מספרים זה לזה, בלי מילים, על המשפחה שלהם, היא היחידה בסרט שמזכירה במשהו את סחיטת-הדמעות הפיקסארית האופיינית.
הטוסטריות של הסרט הפכה את הדמות הזאת לקצת משונה. מכיוון שהדינוזאורים הם פשוט אנשים, האדם הפך לכלב. ספוט מתנהג בכלביות מוחלטת לאורך הסרט. היפוך התפקידים בין החיה והאדם הוא רעיון נחמד, אבל בשלב כלשהו האנשים שכתבו את הסרט הזה פשוט שכחו שספוט הוא לא באמת כלב. הסרט מסביר שלספוט יש חוש ריח מפותח מאוד, ובעזרתו הוא יכול לאתר דברים לאחר רחרוח קל. ובכן, אני הייתי בן-אדם כל חיי, ולכן אני מרגיש מוסמך לומר: לא, אנחנו לא יכולים לעשות את זה. חוש הריח שלנו מספיק בקושי כדי להזהיר אותנו מפני קוטג' מקולקל.
הנקודה היחידה שבה הסרט יוצא דופן היא המראה שלו. ספציפית, המרחבים שבהם הוא מתרחש. להחמיא לאנימציה או לאפקטים בסרטים זה עסק קצת מסוכן, כי מה שמדהים היום יהיה שגרתי לגמרי בעוד כמה שנים, ולאנשים מהעתיד שיחזרו ויקראו את הביקורת הזאת, ההתפעמות הזאת תישמע מוגזמת. אבל מבחינתי, העצים בסרט היו מדהימים. שדות התירס היו מדהימים. ההרים, העננים, האבנים, ובעיקר מי הנהר – וואו, המים האלה! כולם עשויים באנימציה הריאליסטית ביותר שראיתי. פיקסאר הגיעו לרמה שבה הם כבר לא צריכים לצאת החוצה אף פעם – הם יכולים לרנדר לעצמם טבע פראי אמיתי לחלוטין ויפה יותר מהמקור, ואפילו בלי היתושים. על הרקע המהמם הזה, בולט הניגוד לדמויות הדינוזאורים עצמן, שנראות כמו צעצועי פלסטיק. זה מוזר, – אבל מתרגלים לזה תוך שתי דקות.
בכל אופן מלבד הטכני, "הדינוזאור הטוב" הוא סרט בינוני לגמרי. וזה בוודאי יביא כמה אנשים לבכות את פיקסאר ולהספיד אותה שוב. אבל אין באמת על מה לבכות. האגדה של פיקסאר המושלמת כבר עברה. פיקסאר הם בסך הכל אולפן אנימציה, מוצלח מאוד, שעושה לפעמים סרטים ממש, אבל ממש טובים ("הקול בראש" עדיין נהדר בדיוק כפי שהיה לפני כמה חודשים) ולפעמים קצת פחות. "הדינוזאור הטוב" הוא מאלה שפחות. הוא לא מאוד מצחיק ולא מאוד שנון, ובוודאי שלא מאוד מקורי. אתם יודעים, לילדים.
פור דה רקורד: אני צפיתי בסרט בגירסה העברית (המדובבת היטב), ואני לא מרגיש צורך לחזור לקולנוע כדי לראות מה פספסתי בשפת המקור.
*שיילך "אפאטוזאורוס" לעזאזל. אני תומך בברונטו.
כתוב לא להגיד משהו טיפשי אבל אני לא יכול להתאפק
רד פישר מה יש לך נגד הדינוזאור-אב-קדמון של ג'וד אפאטו?
כמו כן, מסתבר שבמובייל אין תצוגה מקדימה של התגובה לפני השליחה.
בתגובות שהן לא תגובות לתגובות אחרות לפחות.
איזה כיף לחזור מהסרט ולראות שבדיוק פרסמת ביקורת (:
דעתי: מתוק מאוד, מרהיב מאוד – ברצינות, לכו לראות את זה בקולנוע, רק בשביל האנימציה – ומהנה. כן, זהו. שום דבר מעבר, בדיוק כמו שאמרת. עם זאת – אין לי תלונות. באמת נהניתי. הסיפור קטן ומתוק ודווקא חוסר הדרמטיות או החשיבות העצמית שלו הוא שמצא חן בעיניי. הוא לא מנסה להיות שום דבר מעבר לסרט הקטן והחינני שהוא.
עובדה מעניינת לגבי הדיבוב (לא צפיתי בו, אשמח אם מישהו ירצה לפרט עליו): מדובר בסרט הראשון של פיקסאר, מאז ימי שפרירה זכאי (העליזים!), שדיבובו לא בוים בידי שרון כהן, שאחראי באופן בלעדי (ככל הידוע לי) לדיבובי דיסני ופיקסאר בארץ. את הדיבוב ביים תומר שביט (אולפני דאבי דאב) שזהו הדיבוב הראשון שהוא מביים לקולנוע, אחרי נסיון לא מאוד ארוך בבימוי לטלוויזיה. הופתעתי לגלות זאת ב'אישים' טרם הצפייה בסרט, אך מצפייה בו (בגרסה האנגלית) אני בהחלט יכול להבין שהוא אינו מציב אתגר דיבובי גדול, ושלא באמת היה צורך 'לבזבז' רב־אמן כמו כהן עליו. אני רק מקווה שהדברים קרו כך מפני שכהן היה עסוק מדי או משהו בסגנון, והתקבלה הבנה שלא חייבים אותו במקרה זה, ושאין פירוש הדבר שחל שינוי במעמדו של כהן בכל הנוגע לסרטי דיסני בארץ. לכל פיסת מידע בנושא שמישהו אולי יודע – אשמח. *עד כאן פינתנו מידע דיבובי שכנראה מעניין רק אותי![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
*.
אני רק שאלה
לסרט הזה הוצמד הסרט הקצר Sanjay Super Team, נכון? אשמח לחוות דעת עליו, אפילו במשפט, ממי שראה. יותר טוב מ"לבה" הסתמי?
לא משהו.
האנימציה חביבה אבל לא וואו. שום דבר מלהיב במיוחד.
לא סבלתי, אבל יכולתי לחיות גם בלעדיו.
וואו, חשבתי שהוא היה פשוט מדהים!!!
ואני מקווה שאני לא לוקה בשרק אפקט, אבל הוא הקצר הכי טוב של פיקסר שראיתי (טוב נו אולי צמוד עם מעונן חלקית שגם מעולה ומעולם לא נס ליחו)
מצד שני חיבבתי גם את לבה…
אבל יש גם בקצר הזה אנימציה מדהימה ברגעים מסויימים שדורשים את זה. משהו שונה ומיוחד ומרהיב על מסך גדול.
נראה לי גם שלסרט הקצר הזה יש יתרון להגיע עם חיבה לתרבות/מיתולוגיה הודית או לפחות למודעות לקונפליקט בהודו בין המודרנה לערכי הדת והמסורת…
יותר סתמי מ״לבה״ הסתמי
ודי מבאס להגיד את זה עליו כי נראה שזה סרטון מאוד אישי שנעשה עם המון כוונות טובות, אבל הוא די חסר ייחוד או מעוף. סופר סתמי. כל כך סתמי ששמעתי באולם אנחות רווחה כשנגמר הסרטון והתחיל הסרט.
לצערי, אני מסכים.
אחלה שזה סרט אישי, אבל חבל שזה סרט סתמי. וגם, לפני שסרט שממילא כולל הרבה סצינות מאיימות ומפחידות עבור ילדים קטנים, הסרטון הקצר כבר מכין את הקרקע עם סצינה "מפחידה" כבר בדקות הראשונות. לא התחלה טובה.
על הפנים
מנסים לשכנע אותך שאפשר להעריץ אלילים הודים כמו גיבורים מסרט מצוייר.
גם הסרט עצמו לא תיקן את זה…
הרחה ושאר ירקות.
דיסקליימר- עוד לא ראיתי את הסרט.
דורון, אני לא מטיל ספק ולו לרגע שאתה היית בן אדם כל חייך. למעשה, היית אדם מתורבת כל חייך- וכאן הבעיה.
לאדם יש פוטנציאל רב תחומי, כמו לכל בעל חיים, והסביבה שהוא גדל בה מעודדת אותו לפתח אזורים מסויימים מתוך ספקטרום היכולות שלו.
יש מעט מאוד מהם היום, אבל צייד- לקט אפריקני אותנטי בהחלט יכול להריח אנטילופה ממרחק מה, וגם להריח דברים אחרים שאתה לא מסוגל- כמות הזמן שנותרה עד בוא המחזור של נשות השבט, לדוגמה. טענה שהייתה יכולה להיות מגוחכת בעיניו היא הטענה שאתה מסוגל לשתות חלב פרה מבלי להיפגע. כמו שאמרתי,לא ראיתי את הסרט ובהחלט ייתכן שהיו בו הגזמות פראיות, אבל חוש הריח האנושי מפותח בהרבה משאנחנו נותנים לו קרדיט- זה לא האף שלך שמתקשה להתמודד עם הקוטג', זה המוח.
לא הכל בראש
זה פשוט לא נכון שלכל אחד יש פוטנציאל רב-תחומי בלתי מוגבל, ואם רק הייתי מאמן את המח הייתי יכול להריח כמו כלב, בדיוק כפי שלעולם לא אוכל לקפוץ כמו חרגול או לשחות כמו דולפין. אני בטוח שאבותי ואמותי הלקטים-ציידים הריחו יותר טוב ממני (כלומר, לא במובן הזה. דאודורנט לא היה להם), אבל הם הריחו הרבה, אבל הרבה פחות טוב מהכלבים שלהם. לבני אדם פשוט אין את הציוד הגופני כדי להריח כמו כלב. ויקי:
Humans have about 10 cm2 (1.6 sq in) of olfactory epithelium, whereas some dogs have 170 cm2 (26 sq in). A dog's olfactory epithelium is also considerably more densely innervated, with a hundred times more receptors per square centimeter.
מצד שני, אני יכול לראות צבעים שאף כלב לא יראה לעולם, אז הא! Take that, bitches!
לא אמרתי בלתי מוגבל
ולא השוויתי לכלב. לכלביים יש חוש ריח מעולה, ולנו יש חוש ריח סביר. לא גרוע, סביר. נתתי דוגמה ספציפית, עובדתית, ומתועדת- יש לנו את ה"ציוד" כדי להריח חיות ממרחקים שאני ואתה היינו מחשיבים לבלתי אפשריים. על חוש הריח הדינוזאורי העתיק, לעומת זאת, אנחנו לא יודעים כמעט כלום- מעבר לזה שרוב הזנים המודרניים של ציפורים לא מוצלחים בו בכלל. במסגרת סרט ילדים, לא הזוי בעיני לעשות את ההנחה שדינוזאור שחי בחברה פוסט-מהפכה חקלאית מריח טוב פחות מאדם "פראי".
חוש הריח שלנו די גרוע
כל אברי החישה סביב האף ממש מנוונים ביחס ליונקים אחרים. לא בקיאה כל כך בענייני זוחלים.
ההנחה שאתה עושה לגבי פוסט מהפכה חקלאית מניחה אבולוציה למרקיסטית, מה שאינו נכון. יכלו לדוגמה להשתמש ביכולות הגישוש של ההומניד הקטן, לא יודעת איך מעבירים כזה דבר באנימציה, מה גם שלא ראיתי את הסרט ואני לא יודעת אם זה היה רלוונטי, אבל באינטגרציה של פרטים וניתוח שלהם אנחנו די טובים בבסיסינו (ציידים לקטים אחרי הכל).
או שאני לא מסביר את עצמי טוב, או שאני פשוט טועה.
אני לא מדבר על ניוון אבולוציוני, אלא על ניוון אינדיבידואלי. ילד שמגודל בחושך, או בסביבה בעלת מראה סוריאליסטי ולא יציב, לעולם לא יפתח ראייה טובה, כי לחוש הזה אין חשיבות בשבילו. ילד שמגודל בדממה מעולם לא יפתח שמיעה טובה, מאותה הסיבה. הניוון הוא במוח, לא באוזן. מרכזי השמיעה של הילד לא מתפתחים. כנ"ל (למיטב ידיעתי) לגבי ילד שגדל בסביבה מודרנית, בה לחוש הריח אין כמעט חשיבות. ילד שמעולם לא נדרש להריח היטב גללים כדי להבין בני כמה הם ושל איזו חיה, פשוט לא יפתח את היכולת הזו. אני לא משווה את דורון לאבות אבותיו לפני 12,000 שנים, אני משווה את דורון בעיקר לדורון חלופי שהועבר בלידה לסוונה באפריקה, שם חלקים אלה במוחו לא הוזנחו. אני אומר "בעיקר" כי אני חושב שיש גם יתרון אבולוציוני *קל* לציידים הלקטים. ייתכן מאוד שאני טועה.
מישי, את מגיעה ממדעי הטבע (פיזיקה?), נכון? מכירה איזה ביולוג עם תחום התמחות מתאים שיוכל להשוות בין חוש ריח של אדם פראי לחוש ריח של דינוזאור?
אבל רגע,
לפני שזה הופך לדיון אבולוציוני בהיקף מלא – הרי בכלל לא מדובר בהומו ספיניאס, אלא ביצור שהתפתח בהיסטוריה חלופית שבה דינוזאורים לא נכחדו ורק במקרה נראה דומה לאדם מודרני. למה לעזאזל שלא יהיה לו חוש ריח של כלב?
בדף הסרט כתבתי שזו הבעיה שלי עם הסרט
אחד העקרונות הגדולים שהובילו את דרווין למסקנות שלו זו התאמה של מבנה לתפקיד. אנחנו רואים איך איברים שונים עברו שינויים קטנים או גדולים על פי הצרכים של המין. הדוגמה המפורסמת של דרווין היתה 4הפרושים שהוא עצמו לא הצליח להבדיל בינהם, אך זואולוגים טובים ממנו אבחנו שהם 4 מינים שונים בהתבסס על מבנה המקור, הגפיים וכו' כך שכל אחד מהם התאים לנישה ספציפית בתוך המיקרוקוסמוס של הגלאפגוס.
אז לשאלתך: כי זה לא הגיוני שיצור שחוש הריח שלו כל כך חזק יתפתח באופן שבו האף מקבל מקום משני יחסית: הוא בע"ח שעומד זקוף כך שהאף ממש רחוק מהקרקע, האף שלו קטן ובזוית שממש לא מתאימה להרחה באופן נרחב..
וכמובן שלא נכנסתי בכלל לסבירות שמכל היונקים בעולם דווקא דמוי אדם יתפתח
(ל"ת)
אני?
(מגיעה ממדעי החיים, ביולוגית ואפילו בעברי הרחוק העברתי סמינר על ה-vomeronasal)
אין לנו את האיברים כדי להריח כמו כלב, הבעיה לא מה שיש או אין במח אלא מה שמנוון הרבה לפני שעובר למח.
טעות שלי, מצטער. משום מה הייתי בטוח שאת פיזיקאית.
בכל מקרה, כמו שציינתי אני לא משווה לכלב, פשוט קראתי ממש לא מזמן ספר שציין את המחקר שהזכרתי (חוש הריח של ציידים-לקטים אפריקניים.) אבל אני אפילו לא סטודנט, אז אם את אומרת שהמידע שבידי מוטעה אני מקבל בהכנעה.
לא מכירה את הספר/מחקר אז בהסתייגות נרחבת
אכן, סט הכישורים של בני אדם מאוד תלוי בקונטקסט התרבותי שבו הם גדלים. ציידים לקטים מצטיינים מאוד בגישוש על צרכיו השונים- ביחס לבני אדם אחרים. אני מניחה שבין היתר הם מאמנים את חוש הריח שלהם קצת יותר ממה שאני ואתה מאמנים ולכן הוא משוכלל יותר- ביחס לבני אדם אחרים. במקרים האלו אכן האף אותו האף, והקולטנים אותם קולטנים- ועיקר ההבדל הוא בעיבוד שבמח.
קח ילד מערבי בן שבוע, תן אותו לאמא משבט כלשהו של ציידים לקטים, כניראה שהוא יפתח את אותם כישורים כמו שאר בני השבט.
עוד רפרנסון למוצא המינים של דרווין: הוא דן בין היתר בשני נערים שנולדו כילידים פראיים בדרום אמריקה, אבל ניצודו ואומנו כמשרתים. הוא התפעל מאוד מהעובדה שהם תפקדו כבני אדם כשאר בני התרבות ולא דמו במנהגיהם, תנועותיהם ושפתם לילידים שפגש במסע שלו. לא זוכרת את הקונטקסט המדוייק בו נידונו הדברים האלו, אבל הם היו חלק מהעיסוק שלו
עוד הערה על הספר שקראת: אני לא יודעת אם מדובר בספר מדע פופולרי או ספר מדעי.
ישנם ספרים שנכתבים ע"י אקדמאים והם חלק מהרפרטואר המקצועי: עומדים בביקורת עמיתים, נדרשים לספק סימוכין וכו'. בדרך כלל אלו שנגישים מאוחר יותר לציבור הרחב מגיעים יותר מתחומי החברה והרוח ויתכן שזה מה שקראת ואז אין סיבה שלאנתרופולוג או סוציולוג יהיו הכלים לבחון שאלות פיזיולוגיות.
להבדיל, ספרי מדע פופולרי הם קצת בעייתיים. יש הרבה פחות פיקוח על מה שנכתב בהם ולא תמיד ברור איפה הכותב הפסיק לספק עובדות והתחיל לדחוף את דעתו האישית. מסתובבים בעולם אנשים שמצטטים המון טעויות של דוקינס (שנחשבו נכונות בזמן שנכתבו) וגם יצא לי לקרוא כמה ספרי מדע פופולרי בביולוגיה שגרמו להקיא בפה מהחוצפה של הכותב לערבב עובדות ודעות ולהציגן כמשהו שחקוק באבן. אני קצת אמביוולנטית בדברים האלו כי הנגשה של מדע זה חשוב וחיוני, אבל תמיד עדיף להזהר עם ההסתמכות המוגזמת על המידע שמוצאים בספרים כאלו, כי לא כל פרט שכתוב בהם הוא מדוייק.
ובהסחפות גדולה מהפסקה האחרונה ואוף טופיק מוחלט לדיון או לאתר הזה: דווקא מאוד מעניין לקרוא דעות ודיונים של מדענים שונים, דברים שלא בהכרח מוכחים ורעיונות גולמיים שלא הפכו/יהפכו אי פעם למשהו בר פרסום מדעי. הבעיה שהפלטפורמות לדעות כאלו שמוצגות בצורה רצינית ובלתי מתלהמת די מוגבלות.
מצרפת לינק לאחת הפלטפורמות המרתקות ביותר שיש, לא כל שנה השאלות טובות אבל יש שם עושר מטורף של השראה ורעיונות יפים:
http://edge.org/annual-questions
אני אישית מאוד אהבתי
אולי זה בגלל שבאתי עם ציפיות מאוד נמוכות מכל הביקורות הקוטלות שהגיעו על היום הראשון של ההקרנות אבל אני נהנתי. זה סרט מאוד מיוחד, הוא מזכיר סרט טבע של נאשיונאל ג'יאוגרפיק אבל בעולם כפי שאמרו עם התפתחות אירועים שונה. הדמויות הראשיות שוב ושוב נתקלות באכזריות של הטבע (מה שהיה קצת קשה לצפיה לילדים מתחת לגיל 6 באולם…) אבל גם ביופי שלו. בסופו של דבר אני חושבת ששווה לבוא לצפות בו בקולנוע גם בגלל האנימציה המדהימה אבל גם כדי ליהנות מסרט שהוא קצת שונה מבחינת מה שאנחנו רגילים לראות כסרט הוליוודי (לפחות בשבילי).
מההתחלה
הסרט הזה הרגיש לי כמו מיני פלופ. אחי הקטן בן השמונה ראה את הסרט אתמול ולא התלהב בכלל, והוא מתלהב מהכל (בכל זאת, בן שמונה). אני חושב שהפעם אני אוותר, לפחות על צפייה בקולנוע.
הדינוזאור על הכרית הוא חלק מסט הציפיות?
(ל"ת)
קשקוש פטפוט שמיטפוט
כן, פה אחד כל הביקורות אומרות שזה סרט יפיפה בינוני וסתמי.
כנראה בגלל זה דיסני החליטו להוציא פעם ראשונה 2 סרטים של פיקסאר צמודים
בשביל להוריד את המעמסה ממנו של להוכיח שהוא ראוי להיות סרט קיץ .
עדיין זה מאכזב – היה לסרט המון פוטנציאל רק מבחינת רעיון (המטאור פספס את כדוהא ובני אדם חיים לצד דינוזאורים)
כנראה שדיסני לא יגיעו לסרט הדיזואורים האייקוני שהם מייחלים לו (גם דינוזאור ,1999, של דיסני היה פספוס)
אל תשכח גם את 'פנטזיה'
אומנם לא אייקוני, אבל מעורר סיוטים.
הכוונה היא לקטע עם הדינוזאורים שם, לא לסרט עצמו כמכלול
(ל"ת)
אני לא מבין איך לא נכתב שזה סרט אסונות
חברים, כמות האסונות בסרט לא היתה מביישת שום סרט אסונות אחר. אני חושב שהגזימו מאד בעיקר לקהל היעד הצעיר שנחשף לסצינות קשות רגשית. לא ממליץ בכלל לילדים מתחת לגיל 8.
מילה טובה : אנימציית הנוף המדהימה ביותר שנראתה על המסך.
אולי באופן מכוון ניסו ליצור ניגודיות בין הדמויות הפשוטות לנוף המרהיב. לך תבין.
כי זאת לא ההגדרה של סרט אסונות.
(ל"ת)
לא לפי ההגדרה אבל...
המון סצינות עוסקות באסונות טבע: כמעט טביעה, כמעט נפילה, כמעט מוות מנפילה, כמעט מוות בעקבות אי יכולת לזוז, מוות…..
ממש מסכימה
אחיינים שלי בכו בטירוף והקטנה יותר גם ממש רעדה מפחד רוב הסרט. יש שם אינפלציה של סכנות ופחד ואסונות, כאילו זה מינימום אסטרונאוט בדרך הביתה. ומצד שני, כל העצב בא באופן פשטני כך שאין מצב שילד יפספס הזדמנות להבין שמשהו נוראי מתרחש. ומלא מוות. מהאבא שמת בהתחלה, ועד למלא חיות שמתות בדרך. לא ממליצה לילדים בכלל
פישלייק בריבוע.
יצאנו באמצע לבקשת הקטנה, ומנענו מעצמנו את שארית הסבל.
והגיע הזמן כבר שדיסני יפסיקו עם הtrope העצלני, נצלני, בנאלי, מניפולטיבי רגשית, זול וקלישאתי של להרוג את האבא/אמא אחרי שלושים דקות בסרט ילדים.
גם רעיון גרוע, וגם גזור-הדבק לסצינה מעשרה סרטים אחרים של דיסני, רק הפעם עם דינוזאורים? מה קורה להם שם?
וגם, היה משעמם, לפחות עד ההפסקה.
נקודת השפל של פיקסר עד כה.
תהייה לThe good dinosaur הקרנה מיוחדת של עין הדג?
???
לא
(ל"ת)
כן אבל…לא ממש. כל הסרט התפעלתי מהנופים הבאמת מדהימים אבל ההבדל בין עיצוב הסביבה ובין עיצוב הדמויות צרם מאוד לכל אורך הסרט. השצף-קצף של מי הנהר, ההשתקפויות של השמים המעוננים במים, הכל לא פחות מנפלא וריאליסטי-מלוטש, good hair day של הטבע, בעוד שהדמויות נשארות כבולות בעגלגלות ופשטות צורנית של בובות רכות. המושלמות הזו די מנעה ממני להתחבר לדמויות שלא מרגישים עליהן באמת את פגעי הסביבה, ובעוד שב"למעלה" אותו סגנון עיצובי בכלל לא הפריע לי לדמוע בסוף המונטז' בתחילת הסרט, כאן הניגוד בין הדמויות לרקע הוא שכל הזמן הזכיר – הי, זו רק בובת דינוזאור, לא באמת כואב לה, היא לא באמת נרטבה ועצוב לה.
מצד שני אולי פשוט היה לי יותר מדי זמן פנוי לחשוב על הפן הטכני של הסרט משלא היה משהו אחר לנגוס בו שיניים בסרט הסתמי הזה.
"סרט ילדים בינוני שנראה לגמרי מדהים״
מצטערת, אבל אני שונאת את הגרפיקה בסרט הזה, ובכלל את הגרפיקה הממוחשבת התלת-ממדית היותר-מדי-עגולה שעושים היום לסרטי ילדים. אין לי בעייה עם העובדה שמדובר בתלת-ממד (למרות שאני בהחלט מעריצה של אנימציה דו-ממדית וחושבת שדרכה ניתן להביע ביתר אמון את רגשות הדמויות ואת הפעולות שהן עושות), אבל אני לא מתחברת לסגנון שלא כולל גם פינות חדות וזוויתיות, כאילו מדובר בחפץ מסוכן שאסור שתינוק יכניס לפיו.
לקחתי אתמול את בתי בת ה5 לסרט מתוך מחשבה שגם סרט לא מבריק של פיקסאר עדיף על כל הזבל לילדים בקולנוע. היא ממש סבלה. ובצדק. כל חמש דקות זרקו שם סצנה אלימה או אסון טבע או קטסטרופה אחרת. לא נתנו לדמויות לנוח ולפתח סוג כלשהו של אישיות או מערכת יחסים. השיחות בין ארלו לספוט היו אכן הקטעים הטובים בסרט, וחבל שהיו עסוקים כל הזמן בלהפריע להם.
ג'ון ליתגו וניל פטריק האריס?
הם לא מופיעים בדף הסרט בimdb
נכון.
בטח מבוסס על רשימת מדובבים ישנה.
הנה ביקורת אלטרנטיבית מ dr wigs
תזכורת לערכים האימתיים של פיקסר. עם אני השתכנעתי אז גם אתם יכולים
https://www.youtube.com/watch?v=6AffNqbyQUI
https://www.youtube.com/watch?v=3Pg_zZPQTdY
דרך אגב אני עדיין אוהב סרטי פיקסר, אבל אני פשוט מסכים לחלוטין לכל מילה הביקורת ביחוד הביקורת על up
https://www.youtube.com/watch?v=GxhWNLo1Vps&t=763s
בגלל התגובה של גיל חזרתי לפה
ובאופן מעניין הביקורת אומרת פה שהדינוזאור הטוב הוא סרט טוסטרים
וגם הסרט החדש של אותו במאי הוא סרט טוסטרים
בשביל פיקסאר זה אמור להספיק להעיף אותו מהחברה או פשוט לא לתת לו יותר לביים
או שלחברה לא אכפת מיזה , שזה יותר חבל