כותרות הפתיחה החביבות עליך:
120  |
מונטי פייתון והגביע הקדוש |
77  |
מלחמת הכוכבים |
| 9 |
הנוסע השמיני |
| 24 |
שבעה חטאים |
| 53 |
מועדון קרב |
| 13 |
החדר |
| 28 |
תפוס אותי אם תוכל |
| 66 |
שר המלחמה |
| 57 |
השומרים |
| 59 |
כל סרט ג'יימס בונד |
מספר מצביעים: 506
למרות הכל, ולפני הכל, אני גיק.
וככזה, אין אף סיקוונס כותרות פתיחה שיכול לחלץ ממני תגובה רגשית דומה לזו של הטקסט הצהוב-כתום על רקע חלל זרוע כוכבים.
מונטי פייתון והגביע הקדוש,
הדבר הכי מצחיק שנעשה אי פעם עם כתוביות.
הרגע הכתרתם את דיוויד פינצ'ר למלך כתוביות הפתיחה
למרות זאת, לא היה לי שום ספק לגבי הבחירה. כתוביות פתיחה שאינן מעוצבות כקליפ פסיכדלי, הן לרוב דבר מעיק. על כן, מונטי פייתון והגביע הקדוש מקבל את קולי בתור הסרט היחיד שהופך קריאת כתוביות למהנה.
בהזדמנות זו, אציין את השילוב בין מונטי פייתון ושיר נושא בסגנון ג'יימס בונד – בריאן כוכב עליון:
http://www.youtube.com/watch?v=YkWjf9DhlnA
לדייויד פינצ'ר בהחלט מגיע פרס מפעל חיים
בתחום כתוביות הפתיחה.
לא רק שהכתוביות של רוב הסרטים שלו נהדרות, הן גם עיצבו אופנות: סיקוונס הפתיחה של 'שבעה חטאים' נחשב למדהים בזמנו, והיום נראה די סטנדרטי – פשוט משום שכל כך הרבה סרטים חיקו אותו, וגם האותיות התלת-מימדיות של 'החדר' הפכו לאופנה והופיעו מאז בהרבה סרטים.
רק מה? ב'הסיפור המופלא של בנג'מין בוטון' הוא איכזב. מילא שכתוביות הפתיחה היו סטנדרטיות – הן אפילו לא היו בפתיחה!
הברקת הכתוביות הגדולה ביותר של פינצ'ר?
לדעתי, היא בכלל ב'זודיאק'.
לא מפגן ויזואלי מפורט ומסוגנן, אלא ההיפך הגמור: פינצ'ר בחר לכתוב שם הסרט בפונט קטנטן, בפינה השמאלית התחתונה של המסך, תוך כדי שיחה תזזיתית בין אנשי מערכת עיתון- והוא בחר לעשות את זה בתוך סרט שהגיבור הראשי בו הוא המילה "זודיאק", בתוך סרט שעוסק באופן שבו דימויים נעשים חזקים יותר ממה שהם מדמים.
אני ממש זוכר את הרגע שבו שם הסרט הופיע על המסך בתור הרגע שבו אמרתי "בוא'נה, קורה פה משהו בלתי רגיל".
ואז הוא הלך ועשה את 'בנג'מין באטן'. המפף.
במאמץ רב, המשכתי לקרוא את שאר האפשרויות אחרי הראשונה.
אבל פחח, זה היה בזבוז זמן משווע, כפי שידעתי היטב כבר באותו הרגע. לא רק כי אני יודעת את הטקסט בעל פה. לא רק כי הוא מצחיק אותי עד דמעות כל פעם מחדש. לא רק כי היו מעורבות בו 40 לאמות הרים (וטרי גיליאם וטרי ג'ונס). בעיקר כי… לא, רגע, אלה כן הסיבות.
אחד הקשים...
מונטי פייטון קלאסי, ולמרות זאת, אני מחליט לבחור בסיקוואנס שיותר מהווה קדימון לסרט, וזה של הגביע הקדוש הוא בעיקר גג שלא קשור לשום דבר שמתרחש אחריו, למרות שהוא היסטרי עד היום.
שבעה חטאים אדיר, ממש אדיר, אך יחד עם זאת, הוא אפקטיבי בעיקר אחרי שצופים בסרט בפעם השנייה ומרפררים לאחור. בכל מקרה- הוא מצמרר כהלכה.
גם זה של השומרים מעולה, והוא נהנה מאפקט שרק.
אבל בסוף בחרתי בזה של שר המלחמה, גם כי הוא מכניס אותך מעולה לטון של הסרט וגם כי הוא נושא בתוכו את הטון שלו ואת המסר שמנסים להעביר לך – מבחינתך זו תעשיה לכל דבר, מבחינת אחרים זה עניין אחר לגמרי. מה גם, שהוא עשוי ומצולם למופת.
דיוויד פינצ'ר
אצלו הכתוביות לא משמשות לקישוט נטו אלא משחקות תפקיד חשוב בכניסה לאווירת הסרט. כל אחד מהשלישייה שלו בסקר ראוי לקולי אבל בסוף בחרתי ב"החדר" מכיוון ששם הוא וצוות ההפקה שלו הצליחו ליצור תחושת אגרופוביה משילוב של שוטים אורבניים בודדים ומוסיקה מאיימת, מה שכמובן נועד להעצים את הקלסטרופוביה שמגיעה בשעתיים לאחר מכן. וזה אכן עובד. השילוב של הכתוביות בתוך הסיקוונס (זה נראה פשוט אבל בפועל הם עבדו על זה שנה שלמה) יפהפה.
וסיקוונס כתוביות האהוב עליי במיוחד ושאינו נכנס לסקר הוא זה של "שחר המתים" שביים זאק סניידר ב2004:
http://www.youtube.com/watch?v=lwBigliX1Bo
מחריד ומענג בו זמנית.
מש''א, אבל ממש מש''א, על שחר המתים
מסקנה:
זאק סניידר צריך לביים יותר סרטים עם סיקוונס כותרות שיש בו קטעים יעני-ארכיוניים וברקע מוזיקת קאנטרי/פולק.
כן, כי זה אף פעם לא ימצה את עצמו!
אהבתי ביותר [=
אחלה סקר!
הצבעתי לכותרות של מלחמת הכוכבים רק מהיותן קלאסיות בליגה משל עצמן. אם הן לא היו עד כדי כך מוטבעות בזיכרונו ככותרות הפתיחה המפורסמות והמוכרות ביותר (אי לכך מן הסתם גם המושרשות בזכרוני גם כטובות ביותר. אני איש של סטיגמות, מה לעשות P=), יכול מאוד להיות שהייתי בוחר בשר המלחמה. שמעתי הרבה על "סיפורו של כדור", אבל רק עכשיו כשראיתי את זה הבנתי עד כמה עוצמתי זה ועד כמה זה עשוי טוב.
מעניין, אבל את מרבית הסרטים ברשימה ראיתי, ולמרות שאת רובם ראיתי כ"כ הרבה פעמים, לכותרות של מרביתם בכלל לא התייחסתי עד עכשיו. טוב ללמוד דברים חדשים [=
**הצעה לסקר של שבוע הבא (למרות שאני לא משוכנע אם הוא עוד לא היה כבר)- כותרות הסיום הטובות ביותר. למרות שמבחינתי זה יהיה חד צדדי לחלוטין לטובת "סדרה של צרות"…
מה כ''כ מדהים בכותרות פתיחה של החדר?
זו אולי לא דעה פופולרית,
אבל אני הייתי מוסיף את הפתיחה של וולברין לסקר. לא הייתי בוחר בה, אבל היא הייתה טובה יותר מחלק מהמועמדות האחרות.
סיקוונס הכותרות של 'וולברין' באמת היה מצוין
אם כי אני לא יודע אם מספיק כדי לכלול אותו בסקר. עדיף היה לחכות לפחות איזה שבועיים-שלושה שאפקט שרק ידעך.
זו אולי לא דעה פופולרית,
הייתי מוסיף גם את טריינספוטינג והממלכה
איך שכחתם את...
"מפלצות בע"מ":
http://www.youtube.com/watch?v=hff329Wi0P0
והגדול מכולם – "הפנתר הוורוד" (המקורי!):
http://www.youtube.com/watch?v=RlzHIGxnSnE
ואם כבר, אז גם ההמשכונים:
http://www.youtube.com/watch?v=dUA7lHvAr0E
http://www.youtube.com/watch?v=PlDha5H_uH8
http://www.youtube.com/watch?v=ByvBWQLKeSY
http://www.youtube.com/watch?v=ZsFJiWmIxFk
http://www.youtube.com/watch?v=A6cpvIYYCPY
או! הפנתר הוורוד היה נותן פייט ראוי לגביע הקדוש.
בהחלט!
אין ספק שאפשר למצוא לא מעט כותרות פתיחה מעניינות בסקר הזה. אבל על כמה מהן אפשר לומר שהן בעצמן, ללא שום קשר לסרט שבתחילתו הו מופיעות, הניבו סדרה מצויירת, שהיא אפילו יותר מוכרת, ומזוהה עם שם הסרט, מהסרט עצמו?
עכשיו *זה* חתיכת הישג בשביל כותרות פתיחה!
______
למי שלא יודע – "הפנתר הוורוד" המצוייר נולד בעקבות ההצלחה לה זכתה דמותו בפתיח הסרט המקורי. אולפן האנימציה שיצר את כותרות הפתיחה (בלי הרבה קשר לסרט עצמו, שבו כידוע "הפנתר הוורוד" הוא בסה"כ שמו של יהלום יקר ערך) כ"כ אהב את הדמות, שהוא החליט להמציא אותה מחדש בתור כוכבת של סדרה מצויירת שלמה. הדמות כיכבה מאז בסדרה ארוכה של סדרות, ספשלים, פרסומות, קומיקסים, משחקי מחשב ומה לא, והיא אפילו זכתה למעין פריקוול, בסדרה "הפנתר הוורוד וחברים" שמשודרת החל מהשנה בארה"ב, בכיכובם של הפנתר וחבריו, כילדים (ביניהם דמות "המפקח", המבוססת על אינספקטור קלוזו מהסרט המקורי).
שר המלחמה
קליפ קצבי, מטריד, מצמרר, מצחיק וקולח, שמעביר בשלוש דקות מה שהסרט מנסה -ולאו דווקא מצליח באותה עצמה- להעביר בשעתיים.
בעצם שחושבים על זה, גם סיקוונס הפתיחה של 'הנוסע השמיני' יותר מפחיד ומרתק אותי מהסרט שבא אחריו. אבל הניגוד ב'שר המלחמה' חריף יותר, ולכן קולי הולך אליו.
שר המלחמה
סיקוונס הפתיחה של הנוסע השמיני?
אבל זה בסך הכל אותיות שמופיעות. לאט. עם מוזיקה מפחידה. מה כל כך מרתק בו?
התלבטות קשה.
הגביע הקדוש עדיין מצחיק בצפיה המי יודע כמה.
שבעה חטאים עדיין מצמרר בצפייה המי יודע כמה.
אבל קולי הלך דווקא לסרט שלא אהבתי במיוחד, שר המלחמה עם ניקולס קייג' המעיק. סיקוונס הפתיחה הזכיר לי שלו רק היו שמים שחקן נורמלי יותר בתפקיד הראשי זה היה יכול להיות אחלה סרט.
אני לא אוהב לעשות את זה
אבל לאור העובדה שרד פיש כ"כ אהב את הסרט, רציתי להזכיר עוד אחד.
יכול להיות שזה לא קשור בדיוק לסקר, אבל סיקוונס הפתיחה של the fall" הוא מספיק עצוב, מרגש, עמוק ומלא בשביל להחזיק סרט שלם בעצמו כמעט.
כן, הוא מעולה.
ולמה לא להזכיר סיקוונסים אחרים? יש המונים כאלה, ובחרנו לסקר עשרה מהמוכרים והאהובים יותר, אבל זה לא אומר שהם בהכרח עשרת סיקוונסי-כותרות-הפתיחה הטובים בכל הזמנים. תרגיש חופשי להזכיר אחרים (כל הם לא מלווים ב"איך שכחתם את").
קורה ששוכחים
זה לא נורא להודות לפעמים שפשוט שכחתם. קורה. ואני מדבר כמובן על סרט שכבר הוזכר מעלי: הפנתר הורוד. הפתיחה שלו היא קלאסיקה בפני עצמה. היא כמו המעלית של הבניין מהמערכון של החמישייה הקאמרית: מרוב כבוד, הסרט זז במקומה. כל כך הרבה פתיחות של סרטים הושפעו מהפתיחה הזאת, שקשה לזכור. אני כרגע נזכר רק בפתיחה של "מותק, הילדים התכווצו" שהיא חמודה מאוד בפני עצמה, וגם חלק מהפתיחות של וודי אלן ו"מפלצות בע"מ" שמישהו כבר הזכיר. כשקראתי את הכותרת של הסקר זה הסרט הראשון שחשבתי עליו.
אני לא מבין מה הבעיה עם ''איך שכחתם את''
זה לא שאנחנו רודפים אחריכם עם קילשונים וצועקים במלוא גרון "עורכים טיפשים, בזויים, מלוכלכים וחסרי אחריות, איך היעזתם לבצע מחדל נוראי שכזה?".
זו בסה"כ דרך לא מזיקה לציין עוד אופציות שלא היו בסקר.
למעשה, נדמה לי שזו כבר הפכה למסורת קבועה בכל סקר בפישאיי, אפילו כזו שמצדיקה ערך במילון האתר.
כמו שאמרתי, אין לי שום בעיה עם הזכרת אפשרויות נוספות.
אלא רק עם ה"איך שכחתם את", כי ב-90% מהמקרים לא שכחנו. כשזה נאמר בהומור, סבבה, אבל היו מספיק תגובות זועמות שבאמת דרשו לדעת איך "שכחנו" משהו.
הכל ברוח טובה כמובן
אבל באמת מעניין אותי לדעת אם במקרה הזה "הפנתר הורוד" הוא אחד המקרים של ה- 10% שסתם התפקששו לכם, ובדיעבד אתם חושבים כמוני שהוא אחת הפתיחות שחייבות להיות בסקר, או שזכרתם אותו אבל החלטתם שעדיף להכניס שלושה סרטים של פינצ'ר ולא אותו?
הוא נפל באחד משלבי האודישנים,
ואולי זאת היתה טעות.
ואני חושבת שגם בזו של תפוס אותי אם תוכל, כאן בסקר,
יש משהו פנתרוורודי להפליא.
והנה הן ביוטיוב:
http://www.youtube.com/watch?v=gyhTgorecAI
(אגב, הידעתם שאת המוזיקה בסרט כתב מישהו ששמו קרישנה לוי?)
וצריך לציין שגם הסיקוונס הזה,
כמו של 'שבעה חטאים', הוא הרבה יותר הגיוני (כלומר, הוא לא רצף אקראי של תמונות סוריאליסטיות) אחרי שרואים את הסרט.
והנה הן ביוטיוב:
המוסיקה בקטע זה בטהובן. הסימפוניה השביעית פרק 2
תודה!
אתמול ראיתי את הסרט, ורוב הקטעים המוזיקליים המוצלחים בו מבוססים על הקטע הזה. טוב, גם לגנוב צריך לדעת.
לינק הכרחי:
http://www.artofthetitle.com/
ובנימה אישית...
בדרך מאוד עקיפה, כתוביות הפתיחה של "הגביע הקדוש" הן שאחראיות לשמו של "האייל הקורא". מה שהפך את ההצבעה שלי לבלתי-נמנעת, כמובן.
הסיקוונס של הנוסע השמיני
הוא מופת של מינימליזם.
כמו התגובה הזאת.
נו.
עוד כותרות פתיחה מצויינות
הנה פוסט מ"סמשינג מגזין" ובו 30 כותרות פתיחה של סרטים:
http://www.smashingmagazine.com/2008/12/19/30-unforgettable-movie-title-sequences/
ביניהם אהבתי מאוד את "תודה שעישנתם", "דליקטסן", ו"קיס קיס בנג בנג".
פרט להם, לדעתי כותרות הפתיחה הטובות ביותר הן אלו שעיצב סול באס לסרטים של היצ'קוק – פסיכו, ורטיגו ועוד..
עוד כותרות פתיחה מצויינות
מסכימה – סול באס הוא אחד האמנים הטובים בתחום. רק חשוב לי לציין, שלפחות במקרה של פסיכו זה יותר השילוב של הכותרות עם המוזיקה המלחיצה. גורם לך להרגיש רע עוד לפני שהסרט התחיל.
ואם כבר כותרות עם מוזיקה מלחיצה
הניצוץ!
לגמרי.
בסרט שלי לא התביישתי להשתמש במנגינה המטרידה הזו.
ולפחות באותה מידה לדעתי, אם לא יותר: מגרש השדים.
בחיים לא שמעתי אנשים מפיקים מכלי מיתר צלילים מלחיצים יותר.
אני כנראה יוצא דביל (סוג של אש''כ)
אבל אני תמיד אהבתי את כותרות הפתיחה של ספיידרמן 2 דווקא. גם זו דרך יצירתית להסביר את כל הסיפור של 1 וגם יש שם ציורים ממש טובים של קירסטן דאנסט ושל ווילם דפו.
רציתי לציין בדיוק את זה
היה בהן משהו ממש מהפנט.
רגע של סטטיסטיקה.
שלוש מתוך עשר הסצנות בסקר שייכות לסרטים שביים דיויד פינצ'ר (מועדון קרב, שבעה חטאים והחדר).
בשלושה מהסרטים מופיע ג'ראד לטו (מועדון קרב, החדר, שר המלחמה). בראד מופיע בשניים.
במפתיע, רק שניים מהסרטים המועמדים בסרט מתחילים בש'
ההתלבטות עדיין קשה. הפתיחה של שר המלחמה מצוינת – קצבית, מכניסה לאוירה של הסרט ומעבירה את המסר שלו. יש לה ממש תרומה משמעותית לסרט (בעיקר בקיצור המסר שלו והעברתו בדרך מאוד יעילה).
הפתיחה של שבעה חטאים מצמררת, אבל מובנת בעיקר למי שכבר ראה את הסרט. עם זאת, היא מכניסה את הצופה לחלוטין לתוך האווירה של הסרט.
גם את הכתוביות של החדר מאוד אהבתי, אבל בסופו של דבר סצינת הפתיחה של שר המלחמה טובה מכולן.
אגב, גם הפתיחה של השומרים מעולה, אבל אני לא יכולה להצביע לה בלב שלם בגלל שלא ראיתי את הסרט.
הצבעתי בצורה פאבלובית להחריד ל''מועדון''
למרות שאני מסכים עם הארמדיל שב"זודיאק" פינצ'ר הצליח להתעלות על עצמו בתחום הכתוביות.
ואז ראיתי את אופציית "השומרים" – סרט שסיקוונס הפתיחה שלו מרחף בספירות אחרות לחלוטין מהסרט עצמו, והוא למעשה החלק היחיד בעיבוד הקולנועי שעושה צדק עם הרומן הגרפי. אולי זה אפקט שרק מינורי, אבל נדמה לי שמכל האפשרויות בסקר, הסיקוונס של "השומרים" הוא האוטונומי ביותר, ולפיכך הוא זוכה לקולי הרוחני, גם אם הגשמי כבר התבזבז.
ברור שהצבעתי למועדון קרב..
הסרט הכי אהוב עליי בכל הזמנים ואני לא אצביע לו? פחחח
בעכבות היומית אתמול - איך שכחתם את ברברלה?
ג'יין פונדה סיפקה את סצנת הפתיחה הטובה ביותר אי פעם. ובקשר לרימייק אני לא חושב שקיימת לה מקבילה בת ימינו. הסגנון של הבנות השתנה מאוד. אולי ליב טיילר, או אן הת'וויי.
-האשף הדגול
ראיתי את הברברלה שלך
זה מגדיר מחדש את המילה "משעמם". זה כמו לראות את הסרט "סטריפטיז" עם דמי מור, רק בהילוך איטי.
אין ספק שזה היה חדשני ונועז הרבה יותר, אי שם בשנות ה-60 העליזות.
כל דבר בראי תקופתו…
ראיתי את הברברלה שלך
אתה = בול עץ. נו באמת! הסרט הזה הרבה יותר משעשע (לא שראיתי את סטריפטיז הנ"ל). יותר טוב מהקאלטים הסיניים שלך.
-האשף הדגול
מלחמת הכוכבים
כל פעם שאני רואה את הפתיחה של הסרט הזה יש לי צמרמורת.. סורי, אני מעריץ גדול
סקר פשוט נדיר!
התלבטות גדולה. באמת סקר נדיר ומיוחד. בטוח תצחקו, אבל בחרתי בכתוביות הסרט "השומרים". אני סובל מאפקט שרק ומאז שהעט המרקד הנהדר הבריק עם קישור לסצנת הפתיחה אני לא מפסיק לראות אותה יחד עם השיר המעולה של בוב דילן.
(מה שההוא אמר)
אפשר את הקישור בבקשה?
הנה
http://www.trailersland.com/index.php?option=com_content&task=view&id=1963&Itemid=80
תודה רבה..
אכן משו משו
או, לשם עורכי הדין עוד לא הגיעו!
תודה. אני אוסיף את זה גם לקישורים בגוף הסקר.
האקדח מת מצחוק!1
איך זכרתם אבל לא שמתם בסקר את b13?
http://www.youtube.com/watch?v=OcCkhd-jyvc&feature=related
הכתובית הראשונה עם החולדה מצויינת.
וגם הסרט נפלא.
http://www.youtube.com/watch?v=vToKQ5QwTD0
אני נמנע, כי אין לי כוח לראות הכול בינתיים.
אבל אני אוהב מאוד את כתוביות הפתיחה של Ginger Snaps, סרט אימה על אנשי זאב. לא לבעלי לב חלש.
http://www.youtube.com/watch?v=0RH202jJyzg&feature=channel_page
אפשר לדעת מה פספסתי בכתוביות הפתיחה של 'מונטי'?
כתוביות רגילות עם מוזיקה מפחידה ומעצבנת, אז בכל כמה דקות מתרחשת תקלה לא מצחיקה, ונראה כאילו הכתוביות נמשכות לנצח. אני מפספס משהו?
אתה לא קורא את הטקסט.
(וקשה להאשים אותך, כי ביוטיוב קשה מאוד לקרוא אותו).
זו הסיבה שלא הצבעתי לפייטון או לסטארוורז.
זה בכל זאת סרט, ולשים טקסט על מסך, עד כמה שהוא משעשע או סוחף, זה לא בדיוק שיא העשייה הקולנועית בעיני.
אבל מה
עם יורוטריפ?
האינסטינקט הראשוני שלי היה לבחור
בשר המלחמה- כי היא לדעתי הסצינה החזקה מכל הרשימה.
אבל אז חשבתי על זה קצת, ובעצם השאלה מתמקדת בדרך הצגת הכתוביות. בסצינת הפתיחה של של שר המלחמה, אין משמעות בכלל לכתוביות עצמן. אין משחק בפונט שלהם, בתצורה שלהם, במיקום שלהם. הם פשוט נמצאות על גבי סצינה חזקה. אבל באותה מידה הן היו יכולים להופיע רגיל לפני הסצינה ולא הייתה משמעות לדבר.
ואז הבנתי שבעצם האופציות בסקר מתחלקות ל-3 סוגים:
1. כתוביות שמחדשות משהו בתוכן שלהם (מונטי פייתון)
2. כתוביות שמחדשות משהו בתצורה שלהם ודרך הצגתן ( מלחמת הכוכבים, הנוסע השמיני, 7 חטאים, מועדון, החדר, תפוס אותי)
3. כתוביות רגילות שמופיעות על גבי סצינה חזקה- אבל הן בעצמן לא מיוחדות (שר המלחמה, השומרים, בונד).
אז פסלתי את האפשרות האחרונה- כי שוב השאלה שמה דגש על הכתוביות עצמן, לא על סצינת הפתיחה.
ואגב, עוד סצינות פתיחה חזקות עם הכתוביות מהסוג השלישי לטעמי:
1. ואלס עם באשיר-
http://www.youtube.com/watch?v=c8y-z0JQyvw
2. טריינספוטינג:
http://www.youtube.com/watch?v=vmzaBvKzrZI
3. ממנטו-
http://www.youtube.com/watch?v=-XzNIUt1dBQ
את הקטע עם מונטי פייתון לא הבנתי ולא היה לי כוח לקרוא- אז נשארה הקבוצה השניה:
-מלחמת הכוכבים- לא כזה מיוחד. סתם משהו שהפך לקאלט כזה. אבל כלשעצמו הוא לא משהו. כמו ג'יימס בונד, וכמו הפנתר הורוד שבאמת היה חסר בסקר
– הנוסע השמיני- לא מספיק מיוחד
-מועדון קרב- מאוד יפה ובין היחידים שבאמת זכרתי לפני הצפייה בקישורים- אבל לא מספיק קשור לסרט עצמו, לכן האפשרות נופלת.
ההתלבטות נפלה בין 7 חטאים, תפוס אותי עם תוכל (שהזכיר לי מאוד את קיס קיס בנג בנג היפה גם: http://www.youtube.com/watch?v=_bpP9sI72bM), והחדר.
בסוף בחרתי ב-7 חטאים. על אף ששלושת האופציות הסופיות שלי מעולות. 7 חטאים היה הכי חזק לטעמי.
לא מסכימה לגבי ההערה על ג'יימס בונד
אולי חלק מהן הן "כתוביות רגילות שמופיעות על גבי סצינה חזקה", אבל דווקא בסרטים המאוחרים יותר הכותרות קצת אחרות ויותר יפות.
והדוגמא האהובה עליי:
קזינו רויאל – http://www.youtube.com/watch?v=K-mF4jrlsQY&feature=PlayList&p=7AC612099DD62D06&index=20
לגבי הסקר עצמו, אני בחרתי ב"תפוס אותי אם תוכל".
כפי שציינתי בהודעה הקודמת שכתבתי הכותרות האהובות עליי הן של היוצר האגדי סול באס, שהוא בעצם זה שהמציא את הקונספט של כותרות פתיחה. http://www.youtube.com/results?search_type=&search_query=saul+bass&aq=f
אני חושבת שיש בכותרות של "תפוס אותי" מעין מחווה לכותרות הסרטים הישנות של סול באס, בסגנון האנימציה והטיפוגרפיה, מחווה שמאוד מתאימה לרוח הסרט ולתקופה בה הוא מתרחש.
עוד כותרות פתיחה מצוינות
(ולמעשה: יותר טובות מהסרט שאחריהן) יש בסרט 'אמריקן פסיכו'
http://www.youtube.com/watch?v=-bXESFT2sRQ
(אותו רעיון יושם אחר-כך -ואפילו בהצלחה רבה יותר – בסיקוונס הפתיחה של הסדרה 'דקסטר'.
וגם פה מופיע ג'ראד לטו!
אפרופו דקסטר – ללא ספק אחד מהפתיחים הטובים ביותר בסדרת טלוויזיה.
הנה עוד פוסט מבית מדרשם של "סמשינג מגזין" המצויינים, בהמשך לפוסט הקודם אליו קישרתי:
http://www.smashingmagazine.com/2009/02/22/20-brilliant-tv-show-title-sequences/
אוווו, יאק.
זהו, לא אוכל יותר ארוחת בוקר לעולם.
התלבטות לא קשה
ההתלבטות הייתה בין תפוס אותי לבין ווטצ'מן…אחרי היסוס קצרצר בחרתי ווטצ'מן…עם כל הכבוד לכותרות המדהימות של תפוס אותי מה שמנצח שם זו בעיקר המוסיקה המשגעת של ג'ון וויליאמס…כותרות הםתיחה של ווטצ'מן מדהימות בלי קשר לכל שיר אחר שהיו שמים…
סופרמן מישהו?
איך עושים סקר כותרות פתיחה בלי להזכיר את כותרות הפתיחה של סופרמן? זו הבחירה שלי.
כותרות הפתיחה הכי ארוכות ומשעממות בהיסטוריה.
אוקיי, אולי לא, אבל ככה אני זוכר אותן. אני זוכר את עצמי בתור ילד מתעצבן נורא ושואל את עצמי (ואת האחים שלי) אם מתישהו המילים האלה באנגלית ייגמרו, ואם יש גם סרט בסוף.
גם בדיעבד, הן משעממות. עם כל הכבוד, לא לכל שחקן זוטר ואקזקיוטיב פרודוסר מגיע קרדיט משלו עם אפקט חללי על פני המסך כולו. אפילו על מציאת תרופה לסרטן היו מכריזים בפחות בומבסטיות.
ומה עם הפתיחה של ''סופרמן חוזר''?
טובה לדעתך?
טוב, היא קצרה יותר
ולפחות יש כל מיני פלאנטות מגניבות וכאלה ברקע.
הפתיחה של ''סופרמן חוזר'' באמת מעולה.
אבל מה אתה חושב על כותרות הפתיחה של "ספיידרמן"? אני בטוח שהוא לפחות הגיע לאודישנים. לא?
פלאנטות מגניבות!
הזכרת לי את כותרות הפתיחה המצוינות של Mars Attacks:
http://www.youtube.com/watch?v=YBI-AXLSewE
ואם כבר אנחנו עוסקים בטים ברטון...
כדאי שנזכיר גם את כתוביות הפתיחה המצוינות של אד ווד:
http://www.youtube.com/watch?v=SvOi2d7fI4w
הכתוביות עצמן מתחילות ב-1:32
===
אגב, רק עכשיו קלטתי ששרה ג'סיקה פרקר הופיעה בלא אחד… אלא *שני* סרטים של ברטון. מי היה חושב…
בחרתי ב'מועדון קרב'
אני חסיד גדול של כתוביות ושל סצינות פתיחה באופן כללי.
לדעתי כתוביות טובות, מעבר היותן מקוריות, מעוצבות, מצחיקות וכל שאר הסופרלטיבים הנדרשים, גם צריכות איכשהו להשתלב בסרט. בחרתי ב'מועדון קרב', כי מלבד העובדה שפינצ'ר גאון ויזואלי, ורואים שהיה במאי קליפים בעברו, הכתוביות גם מכניסות את הצופה באופן חלק לתוך הסרט (ולתוך אווירת הסרט).
אני גם אוהב כשהכתוביות באות הרבה אחרי תחילת הסרט (כמו לדוגמא ב'פול מטאל ג'אקט', כמעט כל סרטי 'ג'יימס בונד'), או כששם הסרט מופיע פתאום על רקע שחור ('ספרות זולה', ורוב סרטי טרנטינו).
את 'מונטי פייתון והגביע הקדוש' לא ראיתי, אחרי שהבנתי שחובב מונטי פייתון אני ממש לא (וכל תגובה מעריצה ומשתפכת כלפי הסרט הזה רק מגבירה את הסלידה שלי ממנו) אבל אני לא אכחיש שהכתוביות שלו מאוד מצחיקות.
הכתוביות של שר המלחמה, נמצאות אצלי במקום השני. מיד אחרי שראיתי את הסרט הלכתי לחפש אותן ביו טיוב. וגם הכתוביות של 'הערפל' היו מאוד טובות בעיניי (הרבה יותר מהסרט שהיה בינוני פלוס מבחינתי).
אגב טלויזיה, חוץ מהפתיחה המצויינת של 'דסקטר', חשבתי קצת על הפתיחה של 'אבודים', בה הפתיח של כל פרק אומנם נמשך שתי שניות (הכותרת המטושטשת) אולם זה מאלץ את הצופה לקרוא קרדיטים גם רבע שעה לאחר הפרק (מה שגם קורה לפעמים בסרטים בקולנוע). עדיין לא החלטתי אם זה טוב או רע..
אודה לכל מי שיחכים אותי באשר להיסטוריה של הקרדיטים.
לפחות עד שנות ה-50 כתוביות סיום כמעט לא היו קיימות: למשל בשוט האחרון של "עשרת הדיברות" (1956) משה מנופף לשלום, לאחר מכן עולה שקופית האומרת "So it was written, So it shall be done" למשך כ-10 שניות וזהו, נגמר!
לעומת זאת דווקא כתוביות הפתיחה של הסרט הן אלו המפרטות לא רק את השחקנים ואנשי המפתח בצוות, אלא גם את המאפרים ובוני התפאורה.
כדוגמה נגדית אביא את "מצפן הזהב" (פשוט כי הוא שודר ביס בסופ"ש האחרון): מלבד שם הסרט אין לו כתוביות פתיחה ומנגד יש לו 10 דקות תמימות של כתוביות סיום (מה שהופך סרט של 1:38 ל-1:48).
מה הסיבה למהפך?
כסף? אגו?
אודה לכל מי שיחכים אותי באשר להיסטוריה של הקרדיטים.
על פי מה שאני זוכר, החליטו על השינוי כדיי שאם מישהוא/משהו מוצא חן בעינך בסרט, תוכל לבדוק מי השחקן או האחראי וכו', מה שאי אפשר כמובן לעשות כשהכותרות בהתחלה.
מה גם, כשאיגודים הוקמו והתחזקו והיה צריך לתת קרדיט גם לעוזר-מנגב-הזיעה-של-מחזיק-המכנסיים-של-ממלאת-מקום-נערת-המים, הכותרות הפכו ארוכות באופן בלתי נסבל ("שיר אשיר בגשם" היא דוגמא מוקדמת שאני זוכר לרעה), אז החליטו להעביר את הקרדיטים לסוף, ולתת בהתחלה קרדיטים מצומצמים.
לא שזה עזר בכל מקרה, כי מי נשאר לראות את הקרדיטים ממילא?
מי שרוצה לראות את הסצנות שאחרי הקרדיטים
זה די נכון (לפי ויקיפדיה)
בתחילת דרכו של הקולנוע, האולפנים לא רצו לתת קרדיט לשחקנים כדי שלא יהפכו לשמות מוכרים וידרשו יותר כסף. בנוסף, קולנוע נחשב בהתחלה לאמצעי בידור נחות ושחקנים שהיו מוכרים מהתאטרון, לא רצו ששמם יקושר עם הפקות מצולמות. עם הזמן, התפתחה שיטה בה האולפנים משתמשים בכתוביות פתיחה (וכתוביות סיום מקוצרות) כדי לדחוף שחקנים מסוימים שהיו חתומים אצלם למרכז הבמה ולהתעלם מכל האנשים שלא שווים כסף.
בשנות ה-60, עם התמוטטות שיטת האולפנים והתחזקותם של האיגודים המקצועיים, נוצרה דרישה לתת קרדיט לפחות או יותר כל מי שלקח חלק בהפקה. בעקבות זאת, רשימת הקרדיטים התארכה באופן משמעותי והועברה לסוף הסרט, כדי לא להרדים את הקהל.
מי נשאר?
א. מי שרוצה להשאר עוד כמה דקות עם הסרט ולא לצאת מהאולם לעולם ה"אמיתי".
ב. מי שמעדיף שלא להדחף עם כולם ביציאה מהאולם אלא לעשות זאת ברוגע.
ג. מי שרוצה להנות מכמה דקות של מוזיקה נחמדה עד טובה מאד.
ד. מי שנהנה לעקוב אחרי התפקידים השונים של צוות ההפקה ולחפש תפקידים מעניינים או שמות משעשעים. הידעת כי בוולברין יש אדם שתפקידו הוא Head Cutter (זו אישה, אאז"נ)?
ה. כאמור לעיל, לעתים יש סצינות נוספות אחרי הקרדיטים.
ו. לכל אלו יש להוסיף כמובן גם מקרי קצה של אנשים שנפלו מהיציע או לא יכולים לזוז מסיבה אחרת.
מי נשאר?
וגם:
מי שהסרט השפיע עליו רגשית כל-כך שהוא מרגיש צורך לשבת עוד קצת בחושך ולעכל (ראו ערך הביקורת של דן ברזל על 'רקוויאם לחלום').
מי נשאר?
ז. אנשים שרוצים לחלוק כבוד לנערת בד השחור והאסלה.
הצבעתי מונטי פייתון
אפילו שלדיוויד פינצ'ר ועוד איך מגיע קרדיט.
דרך אגב, מישהו יודע מה המנגינה שמתנגנת בשנייה ה2:23 בפתיח של מונטי פייתון? תודה מראש.
יום אחד זו תהיה אני
אני חושבת שתמיד נמשכתי בצורה זו או אחרת לכתוביות בתחילת הסרט, אבל המשיכה הזו הפכה יותר רצינית בשנים האחרונות. בסוף החלטתי לעשות עם זה משהו, אז הלכתי ללמוד בבצלאל. אומרים שנחמד שם, למה לא. אני כבר שנתיים במוסד הזה ובאמת נחמד סך הכל ולומדים המון, אבל לעצב כתוביות עדיין לא… והנה, בשנה הבאה אנחנו סוף סוף בוחרים מסלולי התמחות ואני כבר הכרזתי: "ברודקאסט!"
ויום אחד, החלום לעצב כתוביות כאלה משלי, עוד יתגשם.
אז כשתראו עוד כמה שנים איזה סדרה ישראלית* חדשה עם כתוביות מדהימות, תזכרו איפה שמעתם עליי לראשונה.
ובאשר לסקר: הצבעתי לתפוס'תי אם תוכל. אנימציה מדהימה וכיפית שקשורה לסרט וגם יכולה לעמוד בנפרד ממנו – כמו שכתוביות טובות צריכות להיות.
"מועדון קרב" זה טוב, אבל אני לא בטוחה מה הקשר בין הכתוביות לסרט (אולי פספסתי משהו?); "שבעה חטאים היא פתיחה מדהימה בעיניי, וגם "השומרים" שלא ראיתי, וממה שראיתי עכשיו בהחלט עשה לי חשק לראות את הסרט.
מסכימה עם מי שהזכיר את "הפנתר הוורוד" ו"מפלצות בע"מ", שניהם מזכירים במידה זו או אחרת את הבחירה שלי (כמובן שהפנתר היה שם קודם). לו רק ידעתי לאייר…
אה, וגם "גאטאקה" מאוד הרשים אותי בזמנו. והוא נעשה ע"י חברה שעשתה עוד המון דברים טובים. מישהי באה אלינו להרצות על העבודה שלהם פעם, היה מרתק.
http://www.imaginaryforces.com/archive/alphabetical
___
* לעבוד בחו"ל זה נחמד, אבל מה לעשות שאני אוהבת את ישראל וכנראה גם אמות כאן.
ב''מועדון קרב''
המצלמה משוטטת בנבכי התודעה (בתוך קליפת המח) של הגיבור.
אני לא חושב שזו קליפת המוח
אני חושב שזה מסע ממרכז המוח אל מחוץ לראש.
מצד שני, ההבנה שלי בבילוגיה היא, אהמ, לוקה בחסר, אז יכול להיות שאני טועה.
מעניין
זה די ברור שזה מה שאמרת – מסע מהמוח החוצה, עד שרואים את האקדח שמופנה לתוך פה הגיבור.
אבל Okok4 הוסיף פרשנות שלא חשבתי עליה… ומתאימה לרוח הסרט.
ובעיקר תגובות רגשיות קיצוניות (ובעיקר בעיקר, פחד).
מעניין, תודה!
ואני אוסיף:
במהלך רוב הסיקוונס, כמעט עד היציאה מהגולגולת, המצלמה "זורמת" עם האותות החשמליים, שהם המידע במוח (או לפחות חלק משמעותי שלו), כך שאנחנו – באופן שלא באמת קשור למציאות, אבל סמלי – עוקבים אחרי מה שהולך לו בראש…
ומה שהולך לו במוח זה הקרדיטים.
אני חושב שיש סיבה טובה מאוד – כמו לרוב הדברים בסרט הזה – לכך שהקרידטים מופיעים בהבזקי חשמל: מה שהגיבור חושב עליו הוא הסרט.
הו!
איזה כיף למצוא רעיונות חדשים בסרטים ישנים ואהובים… תמשיך, תמשיך.
ועכשיו הגיע הזמן לסקר על כתוביות הסיום
האמת שלא ראיתי יותר מדי סרטים שהפגינו יצירתיות בתחום הזה, אבל זכורים לי כרגע שניים שהרשימו אותי מאוד.
הראשון – "למוני סניקט, סדרה של צרות", או איך שלא קוראים לו בעברית. ראיתי אותו לראשונה בפיש קון, ונדהמתי מכתוביות הסיום, והתחרטתי שלא ראיתי את הסרט הזה קודם –
http://www.watchthetitles.com/articles/0019-Lemony_Snicket_s_A_Series_of_Unfortunate_Events
הסרט השני הוא "משפחת סופר על", שכתוביות הסיום בו עושות כיף בלב ובעיניים –
http://www.artofthetitle.com/tag/the-incredibles/
ובנוסף, כדי להיות און טופיק, ראוי לציין שהצבעתי לכתוביות הפתיחה של מונטי פייתון – המסע אחר הגביע הקדוש. הצחיקו, מצחיקות ויצחיקו אותי כנראה לנצח. בנוסף, גם רכשתי עותק דיוידי משונה שלו שנמכר די בזול, כנראה בגלל שהוא מהוצאה הונגרית או משהו כזה, כך שגם המילים שכתובות על העטיפה שלו נראות משונות ומתחברות יופי לכתוביות הפתיחה.
ואני אוסיף את ''כרוניקה של אקדח'' ואת ''לירות כדי להרוג''
ואת וואלאס, גרומיט והארנב הקטלני.
אה, וגם Wall-E.
ואת כל אחד מסרטי פיקסאר בעצם, הרי הפספוסים הם חלק מהכתוביות.
גם אלה שללא פספוסים (בעיקר נמו) מצוינים.
אבל אפשר גם לעשות סקר נפרד לפספוסים של סוף הסרט, אם לא היה אחד כזה.
יש את ''מונטי פייתון והגביע הקדוש'' עם כתוביות בעברית?
אני לא הצלחתי למצוא. ובאוזן השלישית אמרו לי שלא קיים דבר כזה.
לא...
לא חושבת שאמרתי שיש לי את הסרט עם כתוביות בעברית.
אבל יש שם אנגלית, ועוד שפות מעניינות נוספות!
האמת שאת Life Of Brian דוקא יש לי בהוצאה עברית, שעלתה ממש בזול בטאוור רקורדס.
אולי עדיין יש להם את זה.
''מונטי פייתון והגביע הקדוש'' עם כתוביות בעברית זה מאוד בעייתי.
זה אומר למצוא מישהו שגם אוהב את הסרט מספיק כדי שתהיה לו הקלטה של זה מהטלוויזיה, ושגם לא אוהב אותו מספיק לשחוק את אותה ההקלטה מרוב צפייה.
שיהיה בהצלחה עם זה.
''מונטי פייתון והגביע הקדוש'' עם כתוביות בעברית זה מאוד בעייתי.
אני לגמרי לא מבינה את זה. זה ממש מוזר שבכל שנות שלטון ה-DVD מעולם לא יצאה מהדורה עם תרגום לעברית לקומדיה כל כך ותיקה ופופולרית שהיא אבן דרך בתרבות המערב.
אני חייבת לציין שיש לי עותק.
אז, בבית יש לנו פה קלטת מאובקת שכתוב עליה "מונטי פייתון והגביע הקדוש", אם היא עדיין עובדת אני לא יודעת, לצערי הוידאו שלנו מת לפני כמה שנים (מה שלא מנע מאיתנו לשמור את כל הקלטות שיש לנו)
מישהו מוכן להסביר לי מה כל כך טוב בכתוביות של מועדון קרב?
שיהיה ברור, זה אחד הסרטים האהובים עלי בכל הזמנים; אבל, ברצינות – סיור פיסי בתוך המוח של הגיבור? מה כל כך טוב בזה? איך זה קשור למשהו? מה רואים שם שמתחבר לסרט עצמו? באותה מידה אפשר היה לעשות סיור בתוך טוסטר.
כלומר, חוץ מ-"נראה מגניב", מה יש בזה?
נראה לי
שהצופה רואה איך הגיבור חושב על כל הסרט, כלומר על מה שהביא אותו למצב הביש שהוא נמצא בו.
ראויות לציון גם הכותרות של ''ציפורי שיר וציפורי טרף'' של פאזוליני
שכולן מושרות לצלילי מוזיקה של אניו מוריקונה, עם כמה בדיחות חביבות שלצערי הן באיטלקית ולא מצאתי ברשת גרסה עם כתוביות.
http://www.youtube.com/watch?v=237CM6RZTdE
לא היכרתי את זה. מאוד משעשע.
אבל מה זה
תרגום אוטומטי לא הפיק שום דבר הגיוני, ובטח שלא משהו שצפוי למצוא בכותרות פתיחה של סרט.
זה אומר ''פעם נשך את אחותי מוס''.
כן, סביר להניח.
צפיתי בזה לפני יומיים עם כתוביות בעברית
אז אנסה לשחזר מהזיכרון ולהיעזר בהיגיון:
אלפרדו ביני מציג
טוטו האבסורדי, טוטו האנושי, טוטו המשוגע, טוטו המתוק (טוטו הוא קומיקאי איטלקי מפורסם בתקופתו ששיחק פה בתפקיד הראשי)
בסיפור על
ציפורי שיר וציפורי טרף
בהמשך יש קרדיטים בסגנון "סיכן את מעמדו בהפקת הסרט", "הימר על שמו הטוב בבימוי" וכל מיני כאלה.
חלקים מהסרט הזה מאוד משעשעים (אבל ברובו הוא איטי ומיושבן).
מעולה!
פשוט גאון המוריקנה הזה. ובכלל, כל ההצגה ברקע השמש ההולכת ודועכת. מבריק.
ומה עם כותרות הפתיחה של מירורמאסק?
אש''כ
"הפנתר הוורוד"?
אחרי הכל, זה המקרה היחיד (ככל הידוע לי) שבו אנימציה של כותרות פתיחה הפכה לסדרת אנימציה באורך מלא.