ספייק לי בא בטענות לקלינט איסטווד על כך שלא היו חיילים שחורים ב'גיבורי הדגל'. איסטווד ענה: לא אני כתבתי את ההיסטוריה. בגירסת מלה"ע ה-2 של ספייק לי, 'נס בסנטה אנה', דווקא יש שחורים, כמובן (וזה דווקא נראה בכלל לא רע). |
15.06.2008
|
יומית
ספייק לי בא בטענות לקלינט איסטווד על כך שלא היו חיילים שחורים ב'גיבורי הדגל'. איסטווד ענה: לא אני כתבתי את ההיסטוריה. בגירסת מלה"ע ה-2 של ספייק לי, 'נס בסנטה אנה', דווקא יש שחורים, כמובן (וזה דווקא נראה בכלל לא רע).
ספייק לי בא בטענות לקלינט איסטווד על כך שלא היו חיילים שחורים ב'גיבורי הדגל'. איסטווד ענה: לא אני כתבתי את ההיסטוריה. בגירסת מלה"ע ה-2 של ספייק לי, 'נס בסנטה אנה', דווקא יש שחורים, כמובן (וזה דווקא נראה בכלל לא רע).
מה הדמות אומרת בסוף הטריילר אחרי
– "אני יודע"
– "אתה יודע מה?"
לא הבנתי. תודה.
מה הדמות אומרת בסוף הטריילר אחרי
אני חושב:
-"אני יודע"
-"אתה יודע מה?"
-"אני היחיד שנשאר שידוע"
ידוע=יודע*
יוטוב!
http://www.youtube.com/watch?v=YXvxFNIcVX8
לאט לאט אבל בטוח
ספייק לי נהיה היוצר האהוב עלי. והסרט הזה נראה כממשיך המסורת.
אבל איסטווד צודק..
באמת לא היו שחורים במלחמת העולם השנייה.
היו.
היו אפילו באיוו ג'ימה, אבל אכן לא היו ביחידה שהניפה את הדגל והסרט מדבר עליה. ספייק לי סתם מחפש פרובוקציות
היו.
פרובוקציות כן, אבל לא סתם. בצדק הוא יוצר פרובוקציות. עובדה שיש עדיין רבים שחושבים שלא היו שחורים במלחמה (ובעקבות הדיונים שנובעים מפרסום הפרובוקציות, הם לומדים שדווקא כן).
מה שמעניין,
הוא שככלל נתון 'השתתפות שחורים במלחמה' בדרך-כלל הוא לא מדוייק, שלא לדבר על שימוש פוליטי מובהק בו.
הסיבה העיקרית שבני אדם חושבים שלא היו שחורים במלחמת העולם השניה היא אותה סיבה שבגללה סטודנט של סטיבן אמברוז המנוח אמר על אותה מלחמה שהיא 'התנהלה בשחור-לבן': ברוב גדול של התמונות אין שחורים. זה קשור מאוד לכך שצלמים צבאיים אמריקאיים העדיפו יחידות קרביות, שבהן לשחורים היה תת-ייצוג; חוץ מחיל-הקשר של ארה"ב, שצילם את כולם, העדיפות הייתה לתמונות שיכולות להגיע לשער העיתון.
אמנם יש מאגרים נחמדים מאוד של תמונות כנ"ל (למשל, פה:
http://www.archives.gov/research/african-americans/ww2-pictures)
אבל פחות באופן יחסית; היו כמליון חיילים שחורים במהלך מלחמת העולם השניה, מתוך כ-16 מליון חיילים אמריקאיים, ויחידות קרביות היו מעט מאוד באופן יחסי (גדוד טנקים 761, טייסת טאקסגי והדיביזיה ה-92 – זו שהסרט של ספייק לי מספר על עלילותיה – הן הידועות שבהן).
כמו-כן, מעט מאוד אנשים יודעים שכבר במלחה"ע II היה גנרל (כוכב אחד) שחור ראשון.
מן הצד השני, טיעון מפורסם טוען שהשחורים שילמו מחיר דמים גבוה יותר מאחוזם באוכלוסיה בזמן מלחמת ויאטנאם; גם זה טיעון ששימש מטרה פוליטית והוא פשוט לא נכון (למעשה, אחוז ההרוגים השחורים היה דווקא קצת *פחות* משיעורם באוכלוסיה האמריקאית). היום המצב שם שונה מעט, כי אין גיוס חובה, אבל עדיין אחוז המגוייסים השחורים והנפגעים השחורים לא גבוה בד"כ (פה ושם טעות תקן, אבל ככלל לא, ולפעמים יש טעות תקן לצד השני) משיעורם באוכלוסיה. למשל, מבין 4091 החיילים שנהרגו בעיראק עד תחילת יוני 2008, אחוז האפרו-אמריקאים היה 10%. אחוז האפרו-אמריקאים כיום בארה"ב הוא כתריסר אחוזים – בקיצור, לכל צורך שהוא אפשר לומר שיש קורלציה בין האחוז באוכלוסיה למספר ההרוגים.
זה לא מונע, כמובן, מאנשים לטעון ש'בעיקר שחורים מתגייסים'.
מוסר השכל?
כשמשהו הוא סוגיה פוליטית, לא מפתיע כשהנתונים, במקרים רבים, חשובים פחות מדעות קדומות.
אנשי הצבא האמריקאים...
של אותה תקופה ובכלל ידועים בשמרנות שלהם, אני חושב שהטענה שאת היחידות של השחורים סיכנו יותר בקרב היא מאוד הגיונית.
אגב, זה אחת הסצינות הגדולות בסאות'פארק – הסרט.
היא לא נכונה. אז מה אם היא הגיונית?
הגיוני באותה מידה לטעון שסיכנו אותם *פחות* כי אנשי הצבא היו נורא שמרנים ולא האמינו ששחורים יכולים להילחם כמו שצריך. מה ש,אגב, נכון לגמרי בתקופת מלחמת העולם *הראשונה*.
ושתי הטענות לא רלבנטיות, בגלל ששחורים לא נהרגו בויאטנאם *יותר* משיעורם באוכלוסיה, וגם לא כל כך הרבה פחות משיעורם באוכלוסיה (להבדיל ממלחמת העולם השניה).
אני לא רוצה להיות קטנוני...
אבל איפה זה מוכח?
ומאיפה לך הידע?
זה מוכח בסטטיסטיקות,
ואני היסטוריון צבאי.
הסטטיסטיקות, אגב, זמינות ברשת.
ג'יזס קרייסט!
יפה לך.
וזה, דרך אגב, מוכח במאמרים מפורסמים.
היא לא נכונה. אז מה אם היא הגיונית?
באותו עניין,
הכוחות המזויינים האמריקנים עשו מאמץ גדול על מנת להוכיח ששחורים יכולים להילחם פחות טוב מלבנים. אאז"נ היו כל מיני "ממצאים" על עיוורון לילה של שחורים וכשכבר החליטו לשלב שחורים בתפקידי לחימה הקפידו לעשות להם חיים הרבה יותר קשים. כמובן שהפרדוקס הוא שזה גרם לכוח אדם איכותי ונחוש יותר להגיע ליחידות האלה והביא לכך שהיחידות של השחורים למעשה הגיעו לביצועים טובים יותר מהיחידות הרגילות.
פעם כתבתי איזו עבודת סמינר
על החיילים האפריקאים בשירות צרפת.
מה התברר לי?
שחיילים שחורים אמריקאיים ביחידות שסופחו לצבא הצרפתי במלחה"ע I לחמו טוב יותר מחיילים שחורים אמריקאים ביחידות אמריקאיות בצרפת.
למה? עניין של דימוי. היחס שהצרפתים נתנו להם היה *הרבה* יותר שוויוני, והתייחסו אליהם בתור לוחמים כמו כל לוחם אחר בערך. אצל האמריקאים התקיים מצב בו חיפשו אותם בסיבוב – למרות שגנרל פרשינג, מפקד כח המשלוח האמריקאי, היה בעברו מפקד של חיילים שחורים.
אבל מה הוא רוצה מאיסטווד?
באמת ביחידה שהניפה את הדגל לא היו שחורים.
קובה גודינג ג'וניור היה!
היו. אבל תלוי איפה.
היו בעיקר ביחידות שירותים, אבל גם היו יחידות קרביות פה ושם, ובזמן הקרב על הבליטה בסוף 1944 העבירו (גם לבנים וגם שחורים) מיחידות עורפיות ליחידות לוחמות.
לפי הטריילר נראה כי
רובם היו שחורים, זו מין הגזמה פטריוטית כזו?
לפי הטריילר נראה כי
לא, הסרט עוסק ביחידה של שחורים בלבד.
ממש לא.
מדובר ביחידה הזו:
http://en.wikipedia.org/wiki/92nd_Infantry_Division_(United_States)
תהיה שעלתה אצלי
למה לא עושים סרטים על מלחמת העולם הראשונה? משהו עם הפקה רצינית, כמו "טוראי ראיין" או "הקו האדום"?
לא שמלחמת העולם השנייה היא לא חומר גלם קולנועי מעולה, אבל קצת חבל שהראשונה לא זוכה ליחס. סרט של פול תומאס אנדרסון על דאגלס הייג, או משהו. יכול להיות מגניב.
מלחמת חפירות.
למרות שייתכן שהיו מערכות מעניינות, אבל הטאגליין של מלחה"ע הראשונה הוא: "התחפרנו וירינו אחד על השני".
''ושיחקנו כדורגל בחג המולד''
ייתכן והיו?
סום? גאליפולי? ורדן?
ייתכן שיש לי מפלצת בין המיטה לרצפה.
לא בדקתי. ייתכן. מבין?
לא.
ייתכן והיו?
Paths of Glory של קובריק. אחד הסרטים הראשונים שלו שנחשב לאחת מיצירות המופת שלו וליצירת מופת באופן כללי. מומלץ.
זה לא ממש מה שאתה מחפש
אבל ב"שנים של אירוסין" יש כמה סצינות קרב מרשימות ממלחמת החפירות.
וכמובן יש את הפתן השחור 4 אם אתה ממש צריך תיאור מציאותי של המלחמה ההיא.
תהיה שעלתה אצלי
אחרי "במערב אין כל חדש", איזה עוד סרט צריך?
''שבילי התהילה''
"האשליה הגדולה" (לא הכרח בסדר הזה)
תהיה שעלתה אצלי
היו סצינות קרב מרשימות ממלחמת העולם ה-1 ב"רוחות של תשוקה", וב"קולד מאונטיין". וחוץ מזה הטריילר לסרט נראה מרשים ביותר, למרות שמריחים את הקיטש מקילומטרים
''קולד מאונטיין'' מתרחש בזמן מלחמת האזרחים.
אני חושבת שפעם ראיתי סרט על מלחה''ע הראשונה
אבל אני לא זוכרת את השם שלו, או שום דבר מהעלילה שלו.
תהיה שעלתה אצלי
עשו כבר את שר הטבעות, לא?
וסרטים על מלחמת העולם הראשונה שאינם אפוסי קרבות?
סרטים שמתארים את השבר הנורא שמלחמה הזו גורמת ואת הרס כל הלכות הרוח שהתקיימו לפניה?
"חג שמח" מציג את הנושא מזווית קצת אחרת – של החיילים במלמחמת החפירות ומערכת היחסים שלהם עם מי ששנתיים קודם היו חבריהם לקפה ולשיחה ועתה הם בני השטן שמאחורי כוונת הרובה, אבל בסרטים שמדברים על העורף בזמן המלחמה לא זכור לי שנתקלתי.
תהיה שעלתה אצלי
מלחמת העולם הראשונה די מוזנחת, ביחס למלחמת העולם השנייה. הרבה יותר קשה למצוא סרטים שעוסקים בה, ספרים שעוסקים בה (ספרים של המינגווי והחייל האמיץ שוויק, אלו הספרים שאני נתקלתי בהם) ובכלל היא נבלעת, במיוחד בארץ, מאחורי מלה"ע השנייה. השנה ניסיתי ללמוד קצת על המלחמה הזו בגלל שהתעצבנתי על זה שהיא ירדה במיקוד לבגרות בהיסטוריה (מישהו במשרד החינוך החליט שזה לא חשוב מספיק) וגיליתי שקשה למצוא תוכן בנושא. (תוכן קצת יותר מעניין מעובדות היסטוריות יבשות. לקרוא בוויקיפדיה אפשר, אבל בקנה מידה גדול קשה ללמוד מזה משהו כי המידע לא נתפס)
תהיה שעלתה אצלי
דווקא נתקלתי בלא מעט סרטים שעוסקים במלחמת העולם הראשונה, אני עכשיו לא לא יוכל למנות לך או להגיד את שמם של אותם סרטים, כי אלה סרטים שנתקלתי בהם במקרה בערוצים כמו MGM והולמרק. חוץ מזה מלחמת העולם הראשונה באמת מצטלמת פחות טוב.
בנוסף, אני מאמין שלנו מלחמת העולם השניה יותר חשובה מסיבות דיי ברורות אבל עדין לומדים על הראשונה, אם זה משנה לך משהו..
הספר האנטי-מלחמתי הכי מזעזע שקראתי הוא 'ג'וני שב משדה הקרב'
שבו הגיבור הוא חייל אמריקני שנפצע במלחמה. יש גם את הספר האוטוביוגרפי של רוברט גרייבס 'שלום ולא להתראות', וכמובן את 'במערב אין כל חדש' של רמארק (אותו בניגוד לשני האחרים לא קראתי, אבל לפי 'שער הניצחון' רמארק הוא סופר מצוין).
הספר האנטי-מלחמתי הכי מזעזע שקראתי הוא 'ג'וני שב משדה הקרב'
תודה על ההמלצות… אני אשתדל לקרוא את הספרים.
אחד הדברים שאני אוהבת בעין הדג הוא שאני יכולה לכתוב תגובה בנושא שאני לא מכירה אף אחד שמבין בו ולקבל תגובות מעניינות שמגדילות את הידע שלי בנושא. בחיים לא נתקלתי באתר עם קהילה כזו.
וגם ''מסע אל קצה הלילה'' של סלין
למען הפרוטוקול, אני לא בטוח שאני ממליץ על 'ג'וני שב משדה הקרב'.
זה ספר מצוין, אבל הוא לא סתם מדכא – הוא מועך את הנשמה כמו שרכבת משא כבדה מועכת שזיף קטן ובשל.
מש''א, ותוספת לגבי איסטווד: ב-'בלתי נשכח' היה אקדוחן שחור
בתפקיד החבר הטוב של איסטווד, והוא היה אחת הדמויות הראשיות בסרט. אני זוכר שראיתי את זה וחשבתי שזה המערבון הראשון שאני רואה שיש בו דמות של אקדוחן שחור, ושכל הכבוד לאיסטווד שסטה מהשטאנץ של המערבונים גם בעניין הזה.
ככה שזה באמת מגוחך להאשים אותו שהוא "מדיר" שחורים מסרטיו, או מה שלא יהיה.
מה לגבי ''אוכפים לוהטים''?
''אוכפים לוהטים'' היה פארודיה על מערבונים -
וזו בדיוק הסיבה שהגיבור *שם*, בניגוד למערבונים המקוריים, היה שחור.
אני דווקא מצאתי, שקל מאוד
להסביר את הסיבות למלחמה בשני משפטים:
"למלחמת העולם הראשונה יצאו בגלל פרינציפ. גברילו פרינציפ".
אהבתי